הקייטנה של תשעה באב

"הַשָּׁנָה אֲנִי חַיֶּבֶת", שִׁנְּנָה נֶחָמִי לְעַצְמָהּ בַּפַּעַם הַמִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה. "חַיֶּבֶת וְאָסוּר לִי לְווַתֵּר". הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא זְקוּקָה לַאֲמִירוֹת רַבּוֹת כָּאֵלּוּ כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמָהּ וְלֹא לְהִתְייָאֵשׁ.

הַשָּׁנָה הִיא חַיֶּבֶת לְהַגְשִׁים אֶת רְצוֹנָהּ הַגָּדוֹל לְהַפְעִיל קַיְטָנָה לִילָדִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב וְאָסוּר לָהּ לְוַתֵּר. הִסְפִּיקוּ לָהּ הָאַכְזָבוֹת בֶּעָבָר. הִיא לֹא רוֹצָה לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן. 

בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה נִסְּתָה נֶחָמִי לְאַרְגֵּן קַיְטָנָה כָּזוֹ. הִיא תִּכְנְנָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּיַחַד עִם תָּמִי, חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה. לֹא הָיָה לָהּ סָפֵק שֶׁתָּמִי תַּסְכִּים וְתִתְלַהֵב יַחַד אִתָּהּ מֵהָרַעְיוֹן הַנִּפְלָא. הֵן עֲדַיִן אֵינָן מַשְׁלִימוֹת אֶת הַצּוֹם, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְגִיל מִצְווֹת וִיכוֹלוֹת בְּהֶחְלֵט לִשְׁמֹר עַל הַקְּטַנִּים שֶׁהוֹרֵיהֶם צָמִים וְכָךְ לְהָקֵל עֲלֵיהֶם. כָּךְ חָשְׁבָה בְּאוֹתָם יָמִים וְהָיְתָה בְּטוּחָה בְּהַצְלָחָתָהּ. נוֹתַר לָהּ רַק לְהַתְחִיל בַּתּוֹכְנִיּוֹת, לִמְצֹא פְּעִילוּיוֹת מַתְאִימוֹת וְכַמּוּבָן, לִמְצֹא מָקוֹם מַתְאִים שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ לְרַכֵּז אֶת הַיְלָדִים וּלְנַהֵל אֶת הַקַּיְטָנָה שֶׁלָּהֶם.

מִשּׁוּם מָה, הִיא אֵינֶנָּה מַצְלִיחָה לְהִזָּכֵר בַּפְּרָטִים, מַדּוּעַ הִתְעַכְּבָה בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה וְלֹא שׂוֹחֲחָה עִם תָּמִי עַל כָּךְ. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה כָּל כָּךְ בְּכָל מָה שֶׁתִּכְנְנָה בְּרֹאשָׁהּ, לֹא הִזְדָּרְזָה לְדַבֵּר אִתָּהּ וּלְתָאֵם אִתָּהּ. יִתָּכֵן שֶׁהָיְתָה מְשֻׁכְנַעַת שֶׁהַכֹּל סָגוּר וְיַסְפִּיקוּ מִשְׁפָּטִים מְעַטִּים כְּדֵי לְהָרִיץ אֶת הָרַעְיוֹן קָדִימָה. אֶלָּא שֶׁאָז הִגִּיעָה שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁאוֹתָהּ הִיא דַּוְקָא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁכֹּחַ.

"שָׁלוֹם תָּמִי", פָּתְחָה נחמי.

תָּמִי הִתְלַהֲבָה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלָהּ. בִּזְמַן הַלִּמּוּדִים הֵן נִפְגָּשׁוֹת מִדֵּי יוֹם. מְסַפְּרוֹת חֲוָיוֹת זוֹ לְזוֹ, מְשַׁתְּפוֹת אַחַת אֶת הָאַחֶרֶת בְּאֵרוּעִים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן וּמְשׂוֹחֲחוֹת, כַּמּוּבָן, גַּם עַל הַלִּמּוּדִים וְכָל מָה שֶׁקָּשׁוּר בָּהֶם. בַּחֻפְשָׁה יֵשׁ שָׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן קֶשֶׁר חָזָק יוֹתֵר, כָּךְ לְמָשָׁל, בִּזְמַן שֶׁהֵן מִשְׁתַּתְּפוֹת בַּקַּיְטָנָה אוֹ בְּקוּרְס שְׂחִיָּה. אֲבָל יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁהֵן כִּמְעַט בְּנֶתֶק. תָּמִי עֲסוּקָה עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ, נֶחָמִי עִם שֶׁלָּהּ וְלֹא תָּמִיד יֵשׁ לָהֶן אֶת הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת לְהִפָּגֵשׁ אוֹ לְדַבֵּר בַּטֶּלֶפוֹן. שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן הַהִיא הִגִּיעָה לְאַחַר כִּמְעַט שָׁבוּעַ שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶן.

"תִּשְׁעָה בְּאָב, בְּעוֹד שָׁבוּעַ", הִזְכִּירָה נֶחָמִי לְתָמִי אַחֲרֵי שֶׁדִּבְּרוּ עַל כָּל מָה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים.

"כֵּן", הִסְכִּימָה תָּמִי וּבְקוֹלָהּ נִשְׁמְעָה אֲנָחָה קַלָּה. מִי לֹא מִצְטַעֵר כְּשֶׁהוּא נִזְכַּר בַּיּוֹם הֶעָצוּב הַזֶּה לְעַם יִשְׂרָאֵל.

תָּמִי לֹא הִתְעוֹרְרָה לְדַבֵּר עַל קַיְטָנָה וְנֶחָמִי הִתְפַּלְּאָה. בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה עָלָה הַנּוֹשֵׂא יוֹתֵר מִפַּעַם בְּשִׂיחוֹת בֵּינֵיהֶן וְתָמִי הָיְתָה בְּהֶחְלֵט נִלְהֶבֶת מִכָּךְ. מָה קָרָה עַכְשָׁו? הִיא שָׁכְחָה?

"מָה דַּעְתֵּךְ עַל קַיְטָנָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב? חָשַׁבְתְּ עַל זֶה? תִּכְנַנְתְּ מַשֶּׁהוּ?" נִסְּתָה נֶחָמִי לְדוֹבֵב אוֹתָהּ. אֲבָל תָּמִי נוֹתְרָה אֲדִישָׁה.

"קַיְטָנָה? תִּשְׁעָה בְּאָב? אָהּ", הֵגִיבָה בְּחֹסֶר אִכְפָּתִיּוּת שֶׁהִרְגִּיז אֶת נֶחָמִי.

"כֵּן. מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?" שָׁאֲלָה בְּמֶתַח.

"אָהּ. בִּכְלָל שָׁכַחְתִּי מִזֶּה..."

"נוּ. אָז מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת עַכְשָׁו?"

"אָ...ה... ממ..." מִלְמְלָה תָּמִי וְגָרְמָה לְנֶחָמִי לִהְיוֹת לְחוּצָה עוֹד יוֹתֵר.

"לֹא. לֹא נִרְאֶה לִי..."

"מָ... מָה? לָמָּה?"

"לֹא יוֹדַעַת... לֹא נִרְאֶה לִי... שָׁכַחְתִּי מִזֶּה לְגַמְרֵי... וְ..."

"וְ... מָה?"

"טוֹב, תִּשְׁמְעִי נֶחָמִי. לֹא נָעִים לִי. אֲבָל קָבַעְתִּי כְּבָר עִם בַּת דּוֹדָתִי, רָחֵלִי. הִיא חַיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת קַיְטָנָה לְאַחִים שֶׁלָּהּ, אָז הִיא מְצָרֶפֶת גַּם אֶת יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּהֶם. יֵשׁ לָהֶם בַּיִת גָּדוֹל וּמְמֻזָּג. יֵשׁ לָהּ תָּכְנִיּוֹת מְסֻדָּרוֹת, חֳמָרִים וְכָל הַצִּיּוּד. הִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי לַעֲזֹר לָהּ וְהִסְכַּמְתִּי. אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֶרֶת. אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל כָּךְ בִּרְצִינוּת. חֲבָל שֶׁלֹּא דִּבַּרְתְּ אִתִּי לִפְנֵי כֵן."

מָה יָכְלָה נֶחָמִי לוֹמַר. תָּמִי לֹא אֲשֵׁמָה. זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא לְגַמְרֵי אֲשֵׁמָה. כִּי בְּעֶצֶם הִיא דִּבְּרָה אִתָּהּ בֶּעָבָר עַל כָּךְ. אֲבָל נָכוֹן שֶׁבַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן לֹא הִזְכִּירָה לָהּ אֶת הָעִנְיָן. הִיא מַרְגִּישָׁה אַכְזָבָה גְּדוֹלָה בַּלֵּב שֶׁלָּהּ אֲבָל לֹא רוֹצָה לָרִיב אִתָּהּ בְּשֶׁל כָּךְ. אָז תָּמִי תַּעֲשֶׂה קַיְטָנָה עִם רָחֵלִי, וְהִיא אוּלַי תְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת לְבַדָּהּ. 

נֶחָמִי נִסְּתָה לְהִתְאַרְגֵּן, חִפְּשָׂה מָקוֹם מַתְאִים, חָשְׁבָה עַל אֶפְשָׁרוּיוֹת וְלֹא עָבַר זְמַן רַב וְהִיא הִתְיָאֲשָׁה וְהֵרִימָה יָדַיִם. קָשֶׁה מְאֹד לְבַצֵּעַ מְשִׂימָה זוֹ לְבַד, בְּיִחוּד כְּשֶׁהַזְּמַן קָצָר, וְהִיא חָשְׁבָה שֶׁתִּפְעַל בְּצַוְותָּא עִם תָּמִי וּכְעֵת הִיא מַרְגִּישָׁה עֲצוּבָה וְלֹא מְרֻצָּה.

זֶהוּ. בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה הִיא הִתְאַבְּלָה עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת לְבַדָּהּ. אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁלָּהּ לְהָקֵל עַל הוֹרִים שֶׁלָּהֶם יְלָדִים קְטַנִּים וּלְלַמֵּד אֶת הַקְּטַנִּים עַל תִּשְׁעָה בְּאָב  דָּחֲתָה לְעוֹד שָׁנָה.

חָלְפָה עוֹד שָׁנָה. לְמַרְבִּית הַצַּעַר, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי עֲדַיִן לֹא נִבְנָה. נֶחָמִי הִתְחִילָה לַחֲשֹׁב שׁוּב עַל קַיְטָנָה וְיָדְעָה שֶׁהַפַּעַם הִיא צְרִיכָה לְהִתְכּוֹנֵן טוֹב יוֹתֵר וּמֻקְדָם יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁאִם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, חָלִילָה, לֹא יִבָּנֶה עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, הִיא תּוּכַל לְבַצֵּעַ אֶת מַחְשַׁבְתָּהּ. 

קֹדֶם כֹּל יָדְעָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְתָאֵם עִם תָּמִי כְּדֵי שֶׁלֹּא תֻּפְתַע שׁוּב כְּמוֹ בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה. תָּמִי לֹא מִהֲרָה לְהַסְכִּים לִפְעֹל אִתָּהּ. הִיא, בִּכְלָל, לֹא הָיְתָה נִלְהֶבֶת כָּל כָּךְ וּבָרֶגַע הָרִאשׁוֹן, נֶחָמִי נֶעֶלְבָה. אָהּ. הִיא בְּוַדַּאי שׁוּב מְתַכְנֶנֶת לַעֲשׂוֹת קַיְטָנָה בְּיַחַד עִם בַּת דּוֹדָתָהּ, חָשְׁבָה נֶחָמִי, וְהִרְגִּישָׁה שֶׁתָּמִי כְּבָר לֹא חֲבֵרָה טוֹבָה כָּל כָּךְ שֶׁלָּהּ. אֲבָל לְמָחֳרָת הִסְבִּירָה לָהּ תָּמִי שֶׁהִסְפִּיקָה לָהּ הַקַּיְטָנָה שֶׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה.

"זוֹ עֲבוֹדָה לֹא קַלָּה בִּפְרָט שֶׁהַשָּׁנָה אֲנִי צָמָה יוֹתֵר שָׁעוֹת מֵאֲשֶׁר בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה... וְחוּצְ'מִזֶּה, הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ עֲדַיִן אֵינָן בְּרוּרוֹת. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא נִהְיֶה בָּעִיר בְּתִשְׁעָה בְּאָב, כָּךְ שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהַבְטִיחַ לָךְ דָּבָר."

נֶחָמִי הֵבִינָה, אֲבָל לֹא וִתְּרָה. לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת אֲנִי צְרִיכָה לְהַרְגִּישׁ שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַגְשִׁים אֶת הַמַּטָּרָה. אֲנִי בעז"ה אֶעֱשֶׂה אֶת הַקַּיְטָנָה, הִבְטִיחָה לְעַצְמָהּ.

בִּמְקוֹם לְחַפֵּשׂ שֻׁתָּפוֹת שֶׁאוּלַי בִּכְלָל לֹא תִּמָּצֵאנָה, הֶחְלִיטָה לְהִתְאַרְגֵּן בְּעַצְמָהּ. אֶת הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים מָצְאָה דֵּי מַהֵר. לַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּהֶם, מִשְׁפַּחַת מְשׁוּלָם, יֵשׁ מַחְסָן מְמֻזָּג בֶּחָצֵר. גְּבֶרֶת מְשׁוּלָם שָׂמְחָה מְאֹד שֶׁהַשְּׁלִישִׁיָּה הָעַלִּיזָה שֶׁלָּהּ תִּמָּצֵא תַּחַת הַשְׁגָּחָתָהּ שֶׁל נֶחָמִי בְּיוֹם הַצּוֹם, וְנִדְּבָה בְּרָצוֹן אֶת הַמַּחְסָן שֶׁלָּהּ.

גַּם חֲנִיכִים לַקַּיְטָנָה לֹא הָיְתָה בְּעָיָה לִמְצֹא. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר נֶאֶסְפוּ אַחַד עָשָׂר שֵׁמוֹת וּלְנֶחָמִי הָיָה בָּהֶם דַּי. לְהִשְׁתַּלֵּט עַל רַבִּים יוֹתֵר לֹא תִּהְיֶה מְשִׂימָה קַלָּה.

עַכְשָׁו יָכְלָה לַעֲבֹר לְתִכְנוּן סֵדֶר הַיּוֹם בֵּין הַשָּׁעוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַד שֵׁשׁ שֶׁבָּהֶן עֲתִידָה לְהֵעָרֵךְ הַקַּיְטָנָה. הִיא הֵכִינָה תָּכְנִית מְפֹרֶטֶת, דָּאֲגָה לְצִיּוּד מַתְאִים, אָסְפָה חֳמָרִים וְלִקְּטָה אֲבִיזָרִים וְאַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים הִרְגִּישָׁה שֶׁהַמְּלָאכָה הֻשְׁלְמָה. נוֹתַר לָהּ רַק לְהַמְתִּין לְתִשְׁעָה בְּאָב וּלְקַוּוֹת שֶׁהַכֹּל יַעֲבֹר בְּהַצְלָחָה.

תִּשְׁעָה בְּאָב בַּצָּהֳרַיִם. הַיְלָדִים בַּמַּחְסָן שֶׁל מְשׁוּלָם. הַכֹּל מְאֻרְגָּן וּמְסֻדָּר וְנֶחָמִי מִתְרַגֶּשֶׁת מֵהַפְּתִיחָה. אֲבָל מַהֵר מְאֹד הִיא מַסְפִּיקָה לִלְמֹד שֶׁהִיא אֵינֶנָּה עִם עַצְמָהּ. הַחֲנִיכִים הֵם שֶׁהִכְתִיבוּ אֶת פְּעֻלּוֹתֶיהָ. הַמְּלָאכָה לֹא הָיְתָה קַלָּה. לֹא פָּשׁוּט לְהִשְׁתַּלֵּט עַל אַחַד עָשָׂר זַאֲטוּטִים וּלְהַכְנִיס אוֹתָם לְמִשְׁמַעַת שֶׁבָּהּ רָצְתָה, וְעִם הַשְּׁלִישִׁיָּה שֶׁל מְשׁוּלָם הַמְּשִׂימָה עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשָׁה.

בְּקֹשִׁי רַב הִצְלִיחָה לְהוֹשִׁיב אוֹתָם וּלְשַׂחֵק בְּמִשְׂחָק שֶׁתִּכְנְנָה. כְּשֶׁעָבְרָה לְבִצּוּעַ 'עֲבוֹדָה' נֶעֶשְׂתָה הַמְּלָאכָה עוֹד יוֹתֵר קָשָׁה. הָיָה עָלֶיהָ לִדְאֹג שֶׁכֻּלָּם יֵשְׁבוּ, שֶׁלֹּא יִתְקוֹטְטוּ, שֶׁלֹּא יִקְחוּ זֶה מִזֶּה אֶת הֶחֳמָרִים שֶׁחִלְּקָה לָהֶם, שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתוּ אוֹתָם עוֹד לִפְנֵי שֶׁבִּצְעוּ. הַהִתְמוֹדְדוּת לֹא הָיְתָה פְּשׁוּטָה. וּבְכָל אוֹתָם רְגָעִים קָשִׁים שָׁבָה וְעָלְתָה בָּהּ הַמַּחְשָׁבָה, כַּמָּה טוֹב הָיָה אִם הָיְתָה תָּמִי לְצִדָּהּ.

לִקְרַאת סוֹף הַיּוֹם רִכְּזָה אֶת הַקְּטַנִּים לַסִּפּוּר שֶׁהֵכִינָה לָהֶם. הִיא הָיְתָה מֻתֶּשֶׁת וַאֲפִלּוּ קְצָת חַלָּשָׁה. אָהּ. אִם הָיְתָה תָּמִי לְיָדָהּ...

וְאָז כְּשֶׁהִיא עֲיֵפָה כָּל כָּךְ וּמַרְגִּישָׁה אֶת הַחִסָּרוֹן שֶׁל תָּמִי, הִתְחִילָה לְסַפֵּר לָהֶם עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְתָאֵר לָהֶם אֶת הַבַּיִת הַיָּפֶה וְהַקָּדוֹשׁ, אֶת הַהֲמוֹנִים שֶׁעָלוּ לָרֶגֶל, אֶת הַקָּרְבָּנוֹת וְאֶת הַשִּׂמְחָה בַּחַגִּים, וְהִתְאַמְּצָה לְתָאֵר אֶת הָאֲוִירָה הַקְּדוֹשָׁה. מִבְּלִי מֵשִׂים עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְנִסְחֲפָה לְתֵאוּר מְרַגֵּשׁ. פִּתְאוֹם, כְּשֶׁחָשָׁה אֶת הַקֹּשִׁי, כְּשֶׁתָּמִי הָיְתָה חֲסֵרָה, הָיָה הַסִּפּוּר קָרוֹב כָּל כָּךְ לְלִבָּהּ, וְהִיא חָשָׁה בְּדִמְעָה הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת עַל לֶחֱיָהּ. הִיא לֹא יָדְעָה אִם הַיְלָדִים הֵבִינוּ, אֲבָל בַּלֵּב שֶׁלָּהּ חָשָׁה כָּעֵת יוֹתֵר מִתָּמִיד אֶת הָעַצְבוּת כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ חָסֵר, אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁאֵין אֶת מָה שֶׁרוֹצִים. וּמַה חָסֵר לַיְּהוּדִים יוֹתֵר מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהֵם כֹּה רוֹצִים וּמִתְפַּלְלִים שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָמֵן.