הלכות תוספת שבת

לקבל שבת לפני מנחה

הרוצה לקבל שבת מוקדם ועדיין לא התפלל מנחה, מה יעשה?

ראוי להתפלל מנחה לפני שמקבל שבת, כדי שלא יהיה בתפילתו משום "תרתי דסתרי" שמחד קיבל על עצמו שבת, ומאידך הוא מתפלל תפלת מנחה של חול (עיין בפמ"ג או"ח א"א סימן רס"ז סק"א), לכן אין זה נכון לקבל שבת מוקדם לפני שהתפלל מנחה, אלא יאחר מעט את קבלת השבת ויתפלל מנחה תחילה.

ואם הוא עומד ברגעים האחרונים שלפני שקיעת החמה שכבר צריך לקבל שבת ועדיין לא התפלל מנחה, יקבל שבת רק לענייני מלאכה ויוכל להתפלל מנחה. (חזו"ע שבת א' עמוד רס"ו עפ"י הט"ז בסימן רס"ג ס"ק ג')

ואם קיבל שבת לגמרי קודם שהתפלל מנחה, י"א שלא יכול להתפלל מנחה אלא יתפלל ערבית שתיים, (משנ"ב סימן רס"ג ס"ק מ"ג ושש"כ פמ"ו ס"ה אור לציון פי"ח תשובה ט' בביאורים. וע"ע פמ"ג הערה קכ"ח וקי"ג) וי"א שיכול להתפלל מנחה, דלא גרע מ'שבות' שהותר אחר קבלת שבת דיחיד לצורך מצוה. (סידור שו"ע הרב סדר הכנסת שבת. מנח"י ח"ט סימן כ'. חזו"ע ח"א עמוד רס"ז)

תפילה ביחידות להקדמת קבלת שבת

בימי הקיץ בהם השבת נכנסת בשעה מאוחרת ובמקום מגוריו אין מניין לאחר 'פלג המנחה', האם אפשר לו להקל ולהתפלל ביחידות מכיוון שאם לא יעשה כן יהיו בני ביתו עייפים מאוד בסעודת השבת?

אין להתיר תפילה ביחידות למי שרוצה להתחיל סעודתו מוקדם, אף שמחמת כך יהיו בני ביתו עייפים בסעודה, והעצה היא להמליץ לבני הבית לנוח ביום שישי כהכנה ראויה לשבת.

עצה נוספת יש שיתפלל 'מנחה גדולה', ובפלג המנחה (שעה ורבע לפני צאת הכוכבים) יקבל שבת יחד עם כל בני ביתו, ויקדשו ויאכלו סעודת שבת, ובזמן צאת הכוכבים ילך להתפלל ערבית בבית הכנסת. (סימן רע"א ס"ק י"א במשנ"ב) ובתנאי שיתחילו יותר מחצי שעה לפני צאת הכוכבים (כמבואר בסימן רל"ה ס"ב ומשנ"ב שם ס"ק י"ט וע"ע בסימן רס"ז ס"ב ובמשנ"ב ס"ק ה').

מלאכת איסור בזמן תוספת שבת

אדם שקיבל על עצמו תוספת שבת, ולאחר מכן עושה מלאכה שיש בה משום חילול שבת, איזה איסור עובר בזה?

לדעת הרבה מהראשונים המובאים בבית יוסף (סימן רס"א ס"ב), עובר בכך על איסור ביטול עשה (וכן פסק השו"ע בסימן רס"א ס"ב וסימן רצ"ג ס"א), אולם יש מהראשונים שכתבו כי אינו אלא איסור דרבנן (המ"מ בדעת הרמב"ם וכ"כ הגר"א בדעת הרמב"ם). ובביאור הלכה האריך בזה (בסימן רס"א סעיף ב' ד"ה י"א שצריך, וכן בד"ה מפלג), עי"ש.

בעה"ב שקיבל שבת מוקדם, האם בני ביתו נגררים אחריו?

בעל הבית שמקבל שבת מוקדם לאחר פלג המנחה, האם בני ביתו נגררים אחריו ומתי נגררים?

יש בזה מחלוקת הפוסקים: דעת האגרות משה (ח"ג סימן ל"ט) שאם מקדים תמיד, גם בימות החורף, נגררים אחריו בני ביתו. והיינו רק כשמתפלל תפילת שבת ולא באמירת "מזמור שיר ליום השבת", אבל אם מקדים רק בימות הקיץ, לא נגררים ורק במלאכת הבעל ראוי לאשה שתחמיר. וי"א שלעולם נגררים. (שבה"ל ח"ז סימן ל"ה).

אולם דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת א' עמוד רפ"ח) ועוד פוסקים שאין האשה ובני הבית נגררים אחרי הבעל, אף שהוא רגיל תמיד להתפלל מוקדם, כשם שהבעל לא נגרר אחרי אשתו כשמדליקה נרות שבת.

אופן קבלת "תוספת שבת"

האם קבלת "תוספת שבת" צריכה להיעשות בדיבור או במחשבה, וכמה זמן קודם השבת יש לקבל את התוספת?

מצווה וחובה להקדים מעט ולקבל שבת ובכך להוסיף מן החול על הקודש, כמבואר בשו"ע. (סימן רס"א סעיף ב') ודעת הבית יוסף כדעת כמה מן הראשונים שמצווה זו היא מצווה דאורייתא.

לכתחילה יש לקבל שבת רבע שעה קודם השקיעה (משנ"ב ס"ק כ"ב בשם הח"א) ולומר בפה: "הריני מקבל על עצמי מצוות תוספת שבת". ולכל הפחות יקדים כמה דקות קודם השקיעה ויקבל עליו את תוספת השבת.1

ובמשנ"ב (בס"ק כ"א ובסימן תקנ"ג ס"ק ב') דן האם מועילה קבלה בלב, ותלה זאת במחלוקת הבית יוסף והגר"א. ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (בהליכות עולם ח"ג עמוד ע"ב) פסק דטוב שיאמר בפיו קודם השקיעה שמקבל עליו תוספת שבת או יו"ט.

ויש פוסקים כגון הגר"ז (סימן רס"א קו"א ס"ק ג') והאור לציון (ח"ב פי"ח תשובה ב') שכתבו שאם פרש ממלאכה קודם השקיעה, יש בזה משום קבלת 'תוספת שבת' גם כשלא קיבל במפורש בפה או בלב. מ"מ כתב שם האור לציון שלכתחילה ראוי לקבל תוספת זו בפה.

ויש לכל אדם ללמד בביתו את אשתו ובנותיו שיקבלו 'תוספת שבת' כמה דקות קודם השקיעה, שכן בכל דיני שבת איש ואשה שוים. (סימן רע"א ס"ב)

ובנות אשכנז מקבלות שבת בהדלקה אא"כ עשתה תנאי אפילו בלב, ואין להתנות כי אם לצורך (סימן רס"ג ס"י ברמ"א ומשנ"ב שם ס"ק מ"ד). ואף בנות ספרד ראוי שתקבלנה שבת בהדלקה, הן משום ההלכה (דהשו"ע שם הביא את שיטת בה"ג שצריכים לקבל שבת בהדלקה) והן משום 'מגדר מילתא', שלא ימשכו במלאכות עד השקיעה.

הדלקת נר חנוכה קודם מנחה בערב שבת

בשבת חנוכה האם מותר להדליק נר חנוכה קודם מנחה?

לכתחילה אין להדליק נרות קודם המנחה כיון שידוע שהדלקה היא לאחר זמן הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים (תרע"ט ס"ק א' בשע"ת בשם הברכ"י), ותפילת מנחה כנגד אותו קרבן, או משום דתרתי דסתרי נינהו כמבואר בשער הציון (שם אות ז') דכיון שמדליקים בעוד היום גדול, ע"כ שסומכים דמפלג המנחה ולמעלה חשיב כמו לילה, וא"כ איך יתפלל אח"כ מנחה. אבל לא יבטל תפילה בציבור משום זה. (חזו"ע חנוכה)

הדלקת נר חנוכה בערב שבת שקיבל ע"ע מוקדם

הנוהג תמיד לקבל שבת מוקדם, כיצד ינהג בשבת חנוכה: האם עדיף שיתפלל מוקדם כהרגלו ויקבל שבת, ואשתו לא תקבל על עצמה שבת וכשיחזור לביתו אשתו תדליק את החנוכיה, או שמא עדיף שלא יקבל שבת מוקדם וידליק בעצמו נר חנוכה בזמן?

בשבת זו מוטב שלא יקבל על עצמו שבת מוקדם, וידליק הנר חנוכה בזמן, ויתפלל ערבית בזמן צאת הכוכבים, וזאת משתי סיבות: א. משום שמצווה בו יותר מבשלוחו, ומובא בביאור הלכה (בסימן תרע"ה בסעיף ג') שאע"פ שאשה יכולה להוציא את בעלה ידי חובה, אמרו חכמים "תבוא מארה למי שאשתו וילדיו מברכים עבורו". ואף שי"ל שזה נאמר דווקא במי שלא למד ואינו יודע לברך, מ"מ "מצוה בו יותר מבשלוחו" בודאי שייך גם כאן. ב. עדיף להדליק בעצמו כיון שדעת כמה פוסקים שאם כבר קיבל שבת בתפילה בני המשפחה נגררים אחריו ונמצא שגם הם אינם יכולים להדליק.

מיהו יכול לקבל שבת מוקדם ולהדליק לפני כן את החנוכיה, ובתנאי שידליק אחר פלג המנחה, וגם יתן שמן שידלק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים.