איך אפשר לדעת מה היינו בגלגול הקודם?

סימנים בפרצוף מגלים גלגולים קודמים

[כפי מעשה האדם משתנים פניו]. סוד פני הנשר... הוא ציור של אדם שנתגלגל ועומד תמיד להתתקן על מה שעשה בגלגוליו הקודמים. פני זה האיש נראה לחכמי לב בצורת נשר... עוד סימן הוא שעיניו אינן מאירות בהתנוצצות אפילו כשהוא בשמחה. (עיין שם לפרטים נוספים).

(זוהר, יתרו עה מתוק מדבש עמ' צח-צט)

הגלגול קשה יותר מגיהינום

[הרי אמרנו שמי שלומד תורה - גיהינום לא שולט בו, ולכן מוכרח להתגלגל כדי לתקן נפשו. אלא ש... ] הגלגול הוא עונש קשה מגיהינום... מכיוון שהגיהינום הוא רחיצה לנפש באש, ותצא משם טהורה ונקייה, ואחר כך תכנס לגן עדן אל מחיצת הצדיקים. [לעומת זאת] הגלגול קשה מאד לנפש.

משל לאיש אחד שטרח כמה... [עבודות] שנים רבות והוליך סחורה למדינה רחוקה להרויח שם, ובבואו אל פתח העיר אמרו לו... [שהסחורה שהביא] לא שווה כלום. אז יצטרך העני הזה לחזור פעם שנית מהלך כמה שנים בידים ריקניות [עד שיביא מה שנאמר לו], ושמא מרוחק הדרך - וישכח [את מטרתו].

הנמשל הוא: הנפש... [מגיעה] לעולם הזה, ויושבת כאן שבעים שנה וטורחת בחיים שלה וכעבור עת הולכת לעולמה. ואומרים שומרי פתח הגן שאי אפשר להכנס [בגלל שאין לה כך וכך] ונדחית, ושבה לעולם הזה בגלגול שני.

[ואז- הסיכון הוא שהיצר הרע יגרום לאדם לשכוח את משימתו בגלגול זה ויטרח האדם עוד שבעים שנה, ושוב יתעכב מלהכנס לגן עדן מתוקן וטהור].

[אומר הרמ"ק סיכון זה לא עלול להשפיע על נפש הצדיק, שאין נפש הצדיק מתגלגלת אלא במקום בטוח לו שיועיל ולא יזיק].

(זוהר, משפטים צד מתוק מדבש עמ' שכא-שכב)

צדיק ורע לו - מחמת הגלגול הקודם

מי שהוא צדיק ואשתו צדקת, הם בבחינת צדיק וטוב לו... יפה במעשיו מצד נשמתו ורע לו מצד גופו - וכך הוא מי שהוא צדיק ואשתו רעה, שהם בבחינת צדיק ורע לו.

וגם בעניין איש ואשתו יש שלש בחינות כדמיון הגוף עם הנשמה, ומי שיש לו צורה יפה, דהיינו שסימני פרצופו מורים לטוב, וגם יש לו מעשים טובים, מחמת נשמתו הטהורה, וְטוב לו מצד גופו ונשמתו.

כך הוא, מי שהוא רע ואשתו רעה, נחשב רשע ורע לו... וגלגול הרביעי הוא רשע וטוב לו.

ומוסיף ואומר כי הגלגול גרם זאת. שיהיה האדם צדיק וטוב לו, או צדיק ורע לו, או רשע וטוב לו, או רשע ורע לו, כי גוף רע ואשה רעה לצדיק, אף על פי שהוא צדיק בגלגול זה, הוא העונש שלו, כי מחמת איזה עוון או פגם שעשה בגלגול הקודם הוא נתחייב להענש בגוף רע ואשה רעה.

אמר רבי אלעזר שאל לרבי שמעון אביו: אבא, אם כן מי שהוא צדיק ויש לו אשה רעה המונעתו מעבודת קונו, מה תקנה יש לו[?] אמר ליה רבי שמעון בני חביבי, יעשה לו שנוי מקום, שילך עמה לדור במקום אחר ושמא על ידי זה יתהפכו מעשיה ומדותיה לטובה, כי לפעמים המקום גורם. לפעמים אם ישנה את שמה יועיל, או שישנה כנויי שמה לטובה, דהיינו לכבדה על ידי שמות יפים, ואז גם היא תשנה מדותיה, שלא יתנהג עמה כמו עד עתה, וכמו שהוא ישנה מעשיו לטוב כן היא תשנה מעשיה לטובה. ואם לא נתקנה על ידי שלשה שנויים האלו, אז יגרש אותה בגט, ועל ידי זה יתרפא מצרעתו, שאשה רעה נדמית לצרעת. ויתנטע במקום אחר, דהיינו שיקח לו אשה אחרת הטובה ממנה. ועתה מסיק דבריו ואמר שסוד הגלגולים נרמזים במה שכתוב שהקב"ה מגלגל את האדם שלש פעמים כדי לתקן את נפשו רוחו ונשמתו.

(תיקוני הזוהר , קלד כרך ג תיקון ע מתוק מדבש עמ' תנח-תס)

תיקון כל חלקי הנשמה על ידי גלגול

"כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה' באדם ובבהמה יהיה לך" וגו', "ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה", היינו חמור שהוא פטר רחם.

 מצוה זו היא לפדות פטר חמור, ובאה לרמז כי מי שהיה עד עתה כחמור שלא עסק בתורה, תקונו לפדות עצמו בתורה בעולם הזה, ולתקן עצמו כדי שיזכה לעולם הבא. ואם קודם שהלך לעולם העליון לא פדה את נפשו רוחו ונשמתו בתורה, אף על פי שעסק בעבודה ובמצוות, אז הוא עתיד לחזור בגלגול לעולם הזה כבתחילה. וזהו תקונו שיחזור לבוא לעולם נפשו רוחו ונשמתו ביחד כדי לעסוק בתורה, ועל זה נאמר "ישוב לימי עלומיו" פירוש: שיחזור לימי נערותו כמקודם. ואמר... שצריך להתגלגל ג' פעמים כדי לתקן את הנר"ן [נפש, רוח, נשמה] שלו בתורה.

וכתב הרמ"ק, כי בעולם הנשמות לא יועיל לאדם שום זכות, כי אם התורה שלמד בעולם הזה. כי כל עסקם [של הנשמות] שם הוא בתורה, אם כן העיקר הוא שיעסוק האדם בתורה בהיותו בעולם הזה, ועל ידה יזכה לעסוק בתורה בעולם הנשמות.

(זוהר, קרח קעח, מתוק מדבש עמ' רפ)

מומים ונכויות שונות על פי תורת הגלגול

מומים מולדים ונכויות שונות שאינן תלויות באדם נועדו לכפרה על חטאים בעברו הגלגולי, ואינם נגרמים מלידה תחת שליטת מזל זה או אחר, אלא הכול נעשה בכוונת המכוון לטהר את האדם מחטאיו.

 ספר האמונות (שער ז פ"ב)

לפי הספר "נשמת חיים" מום ונכות שאתם נולד האדם הם ראיה לנכונות תורת הגלגולים, שהרי לא יעלה על הדעת שהדבר נובע ממזל גרידא בלא כוונת הבורא:

"אנחנו רואים שנולדים הרבה מבני האדם מחוסרי איברים, פעמים סומים ופעמים חיגרים. ואם היוצר והבורא הוא האל יתברך כאשר הוכחנו ואין מזל ליצירה כאשר כבר כתבנו. אם אין לפניו עוולה ולא משוא פנים נשאל נא מה פשעה ומה חטאתה של הנשמה הזכה הברה והנקייה עד שלא באה לעולם להיכנס בגוף חסר וטפל וכלי, אין חפץ בו להשלים מעשיה. אבל האמת יורה דרכו כי אלו הם החטאים בנפשותם והקבורים ובאים פעם אחרת בגלגול כדי לקבל עונשם בגוף הטפל הזה ונענשים על העוונות הראשונים כאשר אמרנו".

(נשמת חיים פרק י"א)

המצוות שאדם עושה מאירות במצחו

כתוב בספר פרי עץ חיים (שער השבת פ"ד) שכל המצוות שאדם עושה נרשמות במצחו. כל מצוה ומצוה נרשמת באות אחת, דרך האות המיוחדת לאותה מצוה, ואם עושה מצוה אחת מאיר האות של אותה מצוה, ואם עשה מצוה אחרת, אז הארת אות מצוה הראשונה מסתלקת ונבלעת בפנים במצחו. אבל אם עשה מצוה של צדקה, אינה נבלעת בפנים כמו בשאר האורות של שאר האותיות, אלא מאיר כל השבוע במצחו בסוד וצדקתו עומדת לעד, ולא נבלעת תכף. הרי לנו שכל מצוה פועלת אצל כל אדם זיכוך והארה לנשמה לעולם ועד, וזהו הנדרש כאן "כזהר דא נשמתא", אמנם התגלות הארת המצוה במצח האדם אינה קבועה, כי נבלעת היא בפנים, וזהו הנדרש כאן "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" כי הכוכב מאיר בקבע, אמנם התגלותו נסתרת ונבלעת לאור היום.

(תיקוני הזוהר, יג מתוק מדבש עמ' רטו-רטז)

מדוע יש רשעים שטוב להם מאוד בעולם הזה

... קין היה תחילה בצד הטומאה והחיצונים, ועל ידי יתרו נכנס בקדושה, [בגלגול] לכן אמר לו רבי שמעון להסבא: נשמות קדושות שיצאו לחוץ בעוונותם, ניחא שהקב"ה מגלגלם כדי שלא יאבדו מן הקדושה, אבל נשמות הרשעים שהיו מן החיצונים למה טורח הקב"ה בהן להביא אותן בגלגול שיתהפכו מהחיצונים אל הקדושה?

 אָמַר לֵו הסבא לרבי שמעון: בשביל הכבוד של הצדיקים שיצאו מהם בנים רשעים, טורח הקב"ה לגלגלם ולתקנם כדי להעביר ולטהר את החטא מבניהם. כי כל זמן שקין לא שב בתשובה, דהיינו עד שיתרו חזר בתשובה, שעל ידו נתקן קין, פגמו של אדם לא נשלם ולא נתקן. לפי שהוא היה סיבת יציאת נשמת קין בטומאה, ובשביל זה לכבודו של אדם, טרח הקב"ה בקין לגלגלו כמה פעמים ולתקנו. וכן בכל הרשעים שהם בני צדיקים, טורח הקב"ה לגלגלם ולתקנם בשביל כבוד אביהם הצדיק (רמ"ק ומפרשים).

ומה שכתוב "ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים" דהיינו שיש להם עושר ושלום ואריכות ימים בעולם הזה. ורבי שמעון לא פירש הטעם לכן שאלו ממנו החברים מאחר שהם רשעים למה ובאיזו זכות זכו לכל הכבוד הזה?

אמר להם רבי שמעון (ה"ג הרמ"ק) זה, הטובה שלהם, הוא הבל ורעות רוח... פירושו, רעות רוח שלא יועיל ולא ישביע אותו. והטעם לפי שהגלגול שלהם גרם להם העשירות, שבגלגול הקודם היו רשעים גמורים, שמגיע להם עונש כרת על עוונותיהם ומתו בקצרות שנים, אבל בגלגול הקודם גם עשו כמה מיני מעשים טובים, ואין הקב"ה מקפח שכר שום בריה, לכן הביא אותם הקב"ה בגלגול, לשלם להם שכרם בעולם הזה כדי לטרדן מעולם הבא.

 זהו שכתוב (דברים ז:י) "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו"...

 ועליהם נאמר (קהלת ח:י) "ובכן ראיתי רשעים קבורים" פירושו שנקברו כשהיו רשעים גמורים, ועם כל זה הם באו בגלגול לשלם להם מעוט זכויותיהם בעולם הזה.

(תיקוני הזוהר, ק כרך ג', תיקון סט מתוק מדבש עמ' יא-יב, שם קיא מתוק מדבש עמ' קע)

אדם הראשון הוא מקור כל הנשמות

נשמת אדם הראשון היא שורש לכל הנשמות, והבל בנו - שנתגלגל בשת הוא ענף האילן, וממנו הולך ומסתעף מדור אל דור, עד כ"ו דורות עד מתן תורה, שאז נשלמו התנוצצות והתרבות הנשמות עד ששים רבוא.

מה שכתוב (בראשית ד:ב) "ותוסף ללדת את אחיו את הבל" - כדי לפרש פסוק זה פתח רבי שמעון ואמר לפרש מה שכתוב (תהלים קד:כט) "תוסף רוחם יגועון... " פירושו שאחר הגויעה והפטירה של הבל מן העולם הזה, נשמתו נתוספה והתנוצצה לניצוצות רבים, כניצוץ השמש המאיר ואין אורו חסר דבר. ומה שכתוב "ואל עפרם ישובון" פי' שהניצוצות שבים ומתלבשים בגופים שהם מעפר, שנולדים בעולם הזה.

ואמר כאן בפסוק הזה, נרמז גלגול נשמות הצדיקים שמתגלגלות ומאירות בגופים אחרים, על ידי שניצוצותיהם מתלבשים בהם, ואחר כך אותם הנשמות עוד מתנוצצות ומסתעפות לענפים אחרים.

 והראה הקב"ה לאדם וחוה את גלגולו של הבל, איך שנתגלגל בכל דור ודור בכ"ו דורות שעד מתן תורה, ואיך היה הולך ומתגלגל מצדיק לצדיק, ור"ל שבכל צדיק וצדיק נתרבו ונתנוצצו הנשמות, עד ששים ריבוא שהיו בעת מתן תורה, שאז עמד האילן של הנשמות על מילואו.

וממשיך ואמר - עד שהגיע גלגול הבל למשה שנאמר בו (בראשית ו:ג) "בשגם הוא בשר", שגם זה הבל, ופירשו הראשונים (במס' חולין דף קלט ע"ב), "בשג"ם זה מש"ה - מלת בשג"ם מספרה מש"ה, לרמז שמשה היה גלגול הבל, שנתגלגל בדור המדבר להאיר בכל ששים רבוא נשמות שכולם הם ענפיו, והיינו על ידי התורה שהוריד להם להאיר את נשמתם.

ומיד שראתה חוה שעתידה התורה להינתן על ידי משה שהוא גלגולו של הבל, אז הוסיפה בשבילו כמה קרבנות להקב"ה, וכמה תפלות ובקשות התפללה חוה שיתוקן הבל במשה במתן תורה. וזהו שכתוב "ותוסף ללדת" פי' שהוסיפה חוה להתפלל ולהקריב קרבנות, כדי שיתוקן הבל במשה.

ובשביל זה נאמר בהבל, "דור הולך ודור בא" (קהלת א:ד) כי הבל היה ענף האילן, ונצוצותיו נתגלגלו מדור אל דור, כי ממתן תורה ואילך שאז נשלמו הנשמות ועמד אילן הנשמות על מילואו, מאז תמיד ששים רבוא נשמות נמצאות ומאירות בכל דור ודור.

(תיקוני הזוהר ק כרך ג' תיקון סט מתוק מדבש עמ' יג-יד)