לדבר זה כישרון. להקשיב - אומנות (חלק ב)

כדי שנדרבן את הזולת לדבר עמנו, במיוחד כאשר הוא בא אלינו להתייעץ או לספר לנו את מועקות לבו, עלינו להשתמש בטכניקות הבאות שהם בעצם דרך מובנת, שלב אחר שלב, כיצד לעודד אותו לשפוך את לבו.

א. עידוד = כאשר אנו מקשיבים לחבר עד הסוף, אנו בעצם מעודדים אותו להמשיך ולדבר ולספר על עצמו. מידי פעם אנו משחילים מילה או קטעי משפט כדי להראות שאנו משתתפים בדו שיח, אך רוב הזמן עלינו לשתוק ולתת את רשות הדיבור לחבר.

שימו לב כי 93% מהתקשורת הבין אישית נעשית באמצעיים לא מילוליים: שפת גוף עוויות הפנים, רק

7% מהתקשורת נעשית באמצעות השפה ותוכן השיחה.

ב. שחזור = חזרה על דברי החבר חזרה כמו "הד" על תוכן הדברים שהשמיע החבר.

באותן מילים שהוא השתמש, בלי להוסיף פרשנות , פרטי הדברים כהווייתם. המטרה היא - להראות

למדבר ששמענו אותו הבנו את דבריו בלי להחסיר אף פרט, והבנו את המסר שהוא רצה להעביר אלינו.

שחזור דברי החבר מעורר דיוק והעמקה מונע חוסר הבנה ומאפשר תיקון טעויות, השחזור מונע חזרה מיותרת על דברים ובך הוא מקצר את השיחה (בדרך כלל שהדובר מרגיש שלא הבינו את דבריו כהלכה הוא חוזר שוב ושוב על דבריו ואף משתמש באותן מילים...).

באמצעות השחזור המדבר נעשה יותר אחראי למילותיו ומדייק יותר בדבריו כי הוא יודע שמקשיבים לו ועוקבים אחריו, מה גם שדרך הטכניקה הזאת של השחזור ניתן לכוון את הדובר לכיוונים מסוימים.

ג. שיקוף רגשות = התייחסות לרגשות שמביע הדובר בין הביע זאת בגלוי: "אני פוחד מ.." ובין אם הביע זאת באופן סמוי "הבן שלי עדיין לא חזר מהת"ת, איפה הוא יכול להיות?". אני החבר השומע נעשה כמו מראה ומשקף לחבר את רגשותיו באופן מלא וברור כפי שבאו לידי ביטוי בדבריו אלי.

המטרה: לזהות את עולמו הפנימי הרגשי של החבר, להבהיר למדבר את רגשותיו ולהראות לו שאנו מרגישים את רחשי ליבו והרגשותיו.

לדוגמא: אני מרגיש שאתה די לחוץ ממכתב הפיטורין שקבלת, נראה כי אתה מרגיש ששוב לא יקבלו

אותך לעבודה, האם הבנתי נכון את דבריך?

ד. שאלות הבהרה = יש לשאול את הדובר שאלות, כדי שירחיב את הנושא שעליו הוא מדבר.יש להשתמש בשאלות פתוחות שאינן מזמינות את השואל לענות עליהן בקצרה ובאופן חד משמעי "כן" או "לא", ע"י שאלות אלו החבר יהיה הדובר העיקרי של השיחה ובכך נקבל מידע נוסף.

לדוגמא: "ספר לי יותר כיצד אתה רואה את העניין ..." או "תנסה לעזור לי להבין יותר טוב את המצב בו ..." או "למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר...".

דוגמא נוספת: במקום לשאול "מדוע לא הגעת השבוע ללימודים". ניתן לשאול: "האם תוכל לספר לי מה הביא אותך להגיע למצב בו נעדרת מהלימודים במשך שבוע ימים?".

כמו כן אין לשאול שאלות שהתשובה ידועה מראש. לדוגמא: ודאי היה לך קשה במבחן בתורה, אלא עדיף לשאול : תן לי להבין איך הרגשת לגבי המבחן בתורה?

יש להימנע משאלות הפותחות במילים "למה?" או "מדוע?" , שאלות אלו משדרות שיפוטיות ומעוררות התנגדות. עדיף להשתמש בשאלות הפותחות במילים "מה?" או "איך?" במקום לשאול "למה עשית כך או כך"? אפשר לשאול: "איך אתה מסביר את התנהגותך בקשר ל...?".

ה. מסגור = סיכום מחדש של תוכן דברי החבר ושיקוף רגשותיו , אך הפעם במילים שלי ובנוסח שלי, ובכך לעצב מחדש את תוכן השיחה. הבעיה של הרבה אנשים הפונים לייעוץ הוא חוסריכולת לארגן את עולמם הפנימי. המסגור והעיצוב מחדש של דבריהם, מכניס את תוכן דבריהםלתבניות בהירות ומובנות. תבניות סיכום אלו נותנות לדובר תחושה של מוכרות, ומאפשרות שליטהובקרה על עולם הרגשות אף בדברים שהוא עצמו אינו מודע להם.ו. האמירה שלי = חוות דעתי האישית על הנושא עליו דיבר החבר. אין למהר ולתת עצה לנועץ. יש תחילה לשאול אותו: מהן האפשרויות שאתה יכול להציע כדי לפתור את הקושי עליו דברת? נרשום את האפשריות ונדון על כל פתרון על כל היבטיו, יתרונות וחסרונותיו של כל פתרון. ומה הכי מתאים לדובר / כאשר הנועץ יציע רעיון ויחליט לקבל אותו יהיה לו יותר קל לקבל זאת מבחינה רגשית וגם יהיה יותר קל ליישם זאת, כי לא הנחיתו לו רעיון והכריחו אותו לבצע זאת, אלא זוהי בעצם החלטתו ומסקנתו האישית. במקרה ועדיין הנועץ מתלבט או שהוא קטין ואינו בשל לקבל החלטה, עלי לבקש את הסכמתו להציע פתרון ולשאול אותו אם זה נראה לו רעיון טוב.

בדרך זו של הקשבה על שלביו המובנים, ניצור קשר אישי עם הדובר, נזכה באמונו , ניתן לו כלים ורעיונות להעצים את נקודות החוזק שלו והפתרון לקשייו יהיו פרי רעיונו והחלטתו והוא יחוש טוב עם עצמו שהוא בעצם מצא את הפתרון לבעייתו.

בכתיבת מאמר זה נעזרתי ב:

הרצאותיו של המרצה היקר מר מוטי כהן הי"ו

ובסדנא להקשבה פעילה בהנחיית מר אהוד נהיר הי"ו

מאת דן כהן- מאבחן דידקטי ומוסמך בכיר בחינוך מיוחד ובהוראה מתקנת