חדשות בארץ
גיא זו-ארץ: בידוק ביטחוני בבית כנסת בטורקיה
הוא חיפש מקום להתפלל בו את תפילת השבת באיסטנבול, אבל מצא את עצמו בסצינה של סרט מתח. כשהצליח להיכנס, הלב נמס. האווירה, מתאר זוארץ, חמה ומלאת קדושה
- שיפי חריטן
- פורסם כ"ד חשון התשע"ה
בפרופיל הפייסבוק שלו, שיתף גיא זו-ארץ את חבריו באירוע המעיק שעבר עליו במהלך שהותו באיסטנבול, עת ביקש להתפלל את תפילת השבת בבית כנסת מקומי.
"מתי בפעם האחרונה עצרו אתכם לבידוק ביטחוני? בכניסה לקניון, בתחנת הרכבת, בשדות התעופה או במקומות כאלו, אבל בכניסה לבית הכנסת??? אני לא בטוח". כך נפתח הפוסט הארוך, שסופו מרגש.
"הגעתי לבית הכנסת 'עץ חיים' באיסטנבול בלב שכונת אורטקיי בשבת בשבע בבוקר, היה מבול ו-10 מעלות בחוץ. כשהתקרבתי עצר אותי איש ביטחון תורכי וקשוח.
'מי אתה? מאיפה הגעת? יש לך דרכון?'
למזלי היה לי כי ידעתי שזה לא כל כך פשוט להיכנס בימים אלה לבתי הכנסת בתורכיה ודרכון הוא תנאי הכרחי.
לאחר שהוא מצא דימיון ביני לבין עצמי בתמונה, הוא אמר לי לבוא אחריו.
הוא הכניס אותי לחדר קטן וקר עם דלת פלדה שנטרקת מאחוריינו ברעש גדול. הסצינה הטראומטית מהסרט 'אקספרס של חצות' שגם התרחשה בתורכיה פתאום מלחיצה אותי, אבל אני מיד נרגע כי אין לי באמת שום דבר להסתיר.
הוא מרוקן את התיק שלי עם הסידור והכיפה והטלית שקיבלתי מתנה מאבא שלי, שולף את גלאי הראדר שלו ועובר על כל תכולתו, מדפדף בסידור התפילה עובר דף דף והגלאי שמצפצף כל הזמן קולות מוזרים.
תוריד את המעיל', 'תרוקן כיסים', הוא אומר בתורכית ובשפת הסימנים...
ועכשיו סצינת החשוד המיידי 'תפסק רגליים, 'תרים ידיים'.
לאחר שנמצאתי ״נקי״ איש הביטחון אישר לי להיכנס אך לא לפני שאמר לי שהדרכון שלי נשאר אצלו עד שאצא.
אני נכנס לחצר גדולה ויפה מלאה באור ואווירה, הולך בשביל שמוביל לבית הכנסת, בכל מקום ויטראז'ים מפוארים עם מגיני דויד. בכניסה מקבל אותי החזן שלאחר מכן הדהים וריגש אותי בשירתו. בעוד הוא מוביל אותי לאחד הכיסאות ושם סידור בידי אני מופתע מכמות המתפללים הרבה. מאות אנשים וגם עזרת הנשים מלאה.
האווירה חמה ומלאת קדושה, תמיד מסקרן אותי לחוות את הטקס והתפילה היהודית במקום זר שהוא לא ישראל.
איזה פלא, אני מכיר את התפילה, את המנגינות ובשנייה אחת אני מרגיש שייך, מרגיש בבית, חושב על כל אותם יהודים כאן בתורכיה שצריכים להכנס לבית הכנסת תחת שמירה כדי להתפלל בביטחה וכדי לחיות כיהודים.
הם כבר רגילים, כנראה שאין להם באמת ברירה ואני איתם כאן בתחושה של יחד.
במהלך התפילה לחצתי יד לכולם למעלה מ-200 איש שבירכו אותי בשבת שלום, אנשים שאני אולי זר להם כבנאדם אבל אח להם כיהודי ובתוכי גם כמשמר מסורת המשפחה ושל סבא יעקוב שנולד באיסטנבול כאן ממש לפני 80 שנה".
צפו בראיון עם גיא זו-ארץ, בתכנית "בכיוון אחר":