מדוע אין היום צרעת?

פרשתנו ממשיכה את דיני הצרעת, ודרכי ההיטהרות ממנה. ידוע כי נגע הצרעת המקראי אינו מחלה ככל המחלות, אלא מגיע בעקבות מצבו הרוחני של האדם. הנה, למשל, לפי כללי הרפואה ידוע שריפוי מחלות עור ונגעי בתים, דורש אויר ואוורור ואילו בנגע הצרעת כאן מסגירים וסוגרים את הבית הנגוע ללא אור שמש. חז"ל לימדונו כי הצרעת נובעת מדיבור שאינו כשר, כמו שדרשו את המילה ´מצורע´ – ראשי תיבות של ´מוציא רע´.

כיום איננו רואים אנשים הנגועים בצרעת. האם זה סימן שמצבנו הרוחני טוב יותר מתקופות קודמות?

המשילו על כך משל: משל למלך נכבד שביקש להפוך את אחת מהערים במדינתו לעיר בירתו. מיד כשעבר לדור בה הגיעו פועלים, ניקו וסדרו את העיר, וחיילים הוצבו בכניסתה לבדיקת כל אדם המבקש להיכנס אליה. גינות נוי נשתלו בכל פינה ופקחים החלו להסתובב בעיר כדי לקנוס את המשליך פסולת. אולם על אף הקשיים ראו אזרחי העיר ברכה רבה על שבא המלך לעירם. הכלכלה פרחה באופן נפלא וככל אנשי העיר החלו להתעשר. והנה לימים חטאו אנשי העיר למלכם, והוא החליט להעביר את משכנו לעיר אחרת.

אדם שאחיו התגורר באותה עיר הבירה לשעבר, היה רגיל לבקר את אחיו פעם בשנה. בכל ביקור היה מתלונן על קשיי הכניסה לעיר, ועל שנקנס ברחוב בכל עת שהשליך בדל סיגריה או פסולת אחרת. והנה עתה, כשהגיע לבקר את אחיו, נכנס מיד ללא עיכובים והרחובות שבו להיות ללא שום פיקוח. הוא הגיע לבית אחיו שמח וטוב לב והביע בקול את שמחתו על אחיו שחי כעת ללא כל אותן הגבלות שהיה רגיל בהן.

אך כששמע אחיו את דבריו, נאנח אנחה כבידה והסביר לאחיו: "דוקא הפיקוח ההדוק שהיה כאן בעבר כאשר מלכנו שכן בתוכנו, היה נפלא מאד עבורנו. התגוררנו בעיר נקיה לחלוטין, הכלכלה פרחה והיינו שמורים מכל מחבל ומזיק. וכיום, הרחובות מטונפים, הכלכלה קרסה, וכל צר ומשחית רשאי להיכנס לעירנו".

ומן המשל לנמשל: בעבר, כאשר שכינת ה´ יתברך שרתה על עם ישראל, כל זוהמה פנימית שנוצרה מחטא הלשון, היתה צפה ועולה, ויוצאת החוצה בצורת צרעת. אדם שפגש את חברו ברחוב ודיבר לשון הרע מבלי להרגיש, היה מגיע לביתו ורואה כתמי צרעת על קירות ביתו. אם שב בתשובה – מוטב, אך אם לא תיקן את דרכו, היה רואה כתמי צרעת בבגדיו. ואם גם כעת טרם הבין את הסימן, היתה פורחת צרעת בעור בשרו לבסוף. כך היה החוטא מתעורר לתשובה ונטהר, בדומה לגוף נגוע בחיידקים ורעלים, שחומו עולה כדי להתריע ולעורר את האדם לטפל בחולי. אף שהחום הגבוה גורם לנפילת החולה למשכב, הרי שהוא משמיד חיידקים, מפריש זיעה המכילה את הרעלים שבגוף, ומחייב את החולה לנוח מנוחה ההכרחית לניצחון הגוף במלחמתו עם הרעלים.

זוהי התועלת הרבה שהיתה בהופעת הצרעת. היא היוותה נורית אזהרה לאדם, ובכך היתה מעוררת אותו לחשבון נפש, מטהרת אותו באמצעות הייסורים הכרוכים בה, ומחייבת אותו לשהות מחוץ למחנה שבעה ימים ובכך לערוך חשבון נפש ולתקן את דרכיו.

אולם כיום, שהאווירה הרוחנית כל כך עכורה ואין מלכנו בתוכנו, אין גופנו קדוש עד כדי דחיפת הזוהמה הרוחנית החוצה, ולכן נגעים אלו אינם קיימים היום כיוון שאינם אפקטיביים. למעשה מצב זה גרוע יותר, שהרי הלכלוך הרוחני של החטא נשאר בגוף, בדומה לחולה שגופו נגוע בחיידקים ובפסולת, ומערכות ההתרעה שבגופו אינן פועלות. האדם אמנם סבור שהוא בריא, אבל מחלתו מתגברת ח"ו בתוכו מבלי שיידע.

משמעות הדבר היא שכיום עלינו להיזהר מדיבורי לשון הרע אף יותר מבזמנם, שהרי ניקוי מזכך ומטהר זה של נגעי הצרעת שהיה בזמנם, אינו קיים בזמננו. שבת שלום.