נשות הכותל, תכירו: נשים למען הכותל

עוד יום שגרתי בבית משפחת אהרוני בחודש אייר האחרון. את עיני לאה אהרוני, אם המשפחה, צדה כתבה באתר הבריטי BBC הנודע, ושום דבר לא מכין אותה למה שהיא הולכת לראות שם ושבהמשך הולך להפוך לפרויקט משמעותי בחייה. "ראיתי את אחת מ'נשות הכותל' מתראיינת שם ואומרת שישראל מדכאה זכויות דתיות, זכויות של נשים", היא משחזרת, "היא דימתה אותן לקורבנות אונס. אמרתי לעצמי: 'לא מעניין אותי, שיתפללו איך שהן רוצות, זכותו של כל אחד להתפלל כרצונו. אבל לקחת את זה למקום אנטי ישראלי וללכלך על ישראל? זה קו אדום".

מהר מאוד התעשתה אהרוני וגייסה לטובת העניין עוד שתי חברות קרובות: רונית פסקין, 27, אם לשלושה ובלוגרית בבלוג שעוזר לנשים לכלכל את ביתן, וג'ני מנשה, 46, אם לשישה, שמשמשת גם מדריכה במנהרות הכותל ובעלת עסק שמסייע לנשים מחו"ל לארגן אירועים בכותל. ג'ני, היא ילידת ארה"ב, שמכירה את העולם הקונסרבטיבי על בוריו, כיוון ששם גדלה והתחנכה. לארץ היא הגיעה כאשר ביקשה לסיים פה את חוב לימודיה לרבנות רפורמית, או אז, אחרי שנחשפה לזרם האורתודוקסי בארץ, גילתה את השקר והעיוות של הזרם הרפורמי. לאה עצמה, 37, היא אם לשישה, העוסקת לפרנסתה כקאוצ'רית המתמחה בסיוע לבעלי עסקים, שלה בעצמה היכרות מקרוב עם זרמי היהדות השונים. "בארה"ב הייתי אורתודוקסית מודרנית. הספקתי לחקור את כל הזרמים ואפילו ללמוד גמרא". שלושתן מתגוררות כיום ביישוב כוכב יעקב.

כחלק מפעילותן, הקימו השלוש את הגוף "נשים למען הכותל", שבמסגרתו הן מכתתות את רגליהן בכל רחבי העולם כדי 'לכבות את השריפות' אותן משאירות "נשות הכותל" ולשנות את הדעה בעולם כלפי ישראל בהקשר לסיפור הנוכחי. כך למשל, הן עורכות פעילות הסברה וכבר הספיקו להופיע בארה"ב בכל העיתונים, כולל העיתונים היהודיים ואפילו ב"ניו יורק טיימס" הנחשב, ואף נפגשו עם לא מעט חברי כנסת. הן גם מגייסות, בעזרתם פעילים ומתנדבים, נשים וגברים שמגיעים כל ראש חודש כדי להתפלל בכותל בשעות הבוקר המוקדמות, הזמן בו נשות הכותל מגיעות ומתפללות בקולי קולות בנוסח שונה לחלוטין: בצירוף שירה, ריקודים ורמקולים ומפריעות את תפילתם של אלפי מתפללים במקום.

הן אף פנו לגדולי הרבנים, מכל החוגים בארץ, בבקשה לשיתוף פעולה. "זה היה מדהים", מחייכת אהרוני, "לא משנה למי הלכנו: הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, הרב עמר, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן, האדמו"ר מבעלז, ועוד רבים - כולם היו איתנו. אין עוד נושא שכל הרבנים מכל החוגים בארץ התאחדו סביבו".

לא מדובר רק בהתנגדות להפרעה שגורמות 'נשות הכותל' בזמן התפילה שלהן בכותל, מדובר ברעידת אדמה של ממש. אתם אולי מכירים רק את קצה קצהו של הסיפור העצוב, אבל אהרוני מכירה אותו מאוד מקרוב. "בארץ לנשות הכותל יש בסך הכל 50 תומכות", מסבירה לאה, "אבל הן מצליחות לעורר רעש הגדול מפני שיש להן יחסי ציבור טובים". כך למשל, היא מספרת איך רק לאחרונה הגיעו אליה סיפורים ממספר שלוחי חב"ד במקומות נידחים בעולם, של יהודים שאמרו לשליחים: "אנחנו לא רוצים שום דבר אתכם! אתם פוגעים בזכויות נשים בירושלים!". גם בדרשות שמסרו רבנים בארה"ב במשך חודש אלול בבתי הכנסיות, דרשות שנודעת להן השפעה רבה על הציבור היהודי מעבר לים, הנושא המרכזי בו עסקו היה: איך ישראל פוגעת בזכויות נשים בכותל.

אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו ראה צורך להתייחס לעניין הזה בביקורו בקהילות היהודיות בארה"ב לאחרונה, עקב היקף התעמולה. חשוב להדגיש שהפגיעה היא אינה רק תדמיתית ונקודתית, אלא מדובר גם בהשלכות כלכליות ומשמעותיות. "בארה"ב כבר אומרים: או שתתנו להן להתפלל בכותל או שלא נשלח לפה קבוצות של 'תגלית', לא נעביר לכם תמיכות, לא נסייע לכם מול הממשל. ישראל מבחינתם זה כמו איראן, ולא בכדי, שכן נשות הכותל מציירות את ירושלים כמו טהרן", מסבירה אהרוני.

אהרוני מספרת, שהכוח המוביל של קבוצת 'נשות הכותל', שייך לעומדת בראשו, אישה בשם ענת הופמן, שהיא מספר שתיים ברשימה הרפורמית, חברה לשעבר במועצת העיר ירושלים מטעם מר"צ, ומי ששמה נקשר בלא מעט ארגוני שמאל פרו פלסטיניים, שחלקם מקדמים פעילויות שונות לקידום העברת שטחים ממזרח ירושלים לשליטה פלסטינית. "המטרה האמיתית של הפעילות שלהן", מסבירה אהרוני, "היא להשתמש במקום הכי קדוש כדי לפלג אותנו. זה לא סיפור של זכויות נשים, אלא כדי להכניס את הזרם הרפורמי 'בדלת האחורית'. לקבל הכרה ברפורמיות, כך שיוכלו לחתן ולגייר לפיו. ענת התבטאה לא פעם ואמרה שהמטרה שלה היא, ש'בעוד 50 שנה זה יהיה אתר חילוני ללא סממנים יהודיים, ללא הפרדה'".

את תעמולתן החלו "נשות הכותל" כבר לפני יותר מעשור, אלא שרק לאחרונה שמן עלה לכותרות חדשות לבקרים, בעקבות הפרובוקציות שהן מעוררות. "בעבר הן פנו לבג"ץ, וב-2003, בעקבות פסיקתו בנושא, הוקצה להן אזור 'קשת רובינסון', שנמצא בסמוך לכותל, שאף שופץ עבורן בעלות של כשמונה מיליון ש"ח(!). לפני כשלוש שנים הן שוב פנו, עם רשימת בקשות נוספת, וטענו בין היתר שיש להגדיל את הבימה שהוקמה להן, דרשו שהמקום יהיה פתוח 24 שעות, שתהיה נגישות לנכים ושיהיו ספרי תורה. בנט נענה לכלל בקשותיהן. עכשיו הן שוב פנו לממשלה, והציבו לה 16 דרישות חדשות ובלתי אפשריות, כמו מיקום מקום התפילה שלהן ליד רחבת המתפללים ממש, תקצוב שווה לרחבת הכותל הקיימת ולרחבה שלהן - וזאת למרות שלכותל מגיעים מעל 10 מיליון בני אדם בשנה, ולרחבה שלהן אפילו לא 10,000 איש. עוד הן רוצות שליטה בלעדית על הרחבה החדשה לרפורמים וקונסרבטיביים בלבד, בכל הנוגע לכללי התנהגות ותפילה במקום. האבסורד הנוסף הוא שלכל הרפורמים והקונסרבטיביים שהגיעו כל השנים כדי להתפלל בארץ זה הספיק, ורק לנשות הכותל זה הפריע".

בהקשר זה, מבקשת אהרוני להעביר מסר ברור: "אם אתם הולכים להתפלל בכותל, חשוב שלא להיטפל לנשים האלה. היו מקרים שזרקו עליהן חפצים, קראו להן בקריאות גנאי ואפילו רצו לנהוג כלפיהן באלימות, אבל חשוב לדעת שלזה בדיוק הן מחכות. הן מגיעות עם שלל צלמים, וכל דבר הן מתעדות ואחר כך הולכות ומציגות את זה בקהילות שונות בעולם כנגדנו".

אהרוני אומרת כי "בחושך לא נלחמים במקלות, נלחמים בו על ידי ריבוי אור. ולכן אנחנו קוראות לכל בנות ישראל לבוא וללחום את מלחמת כבודו של שריד בית מקדשנו, בכל ראש חודש, ובראש חודש טבת הקרב ובא בפרט, שזה זמן של חופש, וזו הזדמנות לכל אמא לקחת את הבנות שלה ולבוא להתפלל בשבע בבוקר. לא בשבילן, בשבילנו! נתאחד עם נשים אחרות, נגיד איתן ביחד את אותם פרקי תהילים והתפילות מעומק הלב. צריך לזכור שאם אנחנו לא נהיה - הן תהיינה".