"יש מי שנלחם בגופו, ויש מי שנלחם ברוחו"

כשיעל בן עזרא עונה לי לטלפון, הדבר הראשון שאני שומעת הוא הנחישות בקולה, ממנה קשה מאוד להתעלם. יעל בן-עזרא, מתאמת הרצאות וערבי הפרשת חלה בהידברות, היא תושבת פתח תקווה, שמתמודדת עם מציאות כפולה, שכוללת גם ארבעה בנים לוחמים, ששניים מהם מגויסים כרגע, וגם אזעקות תכופות בסביבת המגורים שלה. "יש לי בן בכיפת ברזל שלא גויס כי הוא מתחתן ממש אוטוטו", היא מסבירה, "בן נוסף נמצא בדרום בחזית בהנדסה קרבית, בן אחר בנמצא במילואים בכפיר, ועוד בן שנמצא בנצח יהודה, שזה הנח"ל החרדי. הוא תלמיד ישיבה, ושומר את הגזרה מכיוון ג'נין". בשעה שהם נמצאים בקו האש – יעל לא מאבדת לרגע את התקווה והאמונה – וממשיכה באופן יומיומי לחזק את נשות ישראל הרבות דרך הטלפון.

גם לגבי האזעקות התכופות היא לא מאבדת קור רוח. "לפעמים יש אזעקות בבוקר, לפעמים בערב, וגם עם זה מתמודדים. למעשה, זו מלחמה שנייה שאני מתמודדת כאימא ללוחם. במלחמת לבנון השנייה הבן שלי לחם בלבנון. ויותר מזה, גם בעבר, כשהיינו זוג טרי, בעלי יצא למלחמה כשאני הייתי בסוף החודש התשיעי. את הבן שלי בן ה-32, שמתחתן בעזרת ה' אוטוטו, ילדתי כשבעלי היה מגויס בצו 8. בעלי היה איתי בלידה – יום לאחר הברית הוא עלה חזרה ללבנון להילחם. מלבד זאת אבי ואחי היו  לוחמים, האחים של בעלי לוחמים יש לי אחיין לוחם בתותחנים ושני בני דודים הלוחמים בעזה. מיום שאני מכירה את עצמי - אני מתמודדת עם המציאות הזאת שמישהו מקרוביי הוא לוחם".

תגידי, איך את מחזיקה מעמד?

"אנחנו מאמינים בקדושת הארץ, ואין לנו מקום אחר לחיות בו. על הארץ הזאת צריך להגן ולשמור בשני מישורים - הגשמי במעשים והרוחני בתפילות, לחבר בין שמים לארץ. מה שמחזק אותי, זו האמונה שה' נתן לנו את הארץ הזאת, והביא אותנו ואת ההורים שלנו, ואת ההורים של ההורים שלנו לכאן, אשר הניחו הכל מאחריהם ועלו לארץ. אנחנו מאמינים בקיום שלנו כאן.זה הכח שלנו, האמונה בכך שיש ארץ לעם הזה וצריך לשמור על הארץ הזאת. למרות שזה לא קל – זה אחד הניסיונות שצריך לעמוד בהם בגבורה, כי האויבים שלנו רוצים לראות שהרוח שלנו נופלת, ולנו אסור להראות את זה. אסור לנו לתת להם לנצח. לא הייתי מסוגלת לגור בארץ אחרת ואני לא היחידה שחושבת כך.  ומהמקום הזה שלחתי גם אני את הילדים היקרים לי מכל. יהי רצון, ריבונו של עולם שילדנו האהובים יחזרו אלינו לשלום".

"מלבד זאת, אני זוכרת תמיד, שהכל שייך לקב"ה ושום דבר פה לא שייך לנו, אפילו לא הילדים שלנו. מה ששלנו באמת - אלה רק המעשים שלנו. עם כל הקושי, אני קמה בבוקר גם בימים הקשים האלה, ואומרת: 'תראה ריבונו של עולם, איך אני קמה בבוקר, מתלבשת ומתאפרת לכבודך, כך אני משדרת את זקיפות הקומה, ואלה הבנים שלך, הם בידיים שלך, מה שאתה מחליט בשבילם אני מקבלת, הכל לטובה ואין ייאוש בעולם!'. האמונה, נגזרת מההבנה שהכל ממנו יתברך. אנחנו באנו לעשות את התיקון שלנו, את התיקון אי אפשר להשיג ללא ההשתדלות שלנו, יחד עם האהבה שה' נטע בנו כלפיו וכלפי עם ישראל וארץ ישראל - וכל זה חזק מאיתנו".

ואיך את מצליחה גם להתחזק וגם לחזק נשים אחרות?

"אני אומרת תמיד, שאני באמת מרגישה בת מלך. כל אחת צריכה להרגיש כך בכל בוקר מחדש. לקום, ולבוא לתפילה מתוך שמחה ויופי ולא חלילה מתוך עצבות. לדעת שה' עושה הכל מתוך אהבה, הוא מנהל את העולם ולא אנחנו, ולהאמין שהוא רוצה את הטוב ביותר בשביל כל אחד ואחת מאיתנו.

"למעשה, האויבים שלנו לא משנה כמה ניתן להם -  הם ימשיכו לרצות מאיתנו כל דבר, ולו היו יכולים ודאי כבר היו זורקים אותנו לים. מה שיחזיק אותנו כעם, זו אהבת ישראל בכל המגזרים. אני עובדת עם זרמים מכל הציבור, ולכולם אני אומרת: אהבת ישראל זה הדבר הכי חשוב.

"המלחמה הזאת התחילה מתוך אהבה, דאגה ותפילה גדולה לנערים החטופים, לאחר שגילו אותם מתים. אני זוכרת איך במהלך החיפושים, האהבה והדאגה כלפיהם חיברו בין כל המגזרים: חילונים, דתיים וחרדיים. כולם היו מאוחדים בתפילות עליהם, ומשם התעורר חזרה האיחוד שלנו. צריך שכל המגזרים בעם ישראל יהיו בשלום ותהיה אהבת ישראל".

ומה בנוגע לפעילות המוקד בזמן כזה? אנשים יותר חוששים להזמין הרצאות?

"בדיוק להפך. אנחנו רואים יותר רצון ויש יותר פונים ואנחנו חשים בהתעוררות גדולה, ועשינו ערבים אפילו באשקלון במסירות נפש של הרבניות. אנשים רוצים לעשות כמה שיותר חוגי בית, הפרשות חלה ושיעורים של רבנים – דווקא בגלל השעה הקשה הזאת. רק אתמול מישהי התקשרה וביקשה הפרשת חלה מהיום למחר".

(צילום: פלאש 90)

"מדובר פשוט בהתגייסות מדינה"

גם אביבה דוד, מנהלת חוג הבית, מוסיפה על כך: "בשבוע הראשון למלחמה היו הרבה ביטולים לערבי נשים שכבר נקבעו, כי הייתה היסטריה, אנשים איבדו את הראש מהפחד והחרדות. אבל בשבועיים האחרונים, ובפרט מאז שהחיילים שלנו נכנסו לעזה - יש התעוררות עצומה בכל אזורי הארץ. אנשים מתקשרים בהמוניהם מהקריות, מחיפה, מהדרום ומאשקלון, אפילו תחת אש. אנשים לא רוצים לבטל, להפך, הם מתקשרים לקבוע! הם רוצים לקיים את זה למרות הכל, מתוך דאגה לחיילים. ולא מדובר בערבים עם נוכחות דלילה כמו שהיינו מצפים, כי הרי אנשים כמעט לא יוצאים מהבית בגלל המצב, אלא מדובר בערבים מאוד מצליחים. בכל חוג בית והפרשת חלה כזו - יש יותר מארבעים נשים".

עוד היא מספרת, שלפני מספר ימים, הזמינו את הרב אלי עמר, אחד ממרצי הארגון, להרצאה בבית כנסת באשקלון. הרב נסע לשם במסירות נפש תחת אש ואזעקות, ונוכח המצב - ציפה לנוכחות דלילה במיוחד. להפתעתו, חיכה לו שם בית כנסת שלם הומה אדם. מהר מאוד, ההרצאה הפכה לקידוש ה' מאוד גדול. לדבריה, ניכר שלא רק שאנשים מגיעים - אלא שכל מה שהם יכולים לעשות כדי להרבות זכויות לחיילים במערכה – הם עושים: בדמות תפילה משותפת, תרומה של צדקה, חלוקת ספרי תהילים ועוד.

"מדובר פשוט בהתגייסות מדינה", היא מתארת בהתרגשות. "המון מתקשרים ורוצים אפילו מהיום להיום או מהיום למחר, או שמתקשרות קבוצות שכבר התארגנו מראש ומעוניינות – ורק מחכות שנשלח. כולם רוצים להיות שותפים במלחמה הזאת, ואם לא פיזית, בצורת לחימה ממש - אז מצד הרוח. כל עם ישראל הפך להיות צבא אחד שלם, יש מי שלוחם ברוחו, ויש מי שלוחם בגופו. את מגיעה לערבים כאלה, ואת פשוט רואה את הנשים בוכות לה' ומתפרקות ומבקשות מעומק הלב... ואז את יודעת... את פשוט יודעת שהישועה שלנו קרובה".

הציבור מתבקש להתפלל לשמירתם והגנתם של אליעזר, שחר, אור ועומר בני יעל, בכלל חיילי עם ישראל.  

בנוסף, כל מי שרוצה להזמין מרצים או מרצות מערוץ הידברות לבית, לבית הכנסת או למתנ"ס, ואפילו תחת אש -  אפשר להתקשר ל- 073-2221290 / 052-9551580