עמלק – תסתלק!

משנכנס אדר מרבין בשמחה

לנשים יש חיוב לשמחה מיוחדת בחודש אדר. מהי אותה שמחה? אומר ה"שפת אמת", שמצווה על האישה לזכור כמה היא מיוחדת, כמה היא גדולה, איך כל מעשה טוב שהיא עושה נכתב בספר הזיכרונות של המלך. כשרע לה - ה' לא ישן: "הנה לא ינום ולא ישן", ושנתו נודדת. ואז הוא אומר "הביאו לי את ספר הזיכרונות". תגידו, מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּהעַל זֶה ששתקה כשהעליבו אותה? שהתאמצה להכין שבת בשמחה? שהיתה נחמדה לחמותה? מה נעשה לה יקר וגדוּלה?", ואז ה' גוזר עליה גזירות טובות.

וכשהיא זוכרת שהיא כל כך חשובה ויקרה - היא צריכה תמיד להיות יפה ומהודרת, תמיד לזכור שהיא 'בתפקיד'. אילו רק ידעת מה הבגדים עושים לאישיות שלך כשאת לובשת מלכות... אם את רוצה לזכור בכל שניה שהמעשים שלך כל כך גדולים, שכל מעשה קטן וכל פיפס שלך עולה עד כסא הכבוד, לבשי מלבושים מהודרים. כך היו גם בגדיו של הכהן הגדול - מהודרים, צנועים ועתירי שכבות - כדי להזכיר לו כל הזמן כמה הוא חשוב וכמה מעשיו משמעותיים.

במיוחד בשבת - יש עמלק מיוחד לשבת, כי הוא יודע שכאשר בת ישראל מקיימת "עוז והדר לבושה", אז "ותשחק". כשאת לבושה בהדר את יודעת להעביר, לסלוח, למלוך. את פחות מרגישה את הטרחה ופחות כועסת על הילדים. יש לך יותר אווירה של שבת בפנים.

רבי נחמן כותב ש"מצווה להיות בשמחה תמיד", ומדוע לא כתוב שמצווה להיות שמֶחה תמיד? כי המצווה האמיתית היא שגם כשאת אינך שמחה, לפחות תהיי עסוקה בשמחה, תתכונני לקראת השמחה שתהיי בה עוד מעט, תחפשי איך להיות שמחה. ואיך תגיעי לזה? ע"י התמדה. מהי התמדה? התמדה זו ההבנה שבחיים יש לשאוף ולנשוף. אין "ויינפש" בשבת בלי "ויתנשף" בשישי (ו"ויתעלף" בשבת...). החיים הם תחנות של שמחה, ובינתיים אנחנו בדרך אליה, לומדות לחכות בתור, ובונות את בניין חיינו לבנה אחר לבנה.

הביטוי התמדה קיים גם בעולם הישיבות, מה פירוש התמדה? זה מה שהסברנו: להמשיך ללמוד גם כשאין לך חשק, גם כשאתה לא ממש מבין. זו באמת גדולתה של ההתמדה. מה, לרב אלישיב לא היו רגעים קשים? ודאי שהיו לו. מה, הוא הבין תמיד? לא, אבל הוא היה מתמיד.

ובכל זאת, איך אישה שהיא בצער יכולה לצאת מזה בקלות? ע"י זה שהיא זוכרת שהיא "מולכת", שיש מי שתלוי בה וזקוק לה, וממילא היא מתמלאת כוחות להמשיך לעשות למען אהוביה. המחשבה על אחרים שתלויים בה מקימה אותה על רגליה ונוסכת בה כוחות-על. אני רואה את זה כל הזמן. פעם ניגשה אלי אישה עם דיכאון נוראי אחרי לידה, פשוט לא מתפקדת. "די", אמרתי לה, "מסכן בעלך. תראי איך הוא מכרכר סביבך, כמה הוא מתקשר ומברר מה שלומך, כמה הוא רעב. בשבילו, בואי הבית בשמחה", "בסדר, צודקת", אמרה. בשבילו מחתה את הדמעות והלכה הביתה מחייכת. כי אישה, כל אישה, מקבלת עוצמות כשהיא נזכרת שהכל תלוי בה ואנשים צריכים לה: "נכון, אני במצב רוח גרוע, אבל עכשיו אני מלכה ואני מולכת".

איך תרגישי מלכה? בשיא הדיכאון תשאלי את עצמך - מה אחשורוש אומר לאשתו? 'מה לך אסתר המלכה' – 'מה לך', אותיות מלכה: בואי נחשוב מה יש לך.

הגיעה אלי בתל אביב בחורה שבורה. "אני לא יכולה יותר. לא נשואה, לא אמא, ועושה טיפולים. לא יכולה יותר". "מה לך", שאלתי אותה, "מי תלוי בך, בשביל מי שוווה לך לחיות?". "אמא שלי, אחיות שלי, ויש לי חברות נהדרות. אני גם מאד נהנית בעבודה". לרגע ראיתי איך המלכות חוזרת אליה. כך גם אסתר שאומרת לעצמה "אסתר, אם את כל הזמן תרגישי אישה פרטית עם כל הכאבים שלה והצער שלה, לא תעמדי בזה".

"מלכה" זה כשאת יוצאת מהצרות שלך והולכת לצרות של מישהו אחר. מאותו רגע שאסתר עושה את זה – היא מלכה: "וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה... מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת... הָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה ... הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת...?". איך זה פועל? ברגע שאת מרגישה את עצמך חלק מהעם - זה נותן לך כוח.

בימים אלו עלינו לזכור להתפלל תפילה מלוכדת של עם אחד. את שליחה בחצר בית המלך הפנימית. את צריכה להתפלל עבור כל עם ישראל, כי כל עם ישראל על כתפיך. אומר המדרש: "אם החרש תחרישי בעת הזאת", סופך שכשאת תבקשי משהו - ה' ישתוק ויחריש לך, חלילה. עם ישראל תלוי בתפילה שלך, בפרט אם את בצער. אינך מבינה לאן התפילה שלך עולה.

* * *

אני רוצה לקרוא לכן את הגדרת השמחה לפי ה"שפת אמת". תקשיבו טוב:

"תצווה" - לשון זירוז, וכל מעשה שנעשה בזריזות הוא דבר של קיימא. מה שאת עושה בזריזות יישאר ויש לו קיום ומה שאת עושה בלי זריזות לא יישאר. זריזות מביאה לידי חסידות, ועמלק, יימח שמו, רצה לקחת מידת הזריזות מידי ישראל, שכתוב "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים". חמושים = מזורזים, ועיקר השמחה באה על ידי שאדם זוכר כמה מעשיו מגיעים עד לשמים".

זאת אומרת, מה רוצה עמלק? עמלק רוצה הספק. עמלק רוצה שתפעלי במהירות, ביעילות, כמו אוטומט, בשכחת מה שחשוב באמת: "מַהֲרוּ אֶת הָמָן. מַהֵר, קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס". ה' רוצה זריזות וסיפוק. מה ההבדל? "זריזות" זה לעשות מעשה כשאת זוכרת "ה' עכשיו רואה אותי. אני עושה את זה לכבוד שבת. אני עושה את זה לכבודך. אני עושה את זה לכבוד הבעל והילדים שלי". כל מעשה שאת עושה תוך כדי זכירה הוא מעשה עם זריזות והוא יהיה קיים לעולם.

עמלק רוצה מהירות ואילו ה' רוצה זריזות – לפעול במחשבה, במלכות. ה' רוצה שתעשי מהלב, ועל ידי שתעשי מתוך הלב, בכוונה ולשם שמיים - תזכי לסיפוק ולשמחה מהעשייה שלך.

* * *

ואחרון חביב בעניין השמחה: מה הדבר שהכי מביא לשמחה? האמונה.

הרב שמעון גרשון רוזנברג אומר שיש 3 שלבים באמונה:

1. "הכל מקרה" - לומר "הכל מקרה בעולם" זו עבודתו של עמלק: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". הוא פוגש אותך בדרך, מקרר את אמונתך ומראה לך שהכל מקרה. אין השגחה.

שלמה המלך, החכם באדם, אומר "כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה - וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה". מה הם רואים בעולם? שהכל מקרי, אין שום השגחה פרטית. זאת רעה וטוב לה, זאת טובה ורע לה". זה עמלק.

2. "הכל גורל / פור" - זה שלב גבוה יותר מ'הכל מקרה': "יש אלוקים, ומה שקרה לי זה מאלוקים, אבל זה לא טוב וזה נורא עצוב. אני לא מבינה למה הוא נתן לי את הפור הזה. או, כמו שאומרים בצרפתית "פור קווה - למה זה קורה לי?". זו דרגה של אישה דתית, אבל דתית עצובה.

3. "הכל השגחה" - זה השלב השלישי באמונה, להבין שבעצם העולם הוא לא מקרה. העולם מנוהל בהשגחה והכל לטובה. מרדכי היטיב להסתכל על המצב של אסתר, כשלכאורה התיאור בתחילת המגילה הוא טראגי - שבחורה כל כך צדיקה וצנועה כמו אסתר נאלצת להינשא לרשע כמו אחשוורוש. אבל, מרדכי, האדם הכי קרוב לאסתר, לא מתייאש. הוא רואה את המציאות ונשאר מלא תקווה ואמונה. הוא אומר: "אפשר חסידה זו תינשא לערל? יכול להיות שצדיקה כזאת סובלת כך בלי סיבה מהמסובב? לא יכול להיות. העולם הוא לא מקרה. העולם מנוהל בהשגחה והכל לטובה. ודאי תצא גאולה גדולה מהסבל של הבחורה הזאת". זה הרמז של מרדכי, ולזה קוראים אמונה.

לכן חיזקו ואימצו. זכרו שגם אם אתן עדיין לא רואות את האור בקצה המנהרה, גם אם אתן עדיין לא רואות את הישועה שלכן - היא בוא תבוא! היא בידיים של מי שאוהב אותנו יותר מכל ובוודאי חפץ בטובתנו הנצחית בכל רגע ורגע מחדש.

אז שנזכה תמיד להיות בשמחה!!!