עוד על גלגולי נשמות

"עניין הגלגול יש בו פרטים רבים מאוד. אמנם כלל העניין הוא כי כבר ביארנו איך הנפש הנבדלת מתחלקת לחלקים רבים וכללם נפש רוח נשמה חיה יחידה, וגם אלה החמישה חוזרים ומתחלקים לחלקים רבים, ואמנם כל אלה אפשר להם שיחזרו ויתגלגלו בגוף שני או שלישי, וכן כמה פעמים, ועל הרוב אינן מתגלגלות כולן, כי הרי כפי הזכויות שיש לגוף מן הגופים כל כך חלקים מנשמתו נתקנים באופן שלא יצטרכו להתגלגל עוד, ושאר החלקים שלא נתקנו - הם יתגלגלו... "

(רמח"ל - מאמר החכמה)

שינוי מקום, שינוי שם ושינוי מעשה

 העוסק בתורה אין דנים אותו בגיהינום... [ולכן] עוונותיו המועטים מוכרח שיתמרקו על ידי גלגולים - וגם מתווספות לו זכויות מרובות בכל גלגול וגלגול עד אין קץ ויזכה לשכר נפלא... מי שלא הצליח לעסוק בתורה ומצוות בגלגול ראשון, צריך להתגלגל פעם שנית ושלישית. ואמר שיש ג' שינוים, שינוי מקום בגלגול הראשון, דהיינו שרוחו מתלבשת בנשמה אחרת לסייע לו, הרי שנשתנה מקומו.

שינוי השם בגלגול השני, דהיינו שמתלבש רוחו ברוח אחר לסייע לו.

ושינוי המעשה בגלגול השלישי - שיורד רוחו לבחינת מלכות שבה המעשה, וכל שלשה הגלגולים הם כדי לתקן את הרוח שהוא עיקר האדם.

 ולפי האריז"ל הנזכר הכוונה על הרוח של הנפש. (וכאן עוסק רק במגולגלים ולא במי שבא עתה מחדש לעולם).

(תיקוני זוהר חדש, עמוד תקי"ד )

גלגול בגלל חתימה על שטר במרמה

סיפור מופלא ומיוחד, המלמד אותנו על דרגתם הגבוהה של לומדי תורה לשמה, מסופר גם הוא בספר "הצדיק רבי שלמה", בשם מרן ה"חפץ חיים", וכך הוא סיפור המעשה: בווילנה היה עשיר אחד שבכל יום ויום הגיע אליו אחד מעניי העיר והטרידו מאוד. העשיר שלא ידע כבר כיצד להיפטר מהעני המוזר, לקחו בכוח אל הגאון רבי חיים מוולוז'ין, כדי שיסביר לו מה העני רוצה ממנו.

רבי חיים מוולוז'ין, כך סיפר ה"חפץ חיים", ראה שרוח נדבקה באותו העני והוא שאל את הרוח מי היא ומה היא רוצה. השיב לו הרוח שהוא היה מלמד של ילדיו של אבי העשיר הלזה. "באחד הימים רימה העשיר המנוח את אחד הגויים בסכום של עשרת אלפים רובל כסף, ואני המלמד חתמתי על שטר הרמאות", סיפר הרוח לרבי חיים מוולוז'ין, "לכן התגלגלתי בגופו של עני, כדי שאגיע לבנו של העשיר המנוח, הלא הוא העשיר שאני נטפל אליו, ולומר לו להשיב את הכסף הגזול לאותו גוי, ובכך יתוקן עווני".

העשיר המופתע, שעמד ליד רבי חיים מוולוז'ין ושמע את "סיפור הרוח", החל לצעוק: "לא ייתכן ששבת לעולם הזה בגלגול של רוח, רק בגלל עברה כה קטנה!"... השיב לו הרוח: "נכונים דבריך. אמנם הייתי פושע גדול ובעל עברות, אך בסוף ימי קיבלתי על עצמי ללמוד בכל יום במשך ארבע שעות תורה לשמה, וכך עשיתי, וכשעליתי לשמים דנו אותי וקיבלו את תשובתי ותיקנו את כל פשעיי מעברי, אך הרמאות הזאת נשארה ללא תיקון, ולכן שבתי לעולם כדי לתקנה". והוסיף ה"חפץ חיים": "מזה המעשה למדתי שהתיקון לעברות החמורות, הוא ללמוד תורה לשמה".

הבל מתגלגל למשה רבנו

משה שהיה גלגול הבל כדי לכסות על ערוות וקלון אביו שהוא אדם ראשון, רצה לתקן את קין - שנולד על ידי ערוה וזוהמא של אדם הראשון, ובגללה הרג את הבל. לקח משה את בת יתרו לאשה, שהיתה גלגול התאומה יתירה של הבל שבשבילה הרג קין את הבל, ורצה לומר כי חלק הטוב של קין נתגלגל ביתרו לכן חזר בתשובה, והחזיר להבל שהוא משה את תאומתו שהיא צפורה אשת משה, ובזה נתקן איזה פרט מחטא אדם הראשון...

(זוהר, בראשית כח, מתוק מדבש עמ' שנו)

אדם שלא השתדל בהולדת בנים

 כל מי שלא השתדל להוליד בנים בעולם הזה [אינו זוכה] להגיע לגן עדן העליון וגם לא יהיה לו חלק מאותו שפע שיורד לגן עדן התחתון... ונשמתו מגורשת מעולם הנשמות אל עולם הזה, ואינה מוצאה מנוחה במקום הידוע לנפשות בעולם הזה, ששם נמצאות הנפשות במנוחה עד עת בא פקודת גלגולם, אלא היא נעה ונדה בין החיים ממש כעין השדים.

[אדם נחשב כמת בעולם הבא אם לא הוליד בנים^[1] כי לא יהיה לו מנוחה בכלל שם, כמו שאמר] ישעיה הנביא לחזקיהו המלך "כי מת אתה [בעולם הזה] ולא תחיה [בעולם הבא]" ... [ועל כן חזקיהו תיקן את עצמו] ... וקבל על עצמו לישא אשה.

(זוהר, ויחי רכח, מתוק מדבש עמ' תקכו-תקכח)

מדוע משבח שלמה המלך את המתים

שלמה המלך משבח את המתים (שכבר מתו) יותר מן החיים, והלא לא נקרא חי אלא מי שהולך בדרך האמת בעולם הזה כמו שנאמר "ובניהו בן יהוידע בן איש חי". והרי כבר למדנו (מס' ברכות דף יח ע"ב) שצדיקים נקראים חיים - אפילו במיתתם, ורשע שאינו הולך בדרך האמת נקרא מת אפילו בחייו. [אם כן], איך שלמה משבח את המתים יותר מן החיים ?

[כי מה שכתוב] ... "שכבר מתו" פעם אחרת כבר נסתלקו מן העולם ונתקנו בדין חבוט הקבר, וגם על ידי שנרקב הגוף בעפר, על ידי מלאך הממונה על חבוט הקבר. ואם אחר שנתגלגל, המית את עצמו בעולם הזה באהלי התורה- כדי שיתתקן מעוונותיו של גלגול הקודם, ואחר שנשלם והגיע זמנו למות, מת. הרי ודאי- מת הזה ראוי לשבח יותר משאר מתי העולם שלא נתגלגלו להתקן, ועליהם אמר שלמה: "ושבח אני את המתים שכבר מתו" ונתגלגלו ונתקנו. והם חשובים יותר גם מן החיים שעדיין צריכים למות ולהתגלגל פעם שניה.

 אם תאמר שידונו אותו אחר מותו למעלה פעם שניה, על העוון שעשה בפעם הראשונה שהיה בעולם, הרי כתוב "לא תקום פעמים צרה" - פירוש שלא מענישים את האדם שתי פעמים... הרי כבר קבל עונשו פעם ושתי פעמים, דהיינו שכבר נענש במיתה ובחבוט הקבר וגיהנום פעם אחת, ואחר כך צער המיתה בגלגול השני.

 לכן, ודאי שזה האיש מקומו בגן עדן נתקן בשבח יותר מאלו שהם חיים עדיין בפעם ראשונה, ולא נתקנו מעוונותם שעדיין לא קבלו את עונשם, (כי בגלגול ראשון כמעט מן הנמנע שיתוקן האדם לגמרי, כי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", מלבד צדיקים גמורים יסודי העולם).

ועל זה נאמר "ושבח אני את המתים", רצה לומר שכבר מתו בדווקא, והכוונה: אלו שהם חיים עכשיו ונקראים מתים.

 מהו הטעם שנקראים מתים? לפי שכבר טעמו טעם מיתה פעם אחת, וחזרו להתגלגל מבין המתים, ואף על פי שהם נמצאים בעולם הזה, הם נקראים מתים, כי מבין המתים חזרו. ועוד טעם אחר על כך שנקראים מתים - מפני שעל מעשיהם הראשונים הם עומדים להתתקן, על ידי שממיתים עצמם באהלי תורה ועוסקים במצוות, וסובלים עניות כדי להתתקן, ועני נקרא מת, לכן הם נקראים מתים.

(זוהר, חקת קפב, מתוק מדבש עמ' שלה-שלז)