מנה חמה, בחכמה תחילה

מנה חמה - פטנט גדול לזמן קצר. לאחר ששולפים את מכסה נייר האלומיניום מקופסת המנה החמה, נראה כאילו טובי השפים שבארצנו הקדושה עמלו וטרחו לבשל בעבורנו ארוחת צהרים מזינה, אבל יודעי דבר יספרו לכם שכמעט כלום לא התבשל במפעל שמתיימר לייצג את המותג שבחרתם, בסך הכול הם ערבבו סוגים שונים של מאכלים מיובאים, שכבר עברו תהליך של בישול ראשוני עוד בעודם מעבר לים, וכל מה שנשאר, זה רק לארוז לתוך קופסא מרשימה ולהוסיף תבלינים ועלי ירק מיובשים, והנה לכם מנה חמה בתפארתה... חביבן של המנות הללו הוא הנודלס, אבל גם הפירה מתפוח האדמה או האורז המעוטר בשלל מיני קטניות כאפונה וכדומה תופסים מקום של כבוד.

רק שהתעלומה בעינה עומדת, כיצד מתאפשרת נתינת כשרות לסוגי המאכלים הללו, שהרי הבישול הראשוני נעשה בידי מפעלים שאינם יהודים, וקודם אותו הבישול אין המאכל ראוי כלל לאכילה?!

הבה ניכנס לסוד העניינים - אם נניח שקיימת מציאות שגוי יבשל לנו מאכל, ולאחר שהמאכל בושל כל צורכו ונעשה ראוי לאכילה, יעשה הגוי איזושהי פעולה שתצליח להחזיר את המאכל לקדמותו עד כדי כך שלא יהיה המאכל ראוי לאכילה ללא בישול נוסף, כיצד יש להתייחס מבחינה הלכתית למאכל הזה, האם נחשיב אותו כמאכל שבושל על ידי גוי שנאסר באכילה או שמא - כיון שחזר הדבר לקדמותו ונתבטל הבישול הראשוני שנעשה על ידי הגוי אין על המאכל הזה דין של דין של בישולי גויים. ובמידה שנסבור שהבישול הראשוני של הגוי בוטל, מה יהיה במצב הפוך, שיהודי בישל בתחילה ולאחר שנתבשל המאכל הצליח היהודי להחזיר את המאכל כבתחילה, ואז בא הגוי ובישל לנו את המאכל, האם עכשיו ייאסר המאכל?

מסובך? כלל וכלל לא, זהו בעצם הסיפור שמסתתר מאחורי המנה החמה, קחו לדוגמה את הנודלס, שהיא תערובת של קמח ומים שעוברת חליטה במים רותחים אי שם במזרח הרחוק, ולאחר מכן מונעת בתוך מסוע לעבר תנורי הייבוש, כך שבשלב הסופי נעשים הנודלס נוקשים ואינם ראויים לאכילה ללא בישול חוזר, גם האפונה או האורז עוברים את אותו התהליך.

נידון מעניין זה העלה לפני שנים מספר, ראש הבד"ץ, הגאון רבי משה יוסף שליט"א, על שולחנו הטהור של מרן זצוק"ל, אמנם בסיטואציה שונה אבל בעיקרון זהה אודות שבבי תפוחי אדמה המיוצרים במדינות מזרח אירופה כפולין וכדומה, אם יהיה מותר למלא בהם בצק לצורך הכנת הבורקס, שהרי תפוחי האדמה לאחר שעברו קילוף באמצעות זרמי מים, נכנסים לתוך מעלית השופכת אותם לתוך דוודי הבישול, ורק לאחר שנתבשלו תפוחי האדמה כל צורכם, נטחנו ונשטחו והוסעו מעל גבי רשתות העשויות מטפלון לתוך תנור ייבוש, עד שנעשו לשבבים יבשים. וגם כאן הבישול הראשוני שעשה הגוי התבטל, מכיוון שאין השבבים ראויים שוב לאכילה, ללא שנחזור ונבשל אותם היטב.

ואכן מרן סמך את שתי ידיו ללא עוררין על פסק הבד"ץ, להחשיב את שבבי התפוחי האדמה כדבר שאין בו איסורי בישול עכו"ם, אף שתהליך ייצורם נעשה בחו"ל. אגב - מרן זצוק"ל הלך בעקבות רבנו יוסף קארו זצ"ל שהתיר לבני דורו לאכול בורגול (דומה לקוסקוס אך גס יותר), אף שהוא חיטה שהתבשלה על ידי הגויים, קודם שיובשה.

כך שלמעשה אין איסור לצרוך מנה חמה שיש בה מרכיבים מיובאים מחו"ל ללא חשש כשרותי אחר, מלבד זה שעברו בישול ראשוני במפעל שבו מועסקים רק גויים, ומגיעים אלינו כשהם במצב שאינו ראוי לאכילה ללא בישול חוזר. אלא, שיש לקחת בחשבון, שזה בא על חשבון הצד ההפוך, כך שאם איזה גוי ירצה לחסוך לכם זמן, ויפתח בעבורכם את קופסת המנה החמה ויבשל אותה, אתם בבעיה כשרותית של בישולי גויים. שהרי המנה החמה אינה ראויה לאכילה ללא הבישול שעשה כעת הגוי.

להשכלה - כיום הבד"ץ מחמיר שכל בישול שבבי התפוחי אדמה יעשה על ידי ישראל, כך שבפועל מי שמעלה את המעלית לתוך דוודי הבישול הוא רק נציג מטעמנו. ויתרה מכך, קודם תחילת פס הייצור עובר אותו המפעל שבחו"ל הכשרה בכל דוודי הבישול והמסועים, כדי להכשיר אותם מהבישול שבישל המפעל בכוחות עצמו. וזאת משום ששבבי התפוחי אדמה המיובאים כיום, נעשים ראויים לאכילה ללא צורך בבישול חוזר, שהרי בתוספת של מים צוננים כבר הם מוכנים לאכילה.