התורה ניתנה להשכין שלום

הקב"ה מצווה את אהרן ובניו לברך את בני ישראל. ואכן, תושבי ארץ ישראל זוכים להתברך מפי הכהנים מדי יום בתפילת שחרית (ובחוץ לארץ רק בחגים) בברכת הכהנים הידועה: "יְבָרֶכְךָ השם וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר השם פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא השם פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

כל אדם ואדם חש ומרגיש את מעלת השלום לעומת ההיפך, חלילה. נזכיר סיפור מיוחד מאוד, אשר ימחיש לנו מה רב כוחו של השלום. הסיפור מופיע במדרש שיר השירים רבה א:

מעשה בזוג שגר בצידון, אשר שהו עשר שנים זה עם זה ולא זכו להיפקד בילדים. כעבור עשר שנים  החליטו בני הזוג בינם לבין עצמם, שעם כל הכאב והצער הכרוכים בעניין, אין להם ברירה אלא להתגרש, כל אחד מהם יינשא בשנית עם מישהו אחר, ואולי יזכו שניהם להיפקד.

לפני שהתגרשו, החליטו לפנות לרבי שמעון בר יוחאי, כדי שיעניק לכל אחד מהם ברכה בדרכו החדשה. כשהגיעו לרבי שמעון בר יוחאי, אמר להם שיברך אותם, אולם יש לו תנאי. בני הזוג נדרכו: מה יכול להיות התנאי? אמר להם הרב: כשם שלפני עשר שנים, כשנישאתם זה לזה מתוך אהבה וחיבה, ערכתם סעודת מצוה חגיגית, והיו ריקודים ותזמורת מתוך שמחה, כך גם כעת, כשאתם מתגרשים, מכיוון שהנכם מתגרשים לא מחמת ריב ומחלוקת חלילה, אלא מתוך אהבה ודאגה כנה זה לזה – תעשו שוב סעודה גדולה מתוך שמחה וריקודים.

בני הזוג התפלאו על בקשתו המוזרה של רבם, אבל עשו כמצוותו והחלו לארגן את האירוע. ואכן הם ערכו סעודה חגיגית, ובמקום שהחתן יעמוד תחת החופה, ייתן טבעת לאשתו ויאמר לה: "הרי את מקודשת לי", הם עשו ההיפך, הבעל נתן גט לאשתו ואמר לה: "הרי את מגורשת".

במהלך הסעודה דאגה האשה להשקות את בעלה יין כדי שישתכר. בסיום הסעודה אמר לה בעלה לשעבר: אני מאוד עייף, אני הולך לישון בבית, אולם, כל חפץ טוב שאת רואה בבית ואת מעוניינת לקחתו – בבקשה, קחי אותו בשמחה.

מה עשתה האשה? המתינה עד שהוא נרדם, ונתנה הוראה לעבדים שלה שייטלו את בעלה לשעבר לבית הוריה. למחרת מתעורר ידידנו, והנה הוא מוצא את עצמו לא בביתו, אלא במקום מוכר אחר – בבית הורי אשתו לשעבר. הוא אינו מבין מה קורה, הרי אתמול הם התגרשו...

הוא לא מספיק 'להתאושש' והנה אשתו לשעבר עומדת בצד ומחייכת. שואל אותה הבעל – מה לי ולבית הורייך? והיא עונה לו – אתמול אמרת לי שאקח כל חפץ טוב שיש בבית. דע לך, אין לי בכל העולם חפץ טוב ממך, אז לקחתי אותך...

חזרו בני הזוג לרבי שמעון בר יוחאי וסיפרו לו את אשר אירע. התרגש רבי שמעון ואמר: בני זוג מיוחדים כאלו, שאשה אומרת לבעלה "אין לי בכל העולם חפץ יותר טוב ממך", בני זוג שיש ביניהם שלום כל כך חזק ואמיתי, לא ייתכן שהקדוש ברוך הוא רוצה להפריד ביניהם... והוא הורה להם לחזור ולהינשא בשנית. חזרו ונישאו, התפלל עליהם רבי שמעון בר יוחאי והם נפקדו בילדים.

מדהים מה רב כוחו של השלום.

הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה, ד, יד) אומר כך: "גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג). השלום הוא גם הדרך וגם המטרה – מטרת על, שלשמה ניתנה התורה בעולם.

הבורא "עושה שלום במרומיו" – שהרי הבריאה כולה מורכבת מניגודים של אש מים, קיץ וחורף, יום ולילה ועוד כהנה וכהנה, והבורא עושה ביניהם שלום, ומאחד אותם לכדי מציאות הרמונית אחת. הבה נתפלל כולנו שהוא יעשה שלום גם עלינו...