לכבוש את הראש (כרוב)

כיום ראשי הכרוב מוכרים לנו כשהם עטופים בשקיות מעוטרות בשלל חותמות המעידות כי אכן אין כאן חרק או זחל אלמוני. לעיתים המחיר היקר גורם ללקוחות לפזול בחשדנות לעבר הכרוב הניצב לא הרחק במדף ומייצג את העולם של פעם, כשכרוב היה עדיין בגידול ובמחיר רגיל. עליית המחירים האחרונה הייתה  גם זמן לעשיית חושבים, ולהיזכר למה בעצם כולנו משלמים את המחיר.

אכן על האמת להיאמר, הכרוב הינו מאכל האהוב לא רק על בני האדם אלא גם למשפחות שלמות ומגוונות של זחלים וחרקים ובפרט התרפיסים הבאים לבקרו עוד מתחילת גדילתו כשהוא עדיין כפרח ועליו פתוחים וצמודים לקרקע. השילוב בין אופי הירק וסמיכותו לאדמה יוצרים כר נרחב להתפתחות של נגיעות מרובה ומה עוד שבשעה שעליו מתעגלים ונסגרים נעשים למלכודת לכל הזחלים שמהלכים עליו מבלי יכולת לצאת. בנוסף ישנה נגיעות של זבובונים וכנימות המטילים את ביציהם על עליו החיצונים .

כדי לגדל ירק שאינו מוחזק כנגוע ,פותחה שיטת גידול על מצע אדמה מיוחד בתוך חממות סגורות העשיות מרשת צפופה ביותר המונעת כניסת חרקים ומעופפים מבחוץ, עם ריסוס מסיבי היוצא אף ממערכת ההשקיה ומונע את התפתחות החרקים מבפנים. אלא ששיטת גידול זו אינה מתאימה לשווק מסחרי שהרי עלותו נאמדת במאות אלפי שקלים והגידול בשיטה זו ארוך מהרגיל ומתאים בעיקר לחודשי החורף הקרים לעומת חודשי הקיץ החמים שהחממות לוהטות והירק שבתוכם מרקיב או מתייבש,

הכרוב מגידול רגיל מוחזק כאחד מירקות העלים הנגועים ביותר שחל איסור לאכלם אלא אם נוקו ונבדקו על ידי בן או בת מעל גיל מצוות הבקיאים היטב בצורת הניקיון והבדיקה ועושים זאת במתינות. אגב – גם הכרוב  "מגידול מיוחד ללא חרקים" אינו בטוח במאת האחוזים שלא חדרו אליו חרקים וכנימות ובפרט בשעת האריזה ומצריך שטיפה תחת זרם מים חזק.

(צילום: shutterstock)

טעות נפוצה ישנה בידי רבים כאשר חושבים שהכרוב הכבוש בשימורים, והכרוב המשווק כשהוא קצוץ, שטוף וארוז, הוא מגידול מיוחד. צר לנו לבשר לכם שהמצב גרוע בהרבה יותר מכך ואף כשיש עליו "כשרות מהודרת",  הכרוב הינו מגידול רגיל בשדות פתוחים. לאחר בדיקות חוזרות ונשנות הוברר - שבכדי להביאו למוצר מוגמר ונקי מחרקים ישנם שלשה פרמטרים: א. שגידול הכרוב יהיה באופן מבודד עם פיקוח הדוק על הריסוס והמדד לזה אם לאחר קילוף שבעה מעליו החיצונים יהיו עלי הכרוב הפנימים בחזקת נקיים. ב. כל עלי הכרוב יפתחו ויעברו שתי שטיפות יסודיות במכונות ניקוי (ג'קוזי) מהדור החדש שיבטיח ניקוי מוחלט. ג. בדיקת עלי הירק ומי השטיפה שאכן הירק נקי. 

בארץ יש מספר מצומצם מאד של מפעלים המייצרים את הכרוב הכבוש שיש עליו כשרות, ואצל רובם לא די שהכרוב  המסופק להם הנו מתחת לכל ביקורת. בפרט השנה שהחורף התאחר לבא והימים החמים היוו כר פורה עבור אותם זחלים, ומה עוד שמכונות השטיפה באותם המקומות מיושנות ואינן יעילות. אמנם ישנם מפעלים בהם יש ייצור מיוחד בכשרות הבד"ץ המייצרים כרוב כבוש או כרוב במיונז, והכרוב המשווק להם יחסית נקי, ופעמים רבות אף מיובא הכרוב מהולנד בגלל היותה מדינה יחסית קרה והגידולים בה מוחזקים כנקיים יותר מהגידולים כאן. ובנוסף יש להם את המכונות הכי יעילות שישנם כיום בשוק. ואכן - בימים אלו שוקדים על פיתוח מכונת ניקוי יעילה ביותר לכרוב הכבוש, וימים יגידו...

אגב- יש לעקוב כיצד יוכרע דינם של - הפטרוזיליה, הכוסברה, האורגנו ושאר עלי הירק המיובשים והטחונים ומשווקים כתבלינים. בימים אלו מתנהל פולמוס הלכתי סוער לאחר שבכל מדגם שערכו להם נמצאו ממצאים של חרקים או זחלים. ירקות אלו הינם מגידול רגיל ואינם עוברים שטיפה כדבעי, ומסתמכים על יבושם בתנור ושטיפתם אלא שאין די בייבוש  בתנור לכלות את התולעים לגמרי ופעמים הם נשארות שלמות שהרי טחינת העלים גסה (יותר מ-2-1 מ"מ) וחשובים במונחים הלכתיים כדין "בריה" שאוסרת את כל התערובת שמונחת בה. המתירים מסתמכים על צירוף כמה ספקות הלכתיים בכדי להתירם.

המלצה - הדרך היחידה להתיר כיום את השימוש בכרוב הכבוש - לנער את הקופסא היטב קודם פתיחתה, לפתוח פתח צר להוציא את כל המים ולסנן בנפת קמח. לאחר מכן להוציא את העלים ולהשרות במי סבון לכ-3 דקות ולשוטף אותם היטב תוך כדי שפשוף תחת זרם מים חזק. חשוב להדגיש שיש לתת כמה ניעורם לעלים בכדי להפיל מהם את הזחלים, לאחר השטיפה ניתן להחזיר את מי הכבישה המסוננים לכרוב כדי שלאחר מספר שעות יחזור לטעמו הקודם.