מה הרמב"ם היה אומר על אבולוציה?

הרמב"ם חי לפני כ-800 שנה, והיה גדול המסבירים בנושא מדע ופילוסופיה ע"פ היהדות, הוא כתב את היצירה ההלכתית הגדולה ביותר ("משנה תורה"), והיה גם מי שניסח לנו את י"ג עיקרי האמונה בהם מצווה כל יהודי להאמין. לכן הגיוני הדבר שנפנה לכתביו בחיפוש אחר מענה לסוגיות של מדע ופילוסופיה בדורנו.
אם הייתם שואלים כופר לפני מאה או אלף שנה במה הוא מאמין, הייתם מגלים מהר מאוד שה"אבולוציה" של פעם היתה האמונה שה"עולם קדמון".
מעטים יודעים זאת כיום, אך כל הפילוסופים ואנשי המדע בעבר סברו שהיקום והעולם בו אנו חיים היה קיים מאז ומתמיד, מנצח נצחים ללא נקודת התחלה כלל. אמונה עתיקה זו נקראה בשם "עולם קדמון" ומאוחר יותר בשם המדעי "יקום סטטי". זו גם היתה אמונת כל הכופרים לאורך הדורות: הם טענו שאם לא היתה ליקום התחלה, אז אף אחד לא היה צריך לברוא אותו, העולם פשוט היה קיים תמיד כפי שהוא ללא בורא.
אמונתם בקדמות העולם, ממש כמו האבולוציה בימינו, ניסתה לפתור את האדם מן האמונה בבריאה אלוקית. ומעניין לציין שגם אז, היו רבים שהאמינו שהעולם קדמון רק בגלל שהאליטה הפילוסופית-מדעית האמינה בכך; הפילוסופים של העבר זכו ליחס עיוור מההמון לא פחות מפרופסורים בדורנו, ואין חדש תחת השמש. כשיש לך תואר מדעי, אתה לא באמת חייב לדעת או להוכיח את כל מה שאתה חושב, מספיק שתשער השערות ותסבור סברות מלומדות בשפה יפה, והמונים יתייחסו למוצא פיך כתורה מסיני. כך הופכות גם בימינו תיאוריות רבות ל"עובדות מדעיות ידועות ומקובלות במדע", עד שהתיאוריה מתחלפת כמובן.
והנה עוד חידוש לרבים שהתרגלו למודל המפץ הגדול: האמונה בקדמות העולם הופרכה סופית רק במאה השנים האחרונות!
אפילו איינשטיין חשב בתחילת דרכו שהיקום הוא סטטי והיה קיים לנצח ללא נקודת התחלה בזמן. רק בעקבות הגילויים הקוסמולוגיים של פרופ' הבל בשבעים השנים האחרונות, נאלצו כל אנשי המדע לזרוק את התיאוריה העתיקה ולהסיק שהיתה ליקום התחלה בזמן, אותה הם מכנים כיום בשם "המפץ הגדול". איינשטיין נאלץ אף הוא לחזור בו לנוכח העובדות שהתגלו, וכינה את אמונתו הישנה בקדמות היקום - "הטעות הגדולה ביותר של חיי".
מסתבר שתיאוריות לא מתות, הן רק מתחלפות. אמונות כמו "עולם קדמון" בסך הכל הוחלפו בתיאוריות אחרות על אבולוציה, מרק דמיוני קדמון, התפתחות היקום וגיל העולם.
לשמחתנו הרמב"ם התייחס לנושא קדמות העולם, ונתן לנו פתח להסתכלות נכונה על תיאוריות מדעיות גם בדורנו. תשובתו של הרמב"ם בנושא קדמות העולם, היא בדיוק אותה תשובה שאנו יכולים לענות כיום על נושא האבולוציה וגיל העולם.
אז הבה נראה מה כתב הרמב"ם על קדמות העולם בספרו "מורה נבוכים" (חלק שני, פרק כה, בתרגום חופשי ומוסבר):
"דע לך שאנו לא דוחים את האמונה בקדמות העולם בגלל אותם פסוקים בתורה הכותבים שהעולם נברא יש מאין, כי הרי הפסוקים הכותבים על בריאת העולם אינם ברורים יותר מהפסוקים המתארים את הא-לוהים כבעל גוף בתורה. אנו יכולים ולפעמים גם צריכים לפרש את התורה בצורה שונה מהפשט! אז אל תחשוב שפשט הפסוקים הוא המחייב אותנו להאמין בבריאת העולם או בבורא שאינו גוף, כי באמת אם היינו רוצים בכך, היינו יכולים לפרש את הפסוקים באופן שיתאימו לאמונה בקדמות העולם (לדוגמה: היינו אומרים ש"בראשית ברא", הכוונה היא שהקב"ה בנה את העולם מחומר קדמון).
למעשה כבר פירשנו פירושים ברמה שכזו כאשר עסקנו בפירוש הפסוקים המתארים את הא-לוהים כבעל גוף, שם הסברנו שפסוקים כמו "ביד חזקה ובזרועה נטויה" לא מדברים לפי הפשט, כי על פי האמת עלינו להרחיק את הא-לוהים מכל ציור גשמי. אולי זה היה אפילו יותר קל מבחינתנו לפרש שהעולם קדמון (כי אז לא היה צורך להתווכח עם הפילוסופים)... באמת היינו יכולים לפרש את התורה ולהסביר שהעולם קדמון אם רצינו בכך, אך אנו לא מפרשים פירושים לפי רצוננו האישי.
יש שתי סיבות מדוע אנו לא מאמינים שהעולם קדמון ולא מפרשים את פסוקי התורה על פי אמונות כוזבות אלו. הסיבה הראשונה היא, בגלל שמצד השכל וההיגיון הישר אנו מבינים שהבורא הוא לא חומרי (ועל כן לא יתכן לפרש שהוא היה צריך לברוא את העולם מתוך חומר קדום), והסיבה השנייה היא, בגלל שהאמונה בקדמות העולם לא הוכחה מעולם בצורה מדעית ברורה ואמפירית, ולכן אין לפרש את הפסוקים בדרך שונה מהפשט, רק בשביל שהתורה תתאים לאמונת הפילוסופים ואנשי המדע. במילים אחרות, אסור לנו לשנות את פשט התורה ולפרש בה פירושים, כל עוד השכל והמדע לא מאלצים אותנו להבין את הפסוקים בצורה אחרת מהפשט".
הרמב"ם הסביר כאן יסוד חשוב השופך אור חדש על כל השאלות העוסקות בתורה ומדע. ואפשר להשליך מדברי הרמב"ם על ענייננו, מכיוון שהרמב"ם עסק בנושא הרבה יותר חמור מאבולוציה או גיל העולם!
אחרי הכל, מה יותר חמור בעיני היהדות: הטענה שא-לוהים יצר את החיים בתהליך של התפתחות המינים, או הטענה שא-לוהים בכלל לא ברא את העולם יש מאין? מובן שהאמונה בקדמות העולם היא הרבה יותר חמורה בעיני היהדות, היא אפילו סותרת את פשט הפסוק הראשון בכל התורה כולה "בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ".
טענה זו הרבה יותר חמורה מאבולוציה, וגם הרבה יותר חמורה מהאמונה שהעולם עתיק ובן מיליארדי שנים. תיאורית "העולם הקדמון" היא למעשה טענת הכפירה הקיצונית ביותר נגד תיאור הבריאה בספר בראשית!
אנו רואים אפוא שהרמב"ם עסק בדברים הרבה יותר מטרידים מאבולוציה או גיל העולם. נושאים כמו גיל העולם ואבולוציה הם כמו משחק ילדים בהשוואה לכפירה עמה התמודד הרמב"ם.
ולמרות כל הקושי שבדבר, הסביר לנו הרמב"ם שלא קיימת שום בעיה תורנית להבין את הפסוקים בדרך שונה מהפשט אליו התרגלנו, וכי גם מבחינה לשונית היה אפשר להסביר שא-לוהים לא ברא את העולם "יש מאין", אלא רק תיקן את העולם מחומר קדמון (הוסיף בו עיצוב וחוקיות בששת ימי בראשית).
הרמב"ם למעשה הסביר כאן שאפילו אם היה המדע מוכיח שהעולם קדמון, לא היינו נרתעים לאחור ולא נבהלים לרגע. שערי פירושים לא ננעלו, ולכן המדע לעולם לא יכול להוות קושי או להפריך חלילה את האמונה היהודית בבורא ותורתו.
אך אם באמת מותר לפרש פסוקים הפוכים מהפשט בספר בראשית, אז מדוע הרמב"ם לא פירש אותם כך? הרי כל ה"מדענים" האמינו בעבר שהעולם קדמון, אפילו איינשטיין חשב כך בתחילת דרכו! פילוסופים ואנשי מדע האמינו בזה במשך יותר מאלפיים שנה - האם זו לא היתה סיבה מספקת לפרש את התורה לפי ההשערה המקובלת ביותר במדע העתיק?
זוהי ללא ספק חובתנו ליישב תורה יחד עם מדע, כך מסביר הרמב"ם, אבל רק בתנאי אחד: כאשר מדובר באמת במדע! מדע אמיתי הוא כמובן מדע אמפירי, המוכח באמצעות תצפית וניסוי, זהו המדע המחויב על ידי השכל הישר של כל אדם המכיר את העובדות.
כפי שקל לראות, היהדות לא מעודדת בורות וגם לא אומרת לנו לעצום את העיניים, אך היא בהחלט אוסרת את הנהירה העיוורת אחרי השערות מתחלפות ותיאוריות בלתי מוכחות במדע. כך מסביר הרמב"ם, אנו לא נפרש את התורה ולא נוותר על פשט הפסוקים בשביל השערות או תיאוריות מתחלפות.
אז אם הרמב"ם היה חי בדורנו, זה בדיוק מה שהוא היה כותב בנושא אבולוציה וגיל העולם.
בואו ננסה לערוך ניסוי מעניין, ועל פי הקטע שקראנו ננסה לתאר כיצד היה הרמב"ם כותב את המורה נבוכים לדורנו, ומנסח את דבריו מחדש לאור סוגיות כמו אבולוציה וגיל העולם. 
והרי התוצאה (הרמב"ם ע"פ מורה נבוכים, חלק שני, פרק כה - בניסוח מחודש לדורנו):
"דע לך שאנו לא דוחים את הטענה שהאדם התפתח מקוף קדום רק בגלל שהתורה כותבת שהוא נברא מעפר, כי הרי פירשנו גם פסוקים אחרים בתורה בצורה אחרת מהפשט, כמו הפסוקים המתארים את האל כבעל יד או כמי שכועס. באמת היינו יכולים לפרש את התורה בדרך שונה מהפשט, ולהסביר מחדש לפי הפסוקים שבעלי החיים התפתחו באבולוציה, ושהעולם הוא בן מיליוני שנים. ואולי היה קל יותר לפרש כך את הפרקים הראשונים בבראשית, כי אז לא היינו צריכים להתווכח יותר עם כל חסידי האבולוציה.
למרות שהיינו יכולים לפרש כך, אנו לא מאמינים שהיתה אבולוציה ושהעולם הוא עתיק, ואיננו מפרשים את התורה בדרך זו, בגלל שתי סיבות: האחת, בגלל שמבחינה שכלית ההיגיון לא מחייב ואתנו להסיק שבעלי החיים התפתחו או שהעולם עתיק, והסיבה השנייה, בגלל שהמדע לא הוכיח עובדתית שהיתה אבולוציה או שהעולם עתיק, ואנשי מדע רק משערים השערות בנושאים כמו מוצא החיים ומוצא היקום. מדענים רבים בדורנו מאמינים שהיתה אבולוציה והעולם עתיק, בדיוק כפי שהפילוסופים האמינו בעבר שהעולם קדמון והיה קיים תמיד, אז אל תתפעל ממספרם הרב ושפתם היפה של המדענים, שכן מיליוני חוקרים אשר חיו לפניהם האמינו לאורך אלפי שנים בטענות שהופרכו אחר כך בשנים ספורות.
אנו כמובן לא נעצום עינינו לנוכח מדע מוכח ועובדתי שיתגלה; אם היו מוכיחים את האבולוציה וגיל העולם בשיטה אמפירית, שלא מבוססת על השערות או פרשנות של חוקרים, אז באמת לא היה לנו שום קושי להאמין בטענות אלה, ולא היינו מתקשים לפרש את פסוקי התורה בדרך זו. במילים אחרות, אסור לנו לפרש את התורה בדרך שונה מהפשט, כל עוד אין לנו סיבה מחייבת לעשות זאת".

הסבר חשוב בדברי הרמבם
נתקלתי במספר קוראים אשר לא הבינו את כוונתו העמוקה של הרמב"ם, וטעו בהבנת הדברים... "הרי התורה היא מעל השכל! זו האמונה, התורה לא חייבת להתאים לכל מה שאומר המדע, בסוף המדע עוד יגלה את מה שכותבת התורה!"
אותם קוראים עשויים לחשוב שלפי הרמב"ם תורתנו הקדושה היא כמו חומר ביד היוצר חלילה, כאילו התורה כפופה למדע, ומותר לנו לפרש את הפסוקים בכל פעם מחדש כדי להסתדר עם כולם... וזו טעות חמורה בהבנתו.
חשוב להבין כאן יסוד חשוב:
מבחינה מציאותית לא יכולה להיות סתירה אמיתית בין תורה למדע, וזאת מהסיבה הפשוטה שנותן התורה הוא גם יוצר המדע. אנו מאמינים שהא-לוהים אשר יצר את היקום ואותנו הוא גם מי שמסר לנו את התורה והמצוות. לא תיתכן סתירה אמיתית בין תורה למדע כי יוצר אחד לשניהם.
אם אנו בכל זאת נתקלים בסתירה בין תורה למדע, זה מוכיח רק אחד מהשניים: או שלא הבנו נכון את התורה, או שלא הבנו נכון את המדע. אך הסתירה תמיד נובעת מבעיה או חיסרון בהבנה האנושית שלנו, לא מבעיה במציאות ולא מבעיה בתורה הקדושה חלילה.
הרמב"ם בסך הכל הסביר לנו שאם המדע לא טועה, והוכיח את עצמו בצורה חד-משמעית, אז זה אומר שלא הבנו נכון את התורה עד היום. זה לא אומר שמותר לנו לפרש את התורה איך שבא לנו, וזה גם לא אומר שהתורה כפופה למדע, זה רק אומר שהתגלו בפנינו עובדות חדשות העוזרות לנו להבין את התורה בצורה מדויקת יותר, ולכוון לאמת האלוקית.
האם פירוש הדבר שהמדע תמיד צודק?
קוראים רבים עשויים להתפלא על הדברים. הם הרי יודעים שתיאוריות מדעיות מתחלפות כל תקופה קצרה, ולפעמים פעם במאה או אלף שנה. בעבר האמינו כל המלומדים שהעולם קדום, שיש רק כמה אלפי כוכבים בחלל, ושחרקים נוצרים מריקבון. לפני מאה שנה היו המדענים לועגים לתיאוריות כמו מכניקת הקוואנטים או המפץ הגדול, ומי יודע אם בעתיד לא ילעגו אנשי המדע לתיאוריה האבולוציונית או גיל העולם.
אין ספק שהרבה פעמים ההבנה המדעית שלנו מוטעית, ולכן אסור לנו לפרש את התורה לפי הגחמות המשתנות של אנשי מדע (אפילו איינשטיין הודה בטעות חמורה לגבי הבנת היקום, וסטיבן הוקינג משנה את סברותיו כל מספר שנים). ישנן דוגמאות רבות להשערות ומחקרים שהיו שגורים אצל כל המדענים בעבר, ופשט התורה התברר בסוף כמדויק ביותר.

ולכן באמת אסור לנו למהר לפרש פסוקים על פי הטענות האחרונות במדע. יש לבדוק את הדברים היטב היטב, ורק אם חכמי ישראל יאמרו שהם באמת מחויבים השכל והמציאות, רק אז נוכל להבין מחדש את פסוקי התורה על פיהם. לשם כך כתב הרמב"ם את מורה נבוכים, אל לנו לסמוך על דעתנו האישית והתלהבותנו מתוכניות מדע ומילים גבוהות של כל מיני בעלי תארים למיניהם, חובתנו הראשונה היא לשמוע להבנתם ומסקנתם של זקני ישראל שבדורנו. גם על זה נאמר "ועשית ככל אשר יורוך".
ובנושא האבולוציה וגיל העולם, חשוב שוב להדגיש:
הרמב"ם דיבר במאמרו על מדע אמפירי ועובדות המחייבות את השכל, ולא על פירוש הפסוקים עבור השערות ותיאוריות מתחלפות כדי "להסתדר עם כולם". התורה היא לא חומר ביד היוצר, ואסור לנו לפרש את הפסוקים מחדש אם השכל אינו מחייב זאת.
קדמות העולם, אבולוציה וגיל העולם - כל התיאוריות הללו נקראות בטעות בשם "מדע", אך למעשה מדובר בתיאוריות והשערות בלתי מוכחות במדע.