טבעי שפורים הגיע

טבע. מילה בעלת צליל תמים, שהושאלה על ידי אחת מחברות התרופות הגדולות ביותר בעולם. מילה שמשמעותה האמיתית רומזת על גישת היהדות כלפי העולם המודרני.

יש כאלו הרואים את ההתקדמות האנושית בהבנת הטבע, כדבר הנוגד את תפיסת העולם הדתית. הם מסבירים, שלכאורה, המדע בא להסביר תופעות שפעם בני האדם ייחסו לאלוקים, ובכך הם מנסים להפוך את האלוקים לתשובה ארכאית לשאלה מדוע מתרחשים דברים בעולם.

היהדות לא רואה קונפליקט בין השניים. למעשה, מנקודת מבטה של התורה, ככל שאנו מבינים יותר את הטבע, כך נוכל להבין טוב יותר את אלוקים. המילה טבע רומזת לרעיון הזה, ומשמעותה היא - דבר שהוטבע. המילה "מטבע", לדוגמא, שמגיעה מאותו שורש ט.ב.ע, ממחישה את הרעיון. למטבע קוראים כך משום שהוא התוצר הסופי של תבנית בעלת צורה, שהטביעה את חותמה על דיסקית מתכת.

על פי התודעה היהודית, כל המדע והטבע אינם אלא חותם האלוקים שהוטבע בעולם. ככל שאנו יכולים להבין יותר את היקום, ואף את עצמנו, כך אנו יכולים לבחון מקרוב יותר את החוכמה האלוקית ואת החיים העשירים שהיא מספקת. העולם, מלשון "העלם", הוא מקום שמסתיר את יד האלוקים מאחורי הטבע, ומאפשר לנו להתכחש למציאותו. ההסתר עצמו מהווה ברכה, מכיוון שהוא מאפשר את הבחירה החופשית. אילו המציאות  הייתה מוחשית עד שאף אחד לא היה יכול להכחיש אותה, לא היה מגיע לנו שכר על שהיינו בוחרים להתחבר לאלוקים. אולם, במציאות, הטבע אינו אלא חותם שהטביע הא-ל בעולם, כשהטבע משמש אמצעי אשר דרכו מגלה ה´ את השגחתו הפרטית.

מעל לטבע

לאחר הקדמה זו, אנו יכולים להבין גם מהם גבולות הטבע. למרות שגלימת הטבע מסתירה את יד האלוקים בעולם, היו בעבר היהודי אנשים שראו מבעד למסווה זה, והבחינו בָּאמת בבירור רב כל כך, עד שחוקי הטבע כבר לא היו רלוונטיים לגביהם. לטבע לא הייתה מבחינתם כל משמעות, משום שהוא לא הצליח לטשטש את מעורבות האלוקים בעולם, שהייתה כל כך ברורה עבורם.

כתוצאה מכך, אותם אנשים גם לא היו כבולים לחוקי הטבע, ויכלו לשנות את המשוואה. במילים אחרות, הם יכלו לחולל ניסים. דוגמא לכך היא רבי חנינא בן-דוסא. יום אחד חזר התנא הקדוש לביתו ומצא את בתו עצובה. כאשר שאל לשלומה, אמרה שבטעות הדליקה את נרות השבת בחומץ במקום בשמן, וידעה שבתוך זמן קצר הפתילות יישרפו וייכבו. רבי חנינא הבהיר לה שמי שאמר לשמן שידלק יאמר גם לחומץ שידלק, וכך היה. הנרות דלקו עם חומץ בדיוק כפי שהיו דולקים עם שמן. בשבילו הכל היה אותו הדבר, והמכניזם של הבעירה הטבעית, היה ניסי עבורו לא פחות מקריעת ים סוף.

טבע, אם כן, הוא לא יותר ממסך, שמאבד מהרלוונטיות שלו, ברגע שהאדם רואה את יד ה´ המסתתרת מאחוריו.

פורים ושר הטבעות

אחד מסיפורי התנ"ך מדגיש את מרכזיותו של הטבע, וכיצד האלוקים משתמש בו על מנת לבחוש בקלחת ההיסטוריה. מגילת אסתר עמוסה בצירופי מקרים מוזרים ו"טבעיים" לכאורה. ראשית המלך אחשוורוש הורג את המלכה ושתי, כשהוא מחליט לתלות אותה בשיכרונו. מעשה זה מכין את הזירה לעלייתה של מלכה חדשה, אסתר, מבלי שהמלך ידע שהיא יהודייה, ושהיא זאת שתציל את עמה מהשמדה.

בשרשרת התרחשויות "טבעית" אחרת, מרדכי, מנהיג היהודים, שומע במקרה שני אנשי חצר המתכננים להתנקש בחיי המלך, משום ש"במקרה" הוא מבין את השפה הזרה שבה דיברו. הוא מעביר את המידע למלך, אשר מתעד את הדברים, ובמקרה, באופן "טבעי" לחלוטין, המלך נתקל במידע הזה כשהוא מעלעל בספר הזיכרונות, בדיוק כשהתוכנית להשמדת היהודים מתקרבת למימושה. הכבוד שניתן למרדכי על הצלת חיי המלך, מתחיל ומבשר את מפלת המן. מאוחר יותר, כשאסתר עורכת משתה ומזמינה אליו את המלך והמן, יוזם המזימה להשמדת היהודים, המלך פורץ החוצה בכעס, וחוזר בדיוק כשהמן מתחנן על חייו בדרך, שרק "במקרה" גורמת למלך לחשוד שהוא מגלה עניין בלתי ראוי במלכה... ולכן חותם את גזר דינו של המן.

צירופי מקרים?

סיפור הפורים הוא סיפור של ניסים נסתרים, של התערבות אלוקית בטבע, בלי לשבור את חוקי הטבע. לא צריך להפתיע אותנו שהסמל של מפתחות הטבע, הביטוי הגשמי לַצד המנצח בפורים, אינו אלא טבעת. טבעת החותם של המלך, מילה נוספת הקשורה מבחינה לשונית לטבע. טבעת החותם נקראת טבעת משום ההטבעה אותה היא מותירה על פני משטחים אחרים.

הטבעת המלכותית מתחילה את דרכה על אצבעו של אחשוורוש. כשהמן משכנע אותו למחות את היהודים, היא עוברת לידי המן (מגילת אסתר ג,י), והגזרה להרוג את היהודים נחתמת בטבעת חותם זאת (אסתר ג,י"ב). לבסוף, לאחר מפלתו של המן, המלך מסיר את הטבעת מידו, מעביר אותה לידי מרדכי (אסתר ח, ב), והצו שמתיר ליהודים לנקום באויביהם נחתם באותה טבעת (אסתר ח, י). מפתחות הטבע עוברים מכאן לשם, ובסופו של דבר נוחתים, בסיפור הפורים.

זהו, למעשה, הלימוד של המגילה – כל המקרים "הטבעיים" שהתרחשו, לא היו אלא ניסים נסתרים במסווה "טבעי".

אז כעת, כשאנו מבינים שהטבע אינו אלא טביעת אצבעותיו של אלוקים, נוכל להשליך מה"מקרים" במגילה על המקרים "הטבעיים" של חיינו, ובמקום לבזבז זמן בניסיונות להטות את השינויים הטבעיים לטובתנו, נוכל פשוט לפנות ישירות לאדון הטבע, ולהגיע לפיתרון מושלם...