מגע הקסם – חלק חמישי: השוואות למערכות יחסים קודמות

_{בעבר, עקבתי אחרי רבים שהתקדמו בדרך היהדות, החל מצעדיהם הראשונים ועד ש"התאקלמו", וגיליתי את אותו מהלך מחשבה ביניהם, שבסופו מסקנה כמעט גורפת.}

_{בשלב הראשון, כאשר אנשים (שקודם לכן "עשו חיים" בעולם החילוני) רק מתחילים להכיר את היהדות, הם אומרים: "אני שמח שהגעתי ליהדות בשלב זה של חיי ולא לפני כן. לא הייתי רוצה להפסיד הרבה מהדברים שעשיתי עד כה, ביניהם חוויות אדירות שלא הייתי מוותר עליהן עבור כל הון שבעולם. אבל עכשיו הגיע הזמן להמשיך הלאה ולהיות דתי".}

_{לאחר זמן מה, משתנה מעט השקפתם על העבר. הם יגידו: "הלוואי ולא הייתי מתנסה בכל מה שהתנסיתי בו לפני שנעשיתי דתי. זאת אומרת, החוויות האלה נתנו לי משהו, וידוע לי שלולא מה שעברתי לא הייתה לי כיום אותה הבנה של היהדות והערכה כלפיה. אבל עדיף היה לו יכולתי ללמוד הכל ישר מהתורה ולדלג על כל העניינים האלה".}

_{בשלב מתקדם עוד יותר, במיוחד אחרי שהם נישאים, משתכלל הפזמון ונשמע בערך כך: "מגעיל, כשאני חושב על חלק מהדברים שעשיתי לפני שהכרתי את היהדות. אני יודע שלה' היו סיבות משלו לגרום לי לעבור בדרך שעברתי בה, אבל הייתי עושה הכל כדי לגדול בבית דתי. תודה לא-ל שילדיי יהיו דתיים מלידה". (לא חבל שרק הראייה לאחור היא מושלמת?).}

_{דחיית "עקרון ההתנסות" חזקה במיוחד בכל הקשור למערכות יחסים. מדוע? ראשית לכל, בגלל הבעיה המאוד משמעותית שדנו בה, והיא אובדן הרגישות והייחודיות החד-פעמית שנועדו לקשר האחד והיחיד. כל מעורבות קודמת שנשמרת בזיכרונך עומדת בדרכה של הרגשת המיוחדות המוחלטת עם בן- הזוג, שרובנו כל כך משתוקקים לה.}

_{היבט אחר, ולא נעים במיוחד, הוא עניין ההשוואות. כל מערכת יחסים הקודמת לנישואיך, פותחת את הדלת לאינספור השוואות בין בעלך לעתיד לחבר שהיה לך בעבר, השוואות שאינן מועילות לך או לו, מכיוון שלא בכל הקשר או היבט, תהיה ידו על בעלך על העליונה, נפלא ככל שהוא יהיה.}

 _{חברתי, חנה, סיפרה לי משהו שאמר אחד המשתתפים בשיעוריה. באותו שיעור, היא הצביעה על כך שבהעדר בני-זוג אחרים להשוואה עם בן-זוגך הנוכחי, יתחזקו נישואיך, בעוד שזיכרונות מהעבר עלולים רק להזיק. מיד קם אחד המשתתפים (שאשתו, אני מניחה, לא הייתה נוכחת), והעיר בפומבי את ההערה החביבה שלהלן: "אני יודע למה את מתכוונת. אני נשוי שנתיים ואני באמת אוהב את אשתי, אבל אפילו ברגעינו האינטימיים ביותר, אני לא יכול להימנע מלחשוב על חברתי לשעבר".}

_{כשחנה סיפרה לי את זה, התכווץ כל שריר בגופי. באופן אישי, לו הייתי אשתו של אותו אדם והייתי שומעת מה שהוא אמר, הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי, חופרת לעצמי בור ונכנסת לתוכו. בכל פעם שאני משמיעה הערה זו בשיעור, מוכיחים לי מבטי התלמידים שאינני לבד בתחושותיי אלה. התגובה הכמעט אחידה שאני מקבלת, בקול או במבט, היא: גועל נפש.}

_{אלה שאינם מגיבים כך, נראים בדרך כלל כמרגישים מאוד לא נוח בקטע הזה, (כנראה בגלל שחשבו מחשבות דומות לאלה של אותו אדם). אפילו בלי קשר לאובדן הייחודיות ולהשוואות הבלתי-נמנעות, רוב האנשים, לאחר שמצאו את שותפם האמיתי לחיים, אינם מתענגים במיוחד על זיכרונות קשריהם הקודמים. עם זאת, לזיכרונות האלה יש נטייה מעצבנת: הם אינם נעלמים במהלך החיים אלא צפים ועולים בזמנים הכי פחות מוצלחים. כפי שתיאר זאת מכר שלי, הזיכרונות הם כמו זבובים טורדניים החגים סביב ראשך. סביר להניח, שרוב בעלי התשובה הרציניים, אחרי שהם נשואים באושר, היו שמחים מאוד לו ניתן היה למחוק במחי יד את כל מערכות היחסים שלהם בעבר, הטובות והרעות.}

_{אישה אחת אמרה לי, ובמלוא הרצינות, שלו היה אפשר בעזרת ניתוח בראש לסלק כל זיכרון מכל חבר שהיה לה, זולת בעלה, היא היתה עושה את זה.}

_{סיכומו של דבר: את לא "מפסידה" בזה שעכשיו את לא עושה משהו, שבעתיד תתחרטי שעשית. באותו עתיד, כאשר תהיה נשואה באושר לשותפך לחיים, לא תצטערי על כל אותן חוויות ש"פספסת". את תדעי בביטחון שלא הכרת קודם לכן, שהדבר היחידי שהפסדת הוא מה שצופן לך המחר, יש אנשים שכאשר הם שומעים את הטיעונים בעד הימנעות מכל קירבה פיזית עם בן המין השני עד לנישואים, חשים בקונפליקט עצום בין שכלם והרגשותיהם. כמעט כל אדם חושב ובוגר בנפשו מודה שיש ברעיון היגיון רב. אולם, המחשבה על ביצוע ממשי של הרעיון עשויה לעורר בהם אימה. יש כאלה שהאפשרות לפעול בדרך זו מרגיעה אותם בדיוק כמו קפיצה מצוק לתוך בריכה של מי קרח. לאחרים, שרק שוקלים את העניין בדרך אגב, יכול הדבר לגרום להתקף חרדה ממשי. (בין שאר הסימפטומים: קוצר נשימה, הרגשת לחץ בחזה ושיתוק זמני).}

מגע ומערכות יחסים ביהדות - שאלות נפוצות:

_{בעוד שמאחורי כמעט כל ההתנגדות לגישה היהודית להתקשרויות מסתתר ה"פחד מפני הבלתי נודע", ולא טיעונים אינטלקטואליים, ישנם מספר נושאים עקרוניים הראויים להתייחסות, המועלים בדרך כלל על ידי אנשים לא דתיים. להלן השאלות הנשאלות ביותר, אותן נתחיל השבוע ונמשיך במדור של השבוע הבא של "מגע הקסם":}

_{שאלה: איך תדעו אם יש ביניכם התאמה מינית, אם לא ניסיתם קודם?}

_{אני מנסה לומר, כהערה מקדימה בלבד, שאין כל יסוד אובייקטיבי ב"צורך" להתנסות במה שזה לא יהיה, עם בן-הזוג הפוטנציאלי, הצורך הזה הוא תוצר ברור של הנורמה החברתית.}

_{בשנות ה-50 במאה הזו, למשל, הבחורה ה"טובה" הממוצעת, לא דאגה שאין היא מכירה מספיק את בעלה לעתיד, והבחור הממוצע גם לא "נלחץ" מהמחשבה על נישואים עמה, כנראה שגם ללא הכרה אינטימית מלאה של השני חשו בטוחים בבני-הזוג שבחרו להתחתן עמם, "בסדר", ישאל הספקן, "אבל איך את יודעת שלאותם תמימים מהדור הישן, כשכבר היו נשואים, היו יחסי מין טובים? בהתחשב בסטיגמה שהיתה אז לגירושין, סביר להניח, שהיו מתוסכלים רבים שהשלימו עם כך שהם נידונים לבלות את שארית חייהם עם מישהו, שמאוחר מדי התברר שתחכומו החושני דומה לזה של היפופוטם".}

 _{במלים אחרות: לדורות הקודמים, מסכנים, לא אישרה החברה איסוף נתונים חיוניים מסוימים על בני-הזוג הפוטנציאליים, וללא ספק הם סבלו מכך.  לנו, החיים בתקופה נאורה ורבת-מזל, יש גישה למידע שכזה, אז למה שלא להשיג אותו ולהרוויח מכך? הסיבה לצורך הכמעט כפייתי היום לנסות כל דבר לפני שמתחייבים אליו, היא עמוקה יותר מאשר עצם אי-הנכונות לוותר על "הזדמנות הפז" הזו, עובדה היא שבמידה זו או אחרת, כמעט כולנו קורבנות של הגישה המאוד לא טבעית ולא בריאה למיניות של החברה המודרנית - גישה המשקפת אי-הבנה חמורה של הטבע האנושי, וכתוצאה מכך, וזה גלוי לעין, היא איננה מצליחה להביא אושר וסיפוק אמיתי למספר גדול של אנשים.}

_{שגיאתה החמורה של החברה המודרנית היא התייחסותה הנפרדת לגוף ולנשמה המפעילה אותו. תופעה מצערת זו נצפית בעיקר ברפואה, שבה הרופאים נוטים לטפל בגוף עם מעט יחס, או העדר יחס כלשהו לנפש, ואינם מבחינים עד כמה משפיע מצבו הרוחני של האדם על בריאותו הגופנית.}

_{היהדות מתייחסת לאדם בשלמותו, הגוף והנפש אמורים לפעול יחדיו, תפסיד הנשמה להגדיר את זהותו של האדם ותפקידו של הגוף לממש זהות זו.}

_{מהיבט הוליסטי (''שלמותי") זה, נוכל להסיק מסקנה יסודית על המיניות: קירבה פיזית שאין בה קירבה רגשית אינה מהווה ביטוי אמיתי של האני, יש, עם זאת, רבים הסבורים בתמימות שניתן להפריד בין הגוף לנפש, לפי תפיסה זו, אנו מסוגלים לדחוף לארון את רגשותינו המכבידים (למשל: ''אני לא כל כך מרגישה משהו מיוחד כלפיו") ולצאת לרחוב כיצורים פיזיים משוחררים, מבלי להרגיש שהשארנו את עצמיותנו האמיתית בבית.}

_{בחוגים רבים, ההפרדה הזו בין גוף לנפש כל כך רווחת שאפשר לשאול באותה מידה של ענייניות: "איך אתה בכדורגל?" כמו: "איך אתה בנשיקות?" ולא להרגיש שיש הבדל מהותי בין שתי השאלות. זאת, משום שהתחלנו לראות במיניות, מיומנות פיזית נפרדת מן הרוח - מיומנות, שכמו פעילות ספורטיבית, ניתן להעריכה, מתוך ריחוק, במושגים של ביצוע. וכך מעודדים אנשים להפוך את עצמם לסכיזופרנים. מהיבט זה, אפשר להבין מדוע אנשים כה חוששים ממחויבות לכל החיים למישהו שיכולתו ה"ביצועית" אינה ברורה. ככלות הכל, האם היית מתחייב למשחק-זוגות בטניס לכל החיים עם שותף שמעולם לא ראית אותו אוחז במחבט?}

_{אינטימיות פיזית איננה ענף ספורט או הופעה הניתנים להערכה על-פי נקודות, על ידי מבקר מהיציע. המיניות היא דרך לביטוי העצמי, ואי אפשר לראותה במנותק מהאדם השלם. בנקודה זו, אני שואלת: "מה לדעתכם יוצר יחסים פיזיים מוצלחים?'' מיד נשמעות התשובות: "אמון". "אכפתיות". "תקשורת". "הרגשה של חיבור וקירבה אמיתיים". "הרצון לשמח את השני". "זה נשמע", אני עונה, "שרובכם מרגישים שהמרכיב העיקרי הוא התוכן הרגשי של מערכת היחסים". אנשים מהנהנים. "יש עוד משהו?''}

_{ותמיד יש מישהו שמוסיף בחיוך: "הטכניקה".}

_{חיוכי הסכמה מתפשטים על פני רבים נוספים.}

_{"גם זה", אני מסכימה. "עכשיו אני עומדת לתאר בפניכם שני מצבים היפוטתיים. הגידו אתם לאיזה מהם תעדיפו להיקלע.}

_{"בתרחיש הראשון, את מחליטה להתחתן עם מישהו שהיה לך קשר אינטימי אתו מאז תחילת היחסים ביניכם. ברמה הפיזית, ידוע לך בדיוק מה תקבלי ומה יש לך לתת. מצד שני, את כבר לא ממש אובייקטיבית לגבי בן-זוגך, והיבטים לא-פיזיים שונים של היחסים ביניכם לא הועמקו במידה מספקת.}

_{"כיום את נשואה, וכפי שציפית את נהנית ממערכת היחסים הפיזיים ביניכם. אולם, את מתחילה לשים לב לתכונות מסויימות של בן- זוגך שלא הבחנת בהן קודם לכן או שהתעלמת מהן. לבסוף, את תופסת שהיבטים מסוימים של אישיותו, הטבועים בו עמוק, ממש מפריעים לך או אפילו גורמים לך צער ממשי, ושחסרות לו תכונות מסוימות שקשה לך לתאר את המשך חייך בלעדיהם. ההבנה הזו מתחילה לעמעם את סיפוקך מחייכם האינטימיים, מכיוון שמעבר להנאה הפיזית, את לא מרגישה באותו הקשר האמיתי שפעם חשבת שיש ביניכם. זה התרחיש הראשון".}

_{אני עוצרת בנקודה זו. בדרך כלל משתרר שקט (המבטים על פניהם של רבים מגלים לי שהתמונה הזו מוכרת להם וגם מבלי שנישאו).}

_{"ועכשיו למצב השני", אני ממשיכה. "את מחליטה להתחתן עם מישהו שעמו לא היה לך כל מגע פיזי. הודות לכך, הצלחת לשמור על מידה רבה של פרספקטיבה לגבי אישיותו של בן- הזוג, וכך נוצר מרחב שבו יכלה מערכת היחסים להתפתח במישור האינטלקטואלי, הרגשי והרוחני. מצד שני, אינך יודעת למה לצפות מהקשר הפיזי מבן-זוגך, ואם את חסרת נסיון קודם, גם מעצמך.}

_{"כעת את נשואה, וכפי שציפית, היחסים הרוחניים ביניכם נהדרים ומשתפרים כל הזמן. אבל חייך האינטימיים לא היו זוכים במקום בתחרות לזיקוקים וברקים. "באיזה מצב תעדיפי למצוא את עצמך?''}

_{לרוב האנשים לא נדרש זמן רב כדי לבחור.}

_{אפשר להסביר לחברה איפה בדיוק וכמה חזק לגרד לך את הגב בשעת הצורך, אבל כמעט שלא ניתן ללמד מישהו להיות אותו אדם שאת זקוקה לו, כדי שתוכלי להרגיש, ברמה עמוקה הרבה יותר, מה שאת רוצה להרגיש באותו מגע, "טכניקה היא דבר נלמד, אישיות, איננה", הקשר הרגשי בינך לבין בן-זוגך יכתיב לפחות תשעים אחוזים מההנאה והסיפוק שתחווי במערכת יחסי המין שלכם. הקשר הזה יתבסס על כך שכל אחד מכם יהיה האדם שבן-זוגו יוכל לאהוב. אדם אהוב, הוא בדרך כלל אדם שיש לו תכונות הנחשבות לאהובות, כגון נדיבות לב, נכונות לתת, רגישות וכו', בנוסף לאי אלו מאפיינים ייחודיים, הגורמים לשני להרגיש שיש "כימיה" ביניהם, כפי שקוראים לזה היום. אין צורך ביחסים פיזיים כדי לברר אם אותם "תשעים אחוזים" אכן קיימים.}

_{עשרת האחוזים הנותרים הם ה"איך". כל מי שהוא בעל גישה בריאה להתבטאות מינית, אינטליגנציה מינימאלית ורצון ללמוד ולהתקשר, יכול ללמוד אותם בקלות אחרי הנישואים.}

_{ההתנסות המינית הקודמת, איננה רלוונטיות, למעשה, להצלחת הנישואים. ייתכן שהיא אפילו מזיקה לה. מה שחשוב הוא הכרת אישיותו של בן-הזוג. וזאת משום שבמהותה, הקרבה הפיזית איננה יותר או פחות מהרוח המפעימה אותה, ולכן, אם שאלותיך בדבר טבעו האמיתי של בעלך לעתיד נענו, ואת גם יודעת מי את - את יכולה להירגע, מכיוון שרוב שאלותיך על חייך האינטימיים בעתיד נענו גם הן.}

בשבוע הבא נמשיך לעסוק בשאלות נפוצות הקשורות במגע ומערכות יחסים ביהדות.בינתיים, מעוניינים לקבל את "מגע הקסם" במלואו ישירות לביתכם? מעוניינים להגיב או לשאול? שלחו מייל ישירות לסופרת, גילה מנולסון – gila.manolson@gmail.com