מאימתי מתחילה מצוות חינוך

רבים מתלבטים בשאלה זו – מאימתי מתחילה מצוות חינוך? ואכן בחז"ל לא מובא גיל (החינוך) מלבד יום הכיפורים, וכך נפסק להלכה (סימן תרט"ז): "קטן בן תשע שנים שלמות, ובן עשר שנים שלמות [חלוש] מחנכין אותו לשעות. דהיינו, אם רגיל לאכול בשעה שמונה מאכילין אותו בשעה תשע, ולפי כֹח הבן מוסיפין לענות אותו בשעות".

ומתי מתחיל החינוך בשאר המצוות? מובא ברש"י (מגילה יט:) כמו לגבי יום הכיפורים – בן תשע שנים ובן עשר שנים.

נמצא, שלדעת רש"י אין מצוות חינוך קודם גיל תשע. אך במשנה ברורה (סימן ע ס"ק ו ועוד) מובא, שגיל החינוך "כבן שש כבן שבע". כיום הוכשר הדור, ויש המחנכים קודם שהגיע לגיל שש שנים.

גם כאשר הילד הגיע לגיל שש-שבע, אם עדיין אינו יודע ומבין את עניין המצווה, אין חייב לחנכו, וכמובא במשנה ברורה (תרנז ס"ק א): "אם אינו יודע, אף שהוא כבר שית(כבן שש) אינו חייב לחנכו, דחינוך אינו שווה בכל המצוות".

ואם יאמר אדם: "אם לא יועיל (קודם זמנו) לא יזיק"! עליו לדעת, שאכן זה יזיק מאוד, והדבר עלול לתת את אותותיו לכשיגדל.

מעשה באברך שמגיל קטן מאוד חינך את בניו לבוא לבית-הכנסת ולהתפלל, ולאכזבתו כיום, שהם גדולים, הם אינם שמחים לבוא לבית-הכנסת. ואילו שכנו שלא הקפיד על ילדיו בעודם קטנים להגיע לבית-הכנסת, נתן להם לשחק בחוץ כלשונו, כיום הם הראשונים בבית-הכנסת.

וכך יש להסביר זאת: ילד בעודו קטן, אם מונעים ממנו לשחק ומכריחים אותו להתפלל ולקיים מצוות, לכשיגדל הוא עלול למאוס בהן. לעומת זאת, אם לא יקפידו עליו בקטנותו, ויאפשרו לו לשחק כאוות נפשו, כאשר יהיה בגיל החינוך, הוא יקיים את המצוות ויתפלל בשמחה.

כמו-כן, בעניין לימוד האותיות אין לדחוק בו קודם זמנו. וכבר היה מעשה בתלמיד בכתה ב שלא ידע לקרוא, וההורים נאלצו לקחת אותו לאבחון מקצועי. תוצאות האבחון (גם מבחינה חזותית) היו משביעות רצון, הילד ידע ושלט טוב בכל התחומים. מבחינת רמת-משכל הוא ברף הנורמלי של כל בני גילו.

אם כן, מה היתה הסיבה שלא השיג שליטה באותיות? התשובה פשוטה: בעודו רך בשנים אילצו אותו ללמוד את האותיות, דבר שהיה לו אז למעמסה גדולה, וגרם לו לרתיעה מקריאת האותיות. וכיצד התברר הדבר? כאשר המאבחן ביקש ממנו לקרוא אותיות, הוא ניתר (קפץ) ממקומו ולא רצה כלל לשתף פעולה כלל. מכאן שחינוך הילד קודם זמנו, לא זו בלבד שלא יועיל אלא עלול להזיק.