5 דקות תורה להורים וילדים
סיפור לילדים: החרב שנפלה למערת המכפלה
"תִּתְפַּלְּלוּ עָלַי בְּבַקָּשָׁה שֶׁלֹּא יִקְרֶה לִי כְּלוּם.." הֵם קָשְׁרוּ אוֹתוֹ בְּחֶבֶל וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לַמְּעָרָה. אֵיךְ שֶׁהִגִּיעַ לָרִצְפָּה הוּא רָאָה אֶת הַחֶרֶב וְהֵרִים אוֹתָהּ....
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ט"ז חשון התשע"ה
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים לְטַיֵּל בְּחוּץ לָאָרֶץ, אֲבָל צָרִיךְ לְלַמֵּד אוֹתָם שֶׁהַמָּקוֹם הֲכִי יָפֶה לְטַיֵּל בּוֹ זֶה 'אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל'. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּגְּמָרָא (כְּתֻבּוֹת קיא'): "כָּל הַמְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". כֵּן יְלָדִים, אֲפִילוּ אִם רַק הוֹלְכִים שְׁנֵי מֶטְרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים עַל זֶה שָׂכָר גָּדוֹל מֵה' בָּעוֹלָם הַבָּא. אָז, בְּוַדַּאי שֶׁאִם רוֹצִים לְטַיֵּל, צְרִיכִים לְטַיֵּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּחוּץ לָאָרֶץ.
אֶחָד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכְּדַאי לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּשֶׁמְּטַיְּלִים הוּא: מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. שָׁם קְבוּרִים אָדָם וְחַוָּה, הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְגַם הָאִמָּהוֹת: שָׂרָה, רִבְקָה וְלֵאָה. חוּץ מֵרָחֵל אִמֵּנוּ שֶׁנִּקְבְּרָה בְּבֵית לֶחֶם. אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה? כִּי ה' צִוָּה אֶת יַעֲקֹב לִקְבּוֹר אוֹתָהּ שָׁם, כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, הֵם יַעַבְרוּ דֶרֶךְ שָׁם, וְרָחֵל אִמֵּנוּ תִּרְאֶה אוֹתָם וְתִתְפַּלֵּל וְתִבְכֶּה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבִזְכוּתָהּ ה' יַחֲזִיר אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִגְאַל אוֹתָנוּ.
הַיּוֹם נְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְאֹד מְיֻחָד שֶׁקָּרָה בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. נַתְחִיל.. שְׁשְׁשְׁ... לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, הַתּוּרְכִּים שָׁלְטוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָיוּ לָהֶם חַיָּלִים בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל עִיר. פַּעַם אַחַת, הִגִּיעַ לָאָרֶץ הַפֶּחָה הַתּוּרְכִּי. [פַּעַם, אֵצֶל הַתּוּרְכִּים הַנָּשִׂיא הָיָה נִקְרָא 'פֶּחָה']. הָיוּ לוֹ בְּגָדִים מְיֻחָדִים וּמְכֻבָּדִים, וְגַם חֶרֶב מְאֹד מְיֻחֶדֶת שֶׁעֲשׂוּיָה מִזָּהָב טָהוֹר וּמְצֻפָּה בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָרוֹת, הוּא הִסְתּוֹבֵב בָּאָרֶץ וּבִקֵּר בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת, אֶחָד הַמְּקוֹמוֹת הָיָה מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. כִּי גַם הָעֲרָבִים מְכַבְּדִים מְאֹד אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה יֵשׁ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן יֵשׁ אֶת הַמַּצֵּבוֹת שֶׁל הַקְּבָרִים, וּלְשָׁם נִכְנָסִים כֻּלָּם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל. אֲבָל יֵשׁ עוֹד קוֹמָה אַחַת לְמַטָּה, שֶׁהִיא הַמְּעָרָה בְּעַצְמָהּ. וּלְשָׁם אַף אֶחָד לֹא נִכְנַס, כִּי הִיא נִמְצֵאת בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה. הַפֶּחָה, הָיָה סַקְרָן לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, הָיָה שָׁם חוֹר קָטָן, הוּא הִתְכּוֹפֵף קְצָת, וְעוֹד קְצָת וְעוֹד קְצָת עַד שֶׁלְּפֶתַע הַחֶרֶב הַיְּקָרָה שֶׁלּוֹ.. "בּוּם!" נָפְלָה לְתוֹךְ הַמְּעָרָה הָעֲמֻקָּה. "אוֹי לֹא!! אֲנִי לֹא מַאֲמִין!! הַחֶרֶב הַיְּקָרָה שֶׁלִּי!! נָפְלָה לַבּוֹר. אוֹי! אוֹי!!.."
כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבוֹ עָמְדוּ בְּשֶׁקֶט וְלֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת, הַפֶּחָה הִתְחִיל לִצְעֹק: "מָה אַתֶּם עוֹמְדִים כְּמוֹ פְּסָלִים?? תַּעֲשׂוּ מַשֶּׁהוּ!! אֲנִי חַיָּב אֶת הַחֶרֶב שֶׁלִּי בַּחֲזָרָה!!" הַחַיָּלִים שָׁאֲלוּ: "אֲבָל מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?" וְהַפֶּחָה שׁוּב כָּעַס: "מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת? פָּשׁוּט מְאֹד! אֶחָד הַחַיָּלִים צָרִיךְ לָרֶדֶת לְתוֹךְ הַמְּעָרָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַחֶרֶב.." מִיָּד לָקְחוּ אֶחָד מֵהַחַיָּלִים, קָשְׁרוּ לוֹ חֶבֶל לַבֶּטֶן, וְהִתְחִילוּ לְהוֹרִיד אוֹתוֹ לְאַט לְאַט לְכִוּוּן הַבּוֹר.. הַפֶּחָה אָמַר לוֹ: "כְּשֶׁהַחֶרֶב תִּהְיֶה בַּיָּד שֶׁלְּךָ, תִּצְעַק לָנוּ וַאֲנַחְנוּ נִמְשֹׁךְ אוֹתְךָ וְנַעֲלֶה אוֹתְךָ לְמַעְלָה.. טוֹב?.." הֵם הוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְאַט לְאַט, וְחִכּוּ.. עָבְרָה דַקָּה, וְעוֹד דַּקָּה, וְעוֹד דַּקָּה.. הֵם חִכּוּ שֶׁהוּא יִצְעַק אֲבָל הָיָה שֶׁקֶט גָּמוּר, הַחַיָּלִים צָעֲקוּ לְתוֹךְ הַמְּעָרָה.. "הַלּוֹ, מָה אִתְּךָ? מָצָאתָ אֶת הַחֶרֶב??" אֲבָל הוּא לֹא עָנָה.. הַפֶּחָה אָמַר לָהֶם: "תַּעֲלוּ אוֹתוֹ מַהֵר.." הֵם מָשְׁכוּ בַּחֶבֶל בְּכָל הַכֹּחַ וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ, וּמָה הֵם רָאוּ? הֵם רָאוּ שֶׁהוּא מֵת.. "וּוּאַי, מָה קָרָה לוֹ?.." הַפֶּחָה נִהְיָה אָדֹם וְאָמַר: "לֹא מְשַׁנֶּה מָה קָרָה! תּוֹרִידוּ מִיָּד חַיָּל נוֹסָף לְתוֹךְ הַמְּעָרָה.. אֲנִי חַיָּב אֶת הַחֶרֶב שֶׁלִּי בַּחֲזָרָה!!" הֵם הוֹרִידוּ עוֹד חַיָּל וְאַתֶּם יוֹדְעִים מָה קָרָה לוֹ? נָכוֹן, קָרָה לוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ לַחַיָּל הַקּוֹדֵם.. גַּם הוּא מֵת.. וְכָךְ עוֹד חַיָּל וְעוֹד חַיָּל עַד שֶׁהוֹרִידוּ כִּמְעַט שְׁלוֹשִׁים חַיָּלִים.. הַפֶּחָה כְּבָר לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת.. וְאָז, עָלְתָה לוֹ מַחֲשָׁבָה בָּרֹאשׁ.. מָה הַמַּחְשָׁבָה? הוּא שָׁלַח הוֹדָעָה לְכָל הַיְּהוּדִים וְכָתַב בָּהּ כָּךְ: "הַחֶרֶב הַיְּקָרָה שֶׁלִּי נָפְלָה לְתוֹךְ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אֲנִי גוֹזֵר עֲלֵיכֶם לְהָבִיא לִי אוֹתָהּ, אִם תּוֹךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא תַחֲזִירוּ לִי אוֹתָהּ, אֶהֱרוֹג אֶת כֻּלְּכֶם!" כָּל הַיְּהוּדִים פָּרְצוּ בִּבְכִי וְגָזְרוּ צוֹם וְתַעֲנִית. וְכֻלָּם שָׁאֲלוּ: "מָה נַעֲשֶׂה? אֶת מִי נִשְׁלַח? מִיהוּ הָאִישׁ שֶׁיֵּרֵד לְתוֹךְ הַמְּעָרָה??.." בַּסּוֹף הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת הַגְרָלָה. הֵם עָשׂוּ הַגְרָלָה וְעַל מִי יָצָא הַגּוֹרָל? עַל רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ.
רַבִּי אַבְרָהָם הִתְכּוֹנֵן לַמְּשִׂימָה הַמְיֻחֶדֶת הַזּוֹ, הוּא טָבַל בַּמִּקְוֶה, לָבַשׁ בְּגָדִים לְבָנִים, וְכָל הַלַּיְלָה לָמַד דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִים בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ. בַּבֹּקֶר, רַבִּי אַבְרָהָם צָעַד לְכִוּוּן הַמְּעָרָה יַחַד עִם כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ, לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לַמְּעָרָה בִּקֵּשׁ מֵהֶם: "תִּתְפַּלְּלוּ עָלַי בְּבַקָּשָׁה שֶׁלֹּא יִקְרֶה לִי כְּלוּם.." הֵם קָשְׁרוּ אוֹתוֹ בְּחֶבֶל וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לַמְּעָרָה. אֵיךְ שֶׁהִגִּיעַ לָרִצְפָּה הוּא רָאָה אֶת הַחֶרֶב וְהֵרִים אוֹתָהּ. אֲבָל הוּא לֹא מִהֵר לִמְשׁוֹךְ בַּחֶבֶל שֶׁיַּעֲלוּ אוֹתוֹ כִּי הוּא רָצָה לִרְאוֹת מָה יֵשׁ עוֹד בַּמְּעָרָה.. הוּא הִתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב בַּמְּעָרָה וּלְפֶתַע רָאָה מוּלוֹ מִישֶׁהוּ! הוּא נִבְהַל וְאָמַר: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל! מִי אַתָּה?" וְהָאִישׁ אָמַר לוֹ: "אֲנִי אֱלִיעֶזֶר הָעֶבֶד שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, מִי אַתָּה? וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן??.." רַבִּי אַבְרָהָם סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַמְּעָרָה.." אֱלִיעֶזֶר אָמַר: "אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁאוֹל אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ אִם הוּא מַסְכִּים..." הוּא הָלַךְ וּלְאַחַר כַּמָּה דַקּוֹת חָזַר וְאָמַר: "בְּסֵדֶר.." רַבִּי אַבְרָהָם הִתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב בַּמְּעָרָה וּפִתְאוֹם הוּא רָאָה מוּלוֹ אֶת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב.. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה קָרָה לוֹ?הוּא הִתְעַלֵּף.. לְאַחַר שֶׁהִתְעוֹרֵר הִרְגִּישׁ רֵיחַ מְיֻחָד מִגַּן עֵדֶן וְאָמַר לָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים: "אֲנִי רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר כָּאן אִתְּכֶם.." אֲבָל הֵם אָמְרוּ לוֹ: "אֵין לְךָ רְשׁוּת, אֲבָל מָחָר אַתָּה תַגִּיעַ אֵלֵינוּ.." הוּא עָלָה בַּחֲזָרָה לַיְּהוּדִים, נָתַן לַפֶּחָה אֶת הַחֶרֶב, וְאָמַר לָהֶם: "אֲנִי מִצְטַעֵר לוֹמַר לָכֶם אֲבָל מָחָר אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת אֶל הָעוֹלָם הַבָּא..." הוּא טָבַל בַּמִּקְוֶה, אָמַר לָהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה אָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְנִפְטַר.
כֵּן יְלָדִים, עַכְשָׁו רַבִּי אַבְרָהָם בְּגַן עֵדֶן עִם הָאָבוֹת וְהוּא מְבָרֵךְ אֶתְכֶם כִּי שְׁמַעְתֶּם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ..