היסטוריה וארכיאולוגיה
איזו מנורה מצוירת בשער טיטוס?
האם תבליט מנורת המקדש שמדינת ישראל ששה להפוך לסמל, משקף את מנורת המקדש?
- בקהילה
- פורסם כ"א אייר התשע"ד |עודכן
השנה: ג'תתמ"א. המקום: פורום רומאנום, רומא. היתכנות: שכתוב מזויף
בי"א בשבט התש"ט, התכנסה מועצת המדינה הזמנית של ישראל והחליטה להעתיק את סמל המנורה שבשער טיטוס ולהפכו לסמל הרשמי של מדינת ישראל. הרב הראשי לישראל דאז, רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, פרסם בתגובה מאמר מקיף שמוכיח שהמנורה שבשער טיטוס אינה מנורת המקדש, והפולמוס אודות תעלומת המנורה שבשער טיטוס פרץ מחדש.
ראשית, ההיסטוריה: 12 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, החליט הקיסר דומיטיאנוס להקדיש שער ניצחון לאחיו טיטוס, לכבוד הניצחון על היהודים ודיכוי המרד הגדול. הקיסר הזמין אמנים ומהנדסים שתכננו היטב את השער, ובין השאר עיטרו אותו בתבליטים המספרים על הניצחון. כתובת אחורית על השער, ששוחזרה לפני כמאתיים שנה, מסבירה בלטינית עתיקה: "פרטים משער טיטוס המתארים את הביזה והשלל מירושלים".
ואכן, בתבליט נראים יהודים כפופים ומובסים המובילים לרומא את מנורת המקדש, מזבח הזהב וכלי נגינה מירושלים. אלפי שנים עמד השער מוזנח ומתפורר, ורק עם עלייתו של מוסוליני, שליטה הפאשיסט והלאומן של איטליה, זכה לעדנה ולשיפוץ מקיף. השער ניצב ברומא עד היום ומספר את סיפורם העצוב של בני יהודה שנכבשו בידי הרומאים. במשך שנים ארוכות נהגו יהודי רומא שלא לעבור מתחת לשער הזה.
אך בנוסף לעדנה לה זכה השער, התעורר פולמוס עז בקרב חוקרים ורבנים מומחים, אודות המנורה שעל השער. האם כך נראית מנורת המקדש? האם המשרטטים אכן ראו את המנורה לנגד עיניהם, או שהיה זה כלי אחר בכלל?
לכאורה, זה נראה דומה בהחלט. למנורה שבעה קנים ובסיס המזכיר את המדרגות שעליהן היה הכהן הגדול עולה להטיב את הנרות. אך התבוננות מעמיקה בתבליט, מראה על כמה אלמנטים שלא ייתכן שהיו במנורת המקדש.
ראשית, טען הרב הרצוג, בדרך טלטולה של המנורה מירושלים לרומא, נשברה רגלה, והתוספת – הבסיס המתומן שאותו רואים בתמונה, הוא הוספה של אמן רומי-הלני, שכלל לא היה ער לסגנון ההלכתי של המנורה, והוא בנה משהו שונה לגמרי, שלא מזכיר אותה כלל. שנית, יש על גבי המנורה שבשער טיטוס כמה וכמה צורות של חיות שונות שלא רק שלא היו על המנורה שבמקדש, אלא אף היו אסורות. לדוגמה: על המנורה צייר האמן דרקונים, אריות שואגים וחיות ים. חלקן צורות שמהוות באופן מוחלט סממני עבודה זרה. המשנה במסכת עבודה זרה לא מותירה מקום לספק: "המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון, יוליכם לים המלח (=ישמידם), רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים". לא ייתכן, אפוא, שעל מנורת המקדש היו עיטורים כאלה.
במשך השנים ניסו ארכיאולוגים שונים לתת הסברים לצורת המנורה כפי שהופיעה בשער. אחדים ניסו להתווכח עם מסקנותיו של הרב הרצוג, ויש מהם שטענו לנוכחות של כמה מנורות בירושלים הכבושה. בסופו של דבר, רוב החוקרים אימצו את תפיסתו הברורה והמוכחת של הרב הרצוג, לפיה המנורה אולי נשבתה בידי הרומיים, אך הדגם שעל שער טיטוס ברומא רחוק מלהיות הדגם של מנורת המקדש.
בחירתה של מדינת ישראל להמשיך ולאמץ את המנורה הרומית-הלנית שבשער טיטוס כסמלה הרשמי, התבררה כבחירה שגויה. מנורה זו היא הרבה יותר עבודה זרה, מאשר סמל של עם ישראל.