מדריך לשמיטה: גיזום וזמירה

אסור לזמור או לגזום בשמיטה. הזמירה האסורה היא דווקא זמירה המועילה לאילן או לפירותיו כגון גיזום: להוסיף הצמחה באילן ,להשביח את האילן, להוסיף גידול באילן, לעבות את האילן, להשביח את הפירות וכו', (ויבואר מיד).

אמנם גיזום שאינו בא להשביח או להצמיח האילן, אלא בא רק להעמיד את האילן ופירותיו או להציל את האילן ופירותיו, מותר

פעולות הגיזום האסורות, הנחשבות לתועלת גידול והשבחת האילן או פירותיו:

גיזום כדי לעודד צמיחה

גיזום עלים או ענפים יבשים

גיזום ענפים כדי להקל על אילן (מעומס משקל)

גיזום כדי לדלל את האילן, כדי להקל עליו (מעומס צפיפות)

גיזום ענף מקולקל

גיזום יבלות

פעולות גיזום המותרות שאינן נחשבות לתועלת האילן ופירותיו אלא לצורך אחר, והם:

גיזום ענף שהותקף במזיקים ויש חשש שהמזיקים יזיקו לשאר העץ

גיזום כדי למנוע מהאילן למות

גיזום כדי למנוע הפסד פירות

גיזום עלים הבאה להציל את הפרי מריקבון

גיזום כדי להציל האילן מנזק חלקי או הפסד אפילו אינו גדול, וגם במקום שיש ספק נזק

גיזום ענפים כדי לסכך בהם סוכה, (ובתנאי שניכר שאינו עושה כן לשם גיזום האילן וכגון שגוזם רק מצד אחד של העץ)

גיזום עצים הגדלים בחצר או בצדי רשות הרבים, המפריעים לעוברים ושבים בהליכתם

גיזום ענפים המפריעים לחוטי חשמל

גיזום עצים לצורך הסקה

גיזום קוצי אילן המפריעים לקטיף

גיזום או העברת אילן, אם צריך את מקום האילן, וכגון לבניית בית וכדומה (ויעשו שאלת חכם כיצד מותר להעביר האילן)

גיזום פרחים לצורך נוי, כל שאינו גוזם כדי לעודד צמיחה, וכגון קטיפת פרחים כדי להניחם באגרטל הבית (ולא למכירה). ובאותם פרחים שהגיזום מוסיף בהם גידול נוסף, ישתדל לחתוך הפרח במקום שאינו מעודד צמיחה, וכן טוב שלא ישתמש בכלי המיוחד לגיזום, אלא יקטום ביד 

גיזום עץ "הגאת", יש מחלוקת בדבר, ויש להקל לגזום אותו, אך יגזום במקום שפחות מעודד צמיחה

כל ההיתר לגזום בדרך המותרת היא בתנאי שהאדם אינו גוזם לצורך השבחת האילן ופירותיו כלל, אלא גוזם לצורך אחר.

כל ההיתר לגזום בדרך המותרת הוא דווקא שהעץ לא הוציא פרי, אך במקום והעץ הוציא פרי ישנם מספר כללים, ויבוארו לקמן בנושא "הפסד פירות שביעית".

עץ שצריך לגזום אותו שאם לא יעשו כן יהיה היזק לעץ, מותר לגזמו אעפ"י שיש עליו פירות, ואין נחשב הדבר להפסד פירות שביעית, שכן אם לא יגזמו אותו העץ או חלק ממנו - עלול להפסד.

התבאר לעיל ששמיטה בימינו היא מדרבנן, ובכל מקום שיש ספק ניתן להקל. לכן אם יש ספק אם יכול להיות לאילן נזק או לא, מותר לגזום כדי למנוע היזק לאילן "מדין ספק דרבנן לקולא".

כל פעולה שאסור לעשותה בשמיטה ועברו ועשו אותה, התבואה מותרת. וכגון: שדה שעיבדו אותה או עצים שזמרו אותם באיסור, אף על פי כן הפירות מותרים באכילה.

אדם שעבר וזימר את שדהו בשנת השמיטה, אעפ"י שעבר על איסור, מכל מקום לא קונסים אותו שלא יזרע את שדהו במוצאי שנת השמיטה.

חשוב מאוד: בכל מקום שמותר לקצוץ או לגזום בשמיטה (לפי הכללים שהתבארו לעיל), כדי מאוד לעשות שאלת חכם, משום שיש פעמים שעדיף לעשות הדבר בשינוי או ע"י גוי.