כשרות: טון של בעיות בטונה

הטונה המשומרת נדמית לעתים כבעיה כשרותית 'פשוטה', ולא כך הוא. ונקדים, שאין אנו עוסקים בכשרויות מחו"ל שבחלק מהן המשגיח מגיע רק פעם ב... להצדיק את קיומו ואולי גם לבדוק שיש כיתוב בישול ישראל. ואם תשאלו כיצד הוא מעז, בוודאי הוא ינמק שיותר מזה הנוכחות שלו ממש מיותרת, שהרי המפעל מייצר רק דגי טונה... ובטח אין כאן חששות לדברים טמאים... ובטח גם שאין חשש לבישולי גויים שהרי מי מבשל דגים... זה לא בישול זה עישון... וגם אם הגוי בישל, הרי חלק מפוסקי חו"ל התירו בישול גויים כאשר הדבר נעשה במפעלי המזון.  

אבל בל נקדים את המאוחר.

כמובן, שרוב גופי הכשרות בארץ מייצרים במפעלים שבהם שימורי הדגים המיוצרים הם רק מדגי הטונה, שהרי בעולם קיימים סוגים רבים של שימורי דגים שחלק מהם נעשים מסוגי דגים טמאים או כאלו שטהרתם תלויה בספק, ואפילו מצויים שימורי סרטנים ופירות ים. ולכן בדרך כלל יבחרו מפעלים שבהם יש כבר פס ייצור עם כשרות כל שהיא. אלא שמכאן ולכשרות מהודרת הדרך רחוקה מאוד...

להשכלה, דגי הטונה מגיעים בשלמותם למפעלי הדגים השוכנים לחופי האוקיינוס, ושם מתחיל תהליך יצורם, כאשר מיד בשלב הראשון המשגיח צריך לוודא שהדגים נוקו היטב והסירו מהם את כל חלל הבטן ובנוסף הוסר ראשו של הדג, וגם בשר הדג נוקה ושופשף בסכין, כדי למנוע הימצאותם של תולעים, או לחלופין שיירי מזון הדגים היכולים להכיל דברים טמאים.

לאחר שהדג נוקה היטב, הוא מוכנס ביחד עם עוד מאות דגים לתוך תנור ענק המכיל כעשר עגלות שלכל אחת מהם יש כמה וכמה תבניות. בתנור הם אינם עוברים תהליך של אפיה, אלא מתבשלים באמצעות מערכות קיטור. לצערנו, גופי כשרות שאינם מקפידים כ"כ על בישול ישראל, מסתפקים בכך שהמשגיח מדליק את תנורי הבישול בתחילתו של פס הייצור למשך כל ימי העבודה, אף שבישול הדגים בפועל נעשה על ידי הפועלים הגויים. נכון, שכשרות ברמה שכזאת "תעלים עין", בטענה - שבישול באמצעות קיטור אינו נחשב כבישול גוי האוסר, שהרי מה בין בישול על ידי עשן שמותר, לבין בישול על ידי אדים, הרי פעם היו מעשנים את הבשר כשהיו מניחים אותו מעל לסירי הבישול ואידי הסירים היו מעשנים את הבשר. אבל תודו, לא לרמה כזו של כשרות אתם מצפים... וכמה חבל שגופי הכשרות המקפידים על כך, הם בודדים ביותר.

אגב, מה יקרה כשפס הייצור שלכם הוא מיד לאחר שאותו גוף כשרות סיים את מלאכתו? או אז יש להכשיר את התנורים. נזכיר לכם שכלי שגוי בישל בו אסור בשימוש בלא שיעבור הליך של הכשרה, זאת מלבד העובדה שהמקומיים מנצלים היטב הפסקה אפילו של כמה שעות כדי לייצר לעצמם דגי טונה, וכך נאסרים התנורים על ידי אותו ייצור. רק נספר לכם שהכשר מהודר דורש שבכל יום ראשון בשבוע יעברו התנורים והעגלות הכשרה מחמת יום השבת שבו נעשה ייצור דגים לצורך המקומיים.

נסיים במעשה ששח אחד מרבני הכשרות, כאשר ערך ביקורת מקדימה במפעל שבו הייתה כשרות שלא נזכיר את שמה, לאחר כמה שעות עבודה בלא שימצא כל פגם, ערכו משגיחי הכשרות הפסקת עבודה קצרה, ויצאו משטח הייצור למנוחה קלה. אותו רב, שסקרן מטבעו, ובקי ומומחה בכל ענייני התולעים, החליט להישאר בשטח הייצור כדי למשש את הדגים ולעמוד על טבעם, אם אכן הם נקיים מתולעים. אבל כמה גברה פליאתו כאשר ראה את התכונה הרבה של המקומיים שהתעסקו עם התנורים בפרקי זמן קצרים, כששאלם על מה ולמה, השיבו לו בתמימות שהם מנצלים את ההפסקה הקצרה כדי לבשל את חלל הבטן עם כל תכולתו, שהרי אין מעדן גדול ממנו... וחלל הבטן הריהו מלא בשיירי סרטנים, תמנונים ומה לא...