טהרת המשפחה
כמה אפשר לאכול סטייקים?!
האם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לשמר ולחדש את מערכת היחסים ביניכם? מסתבר שליהדות יש תשובה מצוינת. אחרת, איך אפשר להסביר את זה שיותר ויותר גויים בכל רחבי העולם כבר מיישמים אותה?
- הרבנית חגית אמאייב
- פורסם ג' אב התשע"ד
לא מכבר שמעתי את אחד מאנשי הבוהמה המפורסמים ביותר אומר דבר שגדולי ישראל כיוונו אליו מזה אלפי שנות דור. היה זה אייל גולן שהתראיין לאחת מתוכניות הטלוויזיה ונשאל בעניין מחוייבותו לקשריו הזוגיים. הוא השיב לאחת משאלות המראיינת ובפיו תשובה מעניינת ביותר "כמה אפשר לאכול סטייק?! עם כל הכבוד לסטייק! לפעמים בא לך סתם פיתה עם שוקולד". בטוחני שהאחרון כלל לא הבין את היסוד החשוב והעמוק שבדבריו.
האדם נברא כיצירה משוכללת ומיוחדת במינה שאין שני לה. יוצר האדם, המכיר לנפשות הפועלות, שלח אותו למלא תפקיד חשוב שבעולם המעשה, זה הוא עולמנו. תפקיד האדם הוא לגלות את האור שבתוך החושך, לדלות את הטוב מתוך הרע, לשבר את יצרו הרע ולמשכו אל תכלית הטוב שבנשמתו. האדם בטבעו אוהב שינויים וחידושים, שדרוגים ויציאה משגרה. לעומת זאת מואס הוא בקצב האיטי של חייו האפרוריים, מה שיכול להסביר את יצר הסקרנות, המביא אף אנשים משכילים ששכלם בקודקודיהם להידבק אל מסכי הטלוויזיה תוך צפייה בתוכניות רדודות דוגמת "האח הגדול" ודומיו.
היצר ההרפתקני המוכר והידוע עומד בבסיסו של חוק היסוד מספר אחת בעם היהודי מאז להיותו עם, היא מצוות "טהרת המשפחה". כפי שהיטיב להגדיר זאת אייל גולן, כמה אפשר לאכול אותו הדבר מבלי שימאס?
לו ניקח את האדם חובב הסטייקים הגדול ביותר עלי אדמות ונכניס אותו לעבוד כמבקר מזון, אשר תפקידו הינו טעימת סטייקים יום אחר יום במשך זמן, אזי ביום הראשון או השני ישמח מהסטייקים העסיסיים הערבים לחיקו, ביום השלישי והרביעי הוא ייהנה הרבה פחות, וכך אט אט יחוש הוא מיאוס וסלידה, עד כדי שלא יוכל עוד להסתכל על סטייקים ודומיהם. כך הוא האדם!
רוב הזוגות בתחילת דרכם חשים בהתלהבות וחיבור מיוחד המביא אותם לידי החלטה להינשא ולהקים בית משותף. אט אט נכנסים אל תוך חייהם המשותפים גורמים ועניינים שונים ומשונים דוגמת לימודים, עבודה סיזיפית, ילדים, חשבונות, משכנתא והרשימה עודנה ארוכה. הזוגיות הולכת ונדחקת הצידה ואת מקומה תופסת שגרה אפורה ורוטינית. בשלב זה חייב להיות מנגנון מרענן, שכן, לו יזניחו בני הזוג את זוגיותם, ממילא כעבור זמן יגלו שתהומות של ריחוק נפערו ביניהם. על כן, יצר הבורא יתברך שחוכמתו וגדולתו הינם מעל לתפיסתנו ובינתנו, מנגנון שמאפשר לבני הזוג להתרחק על מנת להתקרב. שבועיים "כיף כיף" ושבועיים "פסק זמן".
התורה הקדושה מכניסה אל תוך כל בית יהודי מנגנון משומן היטב אשר מאפשר התחדשות והתרעננות. מלמדים אותנו חז"ל שליל טבילתה של האישה הוא כעין "ליל כניסתה לחופה", שכן, הריחוק של כעשרה ימים עד שבועיים יוצר געגועים, המביאים עימם פרץ של רגשות חיבה ואהבה בין בני הזוג. כמובן, התנאי הוא ריחוק מוחלט בין בני הזוג, כמוגדר בהלכה, מה שיוצר מעין "משחק" חיזורים והתבוננות זה אל נשמתו של זו, שהרי הדבר היחיד שעושים הם בימים אלה הוא שיחת רעים נטולת "אינטרסים" גופניים.
בנוסף, כל אישה בימי נידתה גדושי ההורמונים, זקוקה למנוחת הגוף והנפש ומאליו תופסת היא מרחק המאפשר לה התאוששות. על כן היא גם עצבנית יותר, מרוחקת ומסוגרת יותר ומבקשת שיניחו לה לנפשה. אם כן, במצב בו בני הזוג אינם שומרים את חוקי הטהרה, קירבת היתר תביא עימה כעסים, דחייה, ומריבות מיותרות שניתן היה לחסוך על ידי התנהלות נכונה.
לסיכומו של עניין, כל זוג החפץ חיים, צריך לחשב את המסלול הנכון בכדי להגיע אל היעד הרצוי, שכן לו יסטה מהמסלול אשר חישב לו הGPS סביר להניח שיגיע ליעד אחר ממה שהתכוון. כמו כל דבר אחר, אם לא ניצור מנגנון של התרחקות קבועה - לא תישאר כל התקרבות. אם לא נחדש ונרענן את הקשר הזוגי ע"י שיחה בריאה ונטולת אינטרסים גופניים, מאליו תיווצר תחושה של מיאוס.
על כל זאת, נוסיף את התועלת הפיסיולוגית החשובה שבנתינת הזמן הנכון להחלמת גוף האישה, אשר עובר "טראומה" פיסית ורגשית במהלך נידתה - ונקבל מכלול של חוכמה צרופה ומועילה שהנחיל הבורא יתברך לילדיו אהוביו, לטובתם בלבד. עד כדי כך שבחוגים גדולים בארצות הברית ובאירופה החלו אף גויים לשמור את חוקי טהרת הבית היהודי. אכן תורת חיים היא.
אם כן, יהי רצון ונזכה לזכות ולעשות למען שלום ביתנו, למען עצמנו וכמובן שלמען בוראנו.
בהצלחה!
חגית אמאייב היא חברת פאנל בתוכנית 'אשת חיל' בערוץ 10, מפתחת השיטה הייחודית "בשניים ויותר", הערכה הביתית לפתרון קשיי תקשורת והעצמת הזוגיות והמשפחה. כתובת מייל: bshnaeem@gmail.com
מח' מתחברות – טהרת המשפחה לפניות, הכוונה וייעוץ: 02-6301516, מייל mit@htv.co.il