פה נטמן

המילים "פה נטמן" חרוטות, מדרך הטבע, על גבי מצבות בבית הקברות. אולם לצערנו, פעמים שהן 'חרוטות' על גבם של אנשים בעודם בחיים. כלפי מה הדברים אמורים?

אלוקים בחר ביהושע שבבוא הזמן – לאחר פטירת משה – הוא זה שינהיג את עם ישראל. וכך אמר אלוקים למשה: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו".

הלשון "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ" טעונה ביאור. להיכן ייקח אותו משה? לשון "לקיחה" אינה מתאימה ביחס לבני אדם (שפתי חכמים שם). רש"י מבאר: "קח לך – קחנו בדברים, אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום", נסה לשכנע ולפייס את יהושע שכדאי לו ליטול את שרביט ההנהגה. ואכן מיד לאחר מכן נכתב: "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ, וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (פסוק כב), גם שם כותב רש"י: "וייקח – לקחו בדברים והודיעו מתן שכר של פרנסי ישראל לעולם הבא". מבואר, שמשה היה צריך לשכנע את יהושע שיסכים לקבל על עצמו את ההנהגה.

לא מובן. מדוע צריך משה לשכנע את יהושע, ממתי צריך לשכנע אדם לקבל משרה חשובה? מי מאתנו לא היה חפץ בהנהגה?

מונח פה יסוד עצום בהבנת נפש האדם. שמעתי את הדברים מהרב שלום מאיר וולך:

כולנו מכירים סיטואציה של אדם ששנים רבות נמצא במקום עבודה מסוים, ובסך הכללי טוב לו – הבוס נוח, המשכורת סבירה והסביבה נחמדה. מצב כזה מבורך מצד אחד, משום ש'בשורה התחתונה' העובד מרוצה והוא חש יציבות. אולם מצד שני, עלול מצב זה להיות קצת מסוכן. מדוע? משום שייתכן והעובד קובר את הפוטנציאל הגלום בו, ייתכן שברמת הפוטנציאל הוא מסוגל להרבה יותר וביכולתו להגיע רחוק. אם נבוא ונשאל אותו, מדוע אינך מחפש מקום שבו תוכל למצות את עצמך יותר? הוא יטען: כעת נוח לי, בשביל מה לחפש 'הרפתקאות' מיותרות?

אדם אוהב להיות עטוף ומוגן. מובן שעלינו להיות מחושבים ולא לעשות צעדים פזיזים, אולם עדיין, פעמים רבות דווקא תחושת הנוחות גורמת לנו לקבור את הפוטנציאל הגלום בתוכנו.

יש דוגמא מדהימה לרעיון זה:

אחרי שברא אלוקים את אדם הראשון, הוא שם אותו בגן עדן – "וַייִּקַּח ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב, טו). חדי העין מבינינו שמו לב, שגם כאן כתוב "וַייִּקַּח ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם", אכן, גם פה כותב רש"י: "וייקח – לקחו בדברים נאים ופיתהו להיכנס".

למה צריך לפתות את אדם הראשון להיכנס לגן עדן? וכי צריך לשכנע מישהו להיכנס לגן עדן? התשובה היא שכן! אדם מחוץ לגן עדן – אינו יודע עדיין מה זה גן עדן. טוב לו במצב שבו הוא מצוי, והוא אינו מעוניין לשנות את מצבו גם אם מבטיחים לו גן עדן...     

כך טבע האדם. חושש משינויים גם אם הם לטובתו.

הדברים נכונים ביחס לכל דבר, ובפרט ביחס להצלחה ברוחניות. זה מה שקרה עם יהושע. יהושע סבר שהוא ממצה את עצמו מבחינה רוחנית – "נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" (שמות לג, יא), הוא לומד תורה ללא הפסקה, טוב לו, והוא חושש שהנהגת העם 'גדולה עליו'. מגיע משה ומשכנע אותו שיש לו הכוחות והיכולת, וראוי הוא להנהיג את העם.

כשעובר נמצא ברחם אמו צפוף לו, הוא אינו יכול ליישר רגליים והוא סגור מכל הכיוונים – ובכל זאת אין תינוק שאינו בוכה כשהוא יוצא לאוויר העולם. ככה זה, אף אחד אינו אוהב לשנות מצב.

עלינו לדעת, שפעמים רבות ההצלחה באה רק אם אדם משכיל להעז, לאזור אומץ ולפרוץ כל מיני מחסומים דמיוניים...

הבה ננסה לא לחרוט על גבי החיים את המילים: "פה נטמן".