איפה עדיף לגור?

מְכוֹנִיּוֹת רַבּוֹת חוֹלְפוֹת לְיַד בֵּיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. הַכַּמּוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מִבֵּין כָּל בָּתֵּי הַשְּׁכֵנִים בָּרְחוֹב. זֹאת מִשּׁוּם שֶׁהַבַּיִת שֶׁלּוֹ מְמֻקָּם בִּקְצֵה הָרְחוֹב, שֶׁהוּא לְלֹא מוֹצָא. מֵעֵבֶר לַבַּיִת נִמְצָא כְּבִישׁ מֶרְכָּזִי שֶׁל הָעִיר וּבוֹ כִּכָּר עֲגֻלָּה וּמְטֻפַּחַת. מִשְּׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם לְתוֹךְ הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, מְשַׁמֵּשׁ הַכְּבִישׁ צִיר מֶרְכָּזִי לִיצִיאָה מֵהָעִיר וְלִכְּנִיסָה אֵלֶיהָ.

הֶמְיַת מְנוֹעִים כְּבֵדִים שֶׁל מַשָּׁאִיּוֹת, טְרַקְטוֹרִים, אוֹפָנוֹעִים, אוֹטוֹבּוּסִים, צְפִירוֹת אֲרֻכּוֹת אוֹ קְצָרוֹת וַחֲרִיקוֹת גַּלְגַּלִּים עַל הָאַסְפַּלְט, הָיוּ חֵלֶק מִשִּׁגְרַת יוֹמָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.

לָרְעָשִׁים הָאֵלֶּה כֻּלָּם הִתְרַגְּלוּ. רַק כְּשֶׁהָיוּ הַחַלּוֹנוֹת נִסְגָּרִים, הֻשְׁאֲרָה הֲמוּלַת הַכְּבִישׁ בַּחוּץ, כִּי הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ אֲטוּמִים הֵיטֵב.

מִלְּבַד הָרַעַשׁ שֶׁהָיָה חוֹדֵר לְכָל פִּנָּה בַּבַּיִת, נֶהֱנוּ הַיְּלָדִים מֵהַמָּקוֹם בּוֹ גָּרוּ. מֵאַחַר וְהַכִּכָּר הָיְתָה מָקוֹם מֶרְכָּזִי, הִיא הָיְתָה מְטֻפַּחַת כָּל הַזְּמַן. מִדֵּי פַּעַם הָיוּ עוֹבְדֵי הַגִּנּוּן שֶׁל הָעִירִיָּה מַגִּיעִים לַמָּקוֹם. מְרַעְנְנִים אֶת הָאֲדָמָה, שׁוֹתְלִים פְּרָחִים בְּעוֹנָתָם, אוֹסְפִים פְּסֹלֶת, מוֹסִיפִים חָמְרֵי דִּשׁוּן לַדֶּשֶׁא, וּמְכַסְּחִים אוֹתוֹ.  יַעֲקֹב אָהַב לִצְפּוֹת בָּעֲבוֹדָה הַזּוֹ. הַפּוֹעֲלִים הָיוּ יוֹצְרִים גּוּמוֹת בָּאֲדָמָה הַמְדֻשֶּׁנֶת, וּמַשְׁלִיכִים לְתוֹכָם פְּרָחִים רַעֲנַנִּים. בְּאֹפֶן פִּלְאִי הָיוּ הַשְּׁתִילִים נוֹחֲתִים בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁנּוֹצַר עֲבוּרָם. יַעֲקֹב יָכוֹל הָיָה לִצְפּוֹת בָּהֶם מֵעֵבֶר לַגָּדֵר. הֲכִי אָהַב לַעֲקֹב אַחַר מַכְסֵחַת הַדֶּשֶׁא הַמְּמֻנַּעַת. זוֹ הָיְתָה מֵעֵין מְכוֹנִית קְטַנָּה וּפְתוּחָה. הַנֶּהָג שֶׁיָּשַׁב בָּהּ נָסַע עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא הָלוֹךְ וָשׁוֹב וּבְמַעֲגַלִּים תּוֹךְ שֶׁהוּא מְכַסֵּחַ אֶת הַדֶּשֶׁא. זוֹ לֹא הָיְתָה מַכְסֵחַת הַדֶּשֶׁא הַקְּטַנָּה שֶׁיַּעֲקֹב הִכִּיר. אִם הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַכְסֵחָה שֶׁכָּזוֹ לַדֶּשֶׁא שֶׁבַּכִּכָּר, בְּוַדַּאי הָיָה צֹרֶךְ בִּזְמַן רַב, כִּי הַמַּכְסֵחָה הָיְתָה קְטַנָּה לְשֶׁטַח גָּדוֹל, אֲבָל הַמַּכְסֵחָה הַמְּמֻנַּעַת עָשְׂתָה אֶת אוֹתָהּ עֲבוֹדָה בְּפָחוֹת זְמַן. עִנְיָן לֹא מְבֻטָּל שֶׁל חִסָּכוֹן.

צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לָגוּר לְיַד מָקוֹם רוֹעֵשׁ. לֹא כָּל אֶחָד מְסֻגָּל לְכָךְ. כָּזֶה בְּדִיּוּק הָיָה אֶפְרַיִם, בֶּן הַדּוֹד שֶׁל יַעֲקֹב. מִשְׁפַּחְתּוֹ גָּרָה בְּיִשּׁוּב קָטָן בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ, רָחוֹק מִכְּבִישִׁים סוֹאֲנִים וּמִמֶּרְכְּזֵי עָרִים. הַיִּשּׁוּב נִמְצָא לְיַד שְׁטָחִים חַקְלָאִיִּים, שָׁם צוֹמְחִים גִּדּוּלִים שׁוֹנִים. הַשֶּׁקֶט שָׁם הוּא חֵלֶק מֵהַנּוֹף שֶׁל הַטֶּבַע.

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אֶפְרַיִם הִגִּיעָה לְהִתְאָרֵחַ בְּשַׁבָּת אֵצֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שְׁנֵיהֶם הָיוּ יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁלֹּא הִתְעַנְיְנוּ בִּמְיֻחָד בַּסְּבִיבָה בָּהּ גָּרוּ, אֲבָל כְּשֶׁהֵם גָּדְלוּ וּכְבָר שָׂמוּ לֵב לְמַה שֶׁקּוֹרֶה סְבִיבָם, הָיוּ הַהֶבְדֵּלִים בִּמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם בּוֹלְטִים.

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאֶפְרַיִם אָמַר כְּשֶׁשּׁוּב הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ הִתְאָרְחָה אֵצֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת הָיָה: "כַּמָּה רַעַשׁ יֵשׁ לָכֶם פֹּה!"

"רַעַשׁ?" תָּמַהּ יַעֲקֹב וְכָרָה אֹזֶן כְּדֵי לִשְׁמֹעַ עַל אֵיזֶה רַעַשׁ בֶּן הַדּוֹד מְדַבֵּר. הוּא לֹא שָׁמַע מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, מִלְּבַד הָרְעָשִׁים הַקְּבוּעִים.

"מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ?" בִּקֵּשׁ לְהָבִין.

"יֵשׁ הֲמוֹן מְכוֹנִיּוֹת!" הִסְבִּיר אֶפְרַיִם וְהִצְבִּיעַ לְכִוּוּן הַכִּכָּר.

בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע חָלְפָה מַשָּׁאִית רוֹעֶשֶׁת בַּכְּבִישׁ. מִיָּד אַחֲרֶיהָ נָסַע מְעַרְבֵּל בְּטוֹן רַעֲשָׁנִי לֹא פָּחוֹת, שֶׁגַּם צָפַר צְפִירָה רָמָה מִשּׁוּם מָה. וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, גַּם אוֹטוֹבּוּס הוֹפִיעַ מֵהַסִּיבוּב, וְנִכְנַס לַכִּכָּר בַּהֶמְיָה הַמְּנוֹעִית הַמֻּכֶּרֶת שֶׁל אוֹטוֹבּוּסִים.

"אֵיךְ אַתֶּם מְסֻגָּלִים לִחְיוֹת בָּרַעַשׁ הַזֶּה?" אֶפְרַיִם לֹא הֵבִין.

"אֲנַחְנוּ כְּבָר רְגִילִים!" מָשַׁךְ יַעֲקֹב בִּכְתֵפָיו.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הָעִנְיָן נִרְאֶה לוֹ דֵּי מוּזָר. אֶפְרַיִם שָׂם דָּגֵשׁ עַל מָה שֶׁהֵם לֹא מְיַחֲסִים לוֹ כָּל עִנְיָן. אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב... מְכוֹנִיּוֹת הַחוֹלְפוֹת בַּכְּבִישׁ אֵינָן מַחֲזֵה נָדִיר, וְהָרַעַשׁ הַמְּלַוֶּה אוֹתָן הוּא חֵלֶק מֵהֵן. עַל מָה הוּא מִתְלוֹנֵן!?...

אֶפְרַיִם לֹא הִסְתַּפֵּק בַּהֶעָרָה הַזּוֹ. הַהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת כְּבָר הָיוּ לִקְרַאת סִיּוּמָן. בְּנֵי הַדּוֹדִים נִצְּלוּ אֶת הַזְּמַן שֶׁנּוֹתַר עַד כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְהִתְרוֹצְצוּ בְּמִשְׂחָק בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית, זוֹ שֶׁחוֹמָה הִפְרִידָה בֵּינָהּ וּבֵין הַכִּכָּר שֶׁמֵּעֵבֶר לָהּ, שָׁם הִמְשִׁיכוּ מְכוֹנִיּוֹת לַחֲלֹף בִּמְהִירוּת, כְּשֶׁהַנֶּהָגִים לֹא מוּדָעִים שֶׁהֵם מְהַוִּים נוֹשֵׂא לְשִׂיחָה קַלָּה בֵּין הַיְּלָדִים.

אֶפְרַיִם הֵצִיץ מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, עוֹקֵב אַחַר הַתְּנוּעָה שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה.

"אֲנִי לֹא הָיִיתִי מַצְלִיחַ לְהִתְרַגֵּל לְזֶה!" נָשָׂא עֵינָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, בְּמַבָּט שֶׁזָּרַם עִם הַמְּכוֹנִיּוֹת.

"מָה זֶה?" מִהֲרוּ יוֹאֵל וְדָוִד, אֶחָיו הַקְּטַנִּים שֶׁל יַעֲקֹב אֶל הַגָּדֵר. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁבֶּן דּוֹדָם רָאָה מַשֶּׁהוּ מְסַקְרֵן, אֲבָל לֹא רָאוּ שָׁם שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד. רַק מְכוֹנִיּוֹת.

"בֶּאֱמֶת לֹא מַפְרִיעַ לָכֶם לָגוּר לְיַד רַעַשׁ כָּזֶה?" אֶפְרַיִם כְּאִלּוּ סֵרֵב לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּל לְרַעֲשֵׁי הַמְּכוֹנִיּוֹת.

"אֲנַחְנוּ רְגִילִים לְזֶה!" חָזְרוּ הַיְּלָדִים עַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לְאֶפְרַיִם.

"יֵשׁ לָנוּ מַזָּל שֶׁאֲנַחְנוּ גָּרִים בְּמָקוֹם אַחֵר!" זָרַק אֶפְרַיִם מִשְׁפָּט, וְלֹא יָדַע עַד כַּמָּה יַעֲקֹב נֶעֱלַב. בֶּן הַדּוֹד שֶׁלּוֹ חוֹשֵׁב שֶׁהַבַּיִת שֶׁלּוֹ בַּיִּשּׁוּב הַקָּטָן וְהַשָּׁקֶט שֶׁלָּהֶם, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁהָכִי טוֹב לָגוּר בּוֹ, וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם עֵרֶךְ לַבַּיִת בּוֹ הוּא מִתְאָרֵחַ. מָה הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ? שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם גָּרִים אֲנָשִׁים רַק בִּמְקוֹמוֹת שְׁקֵטִים וּפַסְטוֹרָלִיִּים. אִם הוּא לֹא טוֹעֶה, וְיַעֲקֹב הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא לֹא טוֹעֶה, בְּרֹב הָעוֹלָם אֲנָשִׁים גָּרִים בִּמְקוֹמוֹת רוֹעֲשִׁים. הָעוֹלָם לֹא יָכוֹל בְּלִי רַעַשׁ. מְכוֹנִיּוֹת, מִפְעָלִים, שְׁוָקִים, חֲנֻיּוֹת, גַּנִּים צִבּוּרִיִּים בָּהֶם מְשַׂחֲקִים יְלָדִים, וְגַם בָּתִּים וּבִנְיָנִים. כֻּלָּם מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים. נָכוֹן שֶׁמָּה שֶׁאֶפְרַיִם שׁוֹמֵעַ עַכְשָׁו, הוּא דָּבָר לֹא רָגִיל עֲבוּרוֹ, אֲבָל מִכָּאן וְעַד לִקְבֹּעַ שֶׁהַבַּיִת שֶׁלּוֹ שָׁוֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַבַּיִת שֶׁל יַעֲקֹב, הִכְעִיסָה אֶת יַעֲקֹב מְאֹד. זוֹ הָיְתָה אִי הַכָּרַת הַטּוֹב עַל הָאֵרוּחַ שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ הִתְכּוֹנְנָה עֲבוּרוֹ בְּהַרְבֵּה מַאֲמַצִּים. כְּשֶׁהַשַּׁבָּת יָרְדָה פָּסְקוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת מִלָּנוּעַ בַּכִּכָּר, וְהַדְּמָמָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת יָרְדָה עַל הַכֹּל.

"אַתֶּם שׁוֹמְעִים אֵיזֶה יֹפִי?" קָרְנוּ פָּנָיו שֶׁל אֶפְרַיִם כְּשֶׁהַיְּלָדִים הָלְכוּ עִם אֲבוֹתֵיהֶם לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

יַעֲקֹב גִלְגֵּל אֶת עֵינָיו וְהִתְאַפֵּק לֹא לְהָגִיב. מָה יֵשׁ לְאֶפְרַיִם לוֹמַר עַכְשָׁו... "דְּמָמָה כָּזוֹ יֵשׁ לָנוּ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ!" הוּא הִשְׁוִיץ, "לָכֶם יֵשׁ אוֹתָהּ רַק פַּעַם בְּשָׁבוּעַ".

"מָה כָּל כָּךְ מַפְרִיעַ לְךָ בָּרַעַשׁ הַזֶּה?" יַעֲקֹב לֹא הִתְאַפֵּק וְהִשְׁחִיל שְׁאֵלָה.

"אֲנִי לֹא אוֹהֵב רַעַשׁ. זֶה גּוֹרֵם לִי לִכְאֵב רֹאשׁ!" הִסְבִּיר אֶפְרַיִם.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן יַעֲקֹב חָשַׁב שֶׁאֶפְרַיִם סְתָם יֶלֶד מְפֻנָּק, אֲבָל אַחַר כָּךְ רִחֵם עָלָיו. לְאֶפְרַיִם יֵשׁ בְּעָיָה, כִּי הוּא צָרִיךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם סְבִיבָה מְלֵאָה בִּרְעָשִׁים. הוּא הֲרֵי לֹא יוּכַל לְהִסְתַּגֵּר בַּבַּיִת הַשָּׁקֵט שֶׁלּוֹ לָנֶצַח. מָה יִהְיֶה כְּשֶׁיִּגְדַּל... הוּא יֵאָלֵץ לִפְגֹּשׁ רְעָשִׁים בְּכָל מָקוֹם. מָה יַעֲשֶׂה אָז, אִם עַכְשָׁו קָשֶׁה לוֹ... לַמְרוֹת שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת לֹא הִפְסִיק אֶפְרַיִם לְהַשְׁווֹת בֵּין הַבַּיִת הַשָּׁקֵט שֶׁלּוֹ, לְבֵין בֵּית הַדּוֹד שֶׁלּוֹ, הָרוֹעֵשׁ מִדַּי לְטַעֲמוֹ, יַעֲקֹב הִצְלִיחַ לֹא לִכְעֹס עָלָיו.

רַק כְּשֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם נִפְגְּשׁוּ שׁוּב כַּעֲבוֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים, כְּשֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם הִזְמִינָה אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָם בְּשַׁבָּת, רַק אָז הֵבִין יַעֲקֹב הֵיטֵב אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אֶפְרַיִם. הֵם נָחֲתוּ לְתוֹךְ דְּמָמָה פַּסְטוֹרָלִית, שֶׁמִּיָּד הִפִּילָה עַל יַעֲקֹב תְּחוּשָׁה מוּזָרָה. הַדְּמָמָה סָבִיב הָיְתָה שְׁקֵטָה לְמַדַּי, לְמִי שֶׁגָּר צָמוּד לְכִכָּר רוֹעֶשֶׁת, וְרָגִיל לְחַיִּים שֶׁהָרְעָשִׁים הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵחַיֶּי הַיּוֹמְיוֹם שֶׁלּוֹ. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבַּתְּחִלָּה זוֹ הָיְתָה תְּחוּשַׁת מוּעָקָה קַלָּה, וְיַעֲקֹב חִפֵּשׂ לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת רָמִים, כִּי כָּךְ הָיָה רָגִיל. לֹא! הוּא לֹא חָשַׁב שֶׁיִּרְצֶה לָגוּר בְּמָקוֹם כָּל כָּךְ שָׁקֵט. הוּא אוֹהֵב אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְגַם אֶת הַכִּכָּר הָרוֹעֶשֶׁת. כָּל אֶחָד יָכוֹל לִבְחֹר הֵיכָן לָגוּר בְּהֶתְאֵם לִצְרָכָיו.

בְּמַהֲלַךְ הַשַּׁבָּת הִזְכִּיר אֶפְרַיִם כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַסְּבִיבָה שֶׁל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ לְזוֹ שֶׁל הַדּוֹד שֶׁלּוֹ. יַעֲקֹב לֹא חָשׁ אֲפִילוּ קְצֵה קָצֵהוּ שֶׁל עֶלְבּוֹן. נִרְאֶה הָיָה שֶׁאֶפְרַיִם בֶּאֱמֶת אוֹהֵב אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְהַדְּמָמָה שֶׁמְּלַוָּה אוֹתוֹ. מַחֲשָׁבָה אַחַת עָלְתָה בְּרֹאשׁוֹ. בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ בָּעִיר הַגְּדוֹלָה אֶפְשָׁר לָחוּשׁ הֵיטֵב אֶת כְּנִיסָתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת. בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה יָמִים הַכִּכָּר רוֹעֶשֶׁת, וְכַמָּה דַּקּוֹת לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת מַגִּיעַ הַשֶּׁקֶט הַמְּבֹרָךְ, הַמְּבַשֵּׂר עַל יוֹם הַמְּנוּחָה הַנִּכְנָס. הַמַּעֲבָר הַזֶּה מְחַזֵּק אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. כָּאן בַּיִּשּׁוּב שֶׁל אֶפְרַיִם אִי אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ אֶת הַשַּׁבָּת בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, כִּי הַשֶּׁקֶט נִמְשָׁךְ גַּם כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה. כַּמּוּבָן שֶׁהִיא מֻדְגֶּשֶׁת בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת, אֲבָל זֶה לֹא דּוֹמֶה לְמַה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. הוּא מְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁקֶט הַפַּסְטוֹרָלִי, אֲבָל מַעֲדִיף אֶת הָרְעָשִׁים שֶׁמֵּעֵבֶר לַגָּדֵר שֶׁלָּהֶם.