מחלום למציאות: כולל לחירשים

מסתבר שלא לכולם יש זמן להתלונן. אחרי שנים רבות של חלום על כולל משלו, קם הרב יוסף טולידנו, 32, והחליט לעשות מעשה שהפך את המגבלה שלו ליכולת, ואותו לראש כולל מיוחד במינו המיועד לחירשים - "מעשה ניסים". "הקמתי את הכולל מעשה ניסים, לפני קצת יותר משנה וחצי", מספר הרב טולידנו. "הוא ממוקם בשכונת סנהדריה בירושלים, וקרוי על שם סבי, הגאון הצדיק רבי ניסים טולידנו זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב".

בילדותו למד הרב טולידנו בתלמוד תורה רזי-לי בבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "עטרת ישראל" שבראשות הרב הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א. בהמשך דרכו, שימש מורה בישיבה לחירשים נפש דוד, בטורונטו שבקנדה, במשך שלוש שנים. לאחר נישואיו, למד במכללה הטכנולוגית להשכלה גבוהה מכון לב, שבירושלים.

כיצד נולד הרעיון להקים כולל מיוחד שכזה?

"הרעיון נולד מכורח המציאות. חירשים מתקשרים דרך שפת הסימנים, שפה שאינה מובנת לאנשים שמעולם לא למדו אותה. המהלך של פתיחת הכולל היה טבעי כל כך, עד אשר במבט לאחור, אנחנו לא מבינים איך לא חשבנו על זה הרבה לפני. הצורך במקום משלנו גבר, כאשר ראינו כיצד בחורים חירשים רבים שהתחתנו וניסו להשתלב כאברכים מן המניין בכוללים רגילים, עד מהרה מצאו עצמם בחוץ, כתוצאה מכשל תקשורתי עם האברכים הרגילים. היו אלו אברכים טובים שנפשם חשקה בתורה ויכלו להתעלות מעלה מעלה ולפרוח, אם רק הייתה להם חברותא מתאימה".

אז מה קרה להם?

"רבים מהאברכים שלמדו בכוללים רגילים, התקבלו מתוך רחמים ולא מתוך כך שבאמת התאימו. לכן, מבחן הזמן הוכיח כי המסגרת אשר נכפתה עליהם, הביאה אותם מהר מאוד לייאוש וויתור. בנוסף, רבים מהם נפלטו לשוק העבודה, דבר שהשפיע רבות על האווירה הרוחנית בביתם".

ואיך הם מרגישים היום ב"מעשה ניסים"?

"כאשר יש ערוץ תקשורתי משותף עם החברותא, איכות הלימוד מרקיעה שחקים. אין ספק שכיום האברכים פורחים ומשגשגים בלימוד, יש ביניהם הבנה הדדית והם מרגישים נפלא. השפה ההדדית מגשרת על כל הפערים שהיו לפני כן. כשחירש מדבר עם חירש אחר, התחושה היא אני שווה בין שווים. מקשיבים לי. מבינים אותי. עכשיו הם מרגישים שחייהם חיים אמתיים, שהם בני אדם כמו כולם, ונמצאים במקום שבו באמת חפץ לבם להיות – בין כתלי בית המדרש".

באילו קשיים נתקלת מרגע שהחלטת להקים את הכולל?

"פתיחת הכולל לחירשים הייתה מבחינתי בגדר הגשמת חלום. אולם כשהחלום החל אט אט להירקם למציאות, הבנתי פתאום איזו אחריות גדולה מוטלת עליי, בהקמת פרויקט שכזה. להמציא דבר שמעולם לא היה קודם לכן, ככלות הכל, יש בו משהו מרתיע. פחדתי מאוד לחשוב על התקציבים הגדולים שדרושים להרצת הרעיון, אך יותר מכך פחדתי שזה פשוט לא יצליח. ברוך ה, בסופו של דבר, נתן לי הקב"ה כוח לקפוץ למים ולעשות את ההשתדלות שלי".

ובכל זאת, כיצד הכולל מתקיים לאור הגזירות הכלכליות על עולם הישיבות?

"גזירות וקיצוצים אלו הניסיון של התקופה הזו, כדי שנוכיח את נאמנותנו לקדוש ברוך הוא, ונאמין ששלוחים רבים למקום, והמימון יגיע ממקום כזה או אחר. כל הקשיים הם רק דמיון ונובעים מתוך עצת היצר שמנסה למגר כל דבר שבקדושה. לקב"ה יש אוצר בלתי נדלה של ממון ומשאבים ואם אין במקום אחד, יש במקום אחר. הכל זה עניין של התחזקות באמונה, והתעקשות לנהל את הכולל בכל המצבים. ודאי שאין זה פוטר אותנו מחובת ההשתדלות, אך עם זאת לא עליך המלאכה לגמור. אתה תעשה את שלך, תעבוד קשה, תרצה באמת, והמימון יגיע איכשהו".

ומה היו תגובות האנשים מסביב?

"היו כאלו שאמרו שזה לא יחזיק מעמד יותר מחודש חודשיים. שעדיף לשלב בכולל גם אנשים שומעים, כדי ליצור מעורבות של חירשים, ולהימנע מניתוק גדול יותר מזה שכבר ישנו עם העולם הרגיל. וגם שקשה יהיה לאדם חירש להיות ראש כולל ולנהל את הכולל לבד. מי שחושב כך, לצערי, הוא לוקה בחוסר מודעות ואינו מבין כנראה את הגדולה של הקב"ה. מי אומר שלאנשים מוגבלים אין יכולת להקים ולנהל פרויקטים? זהו חוסר הבנה בסיסית ביכולתו של האדם. לא מצאתי ולו אדם אחד בעולם כולו, שיש לו חוסר יכולת להתקשר עם אנשים. לכל אחד יש ערוץ תקשורת משלו עם העולם. לא חסרות דרכים. המציאות חזקה מכל דמיון, וברוך ה, הכולל מתפקד כשורה כנגד כל הסיכויים".

מאיזה רקע מגיעים אברכי הכולל?

"נמצאים אצלנו אברכים מכל שכבות ופלגי האוכלוסייה – אשכנזים, חסידים, ספרדים, ליטאים חרדים מבית ובעלי תשובה. כל אחד מהם נושא עמו סיפור חיים מעניין כשלעצמו, אך המכנה המשותף של כולם הוא חוסר היכולת לשמוע, לצד הרצון להקשיב".