5 דקות תורה ביום
5 דקות תורה ביום: מצווה להסתפר לכבוד שבת קודש
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". כח' חשון התשע"ה
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ה' חשון התשע"ה
א. אִם הָיוּ שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ אֲרֻכּוֹת - מִצְוָה לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִכְבוֹד שַׁבָּת קוֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לְשַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְסֻפָּר. וְאִם יֵשׁ לוֹ צֹרֶךְ לְהִסְתַּפֵּר בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ - רַשַּׁאי.
ב. יֵשׁ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּלָל, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁחָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי וְהַתִּסְפֹּרֶת הִיא לִכְבוֹד שַׁבָּת - בְּכָל זֹאת נִמְנָעִים. מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁכָּךְ כָּתוּב בְּצַוָּאַת רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד. אוּלָם, הַרְבֵּה פוֹסְקִים חוֹלְקִים עַל כָּךְ וְאוֹמְרִים שֶׁצַּוָּאָתוֹ נִכְתְּבָה לְזַרְעוֹ בִלְבַד וְלֹא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּלְמַעֲשֶׂה, לֹא בְכָל הַמִּקְרִים וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת פָּשְׁטוּ צַוָּאוֹתָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד. וְלָכֵן, לַהֲלָכָה, מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
ג. מִצְווֹתָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם מְלַוּוֹת אוֹתָנוּ בְכָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים. וְתָמִיד צְרִיכִים אָנוּ לַחֲשׁוֹב עַל הַמִּצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ לְקַיֵּם בְּכָל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה. הָרַב 'כַּף הַחַיִּים' עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה מִצְווֹת אֶפְשָׁר לְקַיֵּם בְּתִסְפֹּרֶת, וְהִגִּיעַ לַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִצְווֹת!! חֶלְקָן מֵהַתּוֹרָה וְחֶלְקָן מִדְּרַבָּנָן. וְכֵיוָן שֶׁמִּצְווֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְכַוֵּן לִפְנֵי הַתִּסְפֹּרֶת לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ: כָּתוּב בַּתּוֹרָה "לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", דְּהַיְנוּ, אָסוּר לְהוֹרִיד לְגַמְרֵי אֶת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁבִּשְׁתֵּי הַפֵּאוֹת (מִסְפָּר אֶפֶס), אֶלָּא יֵשׁ לְהַשְׁאִיר מְעַט (לְפָחוֹת מִסְפָּר 1). דָּבָר נוֹסָף, כָּתוּב "לֹא תַשְׁחִית אֶת פְּאַת זְקָנֶךָ", וְהַכַּוָּנָה שֶׁאֵין לְגַלֵּחַ בְּתַעַר אֶת חֲמֵשֶׁת פֵּאוֹת הַזָּקָן. כְּמוֹ כֵן, מְקַיֵּם מִצְוַת "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", שֶׁכֵּן הַמְּגַדֵּל שֵׂעָר אָרוֹךְ עוֹבֵר עַל לָאו זֶה. כַּאֲשֶׁר מְשַׁלֵּם לַסַּפָּר אֶת כַּסְפּוֹ - מְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ", וְכֵן "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר". וְאִם מִסְתַּפֵּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי מְקַיֵּם מִצְוַת כְּבוֹד שַׁבָּת. כַּמָּה נִפְלָא לִרְאוֹת שֶׁבְּמַעֲשֵׂה כָל כָּךְ פָּשׁוּט וּמָצוּי מְקַיְּמִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִצְווֹת גְּדוֹלוֹת וִיקָרוֹת. אַשְׁרֵינוּ!
ד. כְּבַר כָּתַבְנוּ לְעֵיל לְאַחַר הַתִּסְפֹּרֶת צָרִיךְ לִטּוֹל אֶת יָדָיו, אַף שֶׁהִסְתַּפֵּר עַל יְדֵי סַפָּר.
***
רַעְיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - תוֹלְדוֹת
עֵשָׂו בָּא מֵהַשָּׂדֶה כְּשֶׁהוּא עָיֵף, הוּא בִקֵּשׁ מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֶאֱכוֹל. יַעֲקֹב אָמַר לוֹ שֶׁהוּא מוּכָן בִּתְנַאי שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ אֶת בְּכוֹרָתוֹ. עֵשָׂו הִסְכִּים לְלֹא בְּעָיוֹת וְהַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת: "וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו תַּשְׁלוּם עַל הַבְּכוֹרָה, וּלְבַסּוֹף נָתַן לוֹ גַּם לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה", עֵשָׂו מָכַר לְיַעֲקֹב אֶת הַזְּכוּת הָרוּחָנִית הָעֲצוּמָה הַזּוֹ בְּעַד תְּמוּרָה גַּשְׁמִית!! כְּלוֹמַר, הַגַּשְׁמִיּוּת הָיְתָה עֲדִיפָה לוֹ עַל הָרוּחָנִיּוּת.
אוּלָם בַּהֶמְשֵׁךְ, כְּשֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ בָּא לְיִצְחָק וְלָקַח אֶת הַבְּרָכוֹת. עֵשָׂו בָּא וְהֵבִיא לְאָבִיו אֶת הָאֹכֶל שֶׁבִּקֵּשׁ כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכֵהוּ. וַיִּצְחָק אָבִינוּ אָמַר לוֹ: "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ", אֵיךְ שֶׁעֵשָׂו שָׁמַע אֶת זֶה: "וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי" וּבְהֶמְשֵׁךְ "וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ". וְהַדָּבָר מַפְלִיא בְּיוֹתֵר! הֲרֵי אֵצֶל עֵשָׂו מַה שֶׁחָשׁוּב זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה! מַה קָרָה פִּתְאוֹם שֶׁהוּא כָּל כָּךְ מַחְשִׁיב אֶת ה"מִי שֶׁבֵּרַךְ" שֶׁל יִצְחָק?
עָנָה הָרַב יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר שָׁלִיטַ"א, הַכֹּל תָּלוּי מֵאֵיפֹה הָאָדָם בָּא! בַּהַתְחָלָה עֵשָׂו בָּא מֵהַשָּׂדֶה, לְאַחַר שֶׁעָבַר שָׁם עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר בַמִּדְרָשׁ, וְלָכֵן זִלְזֵל בִּבְכוֹרָה וּמָכַר אוֹתָהּ בִּנְזִיד עֲדָשִׁים. אוּלָם, כְּשֶׁבָּא לְיִצְחָק הָיָה אַחֲרֵי יוֹם שָׁלֵם שֶׁהִתְעַסֵּק בְּמִצְוַת כִּבּוּד אַב וָאֵם, כְּשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּמִצְוָה - הוּא מִתְקַדֵּשׁ וּמַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ מַהִי מִצְוָה וּמַהוּ עֶרְכָּה שֶׁל רוּחָנִיּוּת. אָז הִרְגִּישׁ עֵשָׂו אֶת הַהֶפְסֵד שֶּׁהִפְסִיד בִּמְכִירַת הַבְּכוֹרָה וְהִצְטָעֵר עַל כָּךְ צַעַר רַב.
מִכָּאן רוֹאִים, שֶׁהָאָדָם מֻשְׁפָּע מֵהָאֲוִירָה בָּהּ הוּא נִמְצָא וְנוּכַל לִלְמוֹד מִזֶּה לְגַבֵּינוּ. לִפְעָמִים לֹא מִתְחַשֵּׁק לָנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, אוֹ שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים קֹשִׁי. מַה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת? כְּדַאי לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲוִירָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. וּלְאַט לְאַט נוּכַל לְהַרְגִּישׁ שֶׁזֶּה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ וְאָנוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ וְחֵשֶׁק. אִם עַל עֵשָׂו זֶה הִשְׁפִּיעַ - עָלֵינוּ קַל וָחֹמֶר...