סיפורים קצרים
מצמרר: מידה כנגד מידה לא בטלה מהעולם
בני משפחה מקריית מלאכי חיפשו במשך יותר משנה וחצי את האלמוני שהציל את בנם החייל ממוות בטוח. מה שהם גילו ריגש אותם עד דמעות
- אפרת כהן
- פורסם כ"ט תמוז התשע"ד
לפני הכל, הערה קטנה: הסיפור הבא מתגלגל ברשתות החברתיות ובווטסאפ, ואמנם אין כלים לוודא את אמינותו, אולם החלטנו להביא אותו אליכם בכל זאת, כיוון שאת המסר ניתן לקחת בכל אופן.
באירוע חבלני שהתרחש בעיר חברון, אחד מיני רבים שמתרחשים שם באורח קבע, נפצע קשה חייל בשם חננאל כתוצאה מיריות מטווח קצר של מחבל שארב לו בדרך. כיוון שהשעה הייתה שעת בוקר מוקדמת ומקום הפציעה היה בסמטה נידחת שיהודים אינם עוברים בה וחיילים ממעטים לחלוף על פניה – חייו של הלה, ששכב שותת דם במקום, היו בסכנה מיידית.
באורח נס, הגיע למקום תוך דקות חייל ששהה בקרבת מקום, שמע את היריות והחליט לבדוק את פשרן. או אז הבחין בחננאל הפצוע, חבש את פצעיו ומיהר להזעיק עזרה. משזו הגיעה - הצטרף לניידת כדי לעקוב מקרוב אחר שלומו של הפצוע ולדאוג לו, וסירב לעזוב את המקום עד שיגיעו הוריו ובני משפחתו.
מיד כשהגיעו לבית החולים, קיבל חננאל מיד אבחנה וטיפול רפואי, במהלכם נקבע באופן ודאי כי לולא העזרה הראשונה שהוגשה לו בשטח – הפצוע היה מת במקום. משהגיעו הוריו של חננאל, עזב החייל האלמוני את המקום ובחר שלא להזדהות בפניהם.
זמן קצר לאחר מכן, כבר שוחרר חננאל לביתו בריא ושלם, וההורים ניסו בכל דרך אפשרית לברר מי היה המציל האלמוני של בנם, אולם על אף כל הניסיונות לא עלה בידם לברר את זהותו. אי לכך, החליטו הוריו של חננאל, תושבי קריית מלאכי ובעלי חנות מכולת באזור, לתלות על דלת הכניסה לחנות את פרטי הסיפור, תוך צירוף שיר ושבח לבורא על הצלת בנם. בסופו של המכתב צירפו קריאה נרגשת לכל מי שיכול לסייע במציאת המציל האלמוני.
שנה וחצי מאוחר יותר, נכנסה לבית העסק אישה תושבת באר שבע שביקשה לערוך קניה במקום. בשלב כלשהו, הבחינה זו בשלט ונכנסה בחזרה לחנות כשהיא נרגשת כולה, ופרצה בבכי סוער, כשהיא נופלת על כתפיה של בעלת החנות. ”זה הבן שלי! זה הבן שלי!“, זעקה, ”הבן שלי הציל את הבן שלכם!“. להורים ההמומים סיפרה שלפני כשנה וחצי הגיע בנה הביתה וסיפר שהציל חייל שנפצע, נסע יחד עמו לבית החולים, ופרטי הסיפור כפי שהם מתוארים כאן בשלט, תואמים במדויק לסיפורו של בנה. האישה איתרה את בנה בטלפון, וביקשה ממנו להגיע לקריית מלאכי.
כאמור, תוך זמן קצר נודע שהוא הוא המציל האלמוני, כשהפגישה המרגשת הפכה לשיחת היום בקרית מלאכי. משהגיעה השעה להיפרד, ביקשה אימו של החייל המציל מהאימא של הפצוע להיכנס עמה לחדר צדדי והסבירה לה בהתרגשות. ”זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים", פתחה. "את מן הסתם לא זוכרת אותי, אבל אנחנו כבר נפגשנו, כאן במקום הזה, בחנות הזו, לפני 22 שנים“. האישה מקרית מלאכי לא הבינה את כוונותיה של האישה מבאר שבע, וזו המשיכה וסיפרה: ”לפני 22 שנים עברתי במקום, ונכנסתי לחנות שלכם כדי לרכוש מוצר מסוים. באותה עת הייתי מעוברת, והתפתחה בינינו שיחה נעימה על דא ועל הא, במהלכה סיפרתי לכם על הקשיים שיש לי בהריון זה, ועל כוונתי לבצע הפלה. מששמעתם זאת, גייסתם את ובעלך את כל כוח השכנוע שלכם, על מנת להניאני מן המעשה. דיברתם על האושר העצום שיש בילדים, דיברתם על כך שכל דבר טוב נתקל בקשיים, ואדרבה, ככל שהקשיים גדולים יותר כך תהיה אחר כך מידת האושר גדולה יותר. דיברתם ודיברתם עד שהשתכנעתי והחלטתי להביא את התינוק לעולם למרות הבעיות הגדולות שנקרו בדרכי.
החייל שהציל את בנכם בפיגוע החבלני בחברון, הוא הוא - התינוק שנולד אז, לפני 22 שנים, שבא לעולם רק בזכותכם. הקב"ה השיב לכם כגמולכם“.