דברים שלא ידענו על התפילין

וקשרתם לאות על ידיך והיו לטטפת בין עיניך (דברים ו,ח)

התפילין הן אחת המצוות החשובות, המהוות אות לקשר שבין עם-ישראל לקדוש-ברוך-הוא. התפילין עשויות מעור בהמה כשרה בצורת שתי קוביות, הנקראות במקורות בשם בתים; אחת מיועדת להנחה על היד ואחת על הראש. בתוכן נתון קלף שבו כתובות ארבע פרשיות מהתורה. יש שתי שיטות עיקריות בדבר סדר הפרשיות שבתפילין - שיטת רשי ורבינו-תם. לכן יש תפילין של רשי ותפילין של רבינו-תם. יראי-שמים מניחים בכל יום את שתיהן - תחילה תפילין של רשי ואחר-כך של רבינו-תם.

מצוות התפילין היא אחת המצוות שעליהן נאמר, כי הן שקולות כנגד התורה כולה. מצוה זו היא גם אחת משלוש המצוות המהוות אות לקשר של העם היהודי עם האלוקים (השתיים האחרות הן מילה ושבת).

ביטוי לחשיבותה של מצוות התפילין יכולים אנו למצוא בעובדה, שאדם שלא הניח תפילין מימיו (קרקפתא דלא מנח תפילין), משתייך לקטגוריה אשר על כולנו להשמר מלהכלל בה, חס-ושלום! אחת ממטרות התפילין היא לשעבד את מוחו וליבו (כלומר, את שכלו ואת רגשותיו) של האדם לבורא העולם.

משום כך מניחים אותן על הראש - כנגד המוח, ועל הזרוע - כנגד הלב. גם בסדר שבו מניחים את התפילין ישנו ביטוי לעיקרון יהודי חשוב: העיקרון של 'נעשה קודם ל'נשמע'. מניחים את התפילין תחילה על היד, המסמלת על היד, המסמלת על העשיה, ורק לאחר מכן על הראש, המסמל את הבנת הדברים. למצוות התפילין גם יש סגולה להרתעת אויבים מלפגוע בעם ישראל.

דבר זה מקנה למצוה זו חשיבות יתירה נוכח העובדה, שאנו מוקפים אויבים שאינם חדלים מלחשוב מזימות כנגדנו. על הפסוק: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא ויראו ממך, אומרים חזל: אלו תפילין שבראש. באחד ממקורותינו נאמר, כי: מפני קיום מצוות תפילין שמניחים על הזרוע והקדקוד, ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה 'וטרף זרוע אף קדקוד'. (הרבי שליטא מליובאויטש ביקש לפרסם הלכה זו בין החיילים בתקופת מלחמת ההתשה).

תפילין כל יום

לכן חשוב מאוד שכל גבר מגיל בר-מצוה יניח בכל יום (חול) תפילין כשרות. כדאי להתפלל בהן את תפילת השחרית, אך מצוה זו עומדת בפני עצמה, ואפשר להניח את התפילין, לקרוא את קריאת שמע ולחלצן.

בדיקת התפילין

הואיל והתפילין (במיוחד אם הן זולות, דבר המעיד על טיבן הירוד) עלולות להפסל במשך הזמן - והנחת תפילין כאלה היא חסרת-ערך והברכות עליהן הן ברכות לבטלה - משום כך כדאי למסור מיד את התפילין לבדיקה ולחדש את בדיקתן מידי שנה (ולפחות פעמיים בשבע שנים) בידי סופר סתם מוסמך וירא-שמים.

מהלכות התפילין

מניחים את התפילין על הזרוע השמאלית ועל הראש. איטר (כלומר, אדם שידו החזקה היא יד שמאל, כשהדבר נבחן לפי היד שבה הוא נוהג לכתוב) - מניח את התפילין של יד על ידו הימנית.

מקום הנחת התפילין של יד: על שריר הקיבורת, כשהתפילין מופנות לעבר הלב. של ראש - על הראש מעל למוח. חשוב להקפיד על שני דברים: שהתפילין יעמדו במרכז ולא יטו לימין ולשמאל, ושלא יירדו נמוך יותר מהקו שבו מסתיים מקום השיער (בלי להביא בחשבון מצב של התקרחות, כמובן).

לגבי צורת כריכת הרצועה של התפילין של יד קיימים מנהגים שונים. המשותף לכולם הוא, שהרצועה מקיפה את איזור הקיבורת, את הזרוע (7 כריכות), את האצבע האמצעית (3 כריכות) ומסתיימת בקשר כלשהו לכף-היד. מניחים תחילה את התפילין של יד וכורכים את הרצועה עד לפרק כף-היד. אז מניחים את התפילין של ראש ולאחר מכן מסיימים את כריכת הרצועה של יד.

התפילין של ראש והתפילין של יד מהוות, למעשה, שתי מצוות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה. אדם שאינו יכול להניח מהן (בשל פציעה וכדומה) יכול, איפוא, להניח את השנייה גם לבדה והוא מקיים בכך מצווה.

הבתים של התפילין חייבים להיות בצורת ריבוע. סטייה של מילימטר בין האורך לרוחב - פוסלת את התפילין. חשוב לזכור זאת, שכן קורה לא אחת שהריבוע נפגם, אם עקב מכה שספגו התפילין אם עקב השפעות האקלים.

הרצועות חייבות להיות שחורות. אם נשחק הצבע - יש למסור את הרצועות לסופר סתם, או לאדם שמקצועו בכך, לשם צביעה. עם נשחק הצבע השחור, הדבר פוסל את הרצועות.

זמן הנחת התפילין

משהאיר היום (כ-50 דקות לפני הזריחה). כדאי להניחן מיד בבוקר, אולם מי שלא עשה כן, יכול להניחן עד לשקיעת השמש.

ברכות התפילין

מניחים את התפילין של יד על הזרוע, ולפני הידוק הרצועה מברכים: ברוך

אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וצונו להניח תפילין

 אין לדבר בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש. מי שהפסיק בכל זאת ביניהם בדיבור - יאמר לפני הידוק רצועות התפילין של ראש ברכה שנייה: ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וצונו על מצות תפלין

כללי יסוד ברכישת תפילין

יש להפקיד לקנות תפילין כשרות ממקור מומסך. השוק מוצף בתפילין לא-כשרות. יש המנצלים את חוסר-הידע של ההמון ומשווקים תפילין פסולות, אם משום שהבתים (הקוביות) לא נוצרו כהלכה, או שהפרשיות שבתוכן נכתבו על פיסת-נייר או אפילו על קלף, אך באופן לא כשר. לכן אין לסמוך על חזות חיצונית ועל הנחות-יסוד שלא תמיד יש להן כיסוי.

יש לרכוש תפילין רק במקום מהימן ומידי אנשים ירא-שמים באמת.

יש לסמוך רק על לישכת-הגהה ידוע העומדת בפיקוח רב ידוע ומפורסם.

יש לעמוד על הדרישה לדעת מיהו הסופר או המגיה ולרכוש תפילין רק אם הוא אכן אדם מהימן וירא-שמים.

יש להכיר את ההבדל הבסיסי בין קלף משוח לקלף בלתי משוח. הקלף, במקורו, אינו נוח כל כך לכתיבה.

לפיכך יש המושחים אותו בסיד מסויים, דבר המקל על מלאכת הכתיבה. משיחה זו כשרה מבחינת ההלכה, אולם היא מקצרת ביותר את אורך-שנותיהן של התפילין שנכתבו על הקלף המשוח. הם הופכות רגישות לשינויי מזג-האויר, ללחות וכדומה. מזוזות מעטות (מהסוג הזה) מצליחות לשמור על כשרותן מעבר לשנה אחת.

התפילין הללו הן אמנם זולות יותר, אולם, כאמור, טיבן ירוד. גם רמת ההקפדה בכתיבתן היא, בדרך כלל, נמוכה יותר. לכן עדיף לשלם יותר ולרכוש תפילין ומזוזות הכתובות על קלף בלתי-משוח מאשר להסתכן בטיב שעלול להיות מפוקפק. ההשקעה במשוחות פשוט אינה כדאית מעבר לטווח הקצר ביותר, מה עוד שהיא גם אינה מבטיחה את קיום המצווה כראוי.

בדיקת התפילין

גם תפילין שהיו כשרות בעת רכישתן, עלולות להיפסל במשך הזמן מסיבות שונות. לכן חשוב למסרן מידי פעם לבדיקה אצל סופר סתם מוסמך. מן הדין יש לבדוק את התפילין פעמיים בשבע שנים, אולם נהוג, לבדקם אחת לשנה. הזמן הראוי לכך הוא בחודש אלול, אך בכל עת ניתן לבדקן.