חסר לכם דיו? הכירו: הדיונון

הדיונון הוא אחד מן הפלאים הגדולים שבבריאה. למרות העובדה שהוא מן הנחותים ביותר במערכות בעלי החיים, הבורא חנן אותו בשורה של תכונות נדירות ומרשימות, המאפשרות לו להתקיים בתנאי מגורים קשים.

הוא יצור ימי חסר חוליות ממחלקת הרכיכות, ואליו מסתפח גם אחיו התמנון. על אף הדמיון בין הדיונון לתמנון, יש ביניהם הבדלים הן בטבעם והן במראם. אחד ההבדלים הבולטים הוא, שלתמנון 8 זרועות (ומכאן שמו - תמנון, מלשון שמונה), ואילו לדיונון 10 זרועות, כאשר שתיים מזרועותיו משמשות לו לצייד. מכאן שמו בלועזית "דקפודה", על שם עשר הזרועות המצויות בקדמת גופו.

הבדל נוסף הוא, שלתמנון אין קונכייה חיצונית, האופיינית לרכיכות רבות, ואילו אצל הדיונון קיים גרם פנימי של קונכייה, הנחשב למעין שלד. לאחר שהדיונון מת קונכייה זו נפלטת לחוף הים.

לדיונון מחזור דם מפותח, שכן הוא בעל שלושה לבבות. מערכת העצבים שלו ועיניו, גם הן מפותחות. גופו מוארך, צורתו גלילית, ועל זרועותיו פזורים כפתורי הדבקה, בעזרתם הוא צד את טרפו. עיקר מזונו מבוסס על דגים ושאר רכיכות למיניהן, אותם הוא צד באמצעות זרועותיו.

הפצצת דיו

שמו של הדיונון, בשפה העברית, נובע מן הפעולה אותה הוא נוקט בעת מצוקה, ובעזרתה הוא יכול לחמוק ולהינצל. כאשר הוא מותקף על ידי צייד זריז, הוא נתקף בפאניקה, וכדי להימלט, הוא מפריש מגופו נוזל שחור, דמוי דיו, המשמש כפיתיון. בעת שהאויב "מטפל" בכתם השחור, שנראה בעיניו כקורבנו הנמלט, בורח הדיונון מן המקום במהירות סילונית.

תנועתו של הדיונון מהירה, וצורת שחייתו המהירה מזכירה פעולה של מטוס סילון. הוא מתיז מים בלחץ עצום דרך משפך מיוחד הצמוד אל פיו, בדומה לפעולת מדחף המטוס, ואין לו כל בעיה להפנות לאויביו את העורף.

אויביו העיקריים של הדיונון הם: כרישים, כלבי ים, תנינים, ויותר מכולם - הצלופח המצוי, שהינו דג דמוי נחש. צלופח גדול, המגיע לאורך של 3 מטרים באוקיינוס השקט, מסוגל לבלוע דיונון קטן בבת אחת.

הדיונון הוא בעל יכולת מדהימה להחליף את צבעו תוך שברירי שנייה, זאת על ידי הרחבה וכיווץ של תאי פיגמנט המצויים על פני עורו. יכולת זאת מקנה לו צבעי הסוואה בסביבות השונות בהן הוא חי - גוף המים או קרקע סלעית. ביכולת להחליף את צבעיו הוא משתמש גם בעת שהוא רוצה לבלבל את טרפו לפני שהוא צד אותו. 

דיונון ענק          

חוקרי טבע מבחינים ביותר ממאה מינים של דיונונים, מהם קטנים שאורכם אינו עולה על 3 ס"מ, ומהם גדולים יותר שאורכם עולה על מטר. מלבד אלו, קיים מין של דיונון, המכונה "דיונון ענק", המגיע באורכו, כולל זרועותיו, ל- 20 מטרים(!) הפרטים אודות אורח חייו דלים למדי. אחת הבעיות שניצבות בפני המדענים המבקשים לחקור אותו הוא מיעוט ממצאים. עד היום נמצאו רק כמה מאות דוגמאות של דיונוני ענק, ולא ברור עדיין אם הדיונון הענק הוא סוג הכולל מספר מינים, או שמדובר במין שמשתייכים אליו תתי מין. עקב מיעוט הממצאים, יתכן בהחלט שעדיין מסתתרים באוקיינוס דיונונים בעלי מימדים עצומים בלתי נודעים, ובל נתפלא אם האוקיינוס אוצר בתוכו יצורים מופלאים אחרים שמסרבים להתגלות לפי שעה.

מה שכן שידוע לנו על הדיונון הענק הוא, שעיניו הן הגדולות ביותר מבין עיני בעלי החיים, וקוטרן מגיע עד ל- 30 ס"מ(!). במעמקי הים, שם שוררת חשכה תמידית, ישנה תועלת רבה בעיניים גדולות, היכולות לרכז את מעט האור המצוי במים.

זרועותיו מצוידות במאות כפתורי הצמדה, שכל אחד מהם מחובר לזרוע ב"גבעול", ומצויד בהיקפו בטבעות שיניים חדות, אשר נועדו לסייע לו בלכידת טרפו. הדיונון נצמד בצורה איתנה לטרף, הן באמצעות היצמדות פיזית והן באמצעות יצירת נקבים בעורו, וכך הוא לוכד את הטרף. קוטרם של כפתורי ההצמדה נע בין 2-5 ס"מ.

אחת התופעות המיוחדות של הדיונון הענק (ושל סוגים נוספים של דיונונים גדולים), היא יכולתם לצוף. לשם כך הם נעזרים באמוניה (גז חסר צבע ורעיל), המצויה ברקמותיהם, אשר צפיפותה קטנה מזו של מי הים. הם נאלצים להעזר באמוניה המצויה ברקמותיהם, מאחר והם חסרים את שלפוחית השחייה המלאה באוויר, המשמשת דגים אחרים למטרה זו. עובדה זו הופכת אותם לבלתי אכילים לבני האדם.

לצייר עם דיונונים

מין אחר, המצוי בים התיכון, מכונה בשם דיונון הרוקחים. גודלו בינוני, ובדיו שהוא מפריש השתמשו בעבר ציירים למיניהם. לפני כמאה שנים חקר בנושא האדמו"ר מרדז´ין זצ"ל, והעלה לפי שיטתו, שמדיונון זה הפיקו בעבר את צבע התכלת למשכן ולציצית, אך סברתו לא התקבלה על ידי רוב חכמי הדור.

שלל תכונותיו המיוחדות של הדיונון, מציבות אותו כאחד מנפלאות הבריאה המיוחדים שבין בעלי החיים. הוא מסוגל להסוות את עצמו באמצעות "צבעי מגן", לפתח מהירות סילונית, כדי להימלט מאויביו, ליצור סביבו "מסך עשן" בצורה של "פצצת" דיו, והעיקר - הוא התברך בגוף גמיש ביותר, המסוגל להשתחל לכל מקום. באופן זה, נתן לו הבורא את האפשרות לדאוג למזונותיו ולהמשיך את קיומו בתנאי מגוריו הקשים.