סיפורי ילדים
מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך
סדרת תקריות של מיכל עם אנשים קרובים, מלמדת אותה להיות רגישה יותר אל הזולת, ולהבין שגם אם משהו לא פוגע בי – יכול להיות שהוא פוגע באחרים...
- חַנִּי / יום ליום
- פורסם י"א תמוז התשע"ד
'מָה קָרָה לְבַת שֶׁבַע?' שָׁאֲלָה מִיכַל אֶת עַצְמָהּ בַּפַּעַם הַמִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה. 'לָמָּה הִיא מִתְיַחֶסֶת אֵלַי בְּצוּרָה כָּזוֹ?'
חֲבֵרוֹת טוֹבוֹת הֵן הַשְּׁתַּיִם, מֵאָז וּמִתָּמִיד, מְבִינוֹת זוֹ אֶת זוֹ, מְשַׁתְּפוֹת, וּמְבַלּוֹת בְּצַוְתָּא. אַף פַּעַם לֹא הֵעִיבָה שׁוּם תַּקְרִית עַל הַיְּדִידוּת בֵּינֵיהֶן. הֵן אַף פַּעַם לֹא הָיוּ "בְּרֹגֶז" כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַקְּטַנִּים.
אָז מָה עַכְשָׁו? הַשְּׁאֵלָה הֵצִיקָה מְאֹד לְמִיכַל, הִטְרִידָה אֶת מְנוּחָתָהּ וְגָרְמָה לָהּ לְהַעֲמִיק לַחֲשֹׁב.
הִיא שָׁכְבָה בְּמִטָּתָהּ, מְנַסָּה לְשַׁחְזֵר אֶת הַיּוֹם הַחוֹלֵף. אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁבַּת שֶׁבַע לֹא מִתְיַחֶסֶת אֵלֶיהָ, הִיא בְּעֶצֶם כֵּן עָנְתָה כַּאֲשֶׁר פָּנְתָה אֵלֶיהָ. אֲבָל... בְּלִי הַשְׁוָאָה. הַכֹּל נֶאֱמַר בִּקְרִירוּת, לְלֹא הַחֲבִיבוּת שֶׁהָיְתָה כְּלַפֶּיהָ עַד כֹּה. כְּאִלּוּ כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה. "כֵּן" וְ"לֹא" קְצָרִים מְאֹד, וְזֶהוּ זֶה.
הַאִם פָּגַעְתִּי בָּהּ? הַאִם הֶעֱלַבְתִּי אוֹתָהּ?
הִיא זוֹכֶרֶת אֶת הַוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה לָהֶן אֶתְמוֹל בְּנוֹשֵׂא אֲסֵפַת הַכִּתָּה. הַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה לִשְׁאֹל בַּבַּיִת אֵצֶל מִי אֶפְשָׁר לַעֲרֹךְ אוֹתָהּ.
"אֲנִי רוֹצָה אֶצְלִי!" בַּת שֶׁבַע הִצִּיעָה, וְדַוְקָא לְמִיכַל זֶה לֹא הָיָה נִרְאָה כָּל כָּךְ מֻצְלָח. הַבַּיִת שֶׁל בַּת שֶׁבַע קָטָן מְאֹד, הַסָּלוֹן שֶׁלָּהֶם מְשַׁמֵּשׁ בְּעֶצֶם בְּתוֹר חֲדַר יְלָדִים גַּם. הִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ עַל הָרַעְיוֹן שֶׁלָּהּ, נָתְנָה לָהּ לְהָבִין שֶׁהוּא לֹא מֻצְלָח. אַחַר כָּךְ עָבְרוּ הָלְאָה לְשׂוֹחֵחַ בְּנוֹשְׂאִים אֲחֵרִים, בַּתּוֹכְנִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָכִין, בָּרַעְיוֹנוֹת שֶׁכְּדַאי לְבַצֵּעַ.
כֵּן. עַכְשָׁו הִיא נִזְכֶּרֶת. אִם אֵינָהּ טוֹעָה, הַכֹּל הִתְחִיל מֵאָז. מֵאוֹתוֹ רֶגַע הָפְכָה בַּת שֶׁבַע לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר, מִין כַּעַס שָׁכַן לָהּ עַל הַפָּנִים. פְּגִיעָה אוֹ עֶלְבּוֹן. אֲבָל לָמָּה? מָה בְּסַךְ הַכֹּל אָמַרְתִּי? הִתְהַפְּכָה בְּמִטָּתָהּ מִצַּד לְצַד, מְנַסָּה לְהָבִין, אֵיפֹה לֹא הָיִיתִי בְּסֵדֶר.
בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרְרָה עֲיֵפָה מְאֹד אַךְ בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה: הַיּוֹם אֶגַּשׁ לְבַת שֶׁבַע וְאֶשְׁאַל אוֹתָהּ בְּדִיּוּק מָה קָרָה. הִיא תִּהְיֶה חַיֶּבֶת לוֹמַר לִי, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה. בַּת שֶׁבַע כּוֹעֶסֶת עָלַי, וַאֲנִי לֹא מְבִינָה לָמָּה. אִם עָשִׂיתִי מַשֶּׁהוּ גָּרוּעַ, וּפָגַעְתִּי בָּהּ בְּאֵלוּ שֶׁהֵן מִלִּים, אָז בְּבַקָּשָׁה שֶׁתֹּאמַר לִי בְּדִיּוּק כִּי אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ.
כָּל הַיּוֹם צִפְּתָה לִשְׁעַת כֹּשֶׁר, לְרֶגַע מַתְאִים בּוֹ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל אַתָּה שִׂיחָה. אֲבָל בַּת שֶׁבַע הִתְחַמְּקָה מִמֶּנָּה וְהִיא לֹא הִצְלִיחָה לִתְפֹּס אוֹתָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן.
רַק בְּסוֹף הַיּוֹם כְּשֶׁשְּׁתֵּיהֶן הָיוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל הַבִּרְזִיָּה, הֵן נִפְגְּשׁוּ וּמִיכַל הֶחְלִיטָה שֶׁזֶּהוּ זֶה. עַכְשָׁו הִיא לֹא תִּתֵּן לָהּ לַחֲמֹק, הַפַּעַם תְּבָרֵר עַד הַסּוֹף מָה קָרָה לַיַּחֲסִים בֵּינֵיהֶן.
"אַתְּ כּוֹעֶסֶת עָלַי?" פָּנְתָה יָשָׁר בְּלֹא הַקְדָּמוֹת מְיֻתָּרוֹת, "מָה קָרָה?"
"נַסִּי לְהִזָּכֵר לְבַד!" סִנְּנָה בַּת שֶׁבַע בְּפֶה קָמוּץ, "חִשְׁבִי טוֹב טוֹב מָה אָמַרְתְּ אֶתְמוֹל וְאוּלַי תָּסִיקִי מַסְקָנוֹת בְּעַצְמֵךְ".
"הַאֲמִינִי לִי", הִנִּיחָה מִיכַל יָד עַל לִבָּהּ וְהוֹדְתָה בְּכֵנוּת, "חָשַׁבְתִּי עַל זֶה כָּל הַלַּיְלָה. לֹא יוֹדַעַת לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת, אִמְרִי לִי אֶת הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁאָבִין סוֹף, סוֹף".
בַּת שֶׁבַע הִתְרַצְּתָה, הַכֵּנוּת שֶׁל מִיכַל נָגְעָה לְלִבָּהּ.
"זוֹכֶרֶת שֶׁדִּבַּרְנוּ עַל מָקוֹם מַתְאִים לַאֲסֵפַת הַכִּתָּה, וַאֲנִי הִצַּעְתִּי אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?"
מִיכַל הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ. מַתְחִילָה לְהָבִין לְאָן זוֹ חוֹתֶרֶת.
"סִפַּרְתִּי לָךְ שֶׁאֶגַּשׁ לַמּוֹרָה וְאֹמַר לָהּ שֶׁאֲנִי מְאֹד רוֹצָה לַעֲרֹךְ אֶצְלִי אֶת הָאֲסֵפָה. נָכוֹן?"
רֹאשָׁהּ שֶׁל מִיכַל שׁוּב הִנְהֵן. הַכֹּל אֱמֶת לַאֲמִתָּה. "וְאָז אָמַרְתְּ לִי, 'עִזְבִי, הַבַּיִת שֶׁלָּךְ לֹא מַתְאִים. הוּא לֹא בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיס לְשָׁם כִּתָּה שֶׁל בָּנוֹת. אֵין לָךְ מָה לְהַצִּיעַ, אַף אַחַת לֹא תֵּהָנֶה אֶצְלֵךְ'. מָה פְּסוּל מָצָאת בַּבַּיִת שֶׁלִּי?" הִיא עָבְרָה כָּעֵת לְדַבֵּר בְּטוֹן גָּבוֹהַּ, "לָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶצְלֵךְ אֶפְשָׁר וְאֶצְלִי לֹא?"
מִיכַל שָׁתְקָה. הִיא בִּכְלָל לֹא הִצִּיעָה אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, אֲבָל עַכְשָׁו, בְּתוֹךְ הַכַּעַס הַגָּדוֹל שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ לֹא מָצְאָה מִלִּים בְּפִיהָ.
"עַכְשָׁו גִּלִּית לִי מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ", הֵסִיקָה מַסְקָנָה מוּזָרָה, "טוֹב שֶׁאֵדַע אֶת הָאֱמֶת לְפַעַם הַבָּאָה".
"אֲבָל בַּת שֶׁבַע, זֶה מַמָּשׁ לֹא נָכוֹן! בְּסַךְ הַכֹּל הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַגִּיד שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּךְ קָטָן מִדַּי. לָמָּה לָקַחַתְּ אֶת זֶה כָּל כָּךְ קָשֶׁה? מָה יֵשׁ פֹּה לְהִפָּגַע? אֵלּוּ מַסְקָנוֹת מְשֻׁנּוֹת הוֹצֵאת מִמִּשְׁפָּט פָּשׁוּט אֶחָד? לֹא נִרְאָה לָךְ שֶׁזֶּה מֻגְזָם? נַסִּי לִהְיוֹת מְצִיאוּתִית. אַתְּ רוֹאָה פִּיל עֲנָק בִּמְקוֹם קוֹף שֶׁל מַחַט!"
בַּת שֶׁבַע הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ אֶל הַבִּרְזִיָּה, לֹא מוּכָנָה לְהִתְפַּיֵּס. עֲדַיִן רִצְּדוּ בֵּין עֵינֶיהָ נִיצוֹצוֹת כַּעַס וְאַשְׁמָה.
וּמִיכַל? לֹא יָדְעָה אֶת נַפְשָׁהּ. זֶה נִרְאָה מוּזָר כָּל כָּךְ! אִלּוּ הָיְתָה מְבִינָה אֶת הַבְּעָיָה הָיְתָה מִתְנַצֶּלֶת, אֲבָל לַעֲנִיּוּת דַּעְתָּהּ הִיא לֹא עָשְׂתָה דָּבָר אָסוּר. לֹא פָּגְעָה בַּחֲבֶרְתָּהּ, לֹא גָּרְמָה לָהּ כָּל עָוֶל.
"אִילּוּ הַסִּפּוּר הָיָה הָפוּךְ", הִיא לִבְּנָה אֶת הַנּוֹשֵׂא בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ, "וַאֲנִי הָיִיתִי שׁוֹמַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה מִבַּת שֶׁבַע, לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי לְהִפָּגַע, לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת לִכְעֹס עָלֶיהָ. הָיִיתִי מְקַבֶּלֶת אֶת הָאֱמֶת, וּמְבִינָה שֶׁבַּת שֶׁבַע רוֹצָה בְּסַךְ הַכֹּל אֶת טוֹבַת הַכְּלָל".
* * *
בֹּקֶר הַמָּחֳרָת מָצָא אֶת מִיכַל עֲסוּקָה בִּמְיֻחָד. בְּיוֹם זֶה הָיְתָה אִמָּא חַיֶּבֶת לָצֵאת מֻקְדָּם מִתָּמִיד, וְעָלֶיהָ הֻטְּלָה הַמְּשִׂימָה לְהַלְבִּישׁ אֶת רוּתִי וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לַגַּן. הִיא הִשְׁתַּדְּלָה לְהִזְדָּרֵז, לְהַתְחִיל מַסְפִּיק מֻקְדָּם כְּדֵי לֹא לְאַחֵר. אֲבָל לְרֹעַ מַזָּלָהּ עִכְּבָה אוֹתָהּ רוּתִי בִּגְלַל הָעַקְשָׁנוּת שֶׁלָּהּ.
אִמָּא לֹא הִסְפִּיקָה לְהָכִין לָהּ בְּגָדִים, וּמִיכַל חָשְׁבָה שֶׁהִיא כְּבָר תִּסְתַּדֵּר, פָּתְחָה אֶת הָאָרוֹן וְהִבִּיטָה בַּמַּדָּף בּוֹ מֻנָּחִים הַפְּרִיטִים שֶׁל אֲחוֹתָהּ. אוֹי, רַק חֻלְצָה אַחַת הָיְתָה שָׁם. אַחֲרוֹנָה. חֻלְצָה שֶׁרוּתִי כִּמְעַט לֹא לוֹבֶשֶׁת, מִשּׁוּם מַה.
"רְאִי אֵיזוֹ חֻלְצָה יָפָה מָצָאתִי לָךְ!" הָיְתָה בְּטוּחָה שֶאֲחוֹתָהּ תֵּהָנֶה, "נָכוֹן הַרְבֵּה זְמַן לֹא לָבַשְׁתְּ אוֹתָהּ? בּוֹאִי עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה אֶת זֶה מַהֵר".
"אֲנִי לֹא רוֹצָה אֶת הַחֻלְצָה הַזּוֹ", רָקְעָה רוּתִי בְּרַגְלֶיהָ, "הִיא לֹא נוֹחָה לִי וּמְגָרֶדֶת. רוֹצָה בֶּגֶד אַחֵר, אֶת הַשִּׂמְלָה הַפִּרְחוֹנִית אוֹ הַסַּרָפָן הַכָּחֹל".
אֲבָל הַבְּגָדִים שֶׁרוּתִי צִיְּנָה הָיוּ מֻנָּחִים בְּסַל הַכְּבִיסָה. מִיכַל לֹא יָכְלָה לְסַפֵּק לָהּ אֶת מְבֻקָּשָׁהּ, אֶלָּא לְהִתְעַקֵּשׁ עַל אוֹתָהּ חֻלְצָה בּוֹדֶדֶת שֶׁנִּמְצֵאת.
"מָה לֹא נֹחַ בָּהּ?" הִתְפַּלְּאָה בִּמְיֻחָד. נִסְּתָה לְהַכְנִיס אֶת הַיָּד פְּנִימָה, וְלֹא גִּלְּתָה סִבָּה מֻצְדֶּקֶת. הַבַּד נָעִים וְרַךְ, הַדֻּגְמָא עֲדִינָה, מַדּוּעַ רוּתִי מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁהִיא אֵינָהּ טוֹבָה?
הַשָּׁעוֹן הִמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ, מְחוֹגָיו נָעוּ בִּמְהִירוּת. מִיכַל רָאֲתָה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת אֶת דְּהִירָתוֹ הַמְּהִירָה, וְדָאֲגָה מְאֹד. "בַּסּוֹף אֲאַחֵר בִּגְלָלֵךְ!" הֶאֱשִׁימָה אֶת רוּתִי הַבּוֹכִיָּה, "לָמָּה אַתְּ לֹא נוֹתֶנֶת לִי לְהַלְבִּישׁ אוֹתְךָ וְלָלֶכֶת כְּבָר לַגַּן?"
רוּתִי נִשְׁכְּבָה עַל מִטָּתָהּ, עוֹמֶדֶת בְּסֵרוּבָהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה מִיכַל אֶת הַמַּצָּב, הֶחְלִיטָה לִפְעֹל בְּכֹחַ. הִלְבִּישָׁה אֶת מִיכַל, חֵרֵף מְחָאוֹתֶיהָ הַבִּלְתִּי פּוֹסְקִים, "עַכְשָׁו הוֹלְכִים וְזֶהוּ זֶה!" אָמְרָה לָהּ בְּקוֹל פְּקוּדָה לְלֹא שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְנַגֵּד. נָטְלָה אֶת יָדֶיהָ, וְהוֹבִילָה אוֹתָהּ יָשָׁר הַחוּצָה, "הַמּוֹרָה תִּכְעַס עָלַי, אַתְּ מְבִינָה?" נִסְּתָה לְהַסְבִּיר כְּדֵי שֶׁתָּבִין.
רוּתִי הִשְׁתַּתְּקָה, אַךְ חֹסֶר הַנּוֹחוּת בָּלַט בְּפָנֶיהָ. אָמְנָם הִפְסִיקָה לִבְכּוֹת, וְהָיְתָה עֲצוּבָה בְּהֶחְלֵט.
'הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, יֵשׁ לָהֶם רַעְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה מְשֻׁנִּים', פָּסְקָה מִיכַל בֵּינָהּ לְבֵינָהּ, בִּמְהִירוּת שִׂיא הִכְנִיסָה אֶת אֲחוֹתָהּ לַגַּן, מְקַוָּה שֶׁתֵּרָגַע.
"רוּתִי הִסְכִּימָה לִלְבֹּשׁ אֶת הַחֻלְצָה הַזּוֹ?" הִתְפַּלְּאָה אִמָּא בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר פָּתְחָה לְרוּתִי אֶת הַדֶּלֶת בַּצָּהֳרַיִם.
"לֹא. מַמָּשׁ לֹא", דִּוְּחָה מִיכַל עַל כָּל תְּלָאוֹת הַבֹּקֶר, "הָיָה עָלַי לָרִיב אִתָּהּ הַרְבֵּה, וּבִגְלָלָהּ אֵחַרְתִּי בַּסּוֹף".
אוֹי, הִצְטַעֲרָה אִמָּא עַכְשָׁו, חֲבָל שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לָךְ מֵרֹאשׁ. "רוּתִי לֹא יְכוֹלָה לִלְבֹּשׁ אֶת הַחֻלְצָה הַזֹּאת, הִיא דּוֹקֶרֶת לָהּ".
"מָה פֵּרוּשׁ?" מִיכַל פָּתְחָה זוּג עֵינַיִם תְּמֵהוֹת. "מִשַּׁשְׁתִּי אֶת הַחֻלְצָה מִכָּל כִּוּוּן, וְהִיא מַמָּשׁ הָיְתָה נוֹחָה. חֻלְצָה כְּכָל הַחֻלְצוֹת, מָה הַבְּעָיָה?"
"בִּשְׁבִילֵךְ הִיא טוֹבָה", הִסְבִּירָה אִמָּא בְּנַחַת, "אֲבָל אִם תַּעֲבִירִי יָד מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי תָּשִׂימִי לֵב לִתְפָרִים בּוֹלְטִים בִּמְיֻחָד. לֹא לְכָל אֶחָד הֵם מַפְרִיעִים, רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא מַרְגִּישִׁים אוֹתָם בִּכְלָל, אֲבָל רוּתִי רְגִישָׁה, וּדְבָרִים כָּאֵלֶּה מְצִיקִים לָהּ. גַּם אֶת תָּוִיּוֹת הַבֶּגֶד אֲנִי גּוֹזֶרֶת לָהּ מֵאוֹתָהּ סִבָּה".
"מִסְכֵּנָה שֶׁלִּי", לִטְּפָה מִיכַל אֶת לְחִי אֲחוֹתָהּ, "וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי אוֹתָךְ".
רוּתִי, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיקָה לְהַחְלִיף חֻלְצָה, הָיְתָה עַכְשָׁו נִנּוֹחָה יוֹתֵר. חִיְּכָה אֶל אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה וְלֹא כָּעֲסָה עוֹד.
רַק רֶגַע... מַשֶּׁהוּ אַחֵר הֵאִיר פִּתְאוֹם לְמִיכַל, הֲבָנָה מִסּוּג חָדָשׁ.
אוּלַי גַּם דִּבּוּרִים מְסֻיָּמִים מְצִיקִים לְמִישֶׁהוּ אֶחָד בְּעוֹד לַשֵּׁנִי לֹא?
זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?
בְּהֶחְלֵט!
אוּלַי בַּת שֶׁבַע חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי פּוֹסֶלֶת אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, וְלֹא מַעֲרִיכָה אוֹתוֹ מַסְפִּיק. כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁהוּא לֹא מַתְאִים לַאֲסֵפַת כִּתָּה, הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁבְּעֵינַי הוּא בַּיִת גָּרוּעַ.
אָז גַּם אִם עֲבוּרִי אֵלּוּ לֹא מִלִּים שְׁלִילִיּוֹת וְלֹא מַעֲלִיבוֹת כְּלָל, עֲבוּרָהּ הֵם הָיוּ חֵץ פּוֹגֵעַ וְנָגְעוּ בִּנְקֻדָּה רְגִישָׁה שֶׁבַּלֵּב.
אֵין בְּרֵירָה. אֶהְיֶה חַיֶּבֶת לְהִתְנַצֵּל מִכָּל הַלֵּב. לְהָבִין שֶׁפָּגַעְתִּי בָּהּ בַּמָּקוֹם הֲכִי כּוֹאֵב. אֶזְדַּהֶה אִתָּהּ, לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לַצַּעַר שֶׁהִיא חָשָׁה.
הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלְּכָל אַחַת יְכוֹלָה לִהְיוֹת יַבֶּלֶת לוֹחֶצֶת, וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר לֹא לִדְרֹךְ!