מה זה אוצר בית דין?

אסור לאדם לנעול שדהו בשמיטה, וכן אסור לאדם לסחור בפירות שמיטה, אלא על האדם להפקיר את שדהו. בתקופת אחר בית שני ראו חכמים שאין בעלי שדות מפקירים את שדותיהם, אלא לוקחים כמויות גדולות של פירות מהשדות, עד שהיו מרוקנים את העצים מפירות ואף סוחרים בהם בשמיטה. על כן עשו תקנה להושיב שליחים של בית דין בפתחי העיירות. אותם שליחים היו לוקחים מכל אדם שנכנס לעיר את כל פירותיו שבידיו, והיו נותנים לו כמות פירות שמספיקה לו לשלוש סעודות בלבד. את כל שאר הפירות שאספו היו מכניסים לאוצר העיר, והיו מחלקים מאוצר זה בכל יום שישי פירות וירקות לכל אנשי העיר לפי כמות משפחתו. פירות אלו שנאספו נקראים "פירות בית אוצר דין".

במשך השנים תיקנו זאת בצורה מסודרת יותר, ועשו "אוצר בית דין", היינו שבעלי השדה היו מוסרים את כל פירות השדה לרשות בית דין, ובית הדין היו ממנים אנשים שיקטפו את הפירות ויובילו אותם למקום אחד, ומשלמים להם עבור טרחת האיסוף וההובלה לאוצר בית הדין. ומשם היו מחלקים את הפירות לציבור, לכל משפחה ומשפחה כמות המספיקה לבני הבית לשבוע, וחוזר חלילה מדי שבוע. בעת החלוקה היה בית הדין היה גובה כסף מן הציבור עבור כיסוי ההוצאות לפועלים שאספו והובילו הפירות לאוצר בית הדין. פירות אלו נקראים "פירות אוצר בית דין".

פירות מאוצר בית דין קדושים בקדושת שביעית, ולכן יש לנהוג קדושת שביעית (כפי שהתבאר לעיל, משום שפירות אלו גדלו בשדה הנמצא בארץ בישראל ובבעלותו של יהודי).

גם בימינו יש "אוצר בית דין" וכן קיימות תחנות חלוקה ברחבי הארץ, ואין לפקפק על עניין זה כלל, שכן נהגו בו כל גדולי הדור. ולכן אפשר לכתחילה לקנות מאוצר בית דין פירות וירקות, ובפרט שיש סוברים שיש מצווה באכילת פירות הקדושים בקדושת בשביעית.

אף על פי שהתבאר לעיל שאסור לסחור בפירות של שביעית, מותר לקנות פירות של אוצר בית דין, משום שהכסף שגובה הבית דין הוא כסף שלוקחים עבור ההוצאות הטרחה בלבד, כגון הוצאות התחזוקה של האילנות, הוצאות עבור פועלים לקטיף, הוצאות עבור הובלה וכדומה.

כפי שהתבאר לעיל, שמחיר שהבית דין גובה הוא רק עבור ההוצאות בלבד - אם כן, מחיר פירות בית דין אמור להיות נמוך, ולכן אדם שרואה שמחיר הפירות אוצר בית דין גבוה, אסור לו לרכוש משם פירות, שכן אסור לסחור או לקנות פירות כאלו, אלא ירכוש פירות מהיתר מכירה.

הכסף שקנו בו פירות אוצר בית דין אינו קדוש בקדושת שביעית, משום שהכסף ניתן עבור הוצאות בלבד. 

אדם שהיה נוהג לאכול רק פירות אוצר בית דין ולא אמר שעושה כן בלי נדר, ועכשיו הוא רוצה לקנות פירות מהיתר מכירה, יכול לעשות התרה על נדרו ולרכוש פירות מהיתר מכירה.

אף על פי שהתבאר לעיל שאסור לעשות פעולות מסוימות בשדהו, כגון זמירה, קצירה וכדומה, בשדות הנתונים תחת פיקוח אוצר בית דין מותר לפועלים העובדים תחת חסותם לעשות כל הפעולות הנצרכות לצורך קיום העץ כגון: חרישה, זיבול, קצירה, זמירה, השקאה, כפי שעושים כל שנה, ובכל שאלה כדי להתייעץ עם תלמיד חכם.

שליחי בית דין רשאים למדוד ולשקול פירות שביעית בכל שנה, שאין זו מכירה רגילה.