שמיטת כספים בשנת השמיטה

כתוב בתורה: " מקץ שבע שנים תעשה שמיטה, וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמטה לה' ", פסוק זה שתי מצוות, והן:

מצוות עשה: להשמיט את ההלוואה בשנת השמיטה.

מצוות לא תעשה: שלא ליגוש את הלווה.

בימינו מצוות שמיטת כספים נוהגת מדרבנן (משום שמצוות שמיטת כספים נוהגת מהתורה רק בזמן שהיובל נוהג, ובימינו אין היובל נוהג כלל).

שמיטת כספים נוהגת רק בין יהודים. בין יהודי לנוכרי, אין נוהגת שמיטת כספים. ולכן יהודי שקנה שטר חוב מגוי וכתוב בשטר זה שהגוי הלוואה כסף ליהודי, אין שביעית משמטת  חוב זה.

שמיטת כספים נוהגת בין בגברים ובין בנשים.

שמיטת הכספים מתרחשת רק בסופה של שנת השמיטה, לכן אדם שהלווה כסף לחברו, יכול לגבות את כספו במשך כל שנת השמיטה. אמנם מיד בכניסת השנה החדשה שלאחר שנת השמיטה (בליל ראש השנה), החוב נשמט ואסור לו שוב לגבות חובו.

שמיטת הכספים נוהגת רק בהלוואה שזמן הפירעון שלה נגמר לפני שהסתיימה שנת השמיטה, אך הלוואה שזמן הפירעון שלה הוא לאחר שנת השמיטה, אין השמיטה משמטת הלוואה זו. דוגמא לדבר: אדם שעשה הלוואה ל-5 שנים וזמן הפירעון הגיע לפני שנת השמיטה או בתוך שנת השמיטה לפני שהתחילה השנה הבאה, הלוואה זו נשמטה מיד בצאת השמיטה. אך אדם שעשה הלוואה ל-5 שנים, וזמן פירעון ההלוואה יגיע שנתיים אחר שנת השמיטה, אין הלוואה זו נשמטת. וכן אדם שעשה הלוואה בחודש אלול של שנת השמיטה וזמן הפירעון הוא חודש אחרי צאת שנת השמיטה, אין הלוואה זו נשמטת.

בסוף שנת השמיטה, נשמטות בין הלוואות בעל פה ובין הלוואות בכתב.

רק הלוואה ללא משכון נשמטת בשמיטה, אך הלוואה שיש כנגדה משכון אינה נשמטת בסוף השמיטה.

השמיטה משמטת רק הלוואות, אך אינה משמטת חובות. ולכן, אדם שיש לו חוב במכולת, אין השמיטה משמטת חוב זה, שאין חוב זה בתורת הלוואה. וכן אדם שגירש את אשתו והתחייב לשלם לה את הכתובה ולא שילם לה עד שהסתיימה שנת השמיטה, אין השמיטה משמטת את כתובתה. וכן אדם שהיה חייב לאדם אחר כסף בעבור עבודה שעשה לו, והסתיימה שנת השמיטה, וכן אדם שחיובו אותו בית דין לשלם כסף לאדם אחר, בכול הנ"ל, אין השמיטה משמטת את החוב, שהרי בכל המקרים האלו יש כאן חוב ולא הלוואה.

אדם שהלווה לחברו שמן או יין וכדומה (היינו דברים שאינם חוזרים בעין), ועברה שנת השמיטה, אינו יכול לתבוע ממנו את מוצרים אלו, מפני שיש כאן הלוואה והשמיטה משמטת.

אדם שהיה ערב להלוואה ופרע את ההלוואה במקום הלווה והסתיימה שנת השמיטה, אין הערב יכול לתבוע את הכסף מן הלווה, שכן השמיטה משמטת הלוואות.

אדם שעבר ולא שמט את הלוואות שחייבים לו, עבר על מצוות "עשה", ועל מצוות "לא תעשה". ולכן אין ראוי להעלותו לספר תורה בספר דברים הדנה בפרשה זו.