הלכות שבת: בישול

הנחת סירים על הפלטה בבין השמשות

דקות ספורות אחרי השקיעה גילה שלא העמיד את הסירים על הפלטה, האם מותר לו להניחם על הפלטה בבין השמשות?

אם התבשיל עדיין חם בחום ש"היד סולדת בו" [71 מעלות לחומרא (אגרות משה או"ח ח"ד סימן ע"ד דיני בישול אות ג') וי"א 80 מעלות (אור לציון ח"ב פרק ל' תשובה י"ב במקורות)] מותר להחזירו לפלטה, כיון שבאופן זה מותר גם בשבת.1 ואם חומו כעת פחות משיעור "יד סולדת בו" מותר לומר לגוי ליתנו על הפלטה, כיון שבבין השמשות יש היתר לעשות איסור דרבנן לצורך מצווה. (סימן רס"א ס"א)

אמנם דין זה הוא רק לבני ספרד הסוברים כדעת השו"ע (סימן שי"ח ס"ו) שאם יש מעט חמימות ולא בכדי ש"היד סולדת בו" יש בזה בישול. אולם לדעת הרמ"א ובני אשכנז הנוהגים כמותו, אפשר להחזיר את הסיר עם התבשיל לפלטה, אף אם התבשיל עדיין רק מעט חם שנעים לאוכלו מחמת חמימותו, אף שחומו פחות משיעור "יד סולדת בו". (סימן שי"ח סט"ו) ובתנאי שהוא מבושל כל צרכו.

אבל יש לדעת כי כל ההיתר של עשיית איסור דרבנן לצורך מצווה בבין השמשות, הוא רק אם לא קיבל שבת מוקדם בציבור, או שהמניין הקבוע שהוא מתפלל בו לא קיבל שבת. אולם אם קיבל שבת בציבור או שהמנין הקבוע שמתפלל בו קיבלו כבר שבת, אין לעשות איסור כלל, כמו לאחר צאת הכוכבים. (סימן רס"א ס"ד ובמשנ"ב ס"ק כ"ח) ובאמירה לגוי מותר, אף שקיבל שבת בציבור (שם ס"ק י"ז).

אמנם בענין "אמירה לגוי במחלוקת הפוסקים בדאורייתא", נחלקו השיטות (יעו"י סימן שי"ח ס"א בברכ"י) מרן הגר"ע יוסף זצ"ל פסק להתיר (הליכו"ע ח"ד עמוד מ"ג), ולכן גם בשבת מותר יהיה לומר לגוי לחמם לח שנצטנן. והבה"ל (סוס"י רנ"ג) אוסר ורק אם אין לו אוכל אחר, מתיר.

הנחת תבשיל עם רוטב על פלטה כבויה שעתידה להידלק

האם מותר להניח תבשיל לח, או תבשיל יבש עם הרבה רוטב, על פלטה כבויה שעתידה להידלק לאחר זמן ע"י שעון שבת?

ידועה תשובתו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ביביע אומר (ח"י סימן כ"ו) להתיר להניח על הפלטה מרק וכדו', כדי שיתחמם בשעה שתידלק הפלטה מאוחר יותר, מכיוון שמעשה זה הוא רק 'גרמא', ובגרמא אפשר להקל כדעת הרמב"ם (בפ"ט מהלכות שבת ה"ג ובהגה"מ שם ס"ק א') שאין בישול אחר בישול בדבר לח.

ויש שאוסרים זאת, עי' במשנ"ב (סימן רנ"ג ס"ק ק') וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ל תשובה י"ח).

הוספת מים חמים לתבשיל שע"ג הפלטה

בשבת בבוקר רואים שהחמין התייבש, האם מותר להוסיף לסיר מים חמים, ואם כן באיזה צורה מותר להוסיף את המים?

לבני ספרד אסור להוסיף לסיר, אף לא מים רותחים. ואילו לבני אשכנז מותר להוסיף מים חמים כל עוד נשארה בהן חמימותן כמבואר בשו"ע (בסימן רנ"ג סעיף ד' ובמשנ"ב שם וסימן שי"ח סט"ו ברמ"א).

ולכתחילה יש להוסיף את המים החמים באופן שימלא כוס מהמיחם וישפוך מהכוס לתוך הסיר בנחת, משום חשש מגיס. ואין לשפוך מהמיחם ישירות אל תוך הסיר, כי בעירוי ישיר מהמים אל הסיר, המים שבמיחם יכולים להפוך לבשריים, כמבואר ברמ"א (יורה דעה בסימן ק"ה סעיף ג') שחיבור הניצוק גורם למים שהם פרווה להפוך לבשריים. ובדיעבד לא נאסר.

ויש עצה לבני ספרד למלא שקית מים רותחים וליתנה בסיר בערב שבת, ובעת הצורך יוכל לנקב בשבת את השקית. ואם לא עשה כן ימלא מים מהמיחם במצקת, ויכניס את המצקת לסיר החמין, יצמידנה לאוכל ואז ירוקן את המים אל התבשיל, דיש לצרף דעת הסוברים שמצקת היא כלי ראשון, ובפרט אם משהה אותה עד שתעלה רתיחות. (עי' בט"ז סו"ס צ"ב ביו"ד, ובמשנ"ב סימן שי"ח ס"ק פ"ז). כמו כן יכול בן ספרד לומר לבן אשכנז שיעשה זאת עבורו ע"י שפיכה מהכוס וכנ"ל. (חזו"ע שבת ד' עמוד שצ"ז, מרן הגרשז"א זצ"ל במאור השבת ח"א עמוד תס"ג).

נתינת בשר חי לקדירה שאסור לחממה כדי להתיר את החימום

מובא בשו"ע (סימן רנ"ג סעיף א') שאם חלק מהתבשיל הוא בשר חי שאינו מבושל, מותר להשהות את התבשיל מערב שבת, גם בכירה שאינה גרופה או קטומה. האם כמו כן יהיה מותר לשים חתיכת בשר חי וכדו', בקדירה שאסור לחממה (כגון קדירה מבושלת מעט ולא מבושלת כמאכל בן דרוסאי), כדי שבנתינה זו נתיר לחממה?

אסור לשים חתיכה של בשר חי וכדו' בקדירה שאסור לחממה, כיון שכל הטעם שמותר להשהות מערב שבת תבשיל שיש בו חתיכת בשר חי, על גבי כירה שאינה גרופה או קטומה, דעל ידי כך מסיח דעתו ממנה, שממתין לבישולה עד הבוקר ועל כן אין חשש שמא יחתה ויגדיל את האש בליל שבת. ובבוקר, כבר אין צריך לחתות ולהגדיל את האש, כיון שתבשיל זה כבר התבשל היטב במשך כל הלילה.

אבל במקרה שהתבשיל מיועד לאכילה בליל שבת ורק רוצה להתיר לחממו ע"י הכנסת בשר חי לתוכו, אין זה מועיל כלל, כי יש לחשוש שמא יבוא לחתות ולהגדיל את האש, ולכן, כאמור, יש לאסור זאת (וכן מוכח לשון השו"ע דעל ידי שנותן חתיכה חיה מסיח דעתו ממנה וזה לא שייך בענינינו וע"ע בביאור הלכה שם ד"ה מסיח).

הכנת כוס תה בשבת

מי שהכין בערב שבת תמצית תה, ומעוניין בשבת להכין כוס תה ורוצה לצאת ידי כל השיטות, כיצד יעשה?

ימזוג את המים הרותחים לכוס ריקה, שדינה כעת כ'כלי שני', (זולת שיטת החזו"א שלכלי זה יש דין של 'כלי ראשון' ולשיטתו צריך להוסיף עוד כוס), ויניח בכוס נוספת סוכר ותמצית תה, ועליהם ימזוג את המים מה'כלי שני' ובאופן זה יוצא ידי כל השיטות, כיון שגם לדעת המחמירים הסוברים שיש צביעה במשקין, באופן זה שמוזג את המים על התמצית והנצבע הוא למעלה, אין איסור צביעה (בן איש חי פרשת פקודי סעיף ד' ועיין בכף החיים סי' שי"ח ס"ק ס"ה).

ומעיקר הדין אם מוזג מים רותחים לכוס, יכול להוסיף עליהם את התמצית והסוכר, שלח שנצטנן מותר ליתנו בכלי שני רותח (משנ"ב סימן שי"ח ס"ק כ"ג).

אמנם באופן שהזכרנו מרוויח במעט גם את שיטת החזו"א, שהכוס היא 'כלי ראשון' ונמצא מערה מכלי ראשון על לח שנצטנן, ולא נותן לח שנצטנן לכלי ראשון. (יעויין בביה"ל סימן שי"ח ס"ד וסי"ב בשם הבית מאיר). ועיין בפרק י"ט תשובה ד'.

חימום קפה שחור ע"ג פלטה

האם מותר בשבת לחמם קפה שחור מוכן ע"ג הפלטה?

נחלקו הפוסקים בזה על פי מה שנפסק בשו"ע (בסימן שי"ח סעיף ד' וסעיף ח') בלח שנצטנן ומצטמק ורע לו, האם יש בו בישול אחר בישול.

בסעיף ד' משמע בדברי השו"ע שיש בו בישול, כיון שלא חילק בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו, ולכן אסור, וכן פוסק המשנ"ב. (ס"ק כ"ה וס"ב בדעת השו"ע)

אולם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת א' עמוד פ"ג) הוכיח מסתימת דברי השו"ע בסעיף ח' שאין בישול אחר בישול בלח שנצטנן ומצטמק ורע לו, ולכן במקום הצורך יש להקל, אולם לכתחילה יש להחמיר.

ובמים בלבד שרוצה לחממם, אף שהם מצטמק ורע לו, אין להקל כלל, דיש אומרים שמים שנצטננו פקע בישולם וגם משום זילותא דשבתא שנראה כמחמם מים מהברז.

חימום מוצרי סויה

מוצרי סויה המוכנים לאכילה, האם הגדרתם כיבש המבושל כל צרכו, ועל כן מותר לחממם בשבת?

מוצרי סויה מוגדרים כיבשים וכמבושלים כל צרכם, ומה שצריך לחממם קודם האכילה, אין זה כדי לגמור בישולם, שהרי אין אפשרות לחמם תבשיל חצי דקה עד דקה במיקרו-גל וכדו' ובכך גומר בישולו, אלא החימום נועד להפשרה בלבד ולכן אין איסור בישול במוצרים אלו. (שי"ח ס"ד)

חימום סיר שיש על גביו אדי לחות

סיר שהוצא מהמקרר או מהמקפיא ובו תבשיל יבש שמותר לחממו בשבת, אלא שבצידי הסיר יש אדי לחות, האם מותר לחממו כך בשבת?

טיפות מים אלו שעל גבי הסיר לא התבשלו, וגם אם כבר התבשלו יש בישול אחר בישול בלח, (שי"ח ס"ד) וע"י חימום התבשיל יתחממו גם טיפות המים ויתבשלו, לכן יש לנגב תחילה את הסיר או הכלי מהלחות שעליו ורק אחר כך יהיה מותר לחממו.

מאכל שרובו יבש ומיעוטו רוטב

מאכל שרובו יבש ומיעוטו רוטב, יש שמגדירים אותו כיבש ועל כן מותר לחממו בשבת. בכמה אחוזים מוגדר המאכל כיבש?

מאכל שרובו יבש ומיעוט רוטב נחלקו בו הפוסקים: דעת שו"ע הגר"ז (סימן רנ"ט ס"ח) שדין מאכל זה כדבר לח שאסור לחממו בשבת. וכן הורו הרבה מפוסקי דורינו כמרנן האגרות משה (ח"ד סימן ע"ד דיני בישול אות ז'), הגרש"ז אויערבך (שו"ש סימן שי"י אות ל"ה), האור לציון (ח"ב פרק ל' תשובה י"ג) והגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

אמנם דעת המנחת כהן (שער ב' פ"ב בד"ה התנאי השני) והפרי מגדים (סי' רנט מש"ז ס"ק י"ג) שמותר לחמם מאכל זה כדין מאכל יבש. וכן מורה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יבי"א ח"ט סימן ק"ח) וסיים דהמחמיר תע"ב. (חזו"ע שבת א' עמוד פ"ח).

אולם יש להבין היטב טעמו של היתר זה, שהרי בתבשיל זה מצוי רוטב שאם נחמם אותו בנפרד יהיה אסור, ומה נשתנה בשעה שהרוטב נמצא עם המאכל היבש?

והפרי מגדים (בסימן רנ"ג במשבצות זהב ס"ק י"ג) מבאר שדעתו של האדם היא על רוב התבשיל שהוא יבש, ובתבשיל יבש ההצטמקות רעה לו וכל האיסור לבשל לח שנצטנן הוא רק במצטמק וטוב לו (יעויין בסימן שי"ח סעיף ד' וח' ובאחרונים שם), ולכן כשרוב התבשיל יבש ואין דעתו על הרוטב נחשב כמצטמק ורע לו.

אולם לפי דבריו נראה ברור כי אם יש למחמם עניין מסוים ברוטב כדי להשתמש בו בפני עצמו, אסור לחממו בשבת.

היוצא לפי דברים אלה שהגדרת "מיעוט ורוב", הכוונה שיש מעט רוטב שלא מתכוון כלל להשתמש בו בפני עצמו, אלא רק כדי שלא יהיה התבשיל יבש לגמרי.2 וכן הולכים בזה לפי דעתו של מניח התבשיל, ולא לפי דעת המסובים.

ולדעת המשנ"ב אין להקל בזה שהרי פסק (בסימן שי"ח ס"ק כ"ה ו-ס"ב) שיש בישול בלח שנצטנן אף במצטמק ורע לו, ולשיטתו אף דעת מרן השו"ע כן.

הנחת תבשיל עם מיעוט רוטב על פלטה שתידלק ע"י שעון שבת

האם מותר להניח בשבת תבשיל עם מעט רוטב על פלטה המחוברת לשעון שבת בשעה שהפלטה כבויה?

מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יבי"א ח"י סכ"ו) מתיר להניח על פלטה שאינה דלוקה גם תבשיל שרובו רוטב, ויש אוסרים - אור לציון (ח"ב פל"א תשובה י"ח) מדין 'מחזי כמבשל' של הרוטב, וכן הוא בשש"כ (פ"א סל"ב) ויש לזה ראיה מהמשנ"ב (סימן רנ"ג ס"ק ק' ודו"ק). ובתבשיל שמיעוטו רוטב יש להקל גם לאוסרים, דיש אומרים שדינו כיבש. (עיין כה"ח סימן שי"ח אות ס"ב).

ולאוסרים ליתן ישירות על הפלטה יש להניח טס מתכת, או רשת או סיר הפוך על הפלטה ועליהם יניח את האוכל.

עירוי מים חמים לסיר עם תבשיל

השו"ע (בסימן רנ"ג ס"ד) פסק שלא יערה מים חמים לתוך סיר עם תבשיל, האם יש פוסקים שהתירו זאת?

טעם השו"ע הוא על פי רבינו יונה (באגרת התשובה יום ה' כלל א' סימן ג') שאומר שיש לחשוש דלפעמים סיר אחד 'היד סולדת בו' והסיר השני 'אין היד סולדת בו' וכשמערה מאחד לחבירו מתבשלים זה עם זה. ולפי טעם זה כתב המשנ"ב (ס"ק פ"ד ובשער הציון שם ס"ק מ"ז) שלדעת הרמ"א שאין בישול אחר בישול אם יש בו חמימות מעט אין בעיה לערות מים על תבשיל.

כמו"כ מצינו תשובה שכתב הרב שלום משאש זצוק"ל, רבה של ירושלים, להליץ טוב על אנשים בני העדה המרוקאית שנוהגים לערות מים רותחים על החמין, כיון שאם המים והתבשיל נמצאים על הפלטה, אין בעיה בזה, שהרי חומם שווה.

אולם ברבינו יונה יש עוד טעם לאסור העירוי שכתב שמוסיף כח בישול במים, דהיינו שאיסור בישול הוא לא רק במקום שמבשל בפועל את האוכל, אלא גם כשנותן אפשרות לתבשיל לבשל, ולמ"ד 'עירוי לא מבשל' הרי המים בעודם באוויר אין בכוחם לבשל, וכשבאו לסיר - שהוא כלי ראשון - התחדש בהם כח לבשל, ולפי זה אין להקל לשיטת הבית יוסף.3 וכך כתבו כמה מהפוסקים לאסור בזה לגמרי. (חזו"ע שבת א' עמוד צ"ט וע"ע באור לציון ח"ב פי"ז תשובה ח' וע"ע בפרק י"ט תשובה ד').

הזזת סיר המונח על בלע"ך שעל גבי הגז

סיר חמין המונח על בלע"ך שעל גבי הגז, אלא שהוא בצד הבלע"ך במקום בו החום אינו רב כבמרכזו, ורוצה להזיז את הסיר למרכז הבלע"ך בשבת, האם יש בעיה משום שהאש במרכז חזקה יותר ותמהר בישולו?

אם האוכל מבושל כל צרכו אין איסור להזיזו למרכז הבלע"ך, גם אם מצטמק ויפה לו, כי אין איסור לגרום לתבשיל להצטמק (משנ"ב סימן שי"ח ס"ק נ' וכף החיים ס"ק נ"ט) ובאינו מבושל כל צרכו אסור היות והוספת החום גורמת זירוז בישול. (סימן רנ"ד ס"ד ורנ"ז ס"ד)

הנחת חלה על הפלטה באופן שחלק ממנה הופך לצנימים

האם מותר להניח חלה על הפלטה כדי לחממה, באופן שחלק מהחלה הופך לצנימים?

בדבר זה יש מחלוקת הפוסקים, לדעת פוסקים רבים אין להניח חלה על הפלטה כשרוצה לעשות צנימים, (שואל ומשיב, כף החיים בסימן שי"ח ס"ה ס"ק ע"ח בשם אורח לצדיק, אור לציון ח"ב פ"ל תשובה ו') היות ויש כאן טעם חדש ויצירה חדשה ובכזה אופן יש אפיה אחר אפיה.

אולם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ד פרשת בא עמוד מ"ז) מתיר להניח חלה על הפלטה גם אם ייעשה ממנה צנימים וכדעת המהרש"ם. אולם בהנחת חלה על הפלטה כדי לחממה וחלק ממנה מתקשה מעט אינו בגדר צנימים דעדיין לא חשוב כיצירה חדשה ומותר לכו"ע.

אמנם, יש המחמירים גם כשלא נעשה צנימים שלא להניח דבר מאכל ישירות על הפלטה כיון שמעשה זה הוא 'מיחזי כמבשל', וגם לדעה זו בהפסק של מגש או טס מתכת אפשר להתיר. (שבה"ל ח"א סימן צ"א, מרן הגרשז"א זצ"ל – ארחות שבת ח"א פ"ב הערה קי"ג)

חימום אוכל יבש קר על הפלטה

האם מותר בשבת לחמם אוכל יבש קר על הפלטה החשמלית?

דעת מרנן הגרח"פ שיינברג זצ"ל ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת א' עמוד ע"ח) להתיר לחמם אוכל יבש על גבי הפלטה בעיצומו של יום השבת, מכיון שאין נוהגים לבשל על הפלטה ולכן אין זה "מיחזי כמבשל", ובתנאי שיש בפלטה מידת חום אחידה.

אולם דעת הרבה פוסקים כמרנן הגרש"ז אויערבך (שש"כ פ"א הערה פ"ג, שו"ש סימן רנ"ג אות כ"ז), האור לציון (פ"ל תשובה י"ג) והגרי"ש אלישיב זצ"ל (הלכות שבת בשבת עמ' רמ"ב בהערה) שיש בזה משום "מיחזי כמבשל" (וכן משמע דעת האג"מ ח"ד סימן ע"ד דיני בישול אות ל"ה) ולכן אין לחמם בשבת אוכל יבש באופן ישיר על הפלטה, אלא יש להניח את הסיר עם חציצה מהפלטה.4 (שבה"ל ח"א סימן צ"א. מרן הגרשז"א זצ"ל בשו"ש סימן רנ"ג הערה כ"ד)

וכיום יש בשוק מתקן הנקרא "שבתא" שנעשה במיוחד עבור חימום על גבי הפלטה בשבת ומותר להניח עליו את הסיר, דבכזה אופן אין דרך לבשל כלל.

הנאה ממאכל לח שנצטנן שהונח על הפלטה

אם הניח על הפלטה מאכל לח שנצטנן, האם מותר ליהנות מהמאכל החם בשבת?

מותר בדיעבד ליהנות מהאוכל, אע"פ שנפסק בשו"ע (סימן שי"ח סעיף א') שאסור ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת, זהו דווקא באיסור גמור, אולם בנתינת דבר לח כיון שיש מחלוקת ראשונים אם הדבר אסור, אף שפסק השו"ע לאסור (סימן שי"ח ס"ד) אין לקנוס אף את מי שעשה כן. (כן פסק הפרמ"ג והביאו המשנ"ב בס"ק ב', וכן פסק מרן הגר"ע יוסף זצ"ל במפורש על לח שנצטנן, הליכות עולם ח"ד עמוד ל"ד)

שינוי מיקום הסיר ע"ג הפלטה ופתיחת וסגירת מכסהו

האם מותר בשבת להעביר סיר שנמצא בצד הפלטה למרכזה? ומה הדין בפתיחה וסגירה של מכסה הסיר?

יש לבדוק אם התבשיל חם בחום שהיד סולדת בו, [שבעים ואחת מעלות לחומרא (אג"מ או"ח ח"ד סימן ע"ד דיני בישול אות ג') וי"א שמונים מעלות. (אור לציון ח"ב פ"ל תשובה י"ב במקורות) וכל שנמנעים לאוכלו מחמת חמימותו, בידוע שהוא 'יד סולדת בו'. (בן איש חי ש"ש פרשת בא סעיף ה')] אזי מותר להעביר את הסיר ממקום למקום. ולבני אשכנז אף אם אין היד סולדת בו מותר, כל שנעים לאוכלו מחמת חמימותו. (שי"ח סט"ו ברמ"א)

אולם בתבשיל שיש בו עצמות5 ותוספת החום תרכך את העצמות יש לאסור להזיז את הסיר מפינת הפלטה למרכזה, אלא א"כ רוצה להזיזו בחצות הלילה שמסופק אם העצמות כבר התרככו ואין בדעתו לאוכלם. ובבוקר ודאי שמותר, שכבר הגיעו העצמות לריכוך מושלם. (מרנן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שו"ש רנ"ג אות י"א-ב' ושי"ח אות י"ט ובשו"ת אור לציון פי"ז תשובה ט')

ודעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שאם אינו חושב ואינו רגיל לאכול את העצמות, מותר בכל אופן להעביר את הסיר ממקום למקום בפלטה. (ילקו"י שבת ג' עמוד רמ"ו)

וכל הדין האמור הוא גם על פתיחה וסגירה של מכסה הסיר בשבת,6 רק שבפתיחת הסיר יש לבני ספרד להיזהר לפתוח את המכסה בצורה סיבובית מפני הטיפות שנמצאות על המכסה, כדי שלא יפלו בחזרה לסיר, (יעוי' בסימן רנ"ג ס"ד בב"י ובשו"ע). ובהחזרת המכסה יש להיזהר בזה לכתחילה אף לבני אשכנז לנגבם, אם הטיפות כבר התקררו.

הגדרת מאכל "יבש" ומאכל "לח"

כיצד ניתן להגדיר לגבי איסור 'בישול' מהו מאכל "יבש" ומהו מאכל "לח"?

באגרות משה מבאר מאכל "יבש" מוגדר כאשר המאכל עומד בפני עצמו במקומו ללא כלי ואינו נשפך ממקום למקום. (אג"מ ח"ד סימן ע"ד דיני בישול אות ה') אולם בשו"ע הרב (סימן רנ"ג בקונטרס אחרון סוף ס"ק י"א) כתב שמאכל "יבש" פירושו דבר מאכל יבש לגמרי ללא כל לחלוחית. ובודאי שאינו "טופח ע"מ להטפיח".

המנהג להקל, ובני חב"ד מחמירים כשיטת שו"ע הרב. (וע"ע בפמ"ג סימן רנ"ג במשב"ז ס"ק י"ג ואכמ"ל)

תבשיל שכיסויו הוחזר באיסור

סיר עם חמין (צו'לנט) שפתח את מכסהו בליל שבת וחזר וכיסהו אף שהיה אסור לו, האם מותר לאכול מהתבשיל?

בדיעבד מותר לאכול מהתבשיל, כיון שסומכים בזה על דעת הרשב"א שלאחר שמבושל כמאכל בן דרוסאי, דהיינו או חצי בישול או שליש בישול, אין עוד איסור בישול, ולכן אם התבשיל כבר התבשל כשיעור חצי בישול או שליש בישול, אף שמכסהו באיסור (שכך פסק השו"ע בסימן שי"ח ס"ד וכדעת הרמב"ם) מותר ליהנות ממנו. (סימן שי"ח במשנ"ב ס"ק כ"ז)

ואם לא הגיע התבשיל לשליש בישול, אסור לאוכלו, אף שגם ללא הכיסוי היה מתבשל עד הבוקר, היות וסוף סוף נעשה כאן איסור דאורייתא. (משנ"ב סימן רנ"ט ס"ק כ"ה-כ"ו)

חימום בכיריים חשמליות כפלטה

האם מותר בשבת להשתמש בכיריים חשמליות, במקום פלטה חשמלית?

להניח תבשיל בשבת על גבי כיריים חשמליות בודאי אסור, כיון שהדרך לבשל כך בימות החול, ולכן הוא "מחזי כמבשל". אולם מותר להניח תבשיל לחימום מערב שבת, אך צריך לדעת שאם יוריד את התבשיל מהכיריים לא יוכל להחזירו כלל, אף שעודו בידו ודעתו להחזירו. (סימן רנ"ג ס"ב)

ועוד תנאי להתיר להניח תבשילים מערב שבת על גבי כיריים חשמליות הוא שלבני אשכנז צריך שהתבשיל הגיע לפחות לשליש בישולו, ולבני ספרד שתבשיל זה הוא "מצטמק ורע לו". והמקילים מבני ספרד ב'שליש בישול' יש להם על מה שיסמוכו. (עי' כה"ח סימן רנ"ד אות כ"ח)

ואם התבשיל לא התבשל כלל, או שנתן בתוכו חתיכת בשר חיה סמוך לשקיעה, מותר לכתחילה לכל השיטות. (סימן רנ"ג ס"א)

סגירת דלת תנור ב'מצב שבת'

תנור שנמצא ב'מצב שבת' ואף הניח טס מתכת בתחתיתו. אחר שהוציא את המאכלים של סעודת הלילה רוצה לסגור את דלת התנור, אולם נשארו בו תבשילים המיועדים לסעודת יום השבת, האם מותר לסגור את דלת התנור?

אם התבשילים הנותרים בתנור מבושלים כל צרכם, מותר לסגור את דלת התנור, אולם אם התבשילים אינם מבושלים כל צרכם, אסור לסגור את דלת התנור כיון שמזרז בכך את בישולם. (סו"ס רנ"ט ברמ"א)

ויש להיזהר בתבשיל של סעודת הבוקר, כגון חמין (צו'לנט) שיש בו עצמות עוף, לדעת הרבה פוסקים אסור לסגור את דלת התנור כיון שמזרז בכך את ריכוכם, אלא א"כ בחצות לילה וכדו' שמסתפק אם בשעה זו כבר התרככו דים, ולא מעוניין לאוכלם, יכול לסגור את התנור. ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, אם אינו מעוניין כלל לאכול ולמצוץ את העצמות, אין כל איסור לסגור את התנור.

הפשרת שומן שבמרק

ישנם סוגי מרקים עם שומן עגל או שומן כבש וכשמתקרר המרק נקרש השומן. האם מותר לחמם בשבת מרק זה כיון שהוא קרוש, אולי ייחשב כ"יבש" כמו שנפסק בשו"ע (בסימן שי"ח סט"ז) לגבי אינפאנד"ש (בורקס עם שומן קרוש)?

אם המרק נקרש מאליו ללא קירור או הקפאה, מותר לחממו בשבת בצורה המותרת (ובתנאי שכולו קרוש), אולם אם המרק נקרש רק ע"י מקרר או ע"י הקפאה, יש בזה מחלוקת הפוסקים: לדעת האור לציון ההיתר הוא מדין 'גרמא' שסומכים בזה על דעת הרמב"ם שאין בישול אחר בישול בלח שנצטנן, ולפי"ז אין הבדל איך נקרש, וסיים דטוב להחמיר ולהקפיד שהרוב יבש גמור. (ח"ב פ"ל תשובה י"ד)

ולדעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל יסוד ההיתר הוא מדין שחשוב כיבש, היות ומטבעו נקרש, ולפי"ז אם נקרש מחמת דבר אחר, אסור. (שש"כ פ"א הערה קצ"ח). לכן יש להחמיר.

ולבני אשכנז אסור בכל ענין מדין 'נולד' וכמו שכתב שם הרמ"א.

ויש להוסיף שלוש קולות לבני אשכנז: א. דמותר להניחו על פלטה כבויה שתדלק בעוד זמן מה ע"י שעון שבת כיון דלשו"ע מותר גם כשדלוקה, ואין לעשות כן בפני עם הארץ. (משנ"ב ס"ק ק"ו). ויתן טס מתכת על הפלטה למניעת 'מחזי כמבשל' לכל השיטות.

ב. במקום צורך מותר לכתחילה. (רמ"א שם).

ג. בדיעבד אין לאסור בכל אופן. (משנ"ב שם ס"ק ק"ז).

סיר ובו אוכל שאינו מבושל

סיר ובו אוכל חי , כגון אורז או תפוחי אדמה שאינם מבושלים - שהניחו מערב שבת על גבי הפלטה, האם אמרינן "מגו דאיתקצאי בבין השמשות איתקצאי לכולי יומא" ויהיה אסור לטלטל את סיר האוכל אף לאחר שהתבשל במשך הלילה והתבשיל הפך להיות ראוי למאכל?

בודאי שמותר לאכול ולטלטל את האוכל בבוקר יום השבת, כיון שדבר זה מקרי "גמרו בידי אדם" כמובא בגמרא בביצה (כ"ז ע"א) ובבית יוסף (בסימן ש"י סעיף ה' בשם הכל בו) ופסקו כך הפוסקים (כמובא במשנ"ב בסימן ש"י ס"ק י"ט), וכיון שברור היה שהתבשיל יתבשל במשך הלילה, לא אומרים בזה "מגו דאיתקצאי" וכו', ואף קודם בישולו מותר להזיזו על גבי הפלטה ממקום חם למקום שהוא פחות חם, ד"גמרו בידי אדם" מתיר לטלטלו גם קודם שנהיה ראוי למאכל דלא מסיח דעתו ממנו כלל. (פרמ"ג סוף סימן ש"ח במשב"ז וכן כתב בחזו"א סימן מ"א ס"ק ט"ז ודלא כהתהילה לדוד סימן רנ"ט אות י')

חימום מאכלי שבת ע"ג פלטה שהודלקה בשוגג

פלטה שכבתה לפתע וכשביקש לבדוק מה אירע נגע בחוט החשמל של הפלטה והיא שבה לעבוד. האם מותר לחמם על הפלטה דברי מאכל שמותר לחממם בשבת או שמא אין להשתמש בה כיון שנדלקה באיסור?

מעשה זה נקרא "מתעסק" כיון שעוסק בהיתר ע"י הנגיעה בחוט ונעשה איסור, ולכן מותר ליהנות בשבת ממעשה זה.

והביאור בזה דלשיטות שמתעסק אינו מעשה עבירה, פשוט שמותר, אולם גם להכרעת הגרעק"א (שו"ת סימן ז') דמתעסק חשוב מעשה עבירה ורק פטור מקרבן, מ"מ בשבת יורד הדבר בחומרתו לאיסור דרבנן היות ומלאכת מחשבת אסרה תורה, וממעשה דרבנן בשוגג מותר ליהנות, כמבואר ברמב"ם (הל' שבת פרק כ"ג הלכה ח') ובביאור הלכה (סימן שי"ח ס"א).

טיפות מים הנוטפות לסיר בעת הוצאת מים ממנו

סיר של מים רותחים שנמצא על הפלטה ומוציא מים מהסיר ע"י כוס ומעט טיפות נוטפות בחזרה לסיר, האם מותר להוציא מים בשבת מהסיר באופן זה?

ראוי להשתדל שלא יפלו טיפות לסיר (יעוי' סימן רנ"ג ס"ד בב"י ובשו"ע), אולם אם אי אפשר יש להקל בכך מכמה סיבות: א. כיון שהמים הנוטפים בחזרה לסיר עודם רותחים. ב. יש במעשה זה פסיק רישא דלא ניחא ליה. ג. לדעת הרמב"ם אין בישול בלח שנצטנן. ד. יש בזה חצי שיעור. ולבני אשכנז מותר לכתחילה. (סימן שי"ח סט"ו ברמ"א ורנ"ג ס"ד במשנ"ב)

דין מים ממיחם שנמזגו לכוס

מיחם חשמלי שמוזג ממנו לתוך כוס, האם המשקה שבכוס דינו ככלי ראשון או ככלי שני?

נחלקו בזה הפוסקים במקרה שלא נפסק הקילוח, כגון כשמוזג את המים ע"י ברז המיחם, לדעת הפרי מגדים (סימן שי"ח א"א ס"ק ל"ג) וכן החזו"א (חוט שני ח"ב עמוד קע"ו ס"ק י"ג) המשקה שבכוס יש לו דין של כלי ראשון. ולדעת החמודי דניאל (יור"ד הלכות כלי ראשון ס"ק א') וכן משמע מהמשנ"ב (בסימן שי"ח סעיף י') וכן דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פ"א הערה ק"מ) משקה זה יש לו דין של כלי שני.

והנפק"מ המעשית היא האם מותר להכין כוס תה כשיש מי תמצית בכוס נוספת, כי אם יש למים אלה דין של 'כלי ראשון', אין לערותם על הכוס השנייה שיש שם מי תמצית, אולם אם יש למים אלה דין של 'כלי שני', מותר לערותם על הכוס השנייה כיון שהוא עירוי מכלי שני.

נפק"מ נוספת אם מותר לתת את מי התמצית לתוך הכוס הראשונה, שאם הוא 'כלי ראשון' אסור, ואם נידון כ'כלי שני' מותר, שהרי לח שנצטנן מותר ליתנו בכלי שני אף כשהוא רותח (סימן שי"ח ס"ק כ"ג במשנ"ב). והעיקר לדינא להקל והמחמיר להכין כוס תה בשתי כוסות תבוא עליו ברכה.

הנחת מים קרים בערב שבת ע"ג הפלטה

האם מותר להניח מים קרים על גבי הפלטה זמן קצר לפני שבת, באופן שהמים יתחממו בשבת?

פלטה דינה ככירה גרופה וקטומה (חזו"ע שבת א' עמוד פ"א, שש"כ פ"א הערה פ"ג בשם מרן הגרשז"א זצ"ל, אור לציון פי"ז תשובה א') ולכן מותר להשהות עליה קודם השבת כל מאכל לחמם ולהתבשל. משום כך מותר להניח סיר ובו מים קרים מערב שבת כדי שיתחממו בשבת. (סימן רנ"ג ס"א וסו"ס רנ"ד) אלא שיש להיזהר שלא לקחת מים קודם שהגיעו לנקודת רתיחה, (וי"א שדי שהגיעו ליד סולדת שהוא שמונים מעלות לחומרא. עי' כה"ח סימן שי"ח אות נ"ג) לפי שמזרז בכך את בישולם היות ונתמעטה הכמות.

חשש בישול בדוד חשמל

כאשר נשארו מים חמים בדוד החשמל הביתי, האם מותר לפתוח את ברז מים החמים בשבת או שמא יש לחוש לבישול המים הקרים הנכנסים בו?

תלוי מאוד בחום המים שנשארו בדוד, דהיינו אם בערב שבת המים שבדוד היו חמים כראוי, יש הסתברות כי בערב המים עדיין חמים ולכן בשעה שפותח את הברז נכנסים מים קרים לתוך הדוד והללו מתבשלים שם בתולדת האור, ונמצא עובר איסור.

אולם, אם בשעות הלילה היה קר והמים לא היו רותחים, סביר להניח כי בבוקר המים שבדוד כבר אינם חמים בחום שהיד סולדת (שהוא לחומרא ארבעים וחמש מעלות) ולכן יכול לפתוח בבוקר את ברז המים החמים ללא חשש שהמים שיכנסו לתוך הדוד יתבשלו.

שימוש ב"סוכרזית" בשבת

האם מותר להשתמש בשבת בממתיק "סוכרזית" ולערות עליו מים מכלי ראשון או להניחו בכלי שני?

ממתיק ה"סוכרזית" אינו עובר תהליך בישול מלא ולכן אסור לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון.

לדעת המשנ"ב אסור ליתנו גם בכלי שני, אולם בכלי שלישי מותר וכן מותר לערות עליו מכלי שני. (סימן שי"ח במשנ"ב ס"ק מ"ב, מ"ז,ל"ה וכן דעת הבן איש חי ש"ש פרשת בא סעיף ו.)

ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל פוסק שמותר ליתנו בכלי שני. (הליכו"ע ח"ד עמוד מ"ט) וכן פסק האור לציון (ח"ב פ"ל תשובה ה'), ומקורו בחזו"א (סימן נ"ב ס"ק י"ח).

ויש לדעת כי בשוק יש יצור מיוחד של ממתיק מלאכותי שרשום עליו "עבר תהליך בישול מלא", ודין סוג ממתיק זה כדין הסוכר הרגיל, שמותר מעיקר הדין לערות עליו מכלי ראשון, וטוב להחמיר וליתנו בכלי שני. (משנ"ב שי"ח ס"ק ע"א)

שטיפת ביצים רותחות במים קרים

האם מותר בשבת לשטוף מתחת הברז במים קרים ביצים שהתבשלו בחמין והן רותחות?

לביצה יש דין של 'כלי שני' היות ומוציאה בכף וכלי שני אינו מבשל. ואף המחמירים וסוברים שיש דברים רכים שהם 'קלי הבישול', מ"מ מים לכל השיטות אין הם בכלל 'קלי הבישול' וכלי שני לא מבשל. (סימן שי"ח בשעה"צ אות ס"ח).

ואף שהביצה היא דבר גוש, שהמשנ"ב (בסימן שי"ח ס"ק מ"ה וכן בס"ק קי"ח) מחמיר בגוש גם בכלי שני (וכ"פ הכה"ח בסו"ס שי"ח), במקרה זה אפשר להקל כיון שהבישול של המים הוא פסיק רישא דלא ניחא ליה, ואפשר לסמוך על הפוסקים שסוברים שכלי שני אף בגוש אינו מבשל, [דנראה מלשון המשנ"ב בשלושת המקומות שלא פסק באופן מוחלט שגוש מבשל בכלי שני אלא בתורת חומרא וזהירות, ולכן נראה שרק בספיקא דאורייתא החמיר ולא בספיקא דרבנן].

ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (הליכו"ע ח"ד עמוד נ') והאור לציון (ח"ב עמוד רל"ט) אין צורך לחוש לחומרת גוש.

הוספת מים לתבשיל המונח על פלטה שתידלק

פלטה של שבת המכוונת עם שעון שבת ובשעה שהפלטה כבויה מניח סיר עם דגים ומעט רוטב, האם מותר להוסיף עוד מים רתוחים לסיר זה בשעה שהפלטה כבויה?

לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"י סכ"ו) מותר לעשות זאת כיון שאין זה אלא 'גרמא' בלח שנצטנן, שיתחממו המים לאחר שתידלק הפלטה, אולם לדעת האור לציון אסור לעשות זאת ואין להוסיף מים משום "מחזי כמבשל". (ח"ב סוף פ"ל)

ואם מוסיף מים מועטים, אפשר להקל לכל השיטות.

וכל זה במים רתוחים שהצטננו, דאז סומכים המקילים על דעת הרמב"ם שאין בישול בלח שנצטנן היות וזה רק 'גרמא', אבל במי ברז לכו"ע אסור אפילו במים מועטים. (החזו"א בסימן ל"ח ס"ק ב' אסר מדין שהייה וחזרה ולא מדין בישול יעויין בס"ק ג' ועיין בשש"כ פ"א סל"ב ובהערה).

נתינת תבלינים בקפה או תה

האם מותר בשבת לתת תבלינים כגון זנגוויל או חווייג' בקפה או בתה?

לכל הדעות אין לתת את התבלינים בכלי ראשון וכן אסור לערות עליהם מכלי ראשון, (סימן שי"ח סעיף י'). ובנתינת התבלינים בכלי שני נחלקו הפוסקים: לדעת מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל (ח"ב פ"ל תשובה ה') ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (הליכו"ע ח"ד עמוד מ"ט) מותר, כיון שאין תבלינים בכלל "קלי הבישול", אלא רק דברים שנכתבו בהלכה: כגון ביצה ותה.

ומרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פ"א הערה קע"ד) חולק וסובר דאף שנפסק (שם בסעיף ט') שמותר ליתן תבלין בכלי שני, זהו דווקא כשהם עבים, אבל בימינו שהם טחונים דק דק, דינם כשאר מאכלים שפסק המשנ"ב (בס"ק מ"ב) וכן הבן איש חי (ש"ש פרשת בא ס"ו) שיש לחוש בהם לקלי הבישול. ואם מערה מכלי שני אין איסור בזה, כיון שדינו ככלי שלישי. (פרמ"ג א"א אות ל"ה וכן משמע במשנ"ב ס"ק ל"ה).

נתינת מאפה בסיר תבשיל

האם מותר בשבת להכניס לסיר עם חמין העומד על הפלטה, דברי מאפה כגון ג'חנון או בצק עלים האפויים כל צרכם?

ישנה מחלוקת ראשונים בין הראבי"ה והיראים האם יש בישול אחר אפיה, בשו"ע (סימן שי"ח ס"ה) הביא את שתי הדעות וכתב: יש מי שאוסר ויש מתירין, אולם הרמ"א החמיר בזה וכתב שנהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו. ולכן, אם מניח מאפה בתוך סיר החמין יש בזה משום חשש 'בישול אחר אפיה', ויש להחמיר בזה. (כף החיים ס"ק פ"ה וע"ע סימן י"ג אות ז' וכן פסק האור לציון ח"ב פ"ל תשובה ד').

וגם למקילים בזה וסוברים שאין בישול אחר אפיה, עדיין יש מחלוקת האם בנתינת מאכל על הפלטה יש איסור של "מיחזי כמבשל". לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אין בזה 'מיחזי כמבשל' ולדעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ועוד פוסקים יש בזה איסור של "מיחזי כמבשל". ולכן אין להכניס מאפה לתוך סיר חמין שעל הפלטה.

אכן לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל מעיקר הדין מותר להניח מאפה בתוך סיר החמין משתי הסיבות, גם משום שאין בישול אחר אפיה, וגם משום שאין במעשה זה משום 'מיחזי כמבשל'. אולם טוב להחמיר מדין בישול אחר אפיה וכמ"ש (הליכות עולם ח"ד עמוד מ"ד) לענין קפה שנכון לערות עליו מכלי שני ולא מכלי ראשון.

הגסת תבשיל העומד על הפלטה

האם מותר להגיס (לערבב) מאכל שנמצא על הפלטה?

השו"ע (בסימן שי"ח סעיף י"ח) פסק שאסור להגיס בתבשיל אם התבשיל אינו מבושל כל צרכו, כיון שעל ידי ההגסה נמצא ממהר את בישולו.

ובתבשיל שמבושל כל צרכו והוא על האש, משמעות השו"ע (סימן שכ"א סי"ט) שיש לאסור להגיס וטעם הדבר על פי מה שכתב המגיד משנה משום שנראה כמבשל.

ולפי טעם זה, לדעת המתירים להניח בשבת תבשיל על הפלטה, יהיה מותר גם להגיס בו.

אמנם, טעם נוסף הובא ב'כל בו' (והביאו הבית יוסף בסימן רנ"ג וכן המשנ"ב בסוף סימן שי"ח והכה"ח בס"ק קע"א) שבהגסה יש תוספת בישול בכל אופן כשהתבשיל על האש, ולכן תבשיל עם רוטב שעומד על הפלטה אסור להגיס בו. וכן פסק באור לציון (ח"ב פ"ל תשובה ט"ו).

ולבני אשכנז יש חומרא יתירה שגם הוצאה בכף מהמאכל שעומד על הפלטה אסורה (סימן שי"ח במשנ"ב ס"ק קי"ז), והבן איש חי החמיר גם הוא בהוצאה ע"י כף. (רב פעלים ח"ג סימן מ"ה).

ולצורך מצוה יש להקל לכל הדעות בהוצאה בכף, וכגון שרוצים להשאיר את הסיר על הפלטה בשביל חלק מבני הבית שטרם אכלו. (בא"ח שם וחזו"א סימן ל"ז ס"ק ט"ו).

חשש בישול בקפה נמס עם טעמים

האם יש הבדל בין 'קפה נמס' רגיל לבין 'קפה נמס בטעם וניל' לגבי אופן הכנתם בשבת?

'קפה נמס' רגיל המצוי בשוק מבושל לגמרי וכן סוכר, ולכן מעיקר הדין מותר לערות עליהם ישירות מים רותחים מהמיחם, ונכון להחמיר שלא לערות ישירות מכ"ר אלא ליתנם בכ"ש או לערות עליהם מכ"ש. (סימן שי"ח בשערי תשובה ס"ק ה' ומשנ"ב ס"ק ע"א בן איש חי ש"ש פרשת בא ס"ז. הליכו"ע ח"ד עמוד נ"ה) היות ונהפכים מיד לנוזל יש לחשוש שדינם כלח שנצטנן (מחצה"ש שם).

אולם ב'קפה נמס בטעם וניל' או 'מוקה' חלק מהרכיבים שבו עדיין לא התבשלו לגמרי, ולכן אסור לערות ישירות מים רותחים מהמיחם, כיון שבכך מבשל את הרכיבים הללו, אלא ימזוג את המים החמים לתוך כוס ומשם יערה על הקפה, דעירוי מ'כלי שני' דינו כ'כלי שלישי'. (פרמ"ג באשל אברהם ס"ק ל"ה, ומשמעות המשנ"ב בסימן שי"ח ס"ק ל"ה)

נתינת עוף מבושל בסיר החמין

חתיכת עוף שנשארה מסעודת ליל שבת, האם כשהעוף עודנו חם מותר להכניסו לסיר החמין עבור סעודת הבוקר?

למי שרגיל לאכול או למצוץ עצמות אסור לתת את העוף בסיר החמין, מכיוון שהעצמות מתרככות ואסור משום 'בישול'.

ואם אין דעתו על העצמות, מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל החמיר בזה ואסר את נתינת העוף בחמין, וכן פסק האור לציון.

ודעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שמותר להכניס את העוף לסיר החמין, כיון שאין דעתו על העצמות. ועיין בתשובה ט"ז.

עירוי מים רותחים מהמיחם על קפה נמס וסוכר

האם מותר בשבת לערות מהמיחם מים רותחים על קפה נמס וסוכר?

קפה נמס וסוכר עוברים בעת הייצור תהליך בישול והם מאכל יבש ולכן אין בהם בישול נוסף, אולם במחזיק ברכה להחיד"א כתב שיש להחמיר שלא לערות עליהם מים רותחים. (שערי תשובה ס"ק ה') ובטעם הדבר כתב המחצית השקל שכיון שמיד הם נעשים 'לח' יש להם דין לח, והביא המשנ"ב (סימן שי"ח ס"ק ע"א) חומרא זו אולם מעיקר הדין יש להתיר.

ולדעת החזו"א שעירוי מכלי שעל האש עושה גם את הכלי שקיבל את המים ל'כלי ראשון', צריך לעשות זאת עם כוס נוספת, שאז דינה כ'כלי שני'.

שימוש בכוס חד פעמית במים רותחים

האם מותר למזוג מים רותחים בשבת לתוך כוס חד פעמית, שמתרככת מחמת כך?

לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל יש להחמיר, כיון שיש במעשה זה כעין 'בישול' שמרכך דבר קשה (שבות יצחק בישול פ"ב סק"ב). אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן נ"ז) ומרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שו"ש סימן שי"ח הערה ו') התירו כיון שלא מתכוון לריכוך הכוס ולא מתעסק בריכוכה אלא במזיגה בעלמא, כמבואר במגן אברהם (ס"ק ל"ו) שבאופנים מסויימים כשאין האדם מתכוין למלאכה, אין הדבר נחשב כמלאכה היות והתוצאה רחוקה מהמעשה. וגם שאין הכלי מתרכך בשיעור שנוהגים לרכך ולהמיס פלסטיק כדי לעשות צורות, ואין לאדם שום רצון ותועלת בריכוך נחשב הדבר כחיסרון בעיקר צורת המלאכה.

חימום פיתה או חלה קפואה

פיתה או חלה שהוציאם מהקפאה ויש עליהם מעט קרח, האם מותר לחממם כך ע"ג הפלטה בשבת?

אסור להניח את הפיתה או החלה הקפואים כמות שהם כדי לחממם, כיון שהקרח שעליהם הוא מים שאינם מבושלים והללו יתבשלו ע"י החימום. לכן, יש לנער תחילה את הפיתה או החלה הקפואים ורק אח"כ להניחם לחימום.7

עוד יש להעיר שבניעור החלה או הפיתה מהקרח שעליהם אינו מוגדר כבורר פסולת מתוך אוכל, כיון שעוסק באוכל נחשב כ"מתקן את האוכל" ולכן יש להתייחס למעשה זה כנטילת 'אוכל מתוך פסולת' המותר לאלתר, וכמו שפסק הבן איש חי (שנה שניה פרשת בשלח סעיף ז') לגבי ניעור אבטיח מגרעיניו, דחשיב "דרך אכילה" בכך. וכן פסק מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל לגבי ניעור לחם מנמלים שעל גביו, ובלבד שינער באויר ולא ע"ג שולחן וכדו'. (וע"ע בחזו"א סו"ס נ"ד).

ואם הקרח אינו נופל מהפיתה יכול לחממה מעט עד שיופשר הקרח מעט ואז ינערנה ושוב יחמם.8

וכשהקרח נמצא בתחתית הפיתה או החלה אסור גם בחימום מועט, ואם לא יוצא בניעור יניח את הפיתה בתוך מגבת כדי שכל הקרח שעליה ייספג במגבת, ובכך זוהי 'צורת ניקוי' ולא 'צורת ברירה'.

העברת מים ממיחם למיחם

כשנגמרו המים החמים במיחם שבביתו, האם מותר להעביר מים חמים מהמיחם של השכן ולתתם במיחם שלו?

דבר זה אסור הן לבני ספרד והן לבני אשכנז, כיון שיש בזה "מחזי כמבשל" (סימן רנ"ג ס"ב). אמנם, דין זה הוא דווקא כאשר נותן את המים למיחם חשמלי, אבל אם נותן את המים למיחם המונח על גבי פלטה של שבת, לבני אשכנז מותר היות ודין הפלטה כגרוף וקטום ומותר להעביר מכירה לכירה (שם ברמ"א), ואילו לבני ספרד גם זה אסור, מחשש בישול. (סימן רנ"ג ס"ד)

האם מותר לערות מים רותחים על כוס שאינה נגובה

כוס מים שנשארו בה מעט טיפות נוזלים, האם מותר לערות לתוכה מים רותחים מכלי ראשון?

אם טיפות מים אלו שנותרו בכוס כבר התבשלו, כגון שהנוזלים שבכוס הם מחמת שכבר שתה בה מים חמים, או כאשר מדובר בצלחת מרק שנשאר בה מעט לחלוחית, אין להחמיר לאחר שמנער את הכוס או הצלחת, היות והוא פסיק רישיה דלא ניחא ליה, בלח שנצטנן ובעירוי.

אולם אם המים שנותרו בכוס לא התבשלו, כגון מי ברז שנותרו בכוס לאחר שטיפתה או לאחר שתייתם, לדעת חלק מהפוסקים יש לאסור בזה ולהקפיד לנגב היטב את הטיפות. (מנח"י ח"ט ס"ל, אג"מ ח"א סו"ס צ"ג, אור לציון פ"ל תשובה י')

ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל האריך בזה (בהליכות עולם ח"ד פרשת בא) וכתב להתיר זאת מכמה סיבות: האחד משום חצי שיעור, וכן משום שדבר זה לא ניחא ליה כלל, וגם משום שכאן זה רק עירוי וי"א דעירוי לא מבשל.

סגירת חלון לשמירת חום תבשיל

פלטה המונחת ליד החלון ועל גביה סירים ובהם תבשיל חם ומהחלון הפתוח נכנס אויר קר שמקרר את הסירים, האם מותר לסגור את החלון אף שבכך מאפשר לתבשילים להתחמם יותר?

מותר לסגור את החלון ואף שמחמת כך התבשילים יתחממו יותר. ודבר זה דומה למה שהובא ברמ"א (סימן רע"ז סעיף א') שאם נר דולק במקום שיש רוח, מותר לסגור את החלון כדי שלא ייכבה הנר. כמו"כ בנידון זה מותר לגרום לכך שהפלטה תחמם באופן הרגיל שלה, והאוויר הקר שנכנס מהחלון לא יפריע לחימום.

ואף אם בעת שהחלון פתוח התבשיל חם בחום פחות מיד סולדת ואח"כ הפלטה תחמם את התבשיל לחום גבוה יותר, מכל מקום הוא גרמא בפסיק רישא בלח שנצטנן, וגם נחשב לשינוי, שהרי אין דרך לחמם כך.

הנחת טס של פח ע"ג האש

האם מותר בשבת להניח על האש טס של פח או מתכת?

לרוב הפוסקים (אג"מ ח"א סימן צ"ג, יבי"א, מרן הגרשז"א זצ"ל בשלחן שלמה ח"א עמוד שי"ג וח"ב עמוד קמ"ו, שש"כ פ"א הערה ס' ועוד) מותר להניח בשבת, מכיון שאין דין בישול במתכת כל זמן שלא הגיע לריכוך, וראיה לזה ממה שכתב הביאור הלכה (בסימן שי"ח ס"ו) שמותר להניח בצק על גבי קדירה, אף שמגיע ליד סולדת, כל שלא יגיע לידי קרימת פנים. אולם החזו"א (בסימן נ' ס"ק ט' וסימן ל"ז אות י"א) כתב שיש לאסור להניח על גבי האש טס של פח או מתכת כיון שיש בזה "חצי שיעור", משום שפח המתכת מגיע לשיעור שהיד סולדת בו, וכן דעת האור לציון לאסור בזה. (ח"ב פ"ל תשובה ז')