הלכה ומצוות
שנת שמיטה: מבוא ורקע כללי
האם כיום השמיטה היא מהתורה או מדרבנן? אילו מצוות נוהגות בשנת השמיטה? ומהם המקורות המדויקים בתורה?
- יוסף גולדפרנדי
- פורסם ט"ו אלול התשע"ד
בתורה ישנם מספר פסוקים הדנים בשנת השמיטה, והם:
ויקרא פרק כה, א-ח
וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה': שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר: את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל:
שמות פרק כג, י-יא
ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה: והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך:
דבריפ פרק טו, א-ג
מקץ שבע שנים תעשה שמיטה: וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמטה לה' : את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך:
איזה מצוות נוהגות בשנת השמיטה
בשנת השמיטה נוהגות שלוש מצוות כלליות
מצווה לשבות מעבודות הקרקע ועבודות האילן:
מצוות "עשה" - לשבות מעבודת הארץ ועבודת האילן
מצוות "לא תעשה" - שלא לעבוד עבודת הארץ והאילן
מצוות שמיטת פירות
מצוות שמיטת כספים
האם מצוות שמיטה בימינו היא מהתורה או מדרבנן?
דעת רוב הפוסקים שמצוות שמיטה בזמן הזה היא מדרבנן בלבד.
אחד ההשלכות להלכה זו היא במקום שיש ספק, לדוגמא: אדם המתארח אצל משפחה, ואינו יודע אם הירקות או הפירות שהוגשו לו מותרים באכילה או לא. וכאמור השמיטה בימינו היא מדרבנן, ממילא בספק בדרבנן מקילים, ולכן, אם ניתן לברר מה כשרות של פירות אלו, יעשה כן. ואם לא ניתן לברר את הדבר בקלות, אפשר להקל ולאכול מפירות אלו משום "ספק דרבנן לקולא".
היכן נוהגת מצוות שמיטה
בארץ ישראל : כל מצוות השמיטה נוהגות (שמיטת קרקעות ומלאכות האילן, שמיטת פירות ושמיטת כספים)
בחוץ לארץ: רק מצוות שמיטת כספים נוהגת
מה נחשב ארץ ישראל לעניין שמיטה
בהיסטוריה שלנו היו כמה כיבושים לארץ ישראל: כיבוש עולי מצרים, כיבוש עולי בבל. ישנה מחלוקת אילו חלקים מארץ ישראל חייבים במצוות שמיטה ואיזה לא, ולכן:
כיוון שיש מחלוקת פוסקים באיזה חלקים מארץ ישראל חייבים במצוות שמיטה, אין להקל באף חלק מחלקי ארץ ישראל, וצריך לנהוג כל דיני שביעית בכל חלקי ארץ ישראל.
אילת - נחשבת לחוץ לארץ לעניין מצוות שמיטה, ולכן לא נוהגים בה דיני שביעית. אמנם לעניין תרומות ומעשרות נחשבת לארץ ישראל (הלכה זו נתונה למחלוקת הפוסקים אנו פוסקים לפי שיטת הספר "ילקוט יוסף").
סוריה - בקרקעות השייכים ליהודי נוהגים חלק מדיני שביעית, אך בקרקע של גוי בסוריה, אין נוהגים דיני שביעית כלל.
בגולן, וכן בעבר הירדן המזרחית, נוהגים חלק מדיני שמיטה, כגון איסור עבודת הקרקע והאילן, אך בספיחים לא נוהג דיני שביעית במקומות אלו.
דרום הגולן, נוהגים דיני שמיטה כולם, כגון איסור עבודת הקרקע והאילן, וכן איסור ספיחים.
בכל שאלה מומלץ מאוד להתייעץ עם תלמידי חכמים הבקיאים בנושא זה.
האם מצוות יובל נוהגת בימינו
מצוות יובל לא נוהגת כלל בימינו, אעפ"י שמצוות שמיטה נוהגת.
אמירת "תיקון רחל" ו"תיקון לאה" בשנת השמיטה
בארץ ישראל: אין אומרים תיקון רחל אלא אומרים רק תיקון לאה.
בחוץ לארץ: אומרים גם תיקון רחל וגם תיקון לאה.
ברכת "שהחיינו" על השמיטה
כשמברכים שהחיינו בברכת הקידוש בליל ראש השנה, נכון לכוון גם על קיום המצוות של שנת השמיטה.