פרד"ס של רעיונות: פרשת וארא

הכניסה לפרד"ס: "ואשר לא שם ליבו אל דבר ה'" (ט, כא)

רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, ראש ישיבת "קול תורה", נוהג לנסוע לחתונת תלמידיו מהישיבה במונית, על מנת לשמור את עיניו מראיות אסורות. באחד הימים כשעלה למונית ביקש הנהג לשמוע "דבר תורה", לאחר שסיים הרב להשמיע לו חידוש, אמר לנהג: עכשיו תורך...

הנהג חשב וחשב וסיפר: בזמן שירותי בצבא שמענו יום אחד צרחות אימים, נחש ארסי נכרך לאחד החיילים על רגלו. בלית ברירה הביאו צלף שיירה בזהירות - עד כמה שאפשר - בנחש והחייל יינצל. לפני שהצלף יורה, הציע חייל דתי: "תגיד שמע ישראל והנחש ילך". היגיון לא היה כאן, אבל מה יש להפסיד? אמר החייל 'שמע ישראל' והנחש ירד.

שאל הרב את הנהג: ומה אירע בסוף עם החייל? והנהג משיב: "הוא חזר בתשובה".

"ואתה?", שואל הרב, "לא ראית את יד ה'?".

"אכן" – עונה הנהג – "אבל לי לא היה נחש על הרגל"..."אכן" – עונה הנהג – "אבל לי לא היה נחש על הרגל"...

פשט: "ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים... ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים" (ז, יט)

מקשה המהרי"ל דיסקין: מאחר שכתבה התורה שאחר הטיית המטה על היאור המים "יהיו דם", מה צורך יש לכפול בלשון הפסוק שוב "והיה דם בכל ארץ מצרים"?

יכלנו לחשוב – מבאר הרב – שלאחר שיכה אהרן ביאור יֵרָאו המים בצבע אדום, ואם נעביר אותם תהליך כימי כזה או אחר, הם יחזרו להיות מים שקופים. לכן מדגישה התורה "והיה דם" ממש בכל ארץ מצרים. הזמן היחיד בהיסטוריה בו היה עודף ושפע ל"בנק הדם" המקומי...

רמז: "כל עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מצרים" (ח, יג)

חז"ל מביאים בשם המדרש שבמצרים היו ארבעה עשר סוגים של כינים(!).

דבר זה – מבאר רבי דוד הכהן בספרו "משגב לדך" – רמוז באותיות הפסוק שלפנינו במילים "עפר הארץ היה כנים", כפי שנכתב בתורה בכתיב חסר, מכיל בדיוק ארבע-עשרה אותיות, כדי לרמז על ארבעה עשר סוגי הכינים.

דרש: "כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה'" (ט, כט)

במכת הברד עומדים אנו, בה מודיע משה לפרעה שהוא יוצא אל מחוץ לעיר להתפלל בגלל שהעיר מלאה בעבודה זרה. מדוע בשאר המכות לא יצא מחוץ לעיר?

מבאר רבי העשיל מקראקא בספרו "חנוכת התורה" דרש יפה: העבודה זרה של מצרים הייתה הטלה, בכל המכות כולן היו הבהמות במרעה, מחוץ לעיר. ניתן היה להתפלל בעיר בנחת. אבל במכת הברד הזהיר משה את המצרים: "הירא את דבר ה' הניס את מקנהו לבתים", כיון שהתמלאה העיר בטלאים - עבודה זרה, יש צורך לצאת מחוץ לעיר להתפלל...

סוד: "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים. ואשר לא שם ליבו אל דבר ה' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה" (ט, כ-כא)

האריז"ל מביא ש"פרעה" זה אותיות "העֹרֶף", ובזוהר כתוב שמילת "בתים" היא רמז לקדושה, וה"שדה" הוא רמז לקליפות וכוחות הטומאה.

רבי יעקב ניניו, בספרו "אמת ליעקב", מבאר לנו את הרמזים בלשון הפסוק: אדם שהוא "ירא את ה'", גם אם לעיתים נכשל בעבירה ונהיה "מעבדי פרעה" – היצר הרע, עדיין יכול להתחזק ומיד לשוב לקדמותו: "הניס את מקנהו אל הבתים". תעשה תשובה, תיכנס לבית ה' ללמוד תורה והכל יהיה בסדר.

אבל מי שחלילה אינו ירא ה' "ולא שם ליבו אל דבר ה'", לעשות תשובה לאחר שהוא נכשל בעבירה -  "ויעזוב את מקנהו בשדה", עבודת ה' שעשה עד עתה, מצוותיו ומעשיו הטובים, נשארים טרף לקליפות וכוחות הטומאה והוא מפסיד אותם.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת וארא – כל הסרטים ב-VOD הידברות