אמנון לוי: "רציתי להקשיב, לא להתווכח"

הוא כבר הביע תמיכה באי הגיוס של בני הישיבות לצה"ל, גונן על החרדים מפני ההסתה התקשורתית שהתחוללה כאן בשנה האחרונה, ועכשיו העיתונאי הוותיק אמנון לוי הולך צעד נוסף, ומשיק ביחד עם איתי דנקנר את הסדרה "חרדים", בת שלושת הפרקים, אשר עלתה לשידור החל מהשבוע האחרון. בשל ההקשבה הסובלנית שלו הוא כבר הספיק לזכות לביקורות זועפות מצד המבקרים, אבל לא זה מה שעוצר את לוי - לא אדם מאמין, לדבריו - מלהפגין רוח יהודית והזדהות מפתיעה עם הציבור החרדי.

זו לא ההיכרות הראשונה של לוי (57), עם העולם הדתי. כבר בצעירותו הוא סיקר את המגזר החרדי בעיתון "חדשות", בהמשך הוציא ספר בשם "החרדים", ובשנים האחרונות כתב מספר מאמרים ששחו נגד הזרם האוטומטי, והפגינו תמיכה מפתיעה בהנהגות שונות בציבור החרדי, כולל היחס הלא קדוש כלפי הצפירה, ואפילו כלפי קווי המהדרין.

"מאז שכתבתי את הספר על החרדים, היו אינספור בקשות ממני שאהפוך אותו לסדרה", מספר לוי בראיון להידברות סופשבוע. "בשנה הראשונה שבה ערוץ 2 שידר ניסיתי להרים סדרה כזו, אבל זה לא הסתייע. במשך כל השנים המשיכו והעלו בפניי את הבקשה, אולי תעשה משהו על חרדים, ועכשיו זה התאפשר. נכון שעכשיו יש בולטות מאוד גדולה של החרדים, וזה יותר אקטואלי כביכול, אבל הבולטות תמיד קיימת למעשה".

בחרת להראות את העולם החרדי כמו שהוא - מבלי לדוש שוב בשאלות הקבועות לגבי השירות בצבא, היחס למדינה וכן הלאה. למה בעצם?

"נניח שהייתי שואל אותם את השאלות הקשות שיש לי לשאול כחילוני - הם היו עונים את התשובות שלהם, וזה היה הופך כל הזמן להתנצחות. הרי ההתנגחות קיימת כל הזמן, בכל העיתונים, בכל מהדורות החדשות, בכל תכניות הרדיו. חשבתי שיותר מעניין זה פשוט להקשיב, לשמוע, לנסות להבין. הרבה דברים שנאמרו בסדרה לא מקובלים עלי בהכרח כאדם חילוני, אבל מאידך גם לא קפצתי והתנגדתי. הזכות לא להסכים שמורה איתי כל הזמן, אבל בסדרה הזו רציתי להביא את העמדה החרדית בצורה הכי רחבה שאפשר - לשמוע אותם, להבין אותם. זו החדשנות שבגישה. לא ישר להתווכח, לא ישר לראות אותם דרך קנה הרובה של המחלוקות האידיאולוגיות. היא קיימת ונשארת בצד, אך כרגע אני רוצה להסתכל עליהם כשלעצמם".

אשאל את השאלה הקודמת מהכיוון ההפוך: קצת מפתיע שרק עכשיו נוצרה סדרה כזו, שמנסה להבין את העולם האחר ללא מרמור, טענות והתקפות. ובאמת, מדוע יש כל כך הרבה בורות בציבור הכללי בנוגע לעולם החרדי? רבים בקיאים בהיסטוריה של מדינות אחרות, בחייהם של כוכבי בידור שמעולם לא פגשנו, בתחום הספורט - אבל לא מכירים את אחינו החרדים.

"נכון. אין לי תשובה חד משמעית לזה, אבל יש לי דבר מעודד להגיד: כל פעם שניסיתי לבוא עם מידע - אם בעיתונות הכתובה ואם בסדרה הנוכחית - נתקלתי תמיד בצימאון אדיר אצל החילונים לשמוע ולהקשיב. הפרק הראשון של חרדים זכה לרייטינג מאוד גבוה בערוץ 10, וזה מראה שיש פתיחות, שאנשים רוצים לשמוע. הבאתי את העמדה החרדית ואת חיי המשפחה החרדית בלי לבוז, להתנשא, ללגלג, וציבור גדול צפה בזה. זה מאוד משמח. אני לא תמים מספיק לחשוב שזה מה שיפשיר את הקרח, אבל אם תרמתי בסדרה הזו עוד גרם להבנה בין בני אדם - אשמח.

"אני שותף לדעה שלך שיש המון בורות. בורות מקוממת אפילו. הרי החרדים לא גרים מעבר להרי החושך, הם חיים מטר מאיתנו. מצד שני, גם לחרדים יש חלק בתחושה הזו. הם נתפסים כמאיימים, כסגורים, כעוינים. הרבה מזה לא בצדק, אבל מה שבצדק - החרדים צריכים לשאול את עצמם איך הם קנו לעצמם שם כזה בקרב החילונים. הרי איפה החילוני פוגש אותם? דרך המפלגות החרדיות שלא מייצגות בצורה הכי טובה את החרדים, דרך העימותים וההפגנות. כלומר, דרך העימות היא הדרך העיקרית שבה החילוני הממוצע מכיר את החרדי. לדעתי החרדים צריכים לחשוב איך הם צריכים לשנות את זה. זה לא שיצאה בת קול מהשמים ואמרה שכך יהיה. אפשר להתגבר על השנאה הזו".

ישנו ערוץ הידברות, יש אנשי ציבור חרדים שתורמים לפיוס, כמו הרב פירר והרב גרוסמן, ויש גם עיתונאים חרדים שכותבים בכלי תקשורת חילוניים ומנסים להסביר את ההיגיון של הצד השני. בהחלט יש אנשים מהציבור הזה שמעוניינים להעביר מסרים. העניין הוא שזה לא עובר בתקשורת, וכמעט רק דעות מתנגחות זוכות לבמה מרכזית ולכותרות ראשיות.

"אתה צודק, אין לי מה להגיד. זה לא עובר בתקשורת כמו שהיה ראוי".

אם נחזור לסדרה החדשה, אני מניח שהמרואיינים לא שיתפו איתך פעולה בקלות, שהרי יש חשדנות די מובנת כלפי עולם הטלוויזיה החילוני. איך הצלחת בכל זאת להיכנס ללבם?

"באמצעות הרבה שיחות ומפגשים. יש לי צוות שעבד בסבלנות נמלים. עשינו את זה רק בעבודת שכנוע. אני ממש מצדיע בפני המשפחה שהצגנו בפרק הראשון. עד שהגענו אליהם עברנו הרבה משפחות. הרבה התעניינו ורצו להופיע, אבל ברגע האחרון נמנעו. החשש הוא גדול. עם זאת, אני לא מאשים את אלה שוויתרו, כי באמת, התקשורת החילונית היא לא חברה קרובה של הציבור הדתי, והחשדנות לא מופרכת".

זכית ללא מעט התקפות מאנשי תקשורת. טענו נגדך בין השאר שלא התעסקת בצדדים היותר מעוררי מחלוקת בכל הנוגע לחרדים.

"התשובה שלי אליהם היא שלא באתי להתווכח בסדרה הזו. באתי להראות השקפת עולם. הפרק הבא יציג את הדיון בנושאים טעונים יותר כמו הצפירה והשירות בצבא. אני מביא את עמדת החרדים, ומאוד חשוב לי לשמוע אותה. התשובה שלי למבקרים היא שאם הייתי שואל את השאלות בטון התוקפני כפי שקורה כאן תמיד - זה היה גולש מאוד לוויכוח, להתנצחות, כמו שקורה תמיד. החידוש הוא לא להתווכח, אלא להראות אותם כמו שהם".

לסיום מספר לוי שהוא אוהב לא מעט דברים בעולם החרדי. "אני אוהב מאוד את מערך התמיכה ההדדית שיש בעולם החרדי, את החום הקהילתי שיש בין האנשים, את תחושת שותפות הגורל שיש לציבור הזה בכלל, וגם לקבוצות בתוכו. אני אוהב את הדבקות. בדרך כלל אלה אנשים עם הרבה נשמה. כל עניין הגמ"חים הוא דבר שבפירוש גם הציבור החילוני צריך לאמץ אליו. ובכלל, לציבור החילוני יש הרבה מה ללמוד".