כתבות מגזין
הפרויקט של הרב רונן חזיזה: חוטפים 5 דקות תורה ביום
המפעל התורני '5 דקות תורה ביום', נולד לפני שנים ספורות בלבד - אך מאז כבר אלפי יהודים מתחברים לתורה ולהלכות, בזכותו. ראיון עם הרב שהצליח להנגיש את פרשת השבוע לכולם: "קריאת התורה הפכה לחוויה מרתקת"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ו' חשון התשע"ה
"התחלתי עם לימוד של חמש דקות תורה, והיום אני בישיבה" – את המשפט הזה אמר יהודי יקר שהתחזק בתורה ומצוות בעקבות חוברת שכתב וחיבר הרב רונן חזיזה, העומד מאחורי מפעל תורני מבריק – 'לפחות 5 דקות תורה ביום'. הרב חזיזה החליט לממש את חלומם של יהודים, שמפאת עבודתם אינם מצליחים לפנות זמן ללימוד תורה.
בראיון איתו הוא מגלה שהכול התחיל לפני כשבע שנים, כשנהג מונית פנה אליו, ושיתף אותו ברצון הבלתי ממומש ללמוד תורה. הרב לקח את המושכות לידיים, והחל לכתוב חוברת קטנה ובה הלכות ופרפראות, ומאז הכול הפך היסטוריה: הרב הוציא והפיץ אלפי חוברות המיועדות ללימוד משותף של הורים וילדים, ובימים אלה אף מסתיים פרויקט חדש שלו: פירוש החומש, המנגיש את פרשת השבוע לכל קורא, והופך את קריאת התורה למרתקת ומובנת באופן משמעותי יותר.
הרב רונן חזיזה. כתב והפיץ חוברות לאלפי יהודים
הרב חזיזה מתגורר בצפת, אב לעשרה ילדים וסב לנכדה. רבים מכירים אותו בזכות שירי האמונה הנפלאים שלו: 'תפילה', 'לא רוצה רע', 'אבאל'ה אוהב אותך' ועוד. אולם מעטים יודעים שהוא עומד מאחורי מפעל אדיר של זיכוי הרבים, ומנהל ביד רמה את מוסדות 'אש קודש' – בית מדרש וכולל אברכים בצפת, שפועל ללא לאות כדי להשיב רבבות הביתה, אל חיק אביהם שבשמיים.
פעילותו של הרב בזיכוי הרבים החלה כבר בגיל 18. "הלכתי לישיבה גבוהה 'עץ החיים' כדי ללמוד רק תורה", הוא נזכר, "באותה תקופה כתבתי קונטרס שנקרא 'למה'. אחר כך אספתי כסף והלכתי להדפיס אותו. חילקתי אותו לכל מיני מכרים, והתחלתי לקבל תגובות מחזקות. אחרי שהתחתנתי, בגיל 19, התחלתי למסור שיעורי תורה בביתנו ולאט לאט ה'עסק' גדל. במקביל התחלתי לנגן בגיטרה ובאורגן, לכתוב שירים ולשיר אותם במסגרת השיעור. וברוך ה', עם הזמן ההיענות גדלה וכשראינו שהמקום צר מלהכיל את כולם, חיפשנו מקום גדול יותר".
זה די חריג שאברך צעיר יתמסר לשיעורים ולא להקמת התא המשפחתי שלו.
"הרגשתי שבוערת בי אש של קדוש, שקוראת לי לצאת החוצה, ולספר לעולם את מה שאני יודע: כמה טוב ה', וכמה טובה התורה שהוא העניק לנו כמתנה. רציתי שכל יהודי יחיה כמו שאני חי", אומר הרב בחיוך.
הרב חזיזה גדל במשפחה מסורתית שעלתה ארצה ממרוקו לבית שאן. כמו מרבית המשפחות המרוקאיות גם במשפחתו מילים כמו אמונה, קידוש וכשרות – לא היו זרות. הוריו שלחו אותו ללמוד בבית ספר ממלכתי-דתי, אלא שבהגיעו לגיל מצוות, התרחש מהפך אדיר שהפליא את כולם. אביו נסע לירושלים והחליט להתחזק. "אני זוכר שזה היה הלם גדול בשביל כולנו", משחזר הרב, "לא ידענו מה לחשוב, היינו מאוד מבולבלים. אחרי שבוע הוא חזר והודיע לאימא שלי שעוזבים הכול ועולים לירושלים. הוא החליט להתחרד".
אמא שמה כיסוי ראש לכבד את ירושלים. הרב חזיזה
ואיך אמא שלך הגיבה? היא לא התנגדה?
"היא לא התנגדה. להיפך, היא רצתה בזה לא פחות מאבא, וכיבדה אותו אלפי מונים על כך שהוא עשה את הצעד הזה. אני אפילו זוכר שבדרך לירושלים, בלי שאף אחד יגיד לה, אמא ביקשה לעצור את הרכב בצד, כדי לכסות את ראשה בשביל 'לכבד את ירושלים'. זה דבר שנחרט בראשי ומלווה אותי עד היום". משפחתו של הרב השתקעה בבירה והתגוררה בשכונת בית וגן. הוא החל ללמוד בישיבת "נתיב מאיר", שנחשבה לישיבה תיכונית ששמה הולך לפניה, בגיל 18 הלך לישיבת "עץ החיים" וכאמור, בגיל 19 הקים משפחה.
גיטרה בשיחות עם ה'
"נפתחו השמים, ואתה שוב מולי א-לוקים/ מביט עליי מלמעלה, בשערים/ מביט עליי מלמעלה – מאיר לי פנים/ נפתחו השמיים ואראה מראות א-לוקים/ נפתחו השמיים ואתה שוב מולי, א-לוקים/ מביט אליי מלמעלה, פותח שערים/ מביט עליי מלמעלה בגעגועים".
(מילים ולחן: הרב רונן חזיזה)
שיריו של הרב חזיזה מחזקים רבים ובהחלט אפשר לשאוב מהם כוחות בלתי נדלים של אמונה. הניגונים המיוחדים נולדו בהשראת השיחות של הרב עם ה', אליהן הוא תמיד לוקח את הגיטרה. לדבריו, מדובר ברגעים מאד נעלים של קרבת ה', והכל מוכן כבר אצלו בלב. רק צריך את שעת הכושר המתאימה כדי 'לדבר, לשיר ולצעוק' את זה החוצה. את השיר 'כי אבאל'ה אוהב אותך' לדוגמא, הקליט הרב חזיזה תוך כדי לימוד בספר 'ליקוטי הלכות'. גם את האלבום הראשון 'תפילה' הקליט באופן ספונטני באולפן ביתי בעמנואל, בתוך יומיים וחצי עבודה.
שירים שנולדו בשיחות עם השם
איך זה שמילות השירים שאתה כותב מצליחות לגעת בנדבכים הכי עמוקים בנפש, ולרגש כל כך הרבה אנשים?
"ברוך ה', אני שמח מאוד לשמוע שהשירים שלי חיזקו אותך. זאת המטרה שהייתה לי בכתיבתם. עם זאת, אני חייב לומר שהשירים הללו לא נולדו מתוך שאיפת חיי. אני אף פעם לא יושב לכתוב שירים, ואין בתוכי משאלה לכתוב ולהלחין. מה שכן, יש לי שאיפה לדבר עם ה' ולחיות איתו. כל השירים שלי נכתבו מהמקום הזה. מהמקום של אדם שחווה קשיים ופיתולים בחייו, ומדבר עליהם עם החבר הכי טוב שלו – עם השם".
העשייה המוזיקאלית כרוכה גם בלא מעט קשיים: "עברנו לא מעט קשיים בדרך – כלכליים, לוגיסטיים ואחרים – אבל אין מצב בעולם שנפסיק עם העשייה הזו. אנו כבר לימודי ניסיון שככל שהמצב בחיים נראה קשה יותר – כך הניגון שמופק ממנו יוצא אמיתי, מדויק ומשמח יותר".
מאז צאת אלבומו השני, מתרכז הרב בהוצאת אלבומי הופעות חיות בלבד, ומסביר שהסיבה לכך היא שהספונטניות בהופעות מוציאה את הטוב שבנפש, ולכן הם הרבה יותר מחזקים ומעצימים.
מחוברת קטנה לפרויקט רב מימדים: פירוש החומש
הרב חזיזה עומד מאחורי פרויקט תורני חדש, המאשר לאלפי יהודים להתחבר מחדש לתורה. כך למשל הוא הפיק חוברת חודשית, 'לפחות 5 דקות תורה ביום', בה הוא מבאר את פרשת השבוע בשפה שווה לכל נפש. הרב ממליץ להביא אותה לבית הכנסת, ולפני כל עולה לקריאה בספר התורה, הוא מציע לקרוא את התקציר ולהבין מה עומדים לקרוא.
איך נולד הרעיון?
"הרעיון התחיל מדרשה שנתתי בחג שבועות. דיברתי בפני בעלי בתים שמפאת עיסוקי היום-יום, לא יוצא להם ללמוד תורה. ביקשתי מהם ללמוד לפחות 5 דקות. שאלתי מי מוכן ללמוד 5 דקות ביום, ולהפתעתי כולם הצביעו. לאחר השיעור, הגיע אליי נהג מונית ואמר לי: 'תראה, אין דבר שאני רוצה יותר מאשר ללמוד קצת תורה, אבל אני באמת לא יודע איך ללמוד'. מאותו יום התחלתי לכתוב חוברת קטנה עם כל מיני הלכות ופרפראות, שחולקה לאותם בעלי בתים כדי שגם הם יוכלו לחטוף משהו מהתורה. אחרי חודש בלבד, זה גדל ואז הבנתי את גודל הצורך והכמיהה".
מאז אלפי חוברות הנושאות את הכותרת 'לפחות 5 דקות תורה ביום' הודפסו והופצו ברחבי הארץ והעולם. הרב לא מפסיק לקבל תגובות חמות ונרגשות על העשייה הזו נוסח: 'זו היהדות שלי', 'אני לא חובש כיפה, אבל בלי 5 דקות תורה - אני לא יוצא מהבית', 'התחלתי ב-5 דקות תורה והיום אני בישיבה'.
אט אט החל הרב חזיזה לקבל פניות מהורים לילדים, שנחשפו לחוברת והציעו להפוך את אותו הקונספט גם לילדים, כך שיוכלו לבלות זמן איכות עם ילדיהם. מי אם לא הרב חזיזה שיירתם למלאכה, כשמדובר בחיזוק רוחני ותועלת עצומה בחינוך? במשך חודשים ספורים שקד הרב על כתיבת סיפורים יפים לפני השינה, סיפור לכל לילה, ובהם שתל ערכים כדוגמת גזל, דרך ארץ, אמת ושקר וכדומה. אך מעל הכול – ביקש בעשייה זו, לחנך את הילד להבין ולדעת שיש מי ששומר עליו ואוהב אותו, ושמחכה לשמוע את הדיבורים שלו.
לחוברות הללו ביקוש רב, ופעמים רבות הן נמכרות עוד לפני שהן מודפסות – זאת למרות העובדה שהן אינן מאוירות כלל. "האיור הוא במחשבה ובדמיון של הילד", מסביר הרב את השיקול, "זה משהו שרציתי לא להגביל אותו. מהתגובות שאני מקבל מההורים, זה לא רק מפתח את מחשבתו של הילד אלא אף מחזק את הקשר בין הילד להורה".
בימים אלו מסתיימת הדפסתו של פרויקט חשוב ביותר: פירוש החומש, עליו שקד הרב חזיזה למעלה משנתיים. מדובר בחוברת שמודפסת מדי חודש, ומאגדת את כל פרשיות השבוע לאורך השנה, במחיר מנוי של 25 שקלים לחודש. "ישנה תקנה עוד מימי משה רבנו, לקרוא פרשת שבוע בכל שבת, כי בלי זה אי אפשר להיות יהודי. אלא מאי? בזמן חז"ל, אם העם לא הבין את מה שהוא קורא בחומש, היה לו תרגום. אך עם הזמן, חזרנו לארץ, השפות התערבבו זו בזו, ושוב אין אנו מבינים את התרגום הקודם – יש הרבה מילים כמו 'וישוקו' או 'תנינים'. אנחנו חושבים שמדובר בקרוקודיל, אבל זה בעצם סוג של דג.
"ואז מה קורה? אדם מגיע לבית הכנסת, פותח את החומש, עוקב אחרי שליח הציבור – אבל לא מבין הרבה מילים. מה עשינו בזה? הבנתי שזה הפסד גדול בשביל הקב"ה שהילדים שלו, שלרבים מהם בשבת נערך המפגש היחידי בשבוע עם בית הכנסת, לא מבינים את מה שהוא מבקש להגיד. ואז ידעתי שזה הולך להיות הפרויקט הבא שלי".
למי מיועד החומש?
"לכולם, בלי יוצא מן הכלל. הוא כתוב בצורה קלילה וזורמת, שלא מכבידה על הקהל. כשניסיתי את זה בבית הכנסת שלנו, קריאת התורה הפכה לחוויה מרתקת, ואנשים לא הפסיקו לבקש עוד. רק היום, אחרי שהחוברת כבר יצאה – אני מבין כמה נצרך זה היה. עכשיו, לא רק שישנה הקדמה קצרה לפני כל עלייה, כדי לעזור לאדם להבין על מה מדברת הפרשה, הביאור נמצא גם בין הפסוקים עצמם. איפה שיש מילה לא מובנת או שרש"י הדגיש משהו – יש פירוש".