הלכות הפשרת ועשיית קרח בשבת

יצירת קוביות קרח בשבת

האם מותר בשבת למלא מים במגש המיועד ליצירת קוביות קרח?

לבני ספרד מותר, כיון שיצירת קרח בשבת אין בה איסור, כשם שמותר להפשיר קרח. ולבני אשכנז יש להחמיר בזה כמו שאסור להפשיר קרח בחמה. אולם במקום צורך גדול, כגון בימים שבהם שורר בבית חום רב, יש להקל כמבואר ברמ"א (סימן שי"ח סעיף ט"ז) ובמשנ"ב (שם ס"ק ק"ז).

הפשרת קרח לתוך משקה

בקבוק שיש בו משקה נוזלי קפוא למחצה, ורוצה לנענעו כדי שחתיכות הקרח יפשירו לתוך המשקה, האם מותר לעשות כן בשבת?

לבני ספרד אין להקל בזה כיון שנפסק בשו"ע (סימן ש"כ סעיף ט') שכשם שאסור לרסק שלג וברד, כך אסור גם לרסקם בתוך מים, וריסוק בנענוע הבקבוק הוא ריסוק בידים. (בן איש חי ש"ש יתרו סעיף ט')

אולם לבני אשכנז יש להקל בזה מעיקר הדין, כפי שפוסק המשנ"ב (שם ס"ק ל"ד) על פי התוספתא שכיון שהקרח המופשר מתערבב מיד בתוך המים, אינו ניכר. וטוב להחמיר לכתחילה כמובא בשער הציון. (סימן שי"ח אות קמ"ו).

מקרר המייצר קוביות קרח

מקרר שמייצר קוביות קרח, האם מותר להשתמש בהם בשבת מכיוון שלאחר שמוציא את קוביות הקרח, נוצר שם קרח חדש?

גרימת יצירת קוביות הקרח אין בה איסור בשבת לבני ספרד, ולבני אשכנז יש להקל בזה רק בצורך גדול. (סימן שי"ח סט"ז ובמשנ"ב ס"ק ק"ז) אולם יש לבדוק אם אין פעולה חשמלית בשעת הוצאת קוביות הקרח מהמקרר, כי לעיתים מעשה זה מפעיל מעגל חשמלי במקרר, דישנם סוגי מקררים (בעיקר החדשים) שמיד בלקיחת קוביית הקרח מופעל חיישן חשמלי הנותן פקודה ליצור קרח נוסף.

שבירת קרח שבראש הבקבוק למזיגת המשקה

האם מותר לשבור קרח הסותם את ראש הבקבוק, כדי שיתאפשר למזוג את שאר השתייה מהבקבוק?

מעשה זה מותר. ואע"פ שפסק השו"ע (בסימן ש"כ סעיף ט') שאסור לשבור קרח או שלג בשבת כדי לקבל את המים, משום שנראה כמוליד או משום גזירה שמא יסחוט זיתים וענבים וכדו', כאן המקרה שונה , כיון שבשבירת הקרח אינו מתכוון למי הקרח אלא לשאר המשקה שבבקבוק, ומה שזב ממי הקרח, מעט הוא והולך לאיבוד. (בית יוסף שם ומשנ"ב הביאו בס"ק ל"ב).

ריסוק משקה קפוא

משקה קפוא הנמכר בתוך שקיק ניילון, כגון זה הנקרא 'איגלו', האם מותר לרסקו בשבת על מנת לשתותו?

בשו"ע (בסימן ש"כ סעיף ט') פסק שיש איסור לרסק שלג או ברד בכדי לשתות את מימיהן. ונחלקו רבותינו הראשונים בטעם האיסור: לשיטת רש"י (שבת ד' נ"א ע"ב ד"ה כדי) איסורו הוא משום 'מוליד' בשבת, ודומה למלאכה, שבורא את המים האלו.

ולשיטת הרמב"ם (בפכ"א מה' שבת הי"ג) איסורו משום סחיטת פירות העומדים למשקה, כגון זיתים וענבים, שיש בסחיטתם איסור דאורייתא.

ובעל התרומה (ה' שבת סוף סימן רל"ד) כתב שבריסוק שלג יש משום 'נולד'.

ולמעשה אם מרסק את האיגלו לגמרי, לכל ארכו, יש לאסור בשבת, אולם אם מרסק רק את החלק העליון ואוכלו תוך כדי ריסוק יש להתיר, כיון שמצינו בכמה מקומות בהלכות שבת שכשעושה דבר בדרך אכילה אין זו מלאכה, ולכן אם מרסק את מה שאוכל יש בזה משום דרך אכילה. (סימן ש"כ סוף סעיף א' בב"י וברמ"א).

ולילדים קטנים יש להקל אם יש כבר באיגלו מעט מים ומה שמתרסק מתערב בהם, כיון שיש פוסקים שמביא המשנה ברורה (בסימן ש"כ סעיף ט' ס"ק ל"ד) שמתירים לרסק קרח הנמצא בתוך כוס מים, משום שמתערב ואינו בעין, לכן יש להקל לקטנים אם יש באיגלו מעט מים ומה שמרסק נבלע בתוכם, דכל מחלוקת הפוסקים בדרבנן יש להקל ע"י קטן כמבואר בבית יוסף (סימן רס"ט וע"ע בשעה"צ סימן שי"ח אות קמ"ו).

נתינת מים במגש קוביות קרח

האם מותר בשבת לשפוך מעט מים על מגש קרחונים בשבת בכדי שיתאפשר להוציאם מהמגש?

בשו"ע (בסימן ש"כ סעיף ט') נפסק שאסור לרסק קרח בשבת, אבל מותר לתת את הקרח בתוך המשקה כיון שבכך לא עושה מעשה בידיים, לכן לא גזרו בו.1 אולם הבית יוסף פסק שמותר לשבור חתיכת קרח לכמה חתיכות היות והנפשר מועט והולך לאיבוד ולא מתכוין, והביאו המשנ"ב (שם ס"ק ל"ב).

וה"נ בעניינינו שנותן מעט מים על הקרח רק כדי להוציאו מהמגש, מותר מהטעמים הנזכרים.

ריסוק 'ארטיק' לברד

האם מותר בשבת לרסק 'ארטיק' לתוך כוס, כדי שיהיה כמו 'ברד' ולא להמיסו לנוזל?

בריסוק הארטיק בודאי יהפך חלק ממנו לנוזל, ומובא בשו"ע (סימן ש"כ סעיף ט') שריסוק שלג וברד אסור משום 'מוליד' (או משום 'נולד' לרמ"א) או משום גזירה שמא יסחוט פירות העומדין למשקין. וגם כשמרסק את הארטיק ואין לו עניין שיהיה נוזל, אלא רוצה שיהיה 'ברד' וקרח, כיון שברור שעל ידי ריסוק זה יהפך לנוזלי הוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה, ועל כן יש ליזהר מלעשות כן כמבואר בשו"ע. (סימן ש"כ סי"ב וסעיף כ')

ואין לומר כי מעיכה במקל וכדו' יש בה שינוי, אלא נחשב כ"ידא אריכתא'.

אמנם, בגוש קרח שהוא קפוא מאד מותר לשוברו כדי להופכו לברד, היות ובקרח כזה אין ודאות שיומס.

קוביות סוכר בכוס תה

קוביות סוכר שמכניסים לתוך כוס תה, האם מותר בשבת לערבב את כוס התה בכפית, במטרה לפורר ולהמיס את הסוכר?

יש להתיר לערבב את כוס התה כדי לפורר את קוביית הסוכר, והטעם כתב הבן איש חי (רב פעלים ח"ג או"ח סימן י"ד) שכל הגזירה לאסור בשבת לשבור קרח בתוך כוס הוא משום גזירת משקים, שאם ישבור קרח להוציא משקים יכול לבוא גם לסחוט זיתים וענבים. אולם קוביות סוכר אינן עומדות להוציא משקה, אלא כל עיקרן לפורר את הסוכר ותו לא, לכן מותר לפורר את הסוכר.

וגם איסור 'מוליד' אין כאן, היות והסוכר לא נהפך למשקה. (פרשת יתרו ש"ש סעיף י"ד).