היכלות העולם הבא

היכלות הקדושה

לאורך מאתים ושלושים עמודים בספר הזוהר מתוארות שבע הדרגות של היכלות הקדושה בגן עדן תחתון, ובמקביל - היכלות מעודנים יותר בגן עדן עליון: לבנת הספיר, עצם השמים, נוגה, אהבה, זכות, רצון, קודש קדשים. לכל היכל יש מאפיינים מיוחדים ויש מלאכים הממונים עליו.

לפניכם טעימה קצרצרה מן הכתוב:

היכל ראשון: לבנת הספיר

[מצופה באבן יקרה וזהב. שלוש פעמים ביום היכל זה מקבל אור מספירת תפארת. כאן נמצאות נשמות שהתגיירו. עובדיה הנביא ממונה בהיכל זה].

היכל שני: עצם השמים

[אור מבינה מתפשט בהיכל זה. כאן נמצאות נשמות של בני אדם שסבלו עינויים בעולם הזה, הרוגי בית דין, וכן אלו שענו בכל כוחם בזמן הקדיש - "יהא שמי רבא מבורך לעולם ולעלמי עלמיא... "^[1] אורפניאל המלאך הממונה כאן מביא נחמה לכל אלו שסבלו ומוביל נשמות אלו לרחוץ בנהר דינור כדי לחדש ולרפא אותן. אדריאל המלאך מטפל באלו שכמעט לא טעמו טעם של חטא בחייהם.]

היכל השלישי: נוגה

[נמצאות כאן נשמות שסבלו ממחלות קשות, תינוקות שנפטרו, ואלו שהתאבלו על חורבן בית המקדש. אחינאל הממונה כאן על התינוקות שלא הייתה להם הזדמנות ללמוד תורה בעולם הזה – הוא עומד עליהם ומלמד אותם תורה.]

היכל הרביעי: אהבה

[כאן נמצאות נשמות שהתאבלו על ציון וירושלים, וכל אלו שנרצחו על ידי עם אחר. עשרת הרוגי מלכות גם דרים פה. המלאך גדריהאל ממונה לטפל באלו שנרצחו ונשאר אתם עד שהקב"ה נוקם את מותם].

היכל החמישי: זכות

[כאן נמצאות נשמות של בעלי תשובה ואלו שנהרגו על קידוש השם. מנשה מלך יהודה ממונה כאן. אדרחינאל המלאך אחראי על אלו שהתכוונו לחזור בתשובה אך נפטרו בלי שהצליחו להגשים את רצונם].

 היכל הששי: רצון

[נשמות של אלו שדנו אחרים לכף זכות דרות כאן. אברהם אבינו הממונה פה עומד בצד ימין, יצחק בצד שמאל, ויעקב באמצע ושנים עשר השבטים עומדים מסביב. המלאך צדקיאל מטפל בנשמות של בעלי תשובה שחזרו למקורן באופן מושלם.]

היכל השביעי: קדש הקדשים

[היכל זה נמצא בגן עדן עליון והוא נסתר מהנשמות בהיכלות התחתונים יותר. באמצע ההיכל ישנו עמוד בעל שלושה גוונים (שחור – גבורה, לבן – חסד, ירוק – תפארת) בו עולות הנשמות מגן עדן התחתון לגן עדן עליון. מיכאל המלאך ממונה כאן על כל המלאכים. נמצאות כאן נשמות של חסידים שהגיעו לדרגה ה- 50 של בינה, שם טמון סוד החרות.

כשם שקיימים שבעה היכלות בגן עדן תחתון, כך יש שבעה היכלות בגן עדן עליון.]

(זוהר, פקודי רמה מ"מ עמ' רצד-תקכד)

היכלות נשים צדקניות

אמר רבי שמעון: ששה היכלות הראו לי, בכמה תענוגים ועדונים במקום שהפרוכת פרושה בגן, כי מאותה הפרוכת והלאה לא נכנסים שם זכרים כלל. ובאלו הששה היכלות הוא מושבן של הנביאות, ועוד יש היכל שביעי שכולל ד' היכלות לד' אמהות שרה רבקה רחל ולאה. וכאן מפרש רק ד' היכלות : א' של בתיה, ב' של סרח בת אשר, ג' של יוכבד, ד' של דבורה, (וב' היכלות נשמטו מכאן, והם- היכל החמישי של חנה אמו של שמואל הנביא, והיכל הששי של אסתר המלכה).

בהיכל הראשון נמצאת בתיה בת פרעה, ועמה גם אביגיל הנביאה, וכמה אלפים ורבבות נשים צדקניות נמצאות יחד עמה. וכל אחת ואחת מהן, יש להן מקומות של אורות ועדונים בלא שום דוחק כלל. ג' פעמים ביום מכריזים כרוז כי דיוקנו [צורתו] של משה הנביא הנאמן בא, ובתיה יוצאת למקום מחיצה אחת שיש לה והיא רואה את דיוקנו של משה ומשתחוית אליו ואומרת אשרי חלקי שגידלתי לאור הזה, וזהו העונג היותר גדול לה יותר מכל התענוגים.

אחר כך בתיה חוזרת אצל הנשים ועוסקות במצות התורה. כולן הן באותן הצורות שהיו בזה העולם, בלבוש של אור כמו הלבוש של הזכרים הנעשה להן על ידי המצות שקיימו בעולם הזה, אלא שאינם מאירים כל כך כמו הלבוש של האנשים, לפי שהן פטורות מן מצוות עשה שהזמן גרמא. ומצוות התורה שלא זכו לקיים אותן בזה העולם, דהיינו מצוות עשה שהזמן גרמא, הן עוסקות בהן ובטעמיהן בעולם העליון. וכל אלו הנשים היושבות יחד עם בתיה בת פרעה בהיכל אחד נקראות נשים שאננות (הנזכרות בישעיה לב, ט) לפי שלא נצטערו בצער הגיהנום כלל.

בהיכל השני - נמצאת שֹרח בת אשר וכמה נשים אלפים ורבבות נמצאות יחד עמה. ג' פעמים ביום מכריזין לפניה כי דיוקנו של יוסף הצדיק בא, והיא שמחה ויוצאת אל מחיצה אחת שיש לה והיא רואה את האור של דיוקנו של יוסף ושמחה ומשתחוית אליו ואומרת, אשרי אותו היום שהערתי והבאתי הבשורה שלך לזקני יעקב - כנודע מכמה מדרשים (עי' תרגום יונתן ויגש מו יז) שהיא בישרה ליעקב שעוד יוסף חי, ועל ידי זה זכתה ליכנס בחייה לגן עדן. ובהיכלה נמצאת גם חולדה הנביאה.

אחר כך היא חוזרת אצל שאר הנשים ועוסקות בתשבחות של רבון העולם ולהודות לשמו, וכמה מקומות ושמחה יש לכל אחת ואחת, ואחר כך חוזרות לעסוק במצות התורה ובטעמיהן.

בהיכל השלישי - נמצאת יוכבד אמו של משה הנביא הנאמן, וגם בתה מרים נמצאת שם עמה וכמה אלפים ורבבות נשים ישנם עמה בהיכל הזה לא מכריזים כלל אלא ג' פעמים בכל יום ויום היא מודה ומשבחת לרבון העולם היא וכל אותן הנשים עמה ומזמרות את שירת הים בכל יום והיא לבדה מתחלת ואומרת מכאן "ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו'" וכל אותם הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לשבח העולה על ידי קול הנעימות שלה וכמה מלאכים קדושים מודים ומשבחים עמה לשם הקדוש ברוך הוא

בהיכל הרביעי - נמצאת דבורה הנביאה. אף היא כשאר הנביאות וכל שאר הנשים הנמצאות עמה, וכולן מודות ומזמרות באותה השירה שהיא אמרה בזה העולם, דהיינו ותשר דבורה וברק בן אבינעם (שופטים ה).

עד כאן פירש ד' היכלות והיכל הה' והו' הושמטו, ועתה מפרש את היכל הז' הכולל ד' היכלות הנסתרים של האמהות, שלא נמסרו לגלותם ואין מי שראה והשיג אותם.

כל היום הנשים הן לבדן וגם הגברים נמצאים לבדם כל היום, ובכל לילה נכללות יחד כל נשמות הנקבות עם נשמות הזכרים, כל אחד עם בת זוגו, לפי ששעת היחוד הוא בחצות הלילה, בין בזה העולם ובין בעולם העליון. היחוד והחיבור של העולם העליון הוא התדבקות הנשמה בנשמה שהם אור באור. היחוד שבזה העולם הוא גוף בגוף, והכל כמו שראוי להיות, דהיינו כל מין הולך אחר מינו, כי היחוד נהוג כפי היחוד של אותו העולם. בעולם הזה גוף האדם מתנהג לפי גוף העולם הגשמי, אבל היחוד של עולם העליון הוא התדבקות אור באור, (וענין זיווג הנשמות, הוא כמו שיש בחצות הלילה זיווג יעקב ולאה, כך כל הנשמות - שהן מזיווג זה - מתייחדות להוליד נפשות לגרים. וכל הנשמות הקדושות שהן בגן עדן התחתון, כשעולות לגן עדן העליון פוגעות בנשמות הגרים ואוחזות ומתלבשות בהן, ובזה [הן] יכולות לעלות. כמבואר בפ' משפטים דף צח ע"ב).

ההיכלות של ארבע אמהות נקראים היכלות של בנות בוטחות (הנזכרות בישעיה לב ט) ולא זכיתי לראותם. אשרי חלקם של הצדיקים הגברים והנקבות ההולכים בדרך הישר[ה] בזה העולם שעל ידי זה הם זוכים לכל התענוגים של עולם העליון.

(זוהר, שלח קסז מ"מ עמ' קלז-קמא)

מה עושות הנשמות הנקבות בזמן שנשמות הזכרים עולים לגן עדן עליון ?

באותו הזמן כל הנשים יוצאות מהיכליהן ומתאספות שם אל היכל בתיה בת פרעה, ושמחות שם בכמה דברים עתיקים שלומדות שם. ויוצאות משם וכולן נכנסות לתוך ההיכל של שֹרח בת אשר, וגם בתיה עמהן, ושמחות שם בכמה דברים חדשים וישנים בתורה, יוצאות משם ושֹרח עמהן, ונכנסות תוך ההיכל של יוכבד אמו של משה, וכן [הן] נכנסות בכל השבעה היכלות.

(זוהר, שלח קעא: מ"מ עמ' קפט)

היכלות הטומאה

[כמו שיש שבעה היכלות של קדושה, יש שבעה היכלות מקבילים בגיהנום שהן מדרגות מצד הטומאה והם: בור, שחת, דומה, טיט היון, שאול, צלמות וארץ תחתית (ארקא). כל אלו הם מדורים כנגד שבעת השמות שיש ליצר הרע שהם: רע, בליעל, חוטא, רשע, משחית, לץ, יהיר.

להלן תאור קצרצר של כל מדור. מומלץ לעיין בטקסט עם הפירוש המקורי של המתוק מדבש].

א) בור – [לאלו שהיו מעורבים בדיבורי הבל ולשון הרע ולא חלקו כבוד הראוי לתלמידי חכמים.

כשנשמה מגיעה למדור הראשון של קדושה, המלאך טהריאל עומד בפתח השער ודוחה אותה החוצה אם לא ראויה להיכנס עדיין. שם, אוסף אותה המלאך דומה ולוקח אותה למדור הראשון של טומאה הנקרא בור. המלאך פתות עומד על הקבר בזמן שהגוף עובר משפט ומכה בעינים משום שהגוף השתמש בהן כדי להוביל אותו להרהורים רעים. יש כאן עוד מלאכי חבלה - בדימוי של נחשים ועקרבים הנושכים את הנשמה].

ב) שחת - [פה נמצאות נשמות שכאשר היו בעולם הזה העליבו אחרים בפומבי, שמחו לראות אדם שעוסק בדברים רעים, לא הופיעו בבית כנסת, קללו אנשים ונהגו בהתנשאות והלבנת פנים. כאן נמצאים אלו שנאפו מחוץ לגדר הנישואין. ממקום חשוך זה יוצאים מלאכי חבלה שהופכים חלומות לשקרים].

ג) דומה – [אלו שמגיעים לכאן בין היתר דברו בניבול פה, תמיד הטילו ספק באחרים, לוו כסף בריבית ולא ענו אמן לאחר שמיעת ברכה. דומה הוא המלאך שאחראי על גיהנום – הוא גם מוכר כמלאך המוות].

ד) טיט היון - [כאן נמצאים אלו שזלזלו בעניים, הוציאו זרע לבטלה, נטמאו בנידה או לקחו שוחד. כמו כן דרים כאן אלו שלא כבדו את השבת].

ה) שאול - [פה מקומם של נשמות אנשים שאינם מאמינים בתורה ובתחיית המתים. נשמות אלו הביאו שנאה לעולם, גרמו לקטטות בין אנשים, לא ניצלו הזדמנויות לעשות חסד, לא מלו את בנם ולא הייתה להם כלל יראת שמים].

ו) צלמוות - [כאן נמצאות הרוחות הטמאות שעוררו את בעלי התאוות הרעות ונשמות אלו שנפלו לפיתויים אסורים למיניהם. נשמות שהיו מכורות לתאוות אסורות עוזבות את הגוף תוך כדי סבל רב, כאב וקושי גם משום שהן עדיין קשורות בכבלי החומר].

ז) ארקא -[מי שמגיע לכאן אינו יוצא. זה מקום האש מגיהינום והשלג מצלמון. דרים פה אלו שגרמו סבל רב לאחרים].

[בכל שבע הדרגות האלו יש חלון מקביל לגן עדן תחתון.]

(זוהר, פקודי קפג מ"מ עמ' תקכח-תקפה)

כף הקלע: נשמות משוטטות

אחר פטירתו [של אדם] כשהגוף נטמא ע"י עוונותיו הרבים והנשמה מסתלקת ממנו ומשוטטת על פני האוויר הטהור והזך, ומגיעה לפני פתח ההיכל הראשון שהוא היכל לבנת הספיר- היא רוצה ליכנס שם, אבל מיד יורדת כי דוחים אותה למטה. ושערי היכל הזה שהוא מקום כניסת הנשמות לא נפתחים לפניה אחרי שנטמאה, לכן היא מתגלגלת כאבן בתוך כף הקלע, ר"ל : שמלאך אחד דוחה את הנשמה לכאן והשני לכאן...

ולא עוד, אלא שהיא נמסרת למלאך דומה שהוא שרו [השר] של גיהנום ויורדת לשם ולא תוכל לעלות משם מעצמה, אלא כשיעברו הצדיקים בגיהנום, והם יכולים להעלות הנשמות גם מהיכל הנקרא שאול...

(זוהר, לך לך עז: מתוק מדבש עמ' רד-רה)