הלכות שבת: סחיטה

איסור סחיטה בשבת

מתי יש איסור "סחיטה" או "מפרק" בדברים שאינם מגידולי קרקע? מתי איסור הסחיטה הוא מדאורייתא ומתי האיסור מדרבנן? ומה הדין כשסוחט לאיבוד?

אסכם בקצרה דין סחיטה בשבת: בבית יוסף (בסימן ש"כ סעיף י"ח) כתב שבכל סחיטה בשבת יש שני איסורים: איסור אחד משום "מלבן", שע"י הסחיטה מכבס את הבגד. והאיסור השני הוא משום "מפרק", שהרי מפרק את המים הבלועים בבגד, כמו שאסור לחלוב בשבת.

לכן, אם סוחט בגד לאיבוד ולא משתמש במים וגם אין 'ליבון' בסחיטה כגון שבלוע בבגד יין או שאר משקים, במקרה זה אין זה איסור סחיטה מדאורייתא. ויש דעות ראשונים הסוברים שבסחיטה שבה הנוזלים הולכים לאיבוד אין גם איסור דרבנן (כן דעת הרשב"א, הריב"ש והרב המגיד, הביאם הבה"ל שם) אולם יש מהראשונים שחולקים וסוברים שיש בזה איסור דרבנן וכן פסק שם השו"ע.

כמו כן פסק השו"ע להקל (בסימן ש"כ סעיף ז') בסחיטת דברים שאין סחיטתו להשתמש במה שבלוע בהם, כאשר סוחט כדי לתקן את המאכל ואילו המשקים הנסחטים הולכים לאיבוד,1 משא"כ יין הבלוע בבגד וכו', יש דרך לסחוט יין הבלוע בענבים, לכן גזרו עליו אף כשבלוע בבגד וסוחטו לאיבוד. (בית יוסף סימן ש"כ סי"ח)

ועוד יש לבאר כי מהתורה אין איסור 'דישה' אלא בגידולי קרקע (ביאור הלכה סוף סימן שי"ט) אלא שנחלקו הראשונים האם כשאמרו 'גידולי קרקע', הדבר מתייחס לסוחט או לנסחט.

שימוש במגבונים לחים בשבת

האם מותר בשבת להשתמש במגבונים לחים לניקוי התינוקות וכדו'?

ישנם כמה סוגי מגבונים. יש מגבונים הספוגים היטב בנוזלים, ואלו אסורים בשימוש בשבת, מכיון שע"י השימוש סוחט ודאי את הנוזלים (ואסור משום מפרק תולדה דדש). ויש סוגי מגבונים שספוגים מעט בנוזלים, ואם משתמש בהם בנחת אין בזה משום סוחט.

אולם קשה מאוד להגדיר מעל גבי הכתב איזה מהמגבונים שייכים לאיזו קבוצה,2 אשר על כן, נכון לקחת כמות של מגבונים בערב שבת, לסוחטם ולהכניסם לשקית ניילון כדי שלא יתייבשו, ובשבת יוכל להשתמש בהם בנחת ולא בחוזקה. ואין לחשוש שמא ישתמש בחוזקה כמו בימות החול, דמשום מאיסותא לא גזרו (סימן שט"ז סי"א). ואם יש לו אמצעי שטיפה במים, אל ישתמש במגבונים.

סחיטת לימון בכפית

לדעת הפוסקים שמתירים בשבת לסחוט לימון ע"ג מאכל, האם מותר להיעזר בכפית וכדו'?

מותר להיעזר בכפית או בכף כדי לסחוט לימון לתוך האוכל,3 (ש"כ ס"ז), משום שהכפית נקראת 'ידא אריכתא' ואינה נקראת "כלי", ואיסור סחיטה בכלי הוא משום 'עובדין דחול' (סימן שכ"א ס"י ודו"ק באופן שאין בו איסור סוחט משום מפרק וכבנידון דידן), וזה שייך רק בכלי המיועד לסחיטה ולא בכפית.

סחיטת לימון לתוך משקה

האם מותר בשבת לסחוט לימון לתוך כוס תה?

אסור לסחוט פרי לתוך משקה (סימן ש"כ ס"ד בבה"ל ד"ה הבא לאוכל), חוץ מפירות שאין דרך לסוחטן למימיהן אלא שעומדים לאכילה בלבד, כמבואר בשו"ע (סימן ש"כ סעיף א') שנאסרה סחיטת כל הפירות מחשש שמא יסחוט זיתים וענבים.

ובסחיטת לימון לתוך משקה או לתוך כלי ריק נחלקו בזה הפוסקים למשנ"ב אסור (סימן ש"כ ס"ק כ"ב וכ"פ הבן איש חי ש"ש פרשת יתרו ס"ה) ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת ד' עמוד קל"ד) פוסק שמותר. (וע"ע בבית יוסף בסימן ש"כ ס"ו ואכמ"ל).

טבילת פיסת בד ביין

יש מוהלים הטובלים מעט תחבושת בד ביין, כדי לתת בפי התינוק להרגיעו. האם מותר לעשות כן גם בשבת?

בנתינת היין על התחבושת אין איסור 'צובע', היות והבד הוא חד-פעמי ואינו עומד לשימוש חוזר (יעוין בסימן שכ"ח סמ"ח). אולם עדיין יש איסור 'סוחט' ע"י נתינת היין בתחבושת והכנסתו לפי התינוק, לכן בשבת יש לאסור למוהל לתת את התחבושת עם היין בפי התינוק, אלא יקח מעט יין במוצץ או באצבעו ויתן בפיו של התינוק. אמנם אם אינו סוחט את התחבושת בפה הנימול אלא היין נוזל מאליו, מותר.

איסור סחיטת שיער בשבת

איזה איסור יש בסחיטת שיער בשבת?

סחיטת שיער אסורה מדרבנן, כמבואר ברמב"ם (בפרק ט' מהלכות שבת הלכה י"א) וכן מפורש בבית יוסף (בסימן ש"ל סעיף א') שיש בסחיטת שיער איסור מדרבנן, וכן מבואר בדברי המשנ"ב (שם ס"ק ז' ובסימן שכ"ו ס"ק כ"ה וסימן ש"כ ס"ק נ"ה). לכן יש להקפיד שלא לבוא לידי סחיטת שיער, אלא לאחר הרחיצה יש להניח מגבת על השיער ללא שפשוף. (בן איש חי ש"ש פרשת פקודי סעיף ח')

והטעם שאין איסורו מהתורה, לפי שהשיער קשה ואינו בולע (רש"י שבת קכ"ח ע"ב, ד"ה אין סחיטה. וספר הישר לר"ת סי' רפ"ג ובא"ח שם) וכ"כ בביאור הלכה (סי' ש"ב סעיף ט' ד"ה אסור) מ"מ אסרוהו רבנן, היות ונראה כסוחט מחמת צפיפותו.

טלטול 'סקוטש'

בכלי שבכיור מונח ה'סקוטש' בו משתמשים ביום חול והוא ספוג במים ורוצה להחליפו ב'סקוטש' של שבת, האם מותר הדבר או שיש בנטילתו משום חשש 'סחיטה'?

בב"י וברמ"א (סימן ש"ב סעיף ט' וש"א סעיף מ"ו) מבואר שיש איסור לטלטל בגד ספוג במים, גזירה שמא יסחוט. אולם גזירה זו היא במקום שרגיל לסחוט את הבגד ולא נוח לו ברטיבות הבגד, ומכיוון שה'סקוטש' הנ"ל נמצא תמיד במים אין הוא מקפיד עליו ומותר לטלטלו כמבואר ברמ"א (סימן ש"א סמ"ו ובמשנ"ב שם ס"ק קע"ב). אמנם, צריך להיזהר שלא יסחטנו בשעת העברתו לכן צריך להזיזו עם מזלג וכדו'. (עי' היטב בשו"ע סימן ש"כ סי"ח)

וכן לגבי 'מוקצה', כיון שה'סקוטש' הוא כלי שמלאכתו לאיסור שאין בו מלאכת היתר ויש הסוברים שהוא 'מוקצה מחמת גופו', (עיין פרק כ"ו תשובה ג') לכן ההעברה ע"י המזלג פותרת גם בעיה זו.

סחיטה בנייר

האם יש איסור סחיטה בשבת בנייר?

באגרות משה (אור"ח ח"ב סימן ע') דן האם מותר לשרות בשבת נייר במים ולקנח בו את השלחן, וכתב דפשוט שאין לאסור בזה כלל. דמשום 'מלבן' אין כאן, במה שנסחט ממנו המים, כיון שהנייר הולך לאיבוד שמשליכים אותו. וגם משום 'סחיטה' אין כאן, דלא נבלעים המים בתוך הנייר.

אולם הרבה מן הפוסקים חולקים עליו וסוברים דבנייר הוא 'פסיק רישיה דניחא ליה' בכך שיסחטו המים ויתקנח השולחן היטב.

ובעקבות דברי האגרות משה יש שמתירים להשתמש במגבוני נייר לחים בשבת. אולם נראה שגם לדבריו אין להתיר כן, כיון שצירף להתיר משום שאין דרך לסחוט נייר, ובמגבונים לחים הדרך לסוחטם, שהרי כל עניינם היא הלחות היוצאת מהם, ולכן יש בזה איסור.

ועוד יש שאומרים בדברי האגרות משה שכל כוונתו להתיר היתה דווקא בנייר עבה שאינו בולע, אבל נייר דק אפשר לראות בבירור שבולע, ולכן ודאי יש לאסור. (דברים אלו אמר בנו הגר"ד פיינשטיין שליט"א שאביו דיבר על נייר עבה כמו דף ספר או מחברת, שאינו בולע).

שימוש במגב ספוגי

האם מותר להשתמש בשבת במגב ספוגי?

הגם שבשו"ע (סימן ש"כ סעיף י"ז) מובא כי ספוג שיש לו בית אחיזה מותר לקנח בו, אסור להשתמש בשבת במגב העשוי ספוג, משום שבמגב זה יש בעיה של 'סוחט' שמוציא את המים והוא פסיק רישיה דניחא ליה, כיון שכך מנקה יותר טוב, וכן יש במגב זה איסור של 'מכבס', כי ברגע שמוציא את המים ממנו יש בכך פעולת ניקוי למגב.4

לכן, אם נשפכה שתיה וכדו' על הריצפה, ושופך עליה מים כדי לנקותה, יוכל לאסוף את המים רק בעזרת מגב גומי ולא על ידי מגב ספוגי. וע"ע להלן תשובה י"ג.

סחיטת מאכל להוצאת הנוזלים

דבר מאכל שספוג בנוזלים, כגון רוטב הספוג בדגים וכדו', האם מותר בשבת לסחוט את הדג כדי שיצאו הנוזלים ממנו?

בשו"ע (בסימן ש"כ סעיף ח') נפסק שאם סוחט את הנוזלים כדי להשתמש בהם אסור לסחוט את הדג לצורך זה. אולם אם מוציא את הרוטב משום שרוצה לאכול את הדג כשהוא יבש ואינו ספוג בנוזלים, מותר. ואם לא מתכוון לרוטב אבל נהנה ממנו, גם מותר היות ועיקר כוונתו לתיקון המאכל אין על זה שם מלאכת מפרק. (שם בשו"ע ס"ז ומשנ"ב ס"ק כ"ד)

ניקוי כלים בעזרת שקית ניילון

האם מותר לנקות כלים עם שקית ניילון וכדו'?

מותר, כיון שהניילון אינו בולע ולכן לא שייך בזה איסור 'סוחט' (מפרק).

כמו כן מותר להשתמש ב"ננס" פלסטיק לפי שאינו בולע. ואין זה דומה לסחיטת שער שאסורה מדרבנן (סימן ש"ל ס"א בב"י ובמשנ"ב ס"ק ז') לפי שה'ננס' אינו צפוף כמו שיער שהרי החורים ניכרים בו. וב'ננס' מתכת יש להסתפק אם מותר להשתמש בו, היות והוא עשוי צפוף יותר מהפלסטיק וגם יש לחשוש ל'ממחק'. (יעויין בסימן שכ"ג ס"ט)

ניקוי השלחן בטישו

האם מותר לנקות את השולחן ע"י טישו וכדו'?

אם הרטיבות מרובה באופן שע"י הניקוי בוודאי ייסחט, אסור לעשות זאת בשבת מדין מפרק, הגם שהולך לאיבוד. (סימן ש"כ סעיף י"ח) ואם יש רטיבות מועטה, יכול לנגב את השולחן כי אין לחוש שייסחט.

וגם במקרה שיש רטיבות מרובה ומחזיק את הטישו בצידו היבש, יש להתיר, כיון שבשעת הניקוי אינו נסחט. ואין לחוש שמא יסחטנו, היות ואין רגילות לסוחטו. (סימן ש"א סמ"ו ברמ"א וסימן ש"ב במשנ"ב ס"ק מ"ז).

ספוג שיש לו בית אחיזה

בשו"ע (סימן ש"כ סעיף י"ז) מובא כי ספוג שיש לו בית אחיזה מותר לקנח בו, ואם אין לו בית אחיזה אסור לקנח בו. ויש לברר, אם יש בזה סחיטה מה ההבדל אם יש לו בית אחיזה או לא?

בטעם הדבר נחלקו הרמב"ם והראב"ד. הרמב"ם (פכ"ב מה' שבת הלכה ט"ו) סובר שכיון שיש לספוג בית אחיזה יכול להשתמש בו בנחת ואין ודאות שיסחט, לכן מותר. ולשיטתו אם יש לו בית אחיזה ומקנח בו בחוזקה, יש לאסור. וכך פסק השו"ע (שם בסעיף י"ח).

והראב"ד (בהשגות שם) סובר שטעם ההיתר כשיש לו בית אחיזה הוא משום שנחשב כמוריק מים מצלוחית, אבל כשאין לו בית אחיזה הוה ליה כבגד ואסור לסחטו.

וביאור דבריו שכאשר יש לספוג בית אחיזה נחשב הדבר כמוריק מים מכלי, כי הספוג עשוי לקבל על ידו מים ולהוריקן, לכן לא מתבטלים המים בתוכו להחשב כבלוע. ומ"מ צריך 'בית אחיזה' דאין יחודו יחוד בלא בית אחיזה (חזו"א סימן נ"ו ס"ק ה'), בדומה לשקית חלב וכדו', שאין אומרים שבהוצאת החלב מתוך השקית יש משום "מפרק", כיון שאין החלב בלוע כלל. ולכן, כאשר יש לספוג בית אחיזה, מותר להשתמש בו גם אם ברור שיסחטו המים ממנו.5

אולם כמובא לעיל השו"ע לא פסק כהראב"ד, אלא א"כ המים הולכים לאיבוד, שאז יש לצרף שיטת הראב"ד להקל (כמבואר בסעיף י"ח), ובתנאי שלא ניחא ליה ביציאת המים.

טלטול בגד שנפל למי המקווה

בשבת בבוקר נפל למקווה אחד מן הבגדים שפשט, האם מותר להוציאו משם וללובשו?

הרמ"א (בסימן ש"א סעיף מ"ו) פסק שאסור בשבת לטלטל בגד שנשרה במים מרובים, שמא יבוא לסוחטו.

אולם אם אינו מטלטלו לבדו אלא ביחד עם אדם אחר מותר, כיון שכל אחד מזכיר לחברו שלא לסחוט.6 והוסיף המשנ"ב (שם בס"ק קס"ב) בשם הב"ח, שאם נרטבו בגדיו בגשם ואין לו בגדים אחרים, יכול ללובשם. לכן גם במקרה זה יוכל ללבוש את הבגד שנפל למי המקווה עד שיגיע לביתו, שהרי אין לו בגד אחר ללבוש.