הלכה ומצוות
לחמניה מתוקה - המוציא או מזונות?
מה מברכים על פיצה ועל לחמניות מתוקות, והאם יש בזה חילוק בין בני אשכנז לבני ספרד?
- הרב שי עמר
- פורסם ד' אדר א' התשע"ד |עודכן
'פת הבאה בכיסנין'
על פת שאין דרך בני אדם לקבוע עליה סעודתם מברכים 'בורא מיני מזונות'. פת כזו נקראת "פת הבאה בכיסנין" (כסף משנה ברכות פ"ג ה"ט ). נחלקו הראשונים לגבי הפירוש של מושג זה: יש אומרים שהיא פת שעיסתה נילושה במי פירות, סוכר וכדומה. יש שכתבו שהיא פת ממולאת בדברי מתיקה, ואחרים סוברים שמדובר בפת יבשה ופריכה. השולחן ערוך (קסח, ז) מכריע שהלכה כדעת כולם ומברכים בורא מיני מזונות על פת שמתקיימים בה אחד משלושת המצבים הללו. ועתה ניגש בעזרת ה' לבאר בקצרה את כל אחת מן השיטות הנ"ל.
נילוש: חלות ולחמניות מתוקות
בצק שנילוש במי פירות, סוכר וכדומה - אם טעם התערובת (מי הפירות וכד') ניכר ומורגש בעיסה, פוסק השו"ע שברכתו 'מזונות', וכך נוהגים בני ספרד. אולם אחינו האשכנזים הנוהגים כדעת הרמ"א מצריכים שיהיה רוב מי פירות, סוכר או שמן וכדו' ביחס למים ורק אז ברכתו מזונות (רמ"א שם ומשנה ברורה לג). יש לשים לב שרוב מי פירות המובא בהלכה היינו מיץ פירות 100% טבעי, והמים שמוסיפים למיץ אינם מצטרפים לחשבון זה (במרגרינה ביתית יש כחמישה עשר אחוזים מים אשר אינם מצטרפים למיני מתיקה, עפ"י ספר וזאת הברכה עמ' 19). לפי זה נלמד בדין הברכה על חלה מתוקה הנאפית עם מיעוט מי פירות וכדומה ביחס למים שלבני אשכנז ברכתה 'המוציא', ולבני ספרד המודד לברכת מזונות זה אם טעם התערובת מורגש בעיסה, ולכן צריך שתהיה המתיקות מורגשת בעיסה ולא די בכך שהטעם שונה במקצת מחלה רגילה (כף החיים קסח, נח; חזון עובדיה ברכות עמוד נה; שו"ת אור לציון ח"ב פי"ב ד').
חלות מתוקות בסעודות שבת
לפי המתבאר לעיל, כדי לברך מזונות לבני ספרד צריך שטעם התערובת יהיה ניכר בעיסה, ולכן חלות או לחמניות שמרגישים בהם טעם מתיקות (ולא טעם שונה במקצת מחלה רגילה) וברכתן מזונות - אין יוצאים בהן ידי חובת שלש סעודות בשבת, הואיל ויש חיוב לאכול בסעודות שבת פת כמבואר בשו"ע (סימן רעד, ד) וחלה שמרגיש בה טעם המתיקות דינה כ'פת הבאה בכיסנין' שברכתה מזונות, ולכן יש להיזהר לקנות פת לחם גמור ולא פת מתוקה (חזון עובדיה שם).
ספרדי המתארח אצל אשכנזי בשבת
לפי זה נמצא, שבן ספרד המתארח בשבת אצל בן אשכנז הנוהג לבצוע על חלות מתוקות, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שיש לו לקחת עמו לחם שאין בו מתיקות ולקיים מצות שלש סעודות בפת גמור ולברך עליו המוציא וברכת המזון כדת (הדברים אמורים גם למתארחים בבתי מלון המגישים חלות או לחמניות מתוקות לסעודות שבת). בע"ה בגיליון הבא נמשיך לעסוק בל"נ בדינים הנ"ל וכן בעניין ברכת הפיצה.
הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות