המדע - תחומים וסמכויות

תחום המדע -  המדע הינו היום אחד מן הגורמים החשובים ביותר בתרבות הכללית. המדע חדר גם לתחום הפילוסופיה ורבים האומרים לתקן את כללי המוסר לפי מימצאי המדע. נפוצה גם הדעה שהמדע יכול להשיב על כל שאלה, מזו הנוגעת לתופעות בטבע ועד לבעיות מוסריות. נבדוק איפוא את תחום המדע וסמכותו. נושא המדע הוא התנהגות העולם, במקרים השונים המתרחשים בו שאפשר לתארם. הוא רושם את העובדות, ממיין אותן ושואף להגיד מראש את התוצאות העשויות להתקבל מכל מצב נתון. זאת אומרת, המדע הוא סביל גרידא. מה שהיה הווה ויהיה שייך לתחומו, אולם לשאלות מה כדאי שיהיה ומה הגון שיהיה אין הוא משיב. הוא אינו יכול לברר לנו תכלית ומטרה וגם אינו מסוגל להורות לנו דרך או לתת לנו יסוד לקביעת ערך.

רק לאחר שכבר בחרנו במטרה מסויימת מתוך התחשבות ביסודות אחרים, יכול המדע לשמש כמכשיר עזר חיוני להגיע לאותה מטרה. כשמציגים את המדע כמורה – דרך להתנהגות או כתמיכה לשיטת מוסר מסויימת, תמיד מסתמכים, ביודעין או בלא יודעין, על איזו תכלית שמקורה מחוץ למדע. המדע הוא לנו הרכב בו ננוע אל היעד, עפי מפה המורה לנו את הדרך, אותה רכשנו ממקור אחר. הדברים דלעיל מובנים מאליהן.

בזמנים כתיקונם לא היה צורך להזכיר אותם. חבל שהצלחת המדע בתחום סמכותו סינוורה בני – אדם מלראות מיגבלותיו עד כדי כך שכל תורה שמובאת בשם המדע מתקבלת מיד עי המון העם כמעט ללא ביקורת כלשהי, ורבים מתעטרים בעטרה מדעית כדי להיעזר בה בהפצת תורה משלהם.

סמכות המדע - המדע מוגבל לא רק בתחומו אלא גם בסמכותו. כדאי לנו לבדוק את יסודותיו. אין בדעתנו להיכנס כאן לבעיות של אפיסטמולוגיה – תיאוריית האפשרות של ידיעה ברורה – אלו הם מים שאין להם סוף. נבדוק רק את בסיסי המדע בהנחה שחושינו באמת נותנים לנו תמונה נכונה של העולם. המדען משקיף על פעולות הטבע ומגלה בתופעות השונות כללים מסויימים. הכללים עוברים ניסויים ובדיקות ולאחר אישורם הופכים הם להיות למה שנקרא חוק טבע. נמצא שחוק טבע אינו אלא רשימה סטטיסטית של התנהגות הטבע. הציפיה והתקווה שאותה התנהגות מסויימת תמשיך ותתמיד בעתיד אינה יותר מאשר אמונה. העובדה שגוף מסויים התנהג בצורה מסויימת ועמד במבחן אלפי נסיונות, אין בה משום הבטחה להתנהגות דומה גם בעתיד.

עובדה ששעון תיקתק כל שנייה במשך יממה תמימה, אינה מבטחה שגם בשנייה הבאה יפעל כן, כי שמא הוא שעון הפועל עשרים וארבע שעות בלבד. נוסף לעובדת פעילות מסויימת במשך הזמן שחלף, יש גם צורך בהנחה כללית שההנהגה בטבע היא אחידה. התמדת פעולה מסויימת החוזרת על עצמה במשך זמן ארוך מוכיחה את אחידות הפעולה רק עד אותו פרק זמן שראינו את אותה הפעולה נמשכת. מה ששגור בפי רבים שחוקי הטבע מבוססים על חוקי הסטטיסטיקה, אין בכך פיתרון ותשובה לדברים שהיצגנו. כאמור, נוסף על הסטטיסטיקה דרושה גם ההנחה הכללית הנזכרת של אחידות חוקי הטבע. שימוש במילים כסיבה ותוצאה יש בו משום הטעיה המביאה אותנו לידי קביעת עובדות שאינן מוכחות כלומר שביסודן מבוססות על הנחות בלבד. ביסוד הדברים מונחת ההשפעה הפסיכולוגית המובנת שכל זמן שפעולה מסויימת מתנהגת בצורה יותר ויותר אחידה, המושגים של סיבה ותוצאה מתגנבים לתוך תודעתנו. במקום לדבר על הקדמה ואיחור של התנהגות מסויימת, מדברים אנו על סיבה ומסובב. אבל לאמיתו של דבר אין סיבות בטבע שבהכרח מביאות למסובב. המדען בחפשו אחר הסבר לחוקי הטבע, שואף להגיע לניסוח חוק שיכלול בתוכו את מירב האפשרויות. אולם בטבע עצמו לא נמצא דבר שמסביר לנו את החוקיות בטבע.

האמון שרוחשים אנו לטבע בהתייחסות לחוקיו, משמעותו שאומנם הטבע מציית לחוקים. עובדת המשמעת הזאת של הטבע לחוקיו, היא הבסיס של המדע אבל יחד עם זאת חייבים אנו לדעת שמקור אותה משמעת הוא מחוץ לגבולות המדע. אין להאשים בתמימות יתירה את המאמין בחוקי הטבע. ודאי שהתנהגות הטבע אינה גורמת ספיקות ופיקפוקים. אך עלינו לזכור שהאמונה הזאת חסרה כל בסיס הגיוני על אף האחידות שאנו רואים בהתנהגות הטבע. מדען הצליח לנסח את חוק ההתמדה. גוף נע נשאר בתנועה אחידה כשאין כוח חיצוני משפיע עליו. אבל מי מניע אותו? אין שום תקווה שהמדע ישיב על שאלה יסודית זו. ואכן ברור הדבר שהמדע בנוי על אמונה במשמעת הטבע, אמונה חסרת יסוד בתחום המדע, אמונה שרירותית.

תפקידם של חוקי הטבע - לעומת המאמין בטבע ובחוקיו בלבד, ניצב המאמין בתורת ה' הרואה בחוקי הטבע את רצון הבורא. הוא רואה בתופעות הטבעיות השונות המתרחשות, את ציות הבריאה לבוראה. בחוקיות אשר בטבע הוא רואה את התכנית לפיה מנהיג ה' את עולמו. ועל השאלה שהוזכרה לעיל מי מניע את הגוף הנע בלי מפעיל מוחשי, הוא עונה כדבר המובן מאליו: ה'. יש מקום להרהר ולעיין למה ה' מנהיג בצורה עקבית כל – כך את עולמו? מדוע הוא מניע טיפת הגשם לפי אותו חוק אשר לפיו הוא מניע את הכוכבים? מה תפקידם של חוקי הטבע בעולם מנקודת מבט תורנית? כדי להבין כל זאת נתאר לעצמנו את עולמנו בלא אותם חוקי טבע. עולם בלי חוקי התמדה וגרביטציה אין לנו בו שליטה על מקומנו. בלי חוקים ביולוגיים ופיסיולוגיים אין לנו פיקוח ושליטה על תנועותינו.

אין צורך בכוח דמיון מפותח כדי לראות ולהבין שכל פעולה מטרתית לא היתה אפשרית בלי חוקים קבועים. חיינו היו חיים סבילים לגמרי. כדי לפעול יש צורך בכלים נתונים, והכלים לחיי עולמנו זה הם חומרי העולם וחוקיו. הם התנאים לחיים פעילים. במלים אחרות: אם הבורא רוצה שנחיה חיים פעילים, חיים של קיום מצוות התורה, הרי הוא צריך לתת לנו את האפשרויות לכך. הוא צריך לתת לנו את המכשירים הנחוצים לנו כדי לקיים את ציוויו. המכשירים הללו הם הטבע וחוקיו. הם תנאי מוקדם לקיום התורה. וכה דברי הנביא אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ברור איפוא לכל מאמין בתורת ה' שיש צורך בחוקי הטבע כדי לאפשר קיום התורה. למאמין בה' האמונה בחוקי הטבע היא אמונה סבירה והגיונית. ברור לו שהתכנית של נותן התורה מחייבת חוקים קבועים בטבע.