נס חנוכה: שמונה ימים או שבעה?

ידועה קושייתו המפורסמת של מרן הבית יוסף (סימן תר"ע): על מה ולמה קבעו חכמים להדליק נרות חנוכה שמונה ימים, הלא הנס קרה רק שבעה ימים, שכן ביום הראשון דלקו הנרות על פי הטבע מפך השמן שנמצא (כמו שאמרו בשבת כ"א ע"ב)?

מאות תירוצים נערמו במרוצת הדורות סביב קושיא זו, ואף מספר חיבורים נכתבו כדי ללקט את שלל התירוצים ולקבצם אל מקום אחד.

את אחד התירוצים המעניינים שיש בהם מסר נפלא, כותב הסבא מקלם, ר' שמחה זיסל ברוידא זצ"ל (חכמה ומוסר ח"ב מאמר ס"א), וכדלהלן:

מדוע בכלל עלינו לזכור היום את נס פך השמן? מה נוגע לנו זה שהמנורה דלקה בבית המקדש לפני אלפיים שנה? אלא שנס זה מלמדנו, שכמו ששמן של נס אינו דולק לפי חוקי הפיזיקה, אלא מפני שמלך מלכי המלכים מצווה עליו לדלוק, כך גם שמן טבעי איננו דולק אלא מכוח גזירת ה'. ואם היה ה' מורה לחומץ שידלוק, גם היה דולק, וכמו שאנו רואים בגמרא בתענית (כ"ה ע"א) המספרת על רבי חנינא בן דוסא, שראה את בִּתּוֹ בליל שבת עומדת עצובה על יד הפמוטים. שאל אותה: מה אירע לך בתי? ענתה כי בטעות שמה חומץ בנר במקום שמן, ותיכף יכבו הנרות. ענה לה רבי חנינא בפשטות: "מה אכפת לך? מי שאמר לשמן שידלוק, יאמר לחומץ שידלוק, מה הבעיה בכלל?!". ממשיכה הגמרא ומספרת שהנר דלק, שלא כדרכו, כמה שעות אלא עד מוצאי שבת, ואפילו השתמשו בו כנר להבדלה. אצל גדולי ישראל, נס וטבע היו אחד בשבילם, והם לא התפעלו מהנס יותר מאשר מהטבע.

בעומק ההתבוננות, אין הבדל מבחינת הקב"ה בין ההדלקה הטבעית של הנר הראשון בשמן, לבין ההדלקה הנסית של הנרות ביתר שבעת הימים. אלא שבדבר שהאדם מורגל בדרך כלל אינו מתפעל, ואילו כשרואה דבר חדש החורג מטבע העולם מתפעל מהשגחת הבורא.

מעתה, אם נחוג את חג החנוכה שבעה ימים בלבד, ייראה הדבר כאילו ישנו הבדל בין שמן של נס לשמן של טבע. על כן קבעו חז"ל חנוכה לשמונה ימים, כדי להראות שאין הבדל בין נס לטבע. בשבעה מימי חג החנוכה הנציחו חז"ל את הנִּסִּיּוּת שמעל לחוקי הטבע, בכך שהשמן דלק שבעה ימים מעבר ליום האחד לו נועד מלכתחילה להספיק, וביום השמיני, חוגגים את הנסיות שבתוך הטבע, בעצם העובדה ששמן אכן דולק, אפילו יום אחד.