זיווג משמים, אפשר לשנות?
האם זיווגו של כל אדם נקבע מן השמים כגזרה שאינה משתנה, או שאפשר לזכות באישה או בבעל טוב יותר משנקבע, ואולי חלילה להיפך?
- אתר 'הלכה יומית'
- פורסם ט"ז חשון התשע"ד
מפסקי הרב עובדיה יוסף
תשובה: אמרו רבותינו בגמרא (במסכת סוטה דף ב.): "אמר ריש לקיש, אין מזווגין לו לאדם אשה אלא על פי מעשיו, שנאמר (בתהילים פרק קכה): ´כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים´" (דהיינו שלא יבוא זיווג רע לאדם טוב). ומקשה הגמרא על מה שאמר ריש לקיש – והרי "אמר רבי יהודה, אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת ´בת פלוני לפלוני´", ואם כן כיצד אמר ריש לקיש שהזיווג נקבע על פי המעשים של האדם, והרי זו גזרה מן השמים. ומתרצת הגמרא, שבזיווג ראשון – אדם זוכה במה שנגזר עליו, בלא קשר למעשים, אבל בזיווג שני – אדם זוכה בזיווג על פי מעשיו.
ובאמת שאף בזיווג ראשון – הזיווג תלוי במעשים של האדם. וכן פירש הגאון רבי טוביה הלוי (מהעיר צפת לפני כארבע מאות שנה), שמה שאמרה הגמרא שזיווג ראשון נגזר מן השמים על פי הבת קול – היינו שזיווג ראשון, אף אם לא יהיו שני הצדדים שווים לגמרי במעשיהם – רשעים גמורים או צדיקים גמורים, אלא צדיקים הם ואחד צדיק ביותר, וכן הרשעים: אחד מהם רשע ביותר – מכל מקום יבואו לידי נישואין, כיוון שכך יצא מפי השם יתברך על ידי הבת קול.
אבל אם רב המרחק ביניהם, צדיק גמור עם רשעה גמורה, או להיפך, אז תתבטל הגזרה וידונו על פי מעשיהם. אולם בזיווג שני הנקבע לפי מעשיו – הוא בדקדוק רב שיהיו שניהם שווים בערך הצדקות או הרשעות. ונאמרו בעניין זה עוד חילוקים רבים, שאפשר שאדם יפסיד את הזיווג שנקבע לו מפי הבת קול, לטוב ולמוטב, ועל ידי מעשי האדם ותפילותיו יכול לגרום שיזכה בזיווג משובח. ומכל מקום, בעת שאדם מחפש זיווג צריך לכוון מעשיו לשם שמים, לחפש זיווג לפי עניינו, ולא לבוא בדרישות מוגזמות או בדרישות חסרות טעם, שעל ידי כן יוכל לבוא לידי הפסד.
וידוע המעשה בגאון האמיתי רבי משולם איגרא זלה"ה (שחי לפני כמאתיים שנה), שלמרות ימי עוניו ומרודו היה שקדן עצום בתורה, והיה נחשב לבחור עילוי עצום וצדיק. והגביר העשיר רבי שמואל ביק נתן עיניו בו לקחת אותו חתן לבִתו היחידה. וכאשר היה נשוי לאותה נערה, ראתה שאינו מבין בענייני העולם וכולו שקוע בעניינים רוחניים, ודבר זה לא מצא חן בעיניה, ודרשה להתגרש ממנו. וגם אביה בראותו שבתו אינה מרוצה דרש ממנו לתת גט לבתו, ובצער ויגון רב עמד רבי משולם וגירש את אשתו בגט כפי רצונה ורצון אביה.
כעבור זמן מה שמע רבי שמואל ביק את זקן גאוני הדור, הגאון רבי ישעיה ברלין, מכנה את חתנו לשעבר "מיחידי הסגולה שבדור". נתכווץ לִבו בקרבו והתעלף. הזעיק רבי ישעיה את בני ביתו, והתיזו עליו מים עד ששבה אליו רוחו. ואז שאלו רבי ישעיה: "מה לך כי נתעלפת?". והשיב לו רבי שמואל: "צעיר זה חתני היה, ולצערי נאלץ לפי בקשתי לתת גט גירושין לבִתי". אמר לו רבי ישעיה: "אם צעיר גאון זה היה בביתך, ואתה סילקת אותו מן הבית – חייב אתה להתעלף פעם שנייה!". לא ארכו הימים וזכה רבי משולם לישא את בִתו של הגאון רבי יצחק הורביץ, רבה של ברודי, וחי בטוב ובנעימים.
על כן מצד ההשתדלות ראוי לאדם לחפש זיווג לפי עניינו.