הרב זמיר כהן - השיעור השבועי
מעשה בכדורים – מאמר לפרשת בראשית
"בני יקירי! גם אני כשרציתי לברוא רק עולם אחד – נזקקתי (כביכול) לכל כך הרבה סקיצות ודגמים. הכל נעשה על פי התורה, ובכל זאת לקח לי 974(!) ניסיונות עד שהגעתי לתוצאה הרצויה. מאמר מחזק לבראשית
- גד שכטמן
- פורסם כ"ה תשרי התשע"ה
"אתם קופצים מהמטוס, סופרים עד עשר ופותחים את המצנח", שאג המפקד בקורס הצניחה לחייליו, מנסה נואשות להיאבק ביללות הרוח. "אם הוא לא נפתח – תפתחו את המצנח הרזרבי".
שימי האזין להוראות היטב וניסה לשננן. מוחו לא תמיד קלט את כל הנאמר, ולפעמים הבין דברים אחרים. משנשמעה הפקודה קפץ שימי בעוז רוח לאוויר הקפוא. הוא ספר עד אחת-עשרה, ליתר ביטחון.
ידית המצנח נמשכה אך המצנח נותר סגור. בלחץ מנסה שימי את המצנח הרזרבי, אך גם הוא אינו תקין.
"תראה מה זה", זעק לחברו כשהוא מתגבר על הרוח השורקנית. "עם המזל הרע שלי - בטח גם לא יחכה לי הרכב למטה"...
***
על מילות הפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר", מתקשה המדרש: כיצד ייתכן לכתוב "נהיה ערב" לפני שהיה מושג כזה בעולם. היה צריך לכתוב "יהי ערב" ביום הראשון, ומהיום השני והלאה ניתן לכתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום שני".
מכח השאלה הזו למדו חכמים במדרש (ב"ר ג, ז): "מלמד שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו [הגלובוס שאנו מכירים]. אמר, דֵין הַנְיָין לי [אלו נוחים עבורי], יָתְהוֹן לא הניין לי [אותם הקודמים לא נוחים לי]".
חידוש גדול מתחדש כאן. הכדור בו אנו חיים אינו יצירתו הראשונה של בורא העולם, הוא הגיע רק אחרי ניסיונות רבים מאוד של בריאת עולמות - ואין לנו מושג בכמה עולמות מדובר.
החיד"א מביא באחד מספריו רמז יפה בעניין זה, בפסוק בתהלים (קה, ח): "זכר לעולם בריתו, דבר ציוה לאלף דור". הקב"ה כרת ברית עם העולם שלנו בזכות הדבר שציווה לאלף דור. מהו דבר זה, ומי הם אלף הדורות?
אומרים חז"ל שתתקע"ד דורות (974 דורות) קודם בריאת העולם, הייתה התורה מונחת אצל הקב"ה והיה משתעשע בה. לבסוף נתנה לעם ישראל. מאדם הראשון עד נח היו עשרה דורות, מנח ועד אברהם אבינו עוד עשרה דורות, והשישי לאברהם אבינו היה משה רבינו – נותן התורה ([אברהם,] יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, משה).
אלף דורות פחות תשע-מאות שבעים וארבעה דורות, שווה בדיוק עשרים ושש. אלו עשרים ושישה דורות שמבריאת העולם עד משה רבינו שהוריד תורה לעולם.
אגב, ב"הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו", שאנו אומרים בשבת בבוקר לפני "ברוך שאמר", יש בדיוק עשרים ושש פסקאות, כנגד אותם דורות שחיו כאן ללא תורה, והקב"ה זן אותם בחסד – "כי לעולם חסדו".
מה עשה הקב"ה כל אותם תתקע"ד דורות עד שנברא העולם שלנו?
לפי דברי המדרש המובא לעיל, הוא ברא עולמות באמצעות התורה והחריבם.
מקשה הגאון רבי חיים שמואלביץ מראשי ישיבת מיר: מה לנו לדעת שהקב"ה בנה עולמות והחריבן, כלום ידיעה זו תורמת לנו במשהו?
והתשובה כל כך מחזקת ונפלאה.
הבורא בענוותנותו כי רבה, פונה לכל יהודי ויהודי בפנייה אישית: "בני יקירי! גם אני כשרציתי לברוא עולם – רק עולם אחד – נזקקתי (כביכול) לכל כך הרבה ניסיונות-שווא, להמון סקיצות ודגמים. הכל נעשה על פי התורה, ובכל זאת לקח לי 974(!) ניסיונות עד שהגעתי לתוצאה הרצויה.
"אתה, קרוץ מחומר הינך, בשר ודם שהיצר הרע העשוי מאש מאיים לשרפו בהבל פיו – אל נא תתייאש מניסיון ושניים שלא צלח בעבודת ה'. גם לו יעמדו מאחוריך שלושים וארבעים ניסיונות-נפל, נסה שוב ושוב, תתאמץ ולבסוף תצליח!"...
***
מכאן יוצאת אלינו קריאה חדשה בכל תחילת שנה: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" – גם אנו נתחיל הכל מבראשית נדבק בדרכיו של הקב"ה ונאמצן.
לא נסתכל על ה"מצנח שלא נפתח", על הניסיון הראשון והשני שלא צלחו, ונחליט שאם ככה זה מתחיל, גם "האוטובוס לא מחכה לנו למטה".
למרות שברא הקב"ה עולמות והחריבן במשך מאות שנים, כשהגיעה היצירה אותה רצה להותיר, כינה אותה בשם "ראשית".
התחלה חדשה. תקוות חדשות.