הלכות זרם חשמלי

חידוש זרם חשמל שנפסק

אם נפל מתג החשמל הראשי של הבית והפסיק את זרם החשמל ועקב כך שורר בבית חושך מוחלט והדבר גורם פחד לילדים הקטנים. האם מותר לקרוא לגוי שידליק את האור, והאם מותר ליהנות מכל שאר הדברים בבית שידלקו עקב חידוש זרם החשמל?

מותר לומר לגוי להדליק את האור עבור הילדים הקטנים שמפחדים, היות וצרכי קטן הם כצרכי חולה שאין בו סכנה (סימן רע"ו ס"א ושכ"ח סעיף י"ז). ויש להדגיש לגוי שידליק את האור עבור הילדים, כדי שגם הגדולים יוכלו להנות מהאור, דאם יאמר לו בסתם להדליק יהיה אסור לגדולים להנות. (רע"ו ס"ה ובמשנ"ב ס"ק ל"ט).

ואחר שהדליק הגוי את המתג הראשי והתחדש זרם החשמל לבית, יכולים בני הבית ליהנות מכל מה שהדליק מתג החשמל הכללי, פלטה, מיחם, מקרר וכדו'. וכתב מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, (שש"כ פרק ל"ח הערה כ"ח) טעם לזה כיון שמה שנדלק עקב כך אור או חימום אוכל שאינו לצורך הילדים, יש בזה פסיק רישיה ממעשה ההיתר שעשה הגוי לצורך הילדים, ופסיק רישיה בגוי מותר כמבואר בבית יוסף וברמ"א (סימן רנ"ג סוף סעיף ה').

המדליק בשוגג אם חייב לכבות לפני גמר המלאכה

אם לחץ בשוגג על מתג המדליק מנורה לאחר כחמש שניות, האם יש חיוב שיכבה מיד את המתג כדי שהמנורה לא תידלק?

בעצם לחיצה על מתג החשמל יש שני איסורים: "הכנסת זרם" ו"הבערה" כתוצאה מהדלקת הנורה, לכן כשלחץ על המתג כבר הכניס זרם חשמלי, אבל עדיין לא עבר על איסור הבערה, וא"כ יש חיוב ללחוץ שוב על המתג שהוא איסור דרבנן של כיבוי, כדי שלא יבוא לאיסור תורה, כמבואר בשו"ע (סימן רנ"ד ס"ו) שאם הניח פת בתנור אפילו בשוגג, חייב לרדותה ולעבור איסור דרבנן כדי שלא יעבור על איסור דאורייתא. אמנם, אם יכול ללחוץ על המתג בשינוי - עדיף.

כמו"כ אם הדליק בטעות קומקום חשמלי שמתחיל בישול מים, עדיף שיכבנו בשינוי. ואם לא יכול בשינוי, עדיף שיכבה בצורה הרגילה שהוא איסור דרבנן כדי שלא יבוא לאיסור דאורייתא בבישול.

ולשיטת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט' וסימן ל"ח אות ב') וכן פסק האור לציון שיש בכיבוי זרם חשמלי איסור תורה של 'סותר', אין לכבות אלא א"כ מכבה בשינוי.

טיפול בהפסקת חשמל

בליל שבת כבה החשמל של כל הבניין ויש בפני הדיירים שתי אפשרויות: אפשרות אחת להביא גוי שיחזיר את החשמל לתיקונו, ואפשרות שניה שלא ידליקו את החשמל כלל ויעבירו את הסירים לשכן שיש לו פלטת גז וישאירום עד הבוקר, מה עדיף לעשות?

אם יש ילדים בבניין שמפחדים לישון בחושך או חולים שזקוקים לאור כדי לראות את התרופות וכדו', מותר לומר לגוי להדליק את תאורת החשמל עבורם (סימן רע"ו ס"א וס"ה) ויכולים הבריאים הגדולים להנות מהאור ובתנאי שהדגישו לגוי שזה עבור ילדים או חולים. (משנ"ב ס"ק ל"ט). ומותר אח"כ גם לבריאים הגדולים ליהנות מהמאכלים שהתחממו מכוח החזרת זרם החשמל לתיקנו, מדין פסיק רישא בגוי, (סימן רנ"ג ס"ה ברמ"א) שהרי הגוי מדליק את המתג הראשי לצורך האור כפי שביקשו ממנו וכתוצאה מכך נדלקים גם הפלטה והמיחם. (מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שש"כ פל"ח הערה כ"ח)

אולם אם אין בבניין ילדים או חולים וכדו', במצב זה אין לומר לגוי להדליק את החשמל, אף לא בדרך 'רמז' וסיפור, כי בכך נפתרת רק בעיית ה'אמירה' אבל עדיין יש איסור הנאה ממעשה הגוי (סימן רע"ו ס"א), ובזה יש היתר רק ב'ריבוי הנאה', כגון שיש לו מעט אור מנרות השבת והגוי מוסיף לזה את אור החשמל. ומותר ליהנות גם מהדברים הנוספים מדין פסיק רישא בגוי וכנ"ל.

ולהיתר זה יש הגבלה שיכול ליהנות רק בזמן שהנרות דולקים, וכן מותר להשתמש רק שימושים שהיה יכול לעשות לאור הנרות, אלא שכעת נוח יותר השימוש ע"י ריבוי האור. (סימן רע"ו ס"ד ובמשנ"ב שם)

וכשאין את כל ההיתרים הנ"ל, יעבירו את הסירים לפלטת גז של השכן, דמותר להעביר מכירה לכירה (סימן רנ"ג ס"ב ברמ"א) ובתנאי שהמאכלים מבושלים כל צרכם ואין שם עצמות עוף ועדיין התבשיל חם בחום שהיד סולדת בו לבני ספרד (שי"ח ס"ו) ולבני אשכנז כל שעדיין מעט חם שנעים לאוכלו מחמת חמימותו מותר להעבירו (שי"ח סט"ו ברמ"א).

שינוי מתגים למניעת הדלקת האור

כאשר שעון השבת כיבה את החשמל בבית, האם יכול להוריד כמה מתגים של אור בחדרים כדי שלא יידלקו בשבת בבוקר, או להרימם שיידלקו בבוקר?

אם מוריד את מתגי החשמל כדי שלא יידלקו בשבת בבוקר, מותר מעיקר הדין כיון שאין זה 'גרם כיבוי' אלא המשכת מצב קיים, כך פסק מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. (הליכות עולם ח"ד עמוד ע"א ויביע אומר חלק ג' סימן י"ח) וכן הורה מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל להתיר. (שש"כ פי"ג סל"ג והערה קי"ג – קי"ד).

ומה שבמתג עצמו יש איסור 'מוקצה' משום "מגו דאיתקצאי", לזה יש עצה לבני ספרד (סימן רע"ט ס"ד) שיוכלו להתנות מערב שבת שבשעה שיכבה האור ע"י השעון יוריד את המתג. ועצה נוספת יש, לעשות זאת ע"י המרפק.

ולדעת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט') והאור לציון אסור להוריד את מתג החשמל כדי שלא יידלק, מדין 'סותר', ולכן העצה השניה של הורדה בשינוי עדיפה מהעצה הראשונה, כיון שעל ידי מעשה בשינוי, גם לשיטת החזו"א הדבר יורד בחומרת איסורו לדרבנן.

ולגבי הרמת המתג כדי שיידלק האור בבוקר, יש איסור לעשות כן, כיון שדבר זה הוא 'גרמא' ואסור אלא א"כ הוא צורך גדול, כגון ששכח להדליק את תנור החימום והימים קרים מאוד או במזגן קור והימים חמים מאוד. (סימן של"ד סכ"ב ובבה"ל וכה"ח שם). ולחזו"א הנ"ל אסור מדין 'בונה', ולכן גם כאן עדיף לעשות בשינוי מאשר על ידי תנאי. ולבני אשכנז רק בשינוי וכנ"ל.

ואף שמה שכתב החזו"א בספרו שיש בונה וסותר בחיבור וניתוק זרם החשמל מדובר כשבפועל יש זרם ובעניינינו בזמן פעולתו אין זרם, מ"מ ישנם שתי עדויות בשמו שיש בונה וסותר אף שכעת אין זרם, האחת בספר מאורות נתן (עמוד קי"ב), והשניה בספר אורחות רבינו (ח"א עמוד קמ"ג אות ק"ע). והביאור בזה כמו שכתב האור לציון (ח"ב עמוד רס"ח) שהוא בונה או סותר את הדרך שיעבור שם זרם החשמל והרי זה כמחבר צינור למערכת צינורות מים שפשוט שחייב משום 'בונה' אף שכעת לא עוברים מים בצינור, וכן לגבי איסור סותר. ובשש"כ (פי"ג הערה ק"ב) כותב בשם מרן הגרשז"א זצ"ל דבמכתב שתחת ידו מהחזו"א משמע שאין בונה וסותר בזמן שאין זרם חשמל.

חידוש זרם החשמל ע"י גוי לצורך מיזוג הבית

בשבת נפל מתג החשמל הראשי של כל הבית, ומכיון שהיה זה ביום חם מאד, הזמינו גוי להדליק את המזגן. האם מותר להשתמש באור החשמל ובשאר המכשירים שזרם החשמל חודש גם להם ע"י הרמת המתג הכללי של הבית?

יש להדגיש לגוי שצריך אותו עבור ההדלקה של המזגן כיון שחם בבית, ואז מותר להשתמש גם בכל שאר דברי החשמל שחודשה פעולתם כתוצאה מהדלקתו של הגוי, כיון שהוא פסיק רישיה בגוי שמותר כמבואר בפוסקים, (סימן רנ"ג סוף סעיף ה' ובסימן רנ"ט סעיף ז' מהתרומת הדשן והבית יוסף והרמ"א) וכן הורה מרן הגרשז"א זצ"ל (שש"כ פרק ל"ח הערה כ"ח).

ולדעת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט') והאור לציון אסור לומר לגוי להדליק מזגן אפילו לצורך גדול, כיון שאיסורו מהתורה מדין 'בונה' בסגירת המעגל החשמלי. אמנם יכול לומר לגוי שידליק בשינוי.