ואף על פי שיתמהמה: ראיון עם הרבנית אליהו תליט"א

שעת לילה מאוחרת. בביתה של הרבנית צביה אליהו תליט"א, ישנה תכונה רבה כאילו כולם מתחילים זה עתה את היום. אנשים באים ויוצאים, מתברכים ומתייעצים. כולם רוצים לנסות ולהרגיש את נוכחותו הגדולה של מרן הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל, דרך רעייתו, הרבנית תיבדל"א. והלא כתוב 'אשת חבר כחבר'.

הנה הרבנית מוציאה חתיכה קטנה של ריבת האתרוגים המפורסמת אותה חילק הרב לאחר חג הסוכות - לעקרות רבות שנפקדו. מי שלא ראה את הרב בחגי תשרי - לא ראה שמחה של מצווה מימיו. בראש השנה היה הרב לבוש כולו לבן, כולל הכיפה והכובע, ובשמחת תורה היה רוקד מלא בחיות, ופניו מאירות באור יקרות. כל מצווה הייתה חביבה עליו כיהלום.

חסידים רבים הותיר אחריו הרב זצוק"ל, וספרים שלמים נכתבו לאחר לכתו. רעייתו, הרבנית תיבדל"א, מחכה לו שיחזור באמת - ולא רק דרך הסיפורים. ארבע שנים חלפו מאז עזב אותנו לאנחות. שנים רבות הם עבדו יחד, וכיום היא ובניה ממשיכים במפעלים הגדולים שהניח: בית כנסת פעיל ושוקק חיים כל ימות השנה, כולל דרכי הוראה לרבנים, מפעלי חסד והוצאת ספרים. כשאני מפנה שאלות אל הרבנית, היא עונה ללא היסוס. הכל אצלה משנה סדורה - כיאה למי שחיה עשרות שנים לצדו של איש ענק בתורה.

כיצד מתמודדת הרבנית עם החיים שלאחר פטירת הרב?

"האמת שזה באמת לא קל", משיבה הרבנית בקול שקט. "הוא היה אחד בדורו. אני מרגישה בחסרונו של הרב כל יום, כל שעה, וכל רגע ורגע. אני מתגעגעת אליו מאוד, ומה שמחזיק אותי זו הידיעה שהוא בוודאי עושה דברים חשובים שם למעלה - למען עם ישראל. ומלבד זאת אני מרגישה שהרב נמצא איתי רוחנית, ויודע כל מה שעובר עלי בבית".
 

"הרב בא בחלום ואמר 'תודה רבה'"

כשאני מבקשת סיפור שימחיש את דבריה, אור ניצת בעיני הרבנית. "בוודאי שישנם הרבה סיפורים. באחד הימים חשתי שלא בטוב. ואסתר שתחי,' האישה שעובדת בביתי, הגיעה לפה ובישלה לי את האוכל שאני אוהבת, לאחר כמה ימים שבהם כמעט ולא נגעתי באוכל. באותו לילה היא חלמה את הרב, ובחלומה אמר לה הרב 'תודה רבה'. כך הרגשתי שהוא יודע מה נעשה איתי בכל רגע - כאילו הוא מתהלך בבית. מקרה נוסף היה עם נערה אחרת שעבדה פה בבית, והחליטה לקבל על עצמה שמירת הלשון. באותו לילה היא זכתה לחלום את הרב. היא מספרת שבחלומה היה מעין כנס גדול של רבנים בנושא הגאולה, הרב דיבר בכנס והיא הייתה בקהל. לאחר הכנס הרב הזמין אותה לחזור איתם ברכב. בדרך היא ממש התרגשה מהמחשבה איך אני אגיב כשאראה פתאום את הרב. ואז הרב נעצר וכדי שאני לא אבהל, הוא שלח אותה לומר לי ש"הוא כבר בא". ואין יום שאינני מחכה".

איך היה כה מיוחד שהפך אותו ל"רבם של כל ישראל"?

"הוא אהב כל אחד מישראל בכל נפשו ומאודו. כולם היו בניו. פעם, כשהיה רב ראשי והלך כמתחייב בחוק להצביע בבחירות, שאלתי אותו במי הוא בחר, והוא ענה: 'שמתי פתק לבן, לא בחרתי. במי מהם אבחר? כולם האחים שלי, כמו בנים הם לי. האם אוכל להעדיף אחד ע פני השני'? גם על אחינו הרחוקים עדיין מתורה ומצוות הוא תמיד נהג לומר שאם הם עדיין כך, אזי אנחנו אשמים שלא הדלקנו להם את האור".

איך היה הרב זצוק"ל מגיב על גיוס החרדים לצבא והוצאתם מעולם הישיבות?

"בלי תורה בעם ישראל, אין קיום לעולם ואין קיום לעם ישראל. הקב"ה הרי הסתכל בתורה וברא את העולם. הרב היה מייקר מאוד את מעלתם וחשיבותם של לומדי התורה ותלמידי חכמים. כמו כן, ידוע שהוא כתב תפילה לשלום חיילי צה"ל המוסרים נפשם מול המרים שבאויבינו - כדי להגן על כל יהודי ויהודי שיושב כאן בארץ, ולא משנה מי הוא. עלינו לראות את אהבת הבורא אלינו, אלפי טילים עפו לעברנו, ומספר הנפגעים מועט יחסית. משום שבשעה שחיילינו נלחמים למען עם ישראל, הקב"ה עוזב את הכל והולך לעזור להם, כמו שכתוב: "כי ה' אלוהיך מתהלך בקרב מחניך, לתת אויביך בידיך".  לכן, מי שבאמת לומד - שימשיך ללמוד ושיזכה להיות אור גדול לעם ישראל.

במה מושקע רוב זמנה של הרבנית כיום?

"כיום אני רואה צורך רוחני להמשיך בפעילות הציבורית של הרב, וב"ה ישנה הרבה עשייה לצורך הכלל. אני בעיקר יוצאת לשיעורים ומקבלת קבוצות ואנשים בבית".

זיכרון מיוחד מהרב שמלווה אותך במיוחד

"האמת שלו, אהבת ישראל שלו, והרצון הגדול לעשות רצון בוראו באהבה".

מה היה הסוד של הרב? כיצד צמח למקום כה גבוה?

"הרב היה קשור לבורא עולם 24 שעות ביממה, קשור לתורה וחסד עם כל אדם. הרב מעולם לא הסכים שננתק את הטלפון בבית, אפילו בשעות הלילה, היה עונה לאנשים שהיו זקוקים לעצתו וברכתו. פעם שאל אותו אחד ממתפללי בית הכנסת: "הרב, איך אתה מספיק הכל?" ענה לו הרב, "אני לא אוכל הרבה, לא ישן הרבה, אבל לומד הרבה".

אני נפרדת מהרבנית, והיא מברכת אותי בדיוק כפי שהרב היה מברך: "שתזכו לשנים רבות, נעימות וטובות" ומוסיפה ברגש, שנזכה כולנו לביאת משיח ולתחיית המתים בקרוב ממש, ויחזור הרב להיות איתנו בגשמיות. לסיכום היא מאחלת לקוראות המגזין ולכל בית ישראל - שנה טובה ומאושרת, שנת גאולה.