הלכות רחיצה בשבת

רחיצה בשבת

באיזה אופן מותר להתרחץ בשבת בימות הקיץ החמים?

מים שהוחמו ע"י בוילר אין להשתמש בהם בשבת כלל, גם לא לשטיפת ידיים. אולם בשימוש במים שהוחמו ע"י דוד שמש יש בזה מחלוקת הפוסקים: מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ד סימן ל"ד) פסק שמותר להשתמש במים שהוחמו על ידי דוד שמש לשטיפת פניו, ידיו ורגליו, אולם סיים שם וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה ויש אוסרים. (מנח"י ח"ד סימן מ"ד. שבה"ל ח"א סימן צ"ד). ולשטוף את כל גופו או רוב גופו אין להתיר במים חמים, אלא א"כ מדובר בחולה או מצטער מאוד שאינו מסוגל שלא להתרחץ פעמיים ביום, להם מובא (בסימן שכ"ו סעיף א' בביאור הלכה בשם רעק"א וכן בכף החיים) שיש להתיר. או באופן שמזיע מאד ומצטער להישאר כך ולא מסוגל להתקלח במים קרים או פושרים.

ורחיצה במים קרים לבני ספרד מותר להתרחץ בשבת, (סימן שכ"ו ס"א), אלא שיש להיזהר בניגוב השערות שלא יהיה בזה סחיטה, ומותר גם להשתמש בסבון ושמפו נוזלי. ובעת חפיפת השיער יש להיזהר שלא לשפשף משום סחיטת השיער, ויש מקילים.

ולבני אשכנז המנהג לאסור (משנ"ב שם ס"ק כ"א). וכשמצטער רשאי להקל. (אג"מ ח"ד סימן ע"ד דיני רחיצה אות ג', מנח"י ח"ו סימן ל"ב).

ולגבי רחיצה במים פושרים נחלקו בזה הפוסקים: לדעת החיי אדם והמשנ"ב (סימן שכ"ו ס"ק ז') מותר בפושרים, ורק בחמים אסור. וכ"כ בשו"ת אור לציון. (עמוד רנ"א).

ולגבי מידת המים שמוגדרים כפושרים, כתב האור לציון (שם) וכן כתב בשו"ת אז נדברו (ח"ב סימן ל"ה) ששלושים ושבע מעלות ומטה נחשב כפושר. והצורה לבדוק אם אכן כך היא מידת המים, היא בעת הרחיצה אם מרגיש את קור הגוף סימן שהמים פחותים בחומם מ- 37 מעלות כיון שחום זה הוא מידת חום הגוף. ואין להתחשב במעלות המופיעות במקוה, דעינינו רואות שב-37 מעלות מרגישים נעימות מוחלטת.

ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל יש לאסור רחיצה במים פושרים, ומותר לרחוץ רק במים קרים (הליכות עולם ח"ד עמוד ר"י). מיהו לשבור את הקור ע"י מעט מים חמים, מותר.

ויש לדעת שבמקומות ציבוריים, כגון בבתי מלון, מקוואות או בתי חולים, חימום המים נעשה גם בימות הקיץ באמצעות גופי חימום ואש, לכן לכו"ע אין להשתמש במקומות אלה כלל במים חמים או בפושרים.

ולגבי השימוש בסבון מוצק נחלקו הפוסקים: יש שסוברים שאסור להשתמש בו, משום 'ממרח' וכן משום 'מוליד' (כמבואר בסימן שכ"ו סעיף י' ברמ"א ובמשנ"ב שם וכן מובא בבן איש חי ש"ש פרשת יתרו ס"ג). ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל התיר בשעת הדחק, אולם עיקר היתרו הוא לצורך היגיינת רופאים ואחיות המטפלים בחולים, וגם זאת כשאין ברשותם סבון נוזלי. (הליכו"ע ח"ד עמוד ק"ח).

רחיצה במים קרים בשבת

בימות הקיץ החמים, האם מותר להתרחץ בשבת במים קרים?

לבני ספרד מותר בשבת לרחוץ את כל הגוף במים קרים, אלא שיש להיזהר שלא לסחוט במקום שיש שער. (שו"ע שכ"ו ס"א ושו"ת אור לציון ח"ב פרק ל"ה) אולם לבני אשכנז אסור להתרחץ כמבואר במשנ"ב (שם ס"ק כ"א וכן בסימן תקי"א סעיף ב') משום חשש שמא יסחט, אלא א"כ יש לו צער גדול, שאז יש להתיר. (אג"מ ח"ד סימן ע"ד דיני רחיצה אות ג'. מנחת יצחק ח"ו סימן ל"ב).

רחיצה במים חמים להקלת כאב

מי שסובל מידיים סדוקות, האם מותר לו בשבת להשתמש במים חמים מדוד השמש, כדי להקל על הכאבים?

למתירים להשתמש בשבת במים חמים שהוחמו באמצעות דוד שמש, כמרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ד סימן ל"ד) יש להקל גם כאן. ואף שהשימוש במים החמים מיקל על הכאב, אין בו משום איסור 'רפואה' בשבת, היות וזהו גם דרך הבריאים, כמבואר בשו"ע (סימן שכ"ח סעיף כ'). אולם לאוסרים שימוש במים מדוד שמש בשבת אין להקל גם במקרה זה, אא"כ יש לו צער גדול. (משנ"ב סימן שט"ז ס"ק ה' וסימן שכ"א ס"ק נ"ז).

צחצוח שיניים בשבת

האם מותר לצחצח שינים בשבת במברשת או שלא במברשת?

לכתחילה אין לצחצח שינים בשבת כלל, אלא להשתמש רק ב'מי פה'. אולם בשעת הדחק אם רוצה להשתמש במברשת שינים יש להיזהר בכמה עניינים: א. שהמברשת תהיה עם שערות שאינן צפופות. ב. יש לייחד מברשת מיוחדת לשבת. ג. להשתמש רק עם חומר נוזלי, ובשעת הדחק יש מקילים להשתמש במשחה. ד. לא לשטוף את המברשת לאחר הצחצוח, אלא להניחה בכיור ולאפשר לה להישטף ע"י המים הזורמים שם.

ויש להגביל זאת עוד, כי מי שבאופן קבוע יורד לו דם מן החניכיים בעת הצחצוח יש לאסור לו לצחצח במברשת, ובשעת הדחק גדול יש להקל שיצחצח בנחת.

צחצוח שינים שבעקבותיו יורד דם בחניכיים

צחצוח שינים שבעקבותיו יורד דם בחניכיים באופן ודאי, האם אפשר להתיר לצחצח בשבת משום פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן?

שאלה זאת שאלתי רבות והשיבוני כי לדעת הרופאים יציאת הדם מהחניכיים טובה לשיניים.

אולם עדיין יש לדון בזה האם זהו סימן שהשיניים בריאות, או שעצם יציאת הדם הוא הריפוי כי אם זהו רק סימן, אין לומר שניחא לו בזה. והתברר דבר זה בזמן האחרון אצל הרופאים שאמרו שעצם יציאת הדם מרפא, ולכן אסור לצחצח את השינים כשודאי יוציא דם, כיון שניחא לו בזה. וכמו"כ לגבי השימוש במכשיר ה"סילונית", אם ודאי שיצא דם יש לאסור, ואם ספק הדבר אם יצא דם, יש להתיר.

טבילה במקוה חם או פושר

האם מותר לטבול במים פושרים או חמים שבת?

ידוע מה שפסק השו"ע (סימן שכ"ו סעיף א') שיש איסור לרחוץ בחמין בשבת אפילו בחמין שהוחמו מערב שבת משום גזירת הבלנים שחיממו מים בשבת כדי לרחוץ בהם ואמרו שהוחמו מערב שבת. ונחלקו הפוסקים אם מותר לטבול בשבת בפושרים. לדעת החיי אדם והמשנ"ב (סימן שכ"ו ס"ק ז') מותר דווקא בפושרים, אבל בחמים אסור. וכ"כ בשו"ת אור לציון (עמוד רנ"א).

ובשיעור "פושרים", כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סימן מ"ד אות כ"ו) ובאור לציון (פל"ה תשובה ג') וכ"כ בשו"ת אז נדברו (ח"ב סימן ל"ה) ששלושים ושבע מעלות ומטה נחשב "פושר" וכחמימות הרוק. וכל מה שמרגיש מעט קור ולא מרגיש נעימות מוחלטת הרי זה פושר שמותר.

ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל יש לאסור טבילה במים פושרים, ומותר לטבול רק במים קרים (הליכות עולם ח"ד עמוד ר"י). והכוונה בזה שמרגיש מאד קרירות אבל אין צריך שיהיה קר לחלוטין.

אולם רבים נוהגים לטבול במקווה חמה בשבת, וסומכים על שיטת הקרבן נתנאל (פרק במה מדליקין סי' כ"ד) והנודע ביהודה (תשו' נו"ב מ"ת סי' כ"ד) ועוד פוסקים, הסוברים כי כאשר הטבילה היא לצורך מצווה לא גזרו גזירת הבלנים ואפשר לטבול גם במים חמים.

אמנם, על הנוהג כן יש להיזהר לטבול רק לשם מצווה, ולא להנות מהשהייה במים (אבני נזר אור"ח סימן תקכ"ו). ובמשנ"ב שם (שער הציון אות ה') סמך על זה בשעת הדחק.

טבילה במקוה קר אם יש בו איסור 'צער' בשבת

אדם שטובל במקווה קר בשבת ומצטער מאוד מכך, האם יש במעשה זה משום איסור 'צער' בשבת?

המשנ"ב (בסימן שכ"ח ס"ק ק"מ) מביא בשם הרמב"ם שאסור לרחוץ בשבת במים קרים משום צער, וכתיב: "וקראת לשבת עונג".

ואף שיש תועלת של טבילה, ובפרט לפי רבותינו המקובלים, אין לצער את עצמו בשבת. אולם אם מקפיד באופן מיוחד לטבול במקווה בשבת בבוקר, יש להקל ולטבול בצונן משום שממילא ייגרם לו צער אם לא יטבול בשבת. ואם הטבילה לסילוק הטומאה ולא רק לתוספת קדושה, יש להקל לטבול בצונן גם למי שאינו מקפיד תמיד בטבילה זו, אם אכן יצטער כשלא יטבול. (עי' סימן פ"ח סעיף א' ובמשנ"ב שם ס"ק ב' וד')

רחיצת ילדים במים חמים מדוד שמש

האם מותר בשבת לרחוץ ילדים במים שנתחממו מדוד השמש?

אין לרחוץ ילדים בשבת ממי דוד השמש כיון שמבואר בשו"ע (סימן שכ"ו ס"א) שמים שהוחמו מבעוד יום אין לרחוץ בהם בשבת. אולם אם הילדים קטנים ומזיעים ביותר או שהתלכלכו יתר על המידה והם מצטערים, יש להתיר לרוחצם במים שהוחמו מבעוד יום, כמבואר בביאור הלכה (סימן שכ"ו סעיף א') בשם הגרעק"א.

וגם לדעת האוסרים שימוש בדוד שמש מחמת בישול המים הקרים, מ"מ במקום צער יש להתיר מדין פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן. (סימן שט"ז משנ"ב ס"ק ה').

בריכה לפעוטות

האם מותר לפעוטות להיכנס לבריכה קטנה עם מים קרים, כפי שרגילים לעשות בימות הקיץ בחצר או במרפסת?

אם המים קרים אין איסור רחיצה בדבר (סימן שכ"ו ס"א), אולם לגבי איסור סחיטה יש להקפיד שלא יכנסו עם בגדים מבד אלא בבגדים סינטטיים כגון בגדי ים מניילון ויזהרו שלא לסוחטם אחרי השהייה בבריכה.

וכל זה לילדים קטנים עד גיל שלוש, אבל ילד מגיל שלוש שהוא כבר בר הבנה, ראוי מאד למונעו, דיש בזה קצת זילותא דשבתא, אא"כ יש צורך גדול בדבר.

ולבני אשכנז אין להקל בכל אופן (משנ"ב שם ס"ק כ"א) משום חשש סחיטת השיער.

שחייה כ'שיקום' לחולה בשבת

חולה שעובר 'שיקום' שכולל שחייה בבריכה והמטפלים מפצירים בו מאד לעשות כן גם בשבת, האם מותר הדבר?

יש לבקש להקפיד שלא לקיים את פעילות השחייה בשבת, אולם אם בכל זאת יש קושי אפשר להתיר בצורך גדול, כיון ששחייה בשבת אסורה משום 'עובדין דחול' והתירו 'עובדין דחול' לצורך רפואת הגוף. (סימן ש"ו ס"ז, שכ"ח סמ"ג)

אולם יש להיזהר מאד מסחיטת השערות וכן יש להקפיד להשתמש בבגד ים מגומי או מניילון וכדו' שלא שייך בהם שרייתו זהו כיבוסו (ש"ב ס"ט). ויזהר שלא יסחטם וכדין סחיטה בשיער שאסורה מדרבנן. (סימן ש"ל ס"א בב"י ובמשנ"ב שם ס"ק ז', שכ"ו ס"ק כ"ה, ש"כ ס"ק נ"ה).

ולא שייך איסור 'שמא יעשה חבית של שייטים', היות ויש שפה לבריכה ומשום כך נחשבת היא ככלי ולכן לא גזרו בה. (שו"ע סימן של"ט ס"ב).