הלכות שבת: חזרה והטמנה

החזרת תבשיל לתנור דולק בשבת

האם יש איסור בהחזרת תבשיל חם לתנור דולק בשבת, משום 'מחזי כמבשל', כיון שהדרך לבשל ולאפות כך בימות החול?

אמנם, יש מן הפוסקים שהתירו להחזיר תבשיל חם לתנור דולק בשבת, אולם רוב הפוסקים, כהאור לציון (ח"ב פרק י"ז תשובה ד'), המנחת יצחק (ח"ג סימן כ"ח) ובשמירת שבת כהלכתה (פרק א') אוסרים לעשות כן, כיון שיש בזה משום 'מחזי כמבשל', שזהו עיקר איסור "חזרה" בשבת. ולכן יש לעשות היכר, כגון להניח טס של מתכת בתחתית התנור. ומותר להניח את טס המתכת גם בשבת, או ששימוש זה ייעשה בתנור שיש בו "מצב שבת", דהיינו שהוא בעל חום קבוע שאינו משתנה כלל.

וכל האמור הוא בלבד שיקויימו תנאי החזרה, לשו"ע שלא הניח את הקדרה ע"ג קרקע או שיש, ולרמ"א צריך שהקדרה עודה בידו ודעתו להחזירה (סימן רנ"ג סעיף ב' וע"ע בה"ל שם לענין שעת הדחק), אולם בלא תנאי חזרה וכ"ש נתינה לכתחילה אסור. ולכן, אין לחמם בתנור חלות או דגים יבשים לסעודה שלישית.

ומה שמצויים בישיבות או בבתי מלון, 'ארונות חימום', בהם מותר לחמם בשבת בנתינה לכתחילה, הוא משום שדרגת חומם של ארונות אלה אחידה ואין חשש שמא יחתה. וכן אין בהם חשש של 'מיחזי כמבשל', היות ודרגת החום שבהם אינה מיועדת לבישול אלא לחימום התבשילים בלבד.

החזרת סיר הנתון על גבי רשת לפלטה בשבת

מי שהניח בליל שבת את סיר החמין ע"ג רשת כדי שלא ישרף, האם מותר בשבת בבוקר להוריד את הסיר מעל הרשת ולהחזירו אל הפלטה?

אם התבשיל שבסיר נשאר בחום 'יד סולדת' [71 מעלות (אגרות משה או"ח ח"ד סימן ע"ד דיני בישול אות ג') וי"א 80 מעלות (אור לציון ח"ב פרק ל' תשובה י"ב במקורות)] מותר להחזירו לפלטה, אולם אם התבשיל התקרר מעט, אף שעודנו חם, אבל אין היד סולדת בו במעלות האמורות לעיל, אסור להחזירו לפלטה.

ואם כשטועם את הרוטב לא יכול לאוכלו אף באיטיות, מחמת חמימותו, הרי הוא ודאי יד סולדת בו (בן איש חי ש"ש בא ס"ה).

ולבני אשכנז אף פחות משיעור 'יד סולדת בו' מותר, כל שהוא עדיין מעט חם. (רמ"א סימן שי"ח סט"ו) ושיעור זה הוא כל שנעים לאוכלו מחמת חמימותו. (חזו"א, אג"מ ח"ד סימן ע"ד)

ואין לאסור מדין חזרה, היות וזה עדיף מ'עודה בידו' ו'דעתו להחזירה', כיון שלא מסיח דעתו כלל מחימום הסיר, שהרי כל הזמן הסיר נתון בחום הפלטה.

החזרת "תיון" ע"ג המיחם

כלי המכונה "תיון" ובו מי תמצית תה שהכינו בערב שבת והניחו לשמירת החום מעל מיחם המים ומוזגים ממנו בשבת, האם מותר להחזירו בשבת ע"ג המיחם?

אם הניחו את התיון ע"ג המיחם בערב שבת כשהיה חם בשיעור שהיד סולדת בו, מותר לקחת ולהחזיר, אולם אם הורידוהו מהמיחם לזמן מה עד שמי תמצית התה התקררו לשיעור חום פחות מ"היד סולדת בו" אסור להחזירו בשבת. (סימן שי"ח ס"ו)

ושיעור ה"יד סולדת בו" לבני ספרד י"א 71 מעלות לחומרא, וי"א 80 מעלות (עי' פרק י"ט תשובה א'), ולבני אשכנז כל שנעים לשתותו מחמת חמימותו, מותר, אף שאין היד סולדת בו. (שי"ח סט"ו ברמ"א)

ואם הוסיף מים חמים לתמצית התה, לבני אשכנז יש להקל להחזיר את התיון למיחם,1 אולם לבני ספרד מבואר בדברי הבית יוסף שיש כוח בישול חדש שמתחדש במים ולכן יש לאסור להחזירם, אף אם המים כעת רותחים. (סימן רנ"ג ס"ד)

החזרת כלי שני ובו מים רותחים ע"ג הפלטה

שפך בשבת מים ממיחם שעל הפלטה לתוך סיר ורוצה להניח את הסיר על הפלטה כשהמים שבו עוד רותחים?

לפי סתימות דברי השו"ע (סימן רנ"ג ס"ד) יש במעשה זה דין בישול, מכיוון שהמים עברו לכלי שני ואין בכוחם לבשל, וכשנותנם על גבי הפלטה מקבלים בכך דין 'כלי ראשון' ועתה יש בכוחם לבשל, ומעשה זה נחשב לבישול בכך שמחדש בהם את כוח הבישול, וכמו שהביא הבית יוסף (שם) בשם רבינו יונה.

אולם לבני אשכנז מותר להחזירם לפלטה מכיוון שכל עוד המים חמים ולא נצטננו לגמרי, אין בהם איסור בישול. (סימן שי"ח סט"ו ברמ"א). וטוב להחמיר אם המים חמים פחות מיד סולדת. (משנ"ב סימן רנ"ג ס"ק פ"ד בשם המ"א).

אופן כיסוי הסירים שע"ג הפלטה

באיזה אופן מותר בערב שבת לכסות בשמיכות את הסירים שעל הפלטה?

אם מכסה את הסירים מכל צדדיהם, מעשה זה נקרא "הטמנה מכל צדדיו" ויש להחמיר גם אם הוא מערב שבת, (סימן רנ"ג סוף ס"א) אולם אם לא מכסה את הסירים לגמרי יש להקל משום 'ספק ספיקא', שמא באופן כזה אין זו הטמנה (ברמ"א שם) וכן שההבל מחמם מחמת דבר אחר. (סימן רנ"ז ס"ח בבית יוסף מחלוקת ראשונים)

אולם יש לדעת שמהר"ם חביב (בתשובה כ"י, והובא בספר ארץ חיים סימן רנ"ז) כתב שגם בהטמנה מכל צדדיו נהגו להקל, אף שזה מנוגד לדעת מרן השו"ע, היות ו'מוסיף חום מחמת דבר אחר', דהיינו שהשמיכות מוסיפות חום מחמת הפלטה. ולכן בני ספרד הנוהגים להקל באופן זה יש להם על מה שיסמוכו. והמחמיר שלא לכסות כלל בשמיכות, כפשטות לשון השו"ע (סימן רנ"ז ס"ח), תבוא עליו ברכה.

ולבני אשכנז מותר רק בהטמנה חלקית, דהיינו שחלק מהסיר יהיה גלוי וניכר לעין שאינו מכוסה. (סימן רנ"ג סוס"א ברמ"א)

ולכסות בשבת סיר שלא היה מכוסה מערב שבת, לבני ספרד אסור אפילו בכיסוי חלקי, ולבני אשכנז מותר בכיסוי חלקי. (רנ"ח אות ט' בשעה"צ)

הטמנת בקבוק חם בשמיכות

"בקבוק חם" שממלאים בו מים חמים בכדי להניחו על הגב או על הבטן להרגיע כאב וכדו', האם מותר בשבת לתת בו מים חמים ולכסותו בשמיכות?

מערב שבת מותר לתת בו מים ולכסותו בשמיכות, אף שמטמין, כיון שהשמיכות אינן מוסיפות הבל. (רנ"ז ס"א) ואף בשבת מותר לעשות כן, היות והבקבוק חם נחשב כלי שני ואין איסור הטמנה בכלי שני בשמיכות וכדומה שאינם מוסיפים חום (סי' רנ"ז ס"ה). ולכן כשרוצים להעביר בשבת סיר אוכל ממקום למקום ולא רוצים שיתקרר, יעביר את תכולת הסיר לסיר אחר ויעטפנו בשמיכות. ויכול גם להחזירו לסיר הראשון ולעוטפו בשמיכות (משנ"ב שם סקכ"ח). ואין לאסור את הבקבוק החם משום רפואה, היות ודרך הבריאים להתחמם בו. (שכ"ז ס"א ושכ"ח ס"כ וע"ע בסי' שכ"ו ס"ו ובמשנ"ב שם). בימות הקיץ החמים אין להשתמש בבקבוק החם דאין דרך הבריאים להשתמש בו וניכר שהוא לרפואה.

נתינת שמיכות במקום מכסה הסיר

סיר שהיה מונח עליו מכסה מערב שבת, האם מותר להחליף את המכסה בשמיכות כיון שבכך מייבש את הלחות שבסיר?

לבני ספרד הפוסקים כהשו"ע (סימן רנ"ג סוף סעיף א') יש לאסור כיון שאסור להטמין בשבת בדבר המוסיף הבל - אפילו שהטמנה זו היא 'הטמנה במקצת' שאינה מכסה את הסיר מכל צדדיו.2 אולם לבני אשכנז הנוהגים כהרמ"א (שם) מותר להחליף את המכסה בשמיכה גם בשבת, כיון שהטמנה במקצת אינה הטמנה. (וע"ע בשעה"צ סימן רנ"ח אות ט') ובתנאי שכל המאכלים מבושלים כל צרכם. (רנ"ד ס"ד)

הטמנה "בדבר המוסיף הבל"

בזמן חז"ל היו סוגי צמר שהוסיפו הבל (כמובא במשנה במסכת שבת), האם הטמנה בשמיכות נחשבת כיום כ"הטמנה בדבר המוסיף הבל"?

לפי דעת מרן השו"ע גם שמיכות שמניחים על הסירים יש בהן משום "מוסיף הבל" היות ומוסיף חום מחמת הפלטה. (סימן רנ"ז ס"ח. ובבית יוסף הביא מחלוקת ראשונים) אולם מהר"ם חביב כתב (בתשובה כ"י, והובא בספר ארץ חיים סימן רנ"ז) דנהגו שלא כדברי השו"ע ומותר להטמין קודם השבת סירים המונחים ע"ג הפלטה בשמיכות, כיון שהוספת ההבל באה ע"י הפלטה ולא ע"י השמיכות בעצמם. והמקיים הוראות השו"ע ינוחו לו ברכות על ראשו.

שמירת אוכל חם שהורד מהפלטה

אוכל שהורד בשבת מע"ג הפלטה ורוצה להשאירו חם לאורח שמאחר לבוא, האם מותר להניח צלחת על גבי האוכל ובכך שומר את חום התבשיל, או שיש בכך משום 'הטמנה'? ומה הדין בכיסוי הסיר או האוכל בנייר כסף?

אם מניח צלחת שנוגעת באוכל אסור לעשות זאת בשבת, שאף שמטמין בדבר שאינו מוסיף הבל, אולם בשבת עצמה אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל. (רנ"ז ס"א)

ואם הצלחת עמוקה ואינה נוגעת באוכל, מותר להניחה כדי לשמור על חום התבשיל, כיון שהמטמין והמוטמן אינם נוגעים זה בזה. (סימן רנ"ז ס"ח)

ובכיסוי הסיר בנייר כסף הדין שונה, כיון שהדרך להטמין סירים, לכן כשמכסה סיר בנייר כסף יש בו איסור 'הטמנה', היות וההטמנה מתייחסת לסיר, וכ"ש שאסור לעטוף את האוכל עצמו בנייר כסף, משא"כ בצלחת ההטמנה מתייחסת לאוכל ולא לכלי שמונח האוכל בתוכו, ולכן כל שלא נוגע בתבשיל מותר.

אולם אם סוגר מגש אלומיניום וכדו' בנייר כסף אין זו 'הטמנה' ומותר, כיוון שכך דרך הכיסוי, וכשם שמותר להניח מכסה על הסיר. (עי' חזו"א סו"ס ל"ז)

עטיפת מאכל וכיסוי מגש אוכל בנייר כסף

האם מותר בשבת לעטוף חלה בנייר כסף ולחממה על המיחם? ומה הדין בכיסוי מגש אלומיניום בנייר כסף?

הטמנה בנייר כסף תלויה בסיבת העטיפה, אם עוטף את המאכל כדי לשמור את חומו, נקרא 'הטמנה', ולכן כשמוטמן כולו בנייר כסף יש לאסור לכו"ע. ואם אינו מוטמן כולו לדעת הרמ"א אין זה אלא 'הטמנה במקצת' ויש להתיר. (סימן רנ"ג סוף סעיף א'). ולדעת השו"ע (שם) יש לאסור.

עבר והטמין במקצת מותר לאוכלו חם גם לבני ספרד היות והוא מחלוקת הפוסקים (שי"ח ס"ק ב' במשנ"ב). אבל אם הטמין את החלה מכל צדדיה אסור לאוכלה בעודה חמה (גם לבני אשכנז) וימתין עד שתצטנן. (סימן רנ"ז סעיף א').

ואם סיבת עטיפת המאכל בנייר כסף הוא כדי שלא ייטנף המאכל, מותר, כמבואר בשו"ע. (סימן רנ"ז סעיף ב') אולם בדרך כלל אם רוצה שלא תטנף החלה לא עוטף אותה מכל צדדיה אלא רק מתחתיה.

ולגבי כיסוי תבנית אלומיניום מותר לכסותה בנייר כסף כיון שדרכו בכך, ואין זה נקרא 'הטמנה' והרי זה כסיר ומכסה, וכמו שכתב החזו"א. (בסוף סימן ל"ז)

'הטמנה במקצת' בהנחה ע"ג פלטה

כיצד מותר לבני ספרד להניח תבשיל על גבי הפלטה מערב שבת, והרי מעשה זה נחשב כ'הטמנה במקצת' בדבר המוסיף הבל,3 שמבואר (בסימן רנ"ג סוף סעיף א') לאסור?

שאלה זו יישב הבית מאיר וכתב שגם לדעת השו"ע גדר "הטמנה" הוא כאשר הקדרה מכוסה גם בשוליה ולא רק מתחתיה, ולכן בהנחת הקדרה על הפלטה אין זה מעשה הטמנה, וכן מבואר בביאור הלכה. (בסימן רנ"ח ד"ה שאין זה)

אולם אם מכסה את הקדירה מלמעלה נחשב 'הטמנה', ולדעת השו"ע (סימן רנ"ז ס"ח) אסור. ובזה נהגו כמהר"ם חביב (בתשובה כ"י, והובא בספר ארץ חיים סימן רנ"ז) להתיר להניח שמיכות מערב שבת על הסירים שעל גבי הפלטה, היות ולא מוסיף הבל מחמת עצמו אלא מחמת דבר אחר.

הטמנת דבר יבש

האם מותר בשבת להטמין הטמנה מלאה דבר יבש, כגון חלה או קוגל, מתחת לשמיכות הנמצאות על המיחם?

בשו"ע (סימן רנ"ג סעיף ה') מפורש שאסור להטמין תחת הבגדים הנתונים ע"ג המיחם. איסור הטמנה זה שייך הן לבני ספרד והן לבני אשכנז, כיון דאסור להטמין בשבת אפילו תבשיל חם שהוא מבושל כל צרכו, ואפילו בדבר שאין מוסיף הבל.

אולם הבדל יש בין בני ספרד לבני אשכנז, אם מטמין את הדבר היבש ומקצתו נשאר מגולה, שלבני אשכנז מותר להטמין באופן זה גם בשבת, ואילו לבני ספרד אסור, (כמבואר בשו"ע סימן רנ"ג בסעיף א' בסופו וע"ע במשנ"ב סימן רנ"ח ס"ק ב' ובשעה"צ אות ט' ובסימן רנ"ג ס"ק ס"ט).

ויש להוסיף, שיש היתר להטמין את המאכל היבש תחת השמיכות במקרה שעושה זאת בדרך אגב, כגון אם הסיר את השמיכות (כשבודק את התבשיל או שמוציא מאכל מהסיר), דמותר לשוב ולכסות, ומותר דרך אגב לכסות גם את הכלי שיש בו את הדבר החם. (כמבואר במשנ"ב בסימן שי"ח סעיף ו' ס"ק נ"א בדעת מרן השו"ע וכן פסק בילקוט יוסף).

אמנם, החזו"א (או"ח סימן ל"ז ס"ק י"ז) חולק בזה על המשנ"ב ואוסר להטמין גם במקרה זה, הואיל ואיסור זה אינו משום טרחה, אלא משום שעובר ומטמין, לא מסתבר שמותר לעשות כן בדרך אגב.

נתינת ביצה מבושלת לסיר מים שע"ג הפלטה

סיר שנמצא על גבי הפלטה ובו מים חמים וביצים מבושלות, האם מותר להוסיף בשבת עוד ביצה מבושלת לצורך חימום?

מותר להוסיף בשבת עוד ביצה מבושלת לסיר הנמצא ע"ג הפלטה, ואין זה נקרא הטמנה בדבר המוסיף הבל, כיון שהטמנת אוכל בתוך אוכל מותרת, דנחשב 'צורת אכילה' ולא 'צורת הטמנה', כמבואר בשו"ע (סימן שי"ח סעיף ד').

ולאוסרים לחמם ע"ג פלטה, יתנו הפסק תבנית וכדו' בין הסיר לפלטה, ואז יכניסו את הביצה.

הטמנה במגבות

האם מותר בערב שבת להניח חלות מעל סירים המונחים ע"ג הפלטה, באופן שמעל החלות יש מגבות השומרות את חומם?

דבר זה נקרא "הטמנה בדבר המוסיף הבל", והטמנה בדבר המוסיף הבל אסורה גם בערב שבת. ואע"פ שהמגבות אינן מוסיפות הבל מחמת עצמן, מ"מ מחמת חום הפלטה שתחתיהן הן מוסיפות הבל, כמבואר בשו"ע (סימן רנ"ז סעיף ח')

לכן, יש להשאיר מעט מהחלות מגולה באופן שיהיה 'מעט הניכר', שאז הוי 'הטמנה במקצת' ודעת הרמ"א (בסימן רנ"ג סוף ס"א) שבאופן זה לא מקרי הטמנה ומותר.

וגם לבני ספרד, אף שמרן השו"ע כתב להחמיר, בזה נהגו כמהר"ם חביב (בתשובה כ"י, והובא בספר ארץ חיים סימן רנ"ז) להקל במקום שההטמנה היא בדבר שאינו מוסיף הבל מחמת עצמו, שאין זה נקרא "מוסיף הבל". וכן הביאו זאת הכף החיים (שם) וביביע אומר. ומ"מ, גם לשיטה זו נכון יותר להשאיר מעט מגולה, דאז יש ספק ספיקא להתיר.

ואם רוצה להניח את החלות על גבי הסירים בשבת, לבני ספרד אסור, אף בהטמנה חלקית, דגם הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל אסורה בשבת, כמבואר בשו"ע (סימן רנ"ז ס"א) ואילו לבני אשכנז מותר אם חלק מגולה, דאז הוי הטמנה במקצת, שכאמור לעיל באופן זה סובר הרמ"א שלא מקרי הטמנה ומותר. (וכן מבואר במשנ"ב סימן רנ"ח ס"ק ב' ובשעה"צ אות ט' ובסימן רנ"ג ס"ק ס"ט)

הטמנת דברי מאכל בתוך סיר חמין

אדם שהניח בערב שבת על גבי הפלטה סיר עם חמין, ובתוכו הניח אורז וכדו' בתוך שקית, ועל גבי הסיר הניח שמיכות. בסעודת הלילה הוציא את האורז, ומבקש להניח בתוך הסיר תפוחי אדמה מבושלים, כדי שיתחממו לסעודת הבוקר ורוצה לשוב ולכסות את הסיר בשמיכות. האם מותר לעשות זאת?

מותר לעשות כן, כיון שתפוחי האדמה יבשים, ואין בישול אחר בישול ביבש כמבואר בשו"ע (סימן שי"ח סעיף ד').

ולגבי ההטמנה אנו מתייחסים להטמנת הסיר ולא להטמנת האוכל, דבשו"ע (סימן שי"ח סעיף ו' ובמשנ"ב ס"ק נ"א) מובא שאם הטמין סיר בבגדים מבעוד יום, אם נתגלתה הקדירה בשבת, מותר להוסיף כבדרך אגב להטמנה זו עוד כלי שיש בו דבר מאכל חם שהיד סולדת בו, ולהניחו בשבת ע"ג קדירה הטמונה, כדי שישמור חומו ולא יצטנן.

לכן גם במקרה שלנו מותר להוסיף את תפוחי האדמה ולשוב ולכסות את הסיר בשמיכות.

ואף שהחזו"א (או"ח סימן ל"ז ס"ק י"ז) חולק וסובר דהטמנה של מאכלים שלא היו טמונים מערב שבת, אסורה אף בדרך אגב, מ"מ העיקר להקל כהמשנ"ב בהבנת מרן השו"ע. ויתכן שכאן אף החזו"א יתיר היות וההטמנה רק בסיר ולא בתפוחי אדמה.

ואף אם משקיע את תפוחי האדמה בתוך החמין מותר, דאין הטמנה באוכלים.

ולדעת האוסרים ליתן אוכל על הפלטה בשבת מדין 'מיחזי כמבשל', יתן תחת הסיר טס מתכת, כמגש וכדו', לפני שמכניס את תפוחי האדמה לתוך הסיר.

הטמנת ביצה

האם מותר להכניס לתוך סיר חמין ביצה מבושלת בשבת?

מותר להכניס ביצה לתוך סיר חמין בשבת ואין בזה משום הטמנה, כיון שהטמנה היא דווקא בשמיכות וכדו', אבל לא בתוך אוכל, וכן פסק השו"ע (סימן שי"ח סעיף ד') שמותר להכניס אוכל מבושל יבש לתוך מים חמים בשבת.

ויש לידע שבשמירת שבת כהלכתה בסוף פרק א' הסתפק אם יש במעשה זה משום 'הטמנה', כיון שיש קליפה לביצה ועל כן אין זה נחשב כ'אוכל בתוך אוכל', אלא 'כלי בתוך אוכל', אולם יש פוסקים שכתבו בזה להתיר וכן עיקר, בפרט לבני ספרד, וכמו שמוכיח החזו"א (בסו"ס ל"ז) מדברי השו"ע (בסימן שי"ח סי"ג) שמותר להטמין כלי בתוך אוכל.

אולם לשיטות הפוסקים הסוברים שאסור להניח תבשיל יבש על גבי הפלטה ממש, גם במקרה זה אין להניח את הביצה בתוך סיר החמין מדין איסור "מיחזי כמבשל" ולכן יש להגביה את הסיר, ובכך מותר להניח את הביצה בתוכה לכו"ע.

הנחת שקית מים בתוך סיר החמין

האם מותר להניח מערב שבת שקית עם מים בתוך סיר החמין, כדי שאם יחסרו מים בתבשיל, יחורר את השקית ויתווספו המים אל החמין?

מעשה זה מותר משלושה טעמים:

א. הטמנה שייכת רק בשעה שבא לשמור או להוסיף חום בתבשיל, ואילו כאן מטרתו רק כדי שלא יתערב עם החמין (מרנן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל והגר"ע יוסף זצוק"ל).

ב. לדעת מרן השו"ע (בסימן שי"ח סעיף י"ג) מותר להטמין כלי עם אוכל בתוך אוכל וכמו שהוכיח החזו"א (בסימן ל"ז אות ל"ב).

ג. גם למשנ"ב (בסימן רנ"ח ס"ק ב') שאוסר להטמין כלי בתוך אוכל, זה דווקא בכלי חשוב, אבל שקית נחשבת 'כלי רעוע', ועל כן נחשב מעשה זה כמטמין אוכל באוכל, שודאי מותר.

ואם חלק מהשקית מגולה, יש סיבה נוספת להתיר לבני אשכנז, מדין הטמנה במקצת, שאינו נחשב הטמנה (כמבואר ברמ"א סימן רנ"ג סוס"א).