השיר שהפך להיות ההמנון למחפשים תשובה

כששמעתי לראשונה את החדשה על כך ששולי רנד מפתח קריירה מוזיקלית, נעצרתי רגע וניסיתי להאמין ולעכל למה שאמרו לי זה עתה. שולי רנד, השחקן המהולל? זמר? מה הקשר? בסופו של דבר הנחתי לעניין ולא גיליתי בו יותר מדי עניין. האמת, שפשוט כי לא יכולתי להאמין שייצא מזה משהו רציני מדי.

קצת אחר כך, נתקלתי לראשונה בשיר שלו "אייכה", בשוטטות מקרית ביוטיוב. אני לעולם לא אשכח את התגובה שלי לשיר הזה. לעולם. ברגע הראשון, כשחדרו אליי המילים והצלילים, ניסיתי לעכל את גודל הכישרון, את מה שאני שומעת עכשיו ופשוט מצמרר אותי. השיר הזה פשוט הכה אותי בתדהמה. לא הבנתי איך הוא התחבא ממני עד אותו הרגע.

ברגע הבא, הזדהיתי כל כך מקרוב, עד שנזכרתי במקומות הפרטיים והכמוסים שלי, שצועקים מתוכי כל כך הרבה פעמים לה' "אייכה?", שמחכים כל כך להיכבש על ידו, שרוצים כל כך להתקרב. ואז פרצתי בבכי. כל מילה בשיר הזה נגעה בי, והזכירה לי כמה אני וה' עוד רחוקים, וגם גילתה רצון עמוק ואמיתי כל כך להיות קרובה יותר. גילתה לי מה באמת חשוב לי ומי אני באמת, בתוך כל הבלבולים שלי כבעלת תשובה, כל הירידות והעליות הבלתי נגמרות.

מאוחר יותר, התגלגל לידי גם דיסק מהופעה של רנד בקיסריה. שם הושלם לי החלק האחרון בפאזל. נדהמתי לראות כל כך הרבה אנשים שממלאים את המקום, חילוניים ודתיים כאחד, ולכולם היה מכנה משותף: כששולי שר "אייכה", לא היה שם לב יהודי אחד שנשאר אדיש. כאילו משהו בשיר הזה, לוחץ אוטומטית על כפתור נסתר בתוך נפשו של כל אחד, ומעיר אותה מתרדמתה במלוא העוצמה. יכולתי לראות את הנשמה שלהם זועקת מתוכם, יכולתי לראות את הדמעות שנשפכו שם, וקינאתי מעומק ליבי בקידוש ה' העצום שהוא עשה שם.

באופן מאוד סמלי, לקראת סיום ההופעה, עלו על הבמה המוני גברים, שיחד עם שולי יצרו מעגל גדול. בתוך המעגל היה חסיד ברסלב אחד, שולי, שהיה לבוש גם כמו חסיד אמיתי, וסביבו כל עם ישראל: דתיים, חילוניים תל אביביים, מתנחלים, חרדים, בעלי תשובה, וכאלה חסרי הגדרה שעדיין מחפשים את עצמם, כיפות בצבעים שונים, וגם כאלה שחסרים אותה. אבל כולם התרגשו סביב אותה האמת. לאט לאט, בלי ששמנו לב בכלל, אני חושבת שהשיר הזה הפך להיות ההמנון הבלתי מעורער שלנו... וזו היתה סמליות בעיני למהי מוזיקה טובה.

כי מוזיקה יהודית טובה, בעיני, היא מוזיקה שמקרבת. מוזיקה שמאחדת. לא אחת כזו שיוצרת פירוד או מחלוקת, לא אחת שמדברת רק לציבור מאוד מסוים. אחת שיודעת לגעת בכל יהודי, לא משנה איפה הוא נמצא ולקרב אותו לעצמו ולבוראו. 

"אייכה" – מילים ולחן: שולי רנד. האזנה נעימה!